fbpx

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

פחדים אצל ילדים: פחד טבעי או חרדה הדורשת טיפול?

כותב:
תוכן עניינים

איתמר, בן 4 וחצי  שוהה זמן רב במיטת הוריו, הוא מספר שמישהו אורב לו בחדרו. “בתקופה האחרונה ההתמודדות שלנו היא עם מפלצות” מספרת אנה אמו. “תקופה ממש מאתגרת בשביל כולנו, איתמר ממש מתנגד להכנס לחדר שלו”.

שרון מספר שבנו בן ה-6 הושפע עמוקות מסדרה מצוירת שצפה בה, התמונות ‘נתקעו’ בראשו ועכשיו לא נותנות לו מנוחה, “עם הזמן הוא התחיל להיות חרד מיותר ויותר דברים ומתקשה ללכת לבית הספר, הרבה דברים מפחידים אותו”.

כל ילד חווה פחדים כחלק מהתפתחותו הטבעית, אך לעיתים הפחד עלול להמשיך וללוות אותו, ולהתפתח לחרדה מתמשכת  • אילו פחדים אופייניים בגילאים השונים ומה אנו כהורים יכולים לעשות בכדי ליצור שינוי בתפיסת החרדה אצל ילדנו? מזמינים אתכם לגלות במאמר שלפניכם.

מדוע ילדים מפחדים?

פחד אצל ילדים עלול לנבוע משלל גורמים, סביבתיים ותוך נפשיים. ישנם פחדים טבעיים ורצויים הקשורים בשלב ההתפתחותי ונפוצים בקרב אותו הגיל, למשל כמו חרדת זרים שמתחילה בגילאי 9 חודשים לערך. ישנם פחדים הקשורים לתקופת מעבר של שינויים, כמו מעבר בין מסגרות חינוכיות, גירויים חדשים שהילד לא מכיר עלולים להעלות בו פחדים, כמו למשל מראות או אנשים חדשים. ישנם פחדים הקשורים למשהו שהילד צפה בו ולא היה מותאם לגילו וליכולת ההכלה שלו, כמו סרט מפחיד. בתור ילד, העולם יכול להראות כאוטי, חסר פשר וכאשר הילד חש שהוא מאבד יציבות ועוגן בחייו בעקבות משברים מעברים או פרידות, הוא יכול לפתח פחדים שמתבטאים בדרכים שונות ועלולים להימשך תקופות משתנות.

התפתחות פחדים אצל ילדים

כהורים אנו פוגשים בפחדי ילדינו פעמים רבות יותר ממה שהיינו רוצים. יחד עם זאת חשוב לזכור כי פחדים התפתחותיים הם דבר צפוי ונורמלי בהתפתחות הילד. למעשה, מעטים הילדים שלא חווים פחדים כלל, וזהו כבר מצב שאינו נחשב רצוי.

לכן כאשר הילד שלכם חווה פחד כזה או אחר אין סיבה לדאוג – נוכחותו של הפחד לא בהכרח אומרת כי ילדכם זקוק לעזרה מקצועית. המשמעות היחידה היא כי ילדכם מתמודד עם הרבה דברים שאינם צפויים וחורגים מגבולותיו הבטוחים של הבית. עם זאת, כאשר תפקודו של הילד/ה נפגע, מתחילה התנהגות נמנעת או תוקפנית, קיימים קשיים בריכוז, מצבו החברתי מתערער ויחסיו עם חברים ומשפחה משתנה, כדי ורצוי לפנות לייעוץ והדרכה הורית או עזרה מקצועית עבור הילד/ה עצמם.

אילו סוגי פחדים יש לילדים?

פחדים אצל ילדים קיימים מרגע הלידה עצמה. תינוקות רכים חוששים מקולות רמים, מנפילות וממרקמים גסים. חרדת זרים יכולה להתפתח החל מגיל חצי שנה ולעתים אף מוקדם מכך, והיא מלווה לרוב בחרדת נטישה של הילד על ידי ההורה. יש פעוטות רבים שחוששים מעצמים כגון כובעים או זקנים, ויש שפוחדים מבעלי חיים, ואף מליצנים או מדמויות בדיוניות אחרות. דוגמה נוספת לפחדים שילדים חווים הם פחדים הקשורים לאסלה כמו חשש מרעש הורדת המים, או אפילו פחד מהיבלעות בתוכה. פחדים אלה נפוצים עד גיל שלוש לערך. מגיל שלוש עד שש שנים הפחדים הנפוצים הם מחושך, מלהישאר לבד, מהליכה לאיבוד, ממוות של אהובים, מפורצים לבית, מפגיעות פיזיות, יצורים דמיוניים כגון מפלצות, רעשים כמו רעמים וברקים או בלונים מתפוצצים, ועוד. מגיל שש עד 12 שנים ישנו פחד ממוות של אדם אהוב, חיידקים ולכלוך, בידוד חברתי, פחד מכישלון השפלה ולעג, בעלי חיים – בעיקר מזיקים, וחרקים. גם בגיל זה חוששים מחטיפה, הליכים רפואיים, רוחות רפאים ויצורים דמיוניים אחרים, אלימות גופנית, כישלון בלימודים והתחלות חדשות.

פחד רצוי מול פחד לא רצוי

פחדים אצל ילדים בזמן הילדות אינם בהכרח סימן שלילי. למעשה פחדים רבים הם אפילו רצויים וקשורים בקשר הדוק להישרדותו של הילד. כשהילד חושש מלצאת לרחוב סואן או מהכלב של השכן שלא מפסיק לנבוח, תגובות אלו הן רצויות וחשובות. כשילדים מתמודדים עם פחדים התפתחותיים, התהליך מסייע להם לפתח תחושה של עצמאות ואוטונומיה. הם למדים כיצד לשלוט על מיומנויות בריחה או הימנעות, שיש בכוחן לשמור עליהם בטוחים ובריאים. מרגע שהילדים לומדים כיצד לשלוט על הדחפים ההתפתחותיים, הם צוברים ביטחון עצמי וגאווה בבגרות המתפתחת שלהם.

גם ילדים כמבוגרים, מרגישים חרדה וחווים סימפטומים גופניים ונפשיים כתגובה לאיום הנתפס כמסוכן עבורם. חרדה מלעג ודחייה חברתית של הסביבה, פחדים אצל ילדים הנובעים מגורם ספציפי כגון מעליות או חיות, פחד מכישלון או טעויות או פחד מנטישה קיימים אצל ילדים בגילאים שונים כתוצאה האמונות שגויות בקשר ליכולתם להתמודד עם איום או סכנה. במצבים בעלי פוטנציאל נורמטיבי לתחושת חרדה אצל ילדים כגון: מלחמה, דחייה בבית ספר, גירושין של ההורים, חוויות טראומטיות וכו’ גוברת החרדה באופן ברור וניתן להבחין בשינוי התנהגותי מובהק.

 

איך נבחין בין פחד רצוי ולא רצוי?

כאשר מתעורר פחד אצל הילד, כדאי לדעת לזהות את הדפוסים המשתנים בהתנהלותו של הילד וליצור סביבה תומכת ובטוחה עבורו. מבחינה התפתחותית ילדים בדרך כלל מיצרים סימפטומים פיזיולוגים כגון: כאבי בטן וראש, הסתגרות והימנעות, התפרצויות זעם והבעת השתלטות באחרים, הפרעות בקשב וריכוז, הפרעות אכילה וקשיים בשינה. הבעת סימפטומים אלו הן טבעיות כאשר עולה החרדה באופן קיצוני. בשונה ממבוגרים, ילדים יביעו סימפטומים כדרך ראשונית להתמודדות ולא ידעו להגדיר באופן ענייני וברור את מצוקתם בצורת שיחה או בקשה לעזרה. עם זאת, בהתאם לרמת התפתחותם הקוגניטיבית של הילדים, ניתן להרגיע ולספק תחושת ביטחון וערך עצמי גבוה על ידי הסבר והבניה של תפיסתם בקשר לאיום וסיכון ובכך לשנות את תגובתם הפסיכו-פיזיולוגית ולאפשר התמודדות נכונה ויעילה יותר עם מצבים הנתפסים כטראומטיים או מסוכנים.

אם לילד בעיות שינה, הוא לא אוכל כהלכה, מסרב לצאת מהבית, נמנע ממשחקים בחוץ או מלכלוך ונמצא במצוקה רבה באופן תמידי ומתמשך, יתכן והוא חווה פחדים התפתחותיים. במקרים כאלה רצוי לפנות לקבלת עזרה מקצועית של פסיכולוג ילדים, על מנת לבחון אם לילד יש נטייה לחרדה. גם אם ההורה עצמו מרגיש שהוא לא יכול להתמודד עם פחדי ילדו ולספק להם מענה מתאים רצוי שיפנה לטיפול. הפרמטר המרכזי לשיקול הוא עד כמה הפחדים מפריעים לתפקודם התקין והיומיומי של הילד ושל המשפחה.

כמו כן צריך להבחין בין פחד מולד לפחד נרכש. למשל רתיעה מנביחה רמה של כלב היא פחד מולד, אך לפתח פוביה מכלבים לאחר נשיכת כלב, זהו פחד נרכש. במקרה כזה רצוי לטפל בפחד כדי להראות לילד שלא כל הכלבים נושכים.

במצבים אלו, על ההורים לזהות את הדפוסים המשתנים בהתנהלותו של הילד וליצור סביבה תומכת ובטוחה עבורו. מבחינה התפתחותית ילדים בדרך כלל מיצרים סימפטומים פזיולוגים כגון: כאבי בטן וראש, הסתגרות והמנעות, התפרציות זעם והבעת שתלטות באחרים, הפרעות בקשב וריכוז, הפרעות אכילה וקשיים בשינה. הבעת סימפטומים אלו הן טבעיות כאשר עולה החרדה באופן קיצוני. בשונה ממבוגרים, ילדים יביעו סמפטומים כדרך ראשונית להתמודדות ולא ידעו להגדיר באופן עינייני וברור את מצוקתם בצורת שיחה או בקשה לעזרה. עם זאת, בהתאם לרמת התפתחותם הקוגניטיבית של הילדים, ניתן להרגיע ולספק תחושת ביטחון וערך עצמי גבוה על ידי הסבר והבניה של תפסיתם בקשר לאיום וסיכון ובכך לשנות את תגובתם הפסיכו-פזיולוגית ולאפשר התמודדות נכונה ויעילה יותר עם מצבים הנתפסים כטראומטיים או מסוכנים.

תגובתו הרצויה של ההורה

פחדים אצל ילדים אינם רציונאליים. כהורים קל יותר להיות קשובים וסבלניים לפחדי הילד כאשר מנסים להתבונן בעולם דרך עיניו, ניסיון החיים שלו ויכולתו למצוא היגיון ופשר בדברים שסביבו. תפקיד המבוגר הוא משמעותי בהרגעת הפחד. תגובת ההורים משמעותית ביחס לפחדים ההתפתחותיים של ילדם, משום שההורה יכול ליצור אצל הילד תחושת ביטחון, ולגרום לו לחוש שיש מי שמגן עליו. כמו כן הוא יכול לשקף לו אם הפחד הזה הוא אמיתי או לא. חשוב שלא לבטל את פחדי הילד גם אם הם נראים להורה לא רציונאליים, משום שעבור הילד הם אמיתיים ותגובה מזלזלת מצד ההורה עלולה לפגוע בתחושותיו ולהותיר אותו חסר אונים. כמו כן אסור להזדהות יותר מדי עם פחדו של הילד, משום שאז זה משקף לילד שהפחד אמיתי וכי הוא אכן צריך לפחד. למידע נוסף על הדרכת הורים. תגובה נאותה היא כזו אשר מכירה בכך שהילד מפחד, כמו למשל לומר “אוי חמוד שלי, זה בטח נורא מפחיד לחשוב שיש מפלצת בארון” ואז להמשיך ולומר “אתה רוצה שניגש ביחד ונבדוק אם היא אכן בפנים? אל תדאג, אמא ואבא כאן לשמור עליך”. ניתן גם לבחור ביחד קמע ששומר מפני הפחדים המאיימים, כמו שרביט קסמים או שרשרת.

 

כיצד ניתן לטפל  בפחד אצל ילדים?

ראשית, ניתן לסייע לילד באופן עצמאי על ידי שיחה מרגיעה, מגע שהוא אוהב (מעורר הרפיה) אם הילד פתוח לשמוע ניתן ללמד אותו לנשום באופן מרגיע ואף לתרגל ביחד איתו (יתרום גם לרווחה שלכם). בנוסף לעזרה מהסוג הזה, יש להפעיל שיקול דעת ואם באמת נראה שמדובר בדפוס חרדתי, יש לפנות לעזרה בהקדם ולא לחכות. חרדות אצל ילדים שאינן מטופלות עלולות להחמיר. כאשר לילד יש “עוגן” קבוע כמו טיפול כזה שהוא אוהב לחזור אליו זה בהחלט מחזק את תחושת הבטחון שלו בעולם ומייצר לו מקום מפלט מהפחד בו יוכל לעשות ולהיות מה שירצה. טיפול שונים יתאימו לילדים שונים כתלות בשלב ואישיות.

טיפול בהבעה ויצירה- יסייע לילד להביע רגשות שלא יכול או לא מרגיש בנח להביע במילים, דרך המדיה האומנותית בין אם זה פיסול, תנועה או דרמה. כמו כן תהליך היצירה מסייע לילד להתחבר למטפל באופן אישי, לסמוך ולהיתמך על ידו. טיפולים באומנות הם דרך מצוינת לווסת פחדים אצל ילדים צעירים אך גם בוגרים יותר, מתאים לכל ילד שמתחבר לסוג כלשהו של יצירה או אומנות ומסוגל להיפתח דרכה.

טיפול CBT לילדים:  להבדיל מטיפול פסיכואנליטי או פסיכו דינאמי או גישות טיפול שונות טיפול CBT לילדים מכוון לעבודה על סוגיות מהווה ופחות בעבר. יש הגדרת מטרות טיפול ברורות שמרגיעות את הילד ונותנות לו תקווה.

כל אלו מלווים כמובן בהדרכת הורים. ללא מעורבות ההורים יהיה קשה להשיג תוצאות יעילות. מעורבות והדרכה נכונה להורים תוכל לקדם את התהליך באופן ממוקד מקיף ומעמיק ולתת את המענה לילד בזמנים בהם הוא הכי זקוק להם, בשילוב הכלים הנכונים אותם יקבלו ההורים בהדרכה.

הטיפול הוא ממוקד וקצר מועד (ממוצע כשלושה עד שישה חודשים) מחקרים מראים כי טיפול בCBT יעיל כשזה נוגע לפחדים וחרדות מכיוון שהוא מלמד את המטופל כלים להרגעה לצד זיהוי המחשבות והרגשות ושיום שלהם- חשוב מאד עבור ילדים שחשים חוסר שליטה וחרדה. בטיפולים בגישות מתקדמות של CBT כמו למשל ACT טיפול בקבלה ומחויבות, העבודה העיקרית עם הילד היא סביב קבלה עצמית שלו ושל הפחד במקום מאבק בפחד שגורם לו סבל, הילד מצליח לראות שכאשר הוא לומד להרפות הגוף והראש גם הם מרפים. עבודת גוף ותשומת לב מאד מתאימה לעבודה עם ילדים שנמצאים יותר בחוויה ומרגישים תחושות בעוצמה גבוהה, “מיינדפולנס” הוא כלי שניתן לשלב בטיפול בילדים ומסייע מאד ללמידת הרגלים של רגיעה, כמו טקסים קטנים לפני השינה או לפני בית הספר שעוזר לו להרגע או סריקת תחושות בגוף כאשר הוא חש פחד מתעורר, כלים אלו ילכו עם הילד כל חייו אם הוא יאמץ אותם.

 

 

במכון חיבורים מגוון טיפולים המותאמים אישית לילדים. לכל ילד באשר הוא ניתן להתאים טיפול באמצעים שונים. בין יתר הטיפולים שאנו מציעים ניתן למצוא טיפול באמצעות אומנות, טיפול במשחק, טיפול בתנועה ו-CBT   ACTועוד.

פסיכולוג קליני מומחה מ"ר 27-37580

שאלות ותשובות

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

התחל/י צ'אט
💬 כיצד אוכל לעזור לך?
היי, שמי דורי ממכון חיבורים. כיצד אוכל לעזור לך?
דילוג לתוכן