פוסט טראומה מהצבא

עבור אנשים רבים השירות הצבאי כרוך בלא מעט קשיים. לעתים המעבר החד מהחיים האזרחיים למסגרת הצבאית הנוקשה נותן את אותותיו. אך במקרים מסוימים, הקושי נובע מחוויות מסוימות המתרחשות לאורך השירות הצבאי, בין אם מדובר בלחימה בקרב או בחשיפה לאירוע טראומתי כלשהו. בעוד שלוחמים מסוימים לא נוטים לפתח תסמינים טראומתיים, הרי שבקרב לוחמים אחרים אותם אירועים קשים הופכים לצלקת נפשית קשה מנשוא. אמנם במקרים מסוימים הקושי דועך עם הזמן ללא צורך בעזרה חיצונית, אך לעתים מדובר בהפרעה פוסט טראומתית כרונית המצריכה טיפול ממושך. פוסט טראומה מהצבא מתקשרת לרוב ללוחמה קרבית, אך לעתים, גם חיילים שאינם עוסקים בלחימה עלולים ללקות בתסמינים שונים המעידים על תופעה זו. בעיקר כאשר מדובר בתפקידים המצריכים התמודדות עם מצבי לחץ, כמו תומכי לחימה הנדרשים לעתים לבצע פעולות קריטיות ולנהל מצבי חירום מורכבים במיוחד.

פוסט טראומה צבאית- התפרצות מאוחרת והקושי להכיר בבעיה

פוסט טראומה צבאית לא בהכרח מתפרצת באופן מידי לאחר אירוע מסוים. לעתים חיילים הלוקים בה ממשיכים לתפקד כרגיל ללא סימפטומים מעוררי אזהרה, עד אשר הם נתקלים בסיטואציה מסוימת שמחזירה אותם באחת לאותו אירוע טראומתי. כמו כן, אנשים רבים הלוקים בפוסט טראומה כתוצאה משירותם הצבאי, נוהגים להתכחש למצבם ולהימנע מקבלת סיוע, בין אם מתוך חשש להוות נטל על סביבתם או מתוך הנחה שמדובר בתהליך מורכב הרצוף בקשיים בירוקרטיים רבים. שכן, לעתים עובר זמן רב אם בכלל, עד אשר מתבצעת הכרה רשמית במצבם של אותם חיילים מצד הרשויות.

ההבדל בין פוסט טראומה להלם קרב

פוסט טראומה, המכונה בלעז- PTSD משתייכת למשפחת הפרעות החרדה ונחשבת להפרעה פסיכיאטרית. עם זאת, בעבר, עד תחילת המאה העשרים, יוחסו לה בעיקר תסמינים פיזיים. אך בעקבות אירועי לחימה משמעותיים שאירעו באותה תקופה, חוקרים רבים החלו להתייחס בנוסף לאלמנטים הנפשיים והפסיכולוגיים הנלווים לה. כמו כן, המחקר הקליני שעוסק ב-PTSD עבר עדכונים ושינויים רבים לאורך השנים, גם במובן הטרמינולוגי. שכן, בעבר פוסט טראומה כונתה- ‘הלם קרב’, אולם רק לאחר מלחמת וייטנאם הוחלט להעניק לה את שמה הנוכחי. 

שינוי השם נבע מתוך הכרה שמדובר במושג רחב אשר חל גם על מקרים טראומתיים אחרים מלבד אירועים צבאיים. כך שנכון להיום נהוג להתייחס להלם קרב כאל מקרה ספציפי של פוסט טראומה צבאית המתרחש כתוצאה מחשיפה לאירוע טראומתי בזמן לחימה. 

תסמיני פוסט טראומה צבאית וטריגרים שמעוררים מחדש את התופעה

אם בעבר היה נהוג לייחס לתופעה זו בעיקר תסמינים פיזיים האופייניים למצבי חרדה כמו- כאבי ראש, קשיי שינה, בחילות, קשיי נשימה, עייפות כרונית, רעידות בגוף וכו’. הרי שבמשך השנים, ככל שהמחקר הקליני בתחום התפתח, ניכר כי ישנם יותר ויותר תסמינים נפשיים המזוהים עם פוסט טראומה צבאית, כמו- דכאון כבד, חוסר ריכוז, תנודות קיצוניות במצב הרוח והתבודדות חברתית. מעבר לכך, כאשר מדובר במקרים ספציפיים של פוסט טראומה מהצבא, לרוב הלוקים בה חווים סימפטומים ייחודיים המחיים מחדש את אותו אירוע טראומתי באופן לא נשלט, בין אם מדובר בפלאשבקים, סיוטים, הזיות, או גירויים חושיים עזים הבאים לידי ביטוי בריחות טעמים או קולות.

בנוסף, בשנים האחרונות התעורר דיון סביב קיום מופעי זיקוקין ביום העצמאות ובאירועים אחרים. שכן, הלומי קרב רבים התלוננו בעבר כי רעש הזיקוקין מעורר אצלם זיכרונות קשים מהקרב. מה גם שלרוב זיקוקין דינור מתקיימים בחשיכה, מה שעשוי לדמות בקרב רבים תרחיש צבאי.

סימפטומים אלו מחזירים את הלוחם שוב ושוב אל אותו אירוע בעל כורחו, דבר המונע ממנו לנהל שגרת חיים נורמליים, בין אם מדובר ביצירת זוגיות וחיי משפחה, פיתוח קריירה או חיי חברה.

פעמים רבות סימפטומים אלו נובעים כתוצאה מ’טריגר’ כלשהו המעורר מחדש את אותה סיטואציה, בין אם מדובר בקולות, אנשים, או מקומות מסוימים המייצרים בראשו של הלוחם הקשר אסוציאטיבי לאותו אירוע.

מעבר לכך, בניסיון להימנע ממצבים אלו, אותם לוחמים נוהגים להימנע מפעולות או מסיטואציות מסוימות שעלולות לעורר בהם מחדש את אותו אירוע. התנהלות זו ממחישה פעמים רבות את הנתק שנוצר בין עולמו הנוכחי של הלוחם לתקופה הקודמת לאותו אירוע מכונן.

לוחם

אבחון פוסט טראומה ומקרים של פוסט טראומה משנית

כל אותם סימפטומים שתוארו מעלה עשויים לתאר מצב של פוסט טראומה צבאית, כאשר הליך האבחון מתבסס בעיקר על אבחון פסיכולוגי בשילוב בדיקה רפואית, במהלכם מתבצע תחקור באשר למצבו הנפשי והגופני של הלוחם. עם זאת, לעתים מדובר בהליך מורכב במקצת, מאחר שלוחמים רבים נמנעים מלשתף ולתאר את שעובר עליהם, מחשש לחוות את אותה סיטואציה מחדש. כמו כן, פעמים רבות הטראומה מתפרצת רק מספר שנים לאחר האירוע, כך שלעתים נוצר קושי לקשור בין התסמינים מהם סובל הלוחם לאותו אירוע טראומתי.

בשנים האחרונות, מלבד העיסוק הקליני בפוסט טראומה ראשית, מתבצעים מחקרים רבים סביב הפרעה המכונה- פוסט טראומה משנית. הפרעה זו מתרחשת כאשר אדם מסוים נחשף לפוסט טראומה של אדם אחר וחווה באופן ממשי את התחושות הקשות המלוות את אותו אדם, בין אם מדובר בכאבים, פחד או גירויים מוחשיים שונים. הפרעה זו נפוצה בעיקר בקרב צוותים רפואיים או טיפוליים הנחשפים למקרים קשים בעת עבודתם. כמו כן, פעמים רבות גם בני המשפחה של אותם לוחמים עלולים ללקות בהפרעה זו ולפתח תסמינים שונים המעידים על פוסט טראומה. הרי לרוב הם חשופים למצבים אלו באופן יומי וחווים מקרוב את כל הסימפטומים הנלווים לכך כמו- סיוטים, התקפי זעם, צעקות ודיכאונות.

כיצד ניתן לטפל בפוסט טראומה צבאית?

הטיפול בפוסט טראומה צבאית אינו פשוט, שכן במקרים רבים עובר זמן רב מהרגע בו מתרחש המקרה ועד הרגע בו המטופל אוזר אומץ לפנות לטיפול מעמיק. עם זאת, כיום קיימות שיטות שונות, בעיקר מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, המאפשרות טיפול ממוקד בתופעה, במטרה לסייע לסובלים להתמודד עם התחושות הקשות המלוות אותם. אמנם כל שיטה מכילה מאפיינים משלה, עם זאת, רוב הטיפולים המוצעים כיום מכילים מספר אלמנטים זהים, בין אם מדובר בשיטות מבוססות מחקר, בטיפולים הכוללים אספקט אקטיבי תרגולי, או בטיפולים ממוקדים לפרק זמן מסוים.

טיפול CBT נמצא יעיל במיוחד לצורך התמודדות עם פוסט טראומה צבאית, שכן מדובר בטיפול דו שלבי ממוקד המסייע למטופלים להתמודד עם אותם סימפטומים טראומתיים, באמצעות הקניית טכניקות מסוימות המיועדות לצורך ויסות רגשי נכון.  טיפול זה מאפשר למטפל לתקוף את הסיטואציה באופן מעמיק יותר ולגרום למטופל לשנות דפוסי חשיבה שיסייעו לו להתמודד עם החרדות המלוות אותו ולבצע הפרדה בין הסיטואציה הנוכחית לאותו אירוע טראומתי.

שיטה נוספת שנמצאה יעילה בשנים האחרונות לצורך התמודדות עם פוסט טראומה מהצבא היא שיטת EDMR. שיטה זו קושרת למעשה בין תפקוד המח לאירועים טראומתיים באמצעות גירוי דו צדדי, מתוך הנחה שיש ביכולתו של המח לווסת את אותם אירועים באופן טבעי.

אל תתמודדו עם זה לבד

כאשר פונים לטיפול בפוסט טראומה צבאית, ראשית כל, חשוב לבסס קשר טוב ואמין בין המטפל למטופל. שכן, אנשים רבים הלוקים בהפרעה זו לרוב מתקשים לשתף ולתאר את שעובר עליהם, בין אם מתוך בושה או מתוך חוסר באמון באנשים מסביבם. מעבר לכך, בעת הטיפול חשוב לערב ככל הניתן את סביבתו ואת קרוביו של המטופל, ליידע אותם בפרטים הרלוונטיים, ולספק להם את הכלים הדרושים לצורך התמודדות עם התופעה.

אנשים רבים הלוקים בפוסט טראומה צבאית נוטים לשקוע בבדידות ובדיכאון ולהתרחק מסביבתם הקרובה. אך ברוב המקרים התנהלות זאת רק מחריפה את מצבם ומונעת מהם לשקם את חייהם ולהתמודד עם התחושות הקשות שמציפות אותם. אם אתם חשים בסימפטומים שעלולים להצביע על פוסט טראומה קרבית, אל תנסו להתכחש לכך ופנו בהקדם למתן טיפול מתאים. טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי מותאם וממוקד, עשוי לסייע לכם להתמודד עם המצב ולחזור אט אט לשגרת חיים רגילה.

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן