FOMO חרדת החמצה

“זכור שלפעמים זה דווקא מזל לא לקבל את מה שאתה רוצה”  (הדלהי לאמה)

חרדת החמצה – מהדשא של השכן ל”פיד” באפליקציה

גם אם מעולם לא שמעתם את המושג “חרדת החמצה”, כנראה שאתם יודעים בדיוק במה מדובר…יצא לך לצאת עם כמה בחורות במקביל, בלי להיות מסוגל להחליט עם מי כדאי להמשיך?

יצא לך להגיש קורות חיים לעשרות משרות ולירות לכל הכיוונים, בלי להצליח לבחור תחום אחד שבאמת היית רוצה לעסוק בו, לפחות בעתיד הקרוב? יצא לך ללכת לימים פתוחים בכמה אוניברסיטאות, בכמה חוגים שונים לחלוטין? אולי אפילו נרשמת לכמה מהם במקביל, כדי לדחות את ההחלטה כמה שאפשר?

ומה לגבי הרשתות החברתיות? יצא לך פעם למצוא את עצמך ב-2 בלילה קוראת דיון בין כמה אנשים זרים באיזו קבוצה, כשאת בכלל אמורה לקום מחר ב-6? את יודעת שאת חייבת להתנתק אבל את לא מסוגלת. חייבת להישאר מעודכנת…אתם מתחילים לזהות?

מה זה FOMO?

סביר להניח שאתם מכירים את חרדת ההחמצה דווקא בשמה הלועזי – Fear of Missing Out – או בקיצור, FOMO. אז מה זה בעצם אומר? המושג FOMO מתייחס לפחד, שיכול להגיע עד כדי חרדה, לפספס הזדמנויות ולהחמיץ חוויות שאנשים אחרים חווים. החרדה מבוססת למעשה על תפיסה אמורפית שלאחרים יש משהו שלי – אין; הפספוס תמיד נוכח. למה אמורפית? כי חרדת החמצה לא תמיד מבוססת על הפחד להחמיץ משהו ספציפי. הרבה פעמים אנחנו כלל לא יודעים מה אנחנו מפספסים, והחרדה מתעוררת סביב תחושה מתמשכת שאחרים חווים חוויות שאני לא.

אז מה הבעיה?

כולנו חווים לפעמים קנאה ותחושות של החמצה. כשהחברות יוצאות לבלות ואת נשארת בבית כדי ללמוד למבחן, או כשוויתרת על משרה לטובת משרה שבפועל גילית שאתה לא כל כך מרוצה ממנה – טבעי להרגיש פספוס. אז מתי זה הופך להיות בעייתי?

לפעמים הפחד לפספס הוא לא רק פחד אלא חרדת החמצה של ממש, כזו שמנהלת אתכם ומשפיעה באופן שלילי על קבלת ההחלטות שלכם. כשה-FOMO לא מאפשר לכם להתנתק מהנייד, כשהרגע הזה מאבד מהטעם כי הראש שלכם ממוקד במה שאתם לא חווים כשאתם נמצאים כאן ועכשיו, כשאתם לא מסוגלים לקבל החלטות או לחלופין מקבלים החלטות שפוגעות בכם כי אתם מפחדים לפספס – יכול להיות שמדובר בבעיה.

חרדת החמצה וטכנולוגיה

לא פעם מכנים את חרדת ההחמצה מגפה מודרנית, או המגפה של המאה ה-21, ולא בכדי. קשה לנתק את התרחבות התופעה מההתפתחויות הטכנולוגיות של העשורים האחרונים, ובפרט מהרשתות החברתיות. אז מה יש בטכנולוגיה שמגביר חרדת החמצה?

ראשית כל, האינטרנט, ערוצי הטלוויזיה וכד’ מאפשרים לנו להיחשף לתוכן ולמידע חדש בהיקף ובתדירות חסרי תקדים. יצא מוצר חדש? נפתחה מסעדה? יש מסיבה? אירוע תרבות? תוכנית חדשה בטלוויזיה? אין סיכוי שלא נשמע על זה. אפילו שיטוט קצר באתר חדשות יחשוף אותנו לאין ספור תכנים פרסומיים – שלא פעם עושים שימוש בדיוק באותה חרדה, וגורמים לנו להרגיש שאת המוצר הזה, פשוט אסור לנו לפספס (גם כשמדובר במבצע על מוצרים לתינוקות ואתה בכלל רווק שסוגר 21 בטירונות).

שנית, האינטרנט מאפשר כמות אינטראקציות שפעם בכלל לא הייתה אפשרית. 5 דקות באחת מהרשתות החברתיות הפופולאריות יאפשרו לכם ליצור קשר עם כמות עצומה של אנשים ולתקשר איתם, גם אם באופן שטחי. ה”פיד” כל הזמן מתעדכן, ההתראות מהבהבות, והפחד לפספס משהו בכל רגע שאתם לא שם הולך ומתגבר.

וכמובן, אי אפשר שלא להתייחס לאשליה שנוצרת ברשתות החברתיות לגבי חייהם של אנשים אחרים. פעם רק הנחנו שהדשא של השכן ירוק יותר? היום אנחנו יכולים לראות בדיוק מה סוג הדשא, על כמה קמ”ר הוא משתרע ומי בדיוק נכח בפיקניק שנערך עליו. הבעיה הגדולה היא שאנחנו מרגישים שהמידע החלקי שאנחנו מקבלים, מידע שנבחר בפינצטה – מייצג את התמונה כולה. וכך הדשא של השכן באמת נראה לנו ירוק יותר. יש אפילו הוכחות! וליד הירוק הבוהק ומלא החיים, החיים שלנו נראים יותר ויותר אפורים.

מה הנזקים?

היום, חרדת החמצה היא תופעה נפוצה עד כדי כך שאנו עשויים לעתים לקחת אותה כמובנת מאליה. אולם, חשוב לדעת שעלולות להיות לה השלכות רגשיות לא פשוטות. לאורך השנים הפכה חרדת ההחמצה למוקד של כמה וכמה מחקרים שהעלו כי התופעה מקושרת לערך עצמי נמוך, למצב רוח ירוד, לתחושות ריקנות ובדידות ולשעמום.

כמו כן, נראה כי חרדת החמצה עלולה להוביל להתמכרות רצינית לטלפון הנייד ולרשתות החברתיות, כתוצאה מהשאיפה להיות מעודכנים כל הזמן ולא לפספס דבר. הנוכחות המתמדת ברשתות החברתיות עשויה לחזק את תופעת ה-FOMO פעמיים: פעם אחת בעת הצפייה בחייהם של אחרים שמחמירה את תחושת הפספוס, ופעם נוספת כאשר אנחנו בעצמנו מעלים תכנים סלקטיביים, אשר תורמים לחרדת ההחמצה בקרב אלה הצופים בהם.

איך אפשר לשפר את המצב?

כשאנחנו מדברים על חרדת החמצה, חשוב לזכור דבר אחד: בחיים האמיתיים אי אפשר לרקוד על שתי חתונות בבת אחת – צריך לבחור אחת. כל החלטה שנקבל תגרור ויתור על משהו אחר, שבהכרח נפספס. המציאות לא תשתנה, אז איך לומדים להשלים איתה? איך אפשר להתנהל ביומיום שלנו בצורה שתועיל לנו, ולא תגביר את חרדת ההחמצה?

הכרת תודה

מחקרים בפסיכולוגיה חיובית מראים כי הכרת תודה על בסיס יומיומי יכולה לסייע לנו להגביר תחושות של אושר ושביעות רצון. בעוד שכשאנו מתמודדים עם חרדת החמצה המחשבות שלנו ממוקדות באין ובחסר, פעולות אקטיביות של הכרת תודה, כמו למשל כתיבת שניים-שלושה דברים להודות עליהם במחברת מדי בוקר או ערב, יכולות לעזור לנו להתמקד במה שיש.

דיאטה של רשתות חברתיות

הרשתות החברתיות הפכו כבר מזמן לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, שקשה עד בלתי אפשרי לדמיין אותם בלעדיו. עבור לא מעט אנשים הרשתות החברתיות הן גם כלי עבודה או אמצעי מרכזי לתקשורת עם חברים, כך שניתוק מוחלט לא בא בחשבון. עם זאת, ניתן לקבל החלטה מודעת להגביל את השימוש ברשתות החברתיות מתוך הכרה בהשלכות השליליות שייתכן שיש להן על התחושות שלכם. למשל, תוכלו לאמץ את השינויים הבאים:

• הגבלה של השהות היומית ברשתות החברתיות – היום יש אפליקציות שניתן להיעזר בהן על מנת להיות בבקרה על משך הזמן בו אתם שוהים ברשתות החברתיות. אם חסרה לכם מוטיבציה, תוכלו בתור התחלה לבדוק כמה זמן ביליתם ברשתות החברתיות ביום אקראי. כנראה שתופתעו, וזה כבר ייתן לכם את המוטיבציה להפחית.
• מעקב ברשתות החברתיות אחרי אנשים שגורמים לכם לתחושות חיוביות – כדאי לזהות אילו חשבונות מגבירים את תחושת ה-FOMO, ואילו דווקא נותנים לכם אנרגיות והשראה, ומסייעים לכם לראות את הטוב במה שיש לכם.

JOMO

הסופרת כריסטינה קרוק הגתה בספרה The Joy of Missing Out: Finding Balance in a Wired World את המושג JOMO אשר משמעותו Joy of Missing Out. באמצעות המושג קרוק מבקשת להציע נקודת מבט חלופית ל-FOMO, לפיה במקום חרדת החמצה, עלינו ללמוד להפיק הנאה ושמחה מהניתוק הטכנולוגי ומהפספוס שמתלווה אליו.

טיפול בחרדת החמצה

אם אתם חווים השלכות שליליות כתוצאה מחרדת החמצה ומרגישים שהתופעה מנהלת אתכם ופוגעת בתפקוד היומיומי, כדאי לשקול לגשת לטיפול פסיכולוגי. החדשות הטובות הן שאפשר לטפל בחרדה, וללמוד להתמודד עם הקושי בצורה אדפטיבית ומיטיבה.

מכון חיבורים הוא מכון פסיכולוגי מוביל אשר מתמחה בטיפול בדיכאון ובחרדה על שלל סוגיה באמצעות שיטות טיפול ממוקדות, ובמרכזן CBT – גישה קוגניטיבית-התנהגותית מבוססת מחקר. את הצוות המקצועי של המכון מרכיבים פסיכולוגים מוסמכים ומקצועיים בתחומם, אשר מתאימים לכל מטופל תוכנית טיפולית אישית.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.