טיפול פסיכולוגי לסטודנטים

“האשמתי את עצמי במה שקורה ובאמת האמנתי בזה. מבחוץ שידרתי עניינים כרגיל אבל תמיד הרגשתי שאני לא בסדר או פגום ביני לבין עצמי מה שהתעצם בזמן הלימודים באוניברסיטה. הייתי בטוח שככה זה ולא מגיע לי יותר מזה. מסמסתי כל אפשרות ליצירת קשרים חברתיים, והדימוי העצמי הנמוך שלי גרם לי לחרדות ביצוע בהגשת מטלות ומבחנים.  כיום אני כבר מבין שאני לא לבד, אני נמצא בקבוצת תמיכה לסטודנטים עם קשיים דומים לשלי ואחרי תהליך מיוחד שעשיתי אני גם תומך באחרים, משהו שלא חלמתי שאגיע אליו”

תקופת הלימודים באקדמיה מפגישה אותנו עם קשיים רגשיים שאותם לא תמיד לקחנו בחשבון לפני התואר. איך אפשר להקל? למי לפנות ולמה זה כל כך חשוב לסטודנטים להיעזר בטיפול פסיכולוגי בזמן הלימודים?

טיפולים פסיכולוגיים באקדמיה

בין אם בחירת התואר נעשתה בעקבות הכמיהה להגשמה עצמית או שיקול כלכלי ופרקטי, לפעמים מה שדמיינו שונה מאד ממה שקורה בפועל בתקופת הלימודים. לחצים, ציפיות עייפות נפשית, שחיקה ודחיינות הם חוויות שכיחות אצל סטודנטים. טיפול פסיכולוגי בזמן התואר יכול לעזור לייצר חוויה חיובית יותר חברתית ולימודית.  שאיפה לאיזון רגשי בזמן הלימודים היא חשובה כדי להיות פנויים ללמידה ולסיים את התואר על הצד הטוב ביותר. חווית לימודים באקדמיה יכולה להיות מתסכלת ומלחיצה אבל גם מחזקת ומעצימה ומלמדת- הכל תלוי עד כמה תצליחו לאזן בין הרווחה האישית שלכם לסדר היום התובעני שזו משימה לא פשוטה כלל.

האתגרים בעולם ההשכלה הגבוהה

כמו כל תקופה אינטנסיבית בחיינו, גם תקופת הלימודים באקדמיה עלולה להפגיש אותנו עם המקומות שמאתגרים אותנו בעצמנו. אנחנו עלולים לחוש לחץ תמידי שמגיע מהצורך להוכיח לעצמנו, משאיפה אובססיבית להישגיות, או קשיים שקשורים לסביבה והפן החברתי. אלו חלק מהקשיים שעלולים לצוף אצל חלקם:

הפרעות קשב וריכוז:

ברוב המקרים הם לא יופיעו לראשונה באקדמיה אבל הדרישות והעומס בלימודים עלול להציף אותם בחוזקה.

דחיינות:

דחיינות היא אמנם תופעה אבל למעשה היא דרך התמודדות שבעצם יוצרת אי התמודדות. יש אנשים שאצלם זהו דפוס שהם מכירים מהחיים שלפני האקדמיה וחלקם מפתחים אותו כתגובה לקושי שעולה בלימודים עצמם. בכל מקרה בשני המקרים עלולים לעמוד מאחורי הדחיינות קשיים רגשיים ששווה להבין אותם יותר לעומק כדי לפתור אותם.

סטרס:

תקופת הלימודים עלולה להביא לעומס רגשי של מתח וחרדה. אלו עלולים לגרום לקשיי תפקוד ולפגוע בבריאות. נטייה של סטודנטים רבים היא להדחיק או להילחם במתח ולהמשיך כרגיל כדי להשיג את המטרות הלימודיות שלהם. ברוב המקרים סטרס כרוני שאינו מטופל ולא מקבל יחס ראוי מחמיר וגורם לקשיים להתעצם, לפעמים עד מצבי שחיקה התמוטטות ובעיות בריאות.

חרדת בחינות:

חרדת בחינות עלולה להיות מאתגרת עבור סטודנטים רבים ולהוות מכשול רציני להשלמת התואר. רבים שסובלים מחרדת בחינות מתארים כי לא משנה כמה הם ילמדו, בבחינה עצמה הכל נשכח מהם, הם סובלים מתסמינים גופניים של חרדה גם לפני זמן הבחינה.

הקושי לשלב בין לימודים – עבודה – חיי משפחה וחיי חברה:

עלול להיווצר במהלך התואר עומס שמגיע מכל החזיתות בחיינו. יכול להיות שחלק שינו את מקום המגורים בשביל הלימודים ולכן הכל חדש, הסביבה החברים, סדר היום ואורח החיים כולו. כדי להתמודד עם ההצפה שעלולה להופיע חשוב לפנות לעזרה.

התרומה של טיפול פסיכולוגי לסטודנטים לאורך התואר

אחד מכל חמישה אנשים באוכלוסייה מתמודד עם קשיים נפשיים על פי מחקרים, הנתונים עולים כשמדובר באקדמאיים [1]. עדויות אחרות מספרות על נתונים הולכים וגדלים של הפרעות נפש בקרב תלמידים להשכלה גבוהה, מדובר על שיעורים גבוהים פי 8 של דיכאון וחרדה אקוטיים, שמובילים ברוב המקרים להתאבדות [2].

בין אם אתם חוששים שתגיעו למצבי קיצון נפשיים, בין אם אתם שרויים במתח מתמיד במהלך התואר או חווים דכדוך ורגשות אשמה על דחיינות בלתי נגמרת- תזכרו שאינכם לבד ושאפשר אחרת.

בכל אוניברסיטה קיים מענה לסטודנטים בתחום הנפשי מתוך ההבנה של המוסדות של הקושי המשמעותי שמביאה איתה תקופת הלימודים. מי שנותן את הטיפולים המוזלים הם לרוב סטודנטים לפסיכולוגיה שעבורם זו הזדמנות טובה לבצע את תקופת הסטאז’ שלהם. חשוב להתגבר על הבושה ולפנות, אבל בהרבה מקרים ובמיוחד בתקופה בה אנחנו נמצאים יש לציין שעלולים להיות תקופות המתנה יחסית ארוכות לקבלת מטפל מתאים ולכן כדאי לנסות ערוצים נוספים שמסובסדים של טיפול פסיכולוגי כמו למשל דרך קופת החולים.

מדוע סטודנטים מהססים לפנות לטיפולים פסיכולוגיים?

יכולות להיות סיבות שונות שמעכבות סטודנטים או גורמות להם להימנע לגמרי מלפנות לבקשת עזרה נפשית במהלך התואר:

חוסר פניות:

הגשת עבודות, מבחנים, חברים, חוסר שינה, עבודה, משפחה. קשה למצוא זמן לטיפול פסיכולוגי. עם זאת, הכל תלוי בסדר העדיפויות האישי.

חוסר הכרה בחשיבות הטיפול:

חלק מהסטודנטים סובלים אבל לא מודעים לעובדה שאפשר אחרת, חלקם בכלל לא מעלים על דעתם לפנות לעזרה כי הם רגילים להסתדר לבד או בעזרת משפחה וחברים ואחרים אולי לא מודעים לאפשרויות וההטבות שניתנות להם בתחום הטיפול הפסיכולוגי ולא מסוגלים לשלם מחיר מלא של טיפול.

מצב כלכלי:

חסם עיקרי ומשמעותי, אל אף שניתן באקדמיה טיפול מסובסד לפעמים גם אותו קשה לשלם. סטודנטים רבים חווים קושי כלכלי אם זה בגלל העדר גב כלכלי או זמן ויכולת מוגבלת מאד לעבוד.

בושה או חשש מחשיפה:

פנייה לעזרה מצטיירת אצל חלקם כחולשה, הם עלולים להרגיש בושה, בייחוד מי שרגיל להסתדר לבד ללא טיפול. פנייה למרכז הטיפולי במוד האקדמי עלולה להחוות עוד יותר חושפנית על אף האנונימיות וההקפדה עליה.

עצה מאיתנו

יצירת איזון בחיים ובמיוחד בתקופות עמוסות היא מלאכה של ממש. לא קל להחזיק לבד את הכל, במיוחד אם עברתם למקום חדש ויש תחושת זרות, בדידות ובנוסף עומס לימודי, קשה להתמצא וקל ללכת לאיבוד.

עצתנו היא לשמור על איזון פנימי, לא לוותר על שינה טובה שמשפרת את ההרגשה ולנסות להתגבר על יצר הדחיינות.

אם אתם מרגישים שאתם לא יכולים יותר, חשוב מאד לעשות עצירה ולזכור שטיפול פסיכולוגי יכול לעזור לכם להתפנות יותר לדברים האחרים לכן כשמסתכלים על התמונה הכוללת הוא יעיל ומקדם אתכם לעבר השלמת התואר בצורה נכונה ובריאה.

מכון חיבורים מציע טיפול פסיכולוגי לסטודנטים שמתקשים לעמוד בעומס. הליווי הוא מקצועי, ממוקד (חסכון של זמן וכסף) ונגיש גאוגרפית (פריסה רחבה). הטיפול במכון ניתן על ידי מטפלים שנבחרו בקפידה בעלי תארים אקדמיים והכשרות מעמיקות.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.