פסיכולוגיה קלינית

תוכן עניינים

הנפש האנושית היא חלק השכל האין סופי של אלוהים“. ברוך שפינוזה.

פסיכולוגיה קלינית במאה ה-21

פסיכולוגיה קלינית היא ענף מקצועי שהחל להתפתח אי שם בסוף המאה ה-19, עם הקמתה של הקליניקה הפסיכולוגית הראשונה מסוגה על ידי לייטנר ויטמר באוניברסיטת פנסילבניה שבארה”ב. היום ברור לנו שהענקת טיפול נפשי היא חלק בלתי נפרד מתפקידם של פסיכולוגים קליניים, אולם לא תמיד זה היה כך. למעשה, עד שנות ה-40 של המאה הקודמת, עיקר עיסוקם של אנשי המקצוע בתחום היה הערכה פסיכולוגית. בשנות ה-40 התרחש אירוע ששינה את העולם במובנים רבים, וגם בהקשר של טיפול נפשי. הכוונה היא כמובן למלחמת העולם השניה, שבין הנזקים המשמעותיים שלה על חייהם של רבים מאזרחי העולם – היו גם נזקים נפשיים ניכרים. המצוקה הנפשית שרבים כל כך התמודדו איתה כתוצאה מהמלחמה הבהירה את הצורך במטפלים קליניים, אשר יעניקו טיפול נפשי לאלה הזקוקים לכך ויסייעו להם להתמודד עם הקשיים.

הסמכה לעיסוק בפסיכולוגיה קלינית

מאז מים רבים זרמו בנהר, והיום פסיכולוגיה קלינית היא מקצוע נפוץ מאוד עם הכשרה מעמיקה והגדרות ברורות. בישראל, כדי לקבל הסמכה לעסוק בפסיכולוגיה קלינית, יש לסיים תואר ראשון בפסיכולוגיה ולאחריו להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית באחת האוניברסיטאות או המכללות ברחבי הארץ בהן מתקיימת תוכנית מתאימה. הקבלה לתואר השני אינה פשוטה ומצריכה קבלת ציון גבוה במבחן המתאם, הגשת המלצות וסיום מסלול המיון המתמשך בהצלחה. הלימודים לתואר השני בתחום אורכים כשנתיים ועם סיומם יש לבצע התמחות בת מספר שנים, אשר רק עם תומה, ולאחר סיומו בהצלחה של מבחן מומחיות, מתקבלת ההסמכה הרשמית מטעם משרד הבריאות.

מה ההבדל?

לעתים קרובות אנשים מתבלבלים בין פסיכולוגיה קלינית למסלולים אחרים בתחום הפסיכולוגיה כמו פסיכולוגיה חינוכית, וכן תוהים מה ההבדל בין תחום הפסיכולוגיה לפסיכיאטריה ולעבודה סוציאלית. אז מה ההבדלים?

פסיכולוגים קליניים ופסיכיאטרים

בין פסיכולוגים קליניים לפסיכיאטרים יש נקודת דמיון מרכזית ומהותית, והיא המטרה שלהם. שניהם פועלים על מנת להקל על מצוקות נפשיות בכלל ועל הפרעות נפשיות בפרט, ולסייע למטופליהם בהתמודדות עם קשייהם הנפשיים. עם זאת, ההכשרה שעוברים שני בעלי המקצוע שונה לחלוטין. בעוד שפסיכולוגים עוברים לימודי פסיכולוגיה קלינית שממוקדים בטיפול, בפסיכותרפיה ובהערכה פסיכולוגית, פסיכיאטרים הם רופאים. הם לומדים לימודי רפואה מלאים ולאחריהם מתמחים בפסיכיאטריה. פסיכיאטרים עשויים לעשות שימוש בכלים של פסיכותרפיה ואכן עושים זאת לעתים קרובות, אולם לרשותם עומדים כלים מתחום הרפואה – האפשרות לתת למטופלים תרופות, לבצע בדיקות גופניות, להורות על קיום בדיקות רפואיות וכד’.

פסיכולוגים קליניים וחינוכיים

לעומת פסיכיאטריה שהיא ענף של מקצוע הרפואה, פסיכולוגיה חינוכית – כמו פסיכולוגיה קלינית – היא ענף נוסף בתחום הפסיכולוגיה. המקצוע מתמקד במצבם של ילדים ובני נוער בתוך הסביבה הבית-ספרית, כאשר עבודתם של פסיכולוגים חינוכיים כוללת עבודה מערכתית, בשיתוף עם צוות בית-הספר. גם הם, כמו הפסיכולוגים הקליניים, צריכים לסיים מסלול לימודים ארוך הכולל לימודים אקדמיים לתואר שני והתמחות בת ארבע שנים. עם זאת, בשונה מההכשרה שעוברים פסיכולוגים קליניים, פסיכולוגים בהתמחות חינוכית מתמקדים בהכשרתם בתחום החינוך, בתאוריות למידה וכן בתאוריות הקשורות לעבודה מערכתית.

פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים

ההבדל בין פסיכולוגים קליניים לעובדים סוציאליים בעלי תואר שני בהתמחות טיפולית נעוץ בעיקר בתפיסות המקצועיות שבבסיס כל אחת מהפרופסיות. עובדים סוציאליים מתמקדים בתפקוד החברתי של הפרט, בגורמים שונים בסביבתו – משפחה, חברים, עבודה, בית ספר ומסגרות נוספות – ובהשפעותיהם עליו. לעומת זאת, במרכזו של הטיפול הפסיכולוגי עומדים גורמים תוך אישיים של המטופל, לצד התייחסות להשפעות סביבתיות ותורשתיות בהתאם לתאוריות הרלוונטיות.

כיום ההכשרות במוסדות ללימודי פסיכותרפיה פתוחים עבור עובדים סוציאליים קליניים ופסיכולוגים ולכן הטיפול הרגשי שהם מעבירים דומה ברמת ההבנה התאורתית והשימוש בגישות טיפוליות שונות. ההבדל המשמעותי ביותר הוא בכך שעו”ס קליני אינו יכול לאבחן.

פסיכולוגיה קלינית – לא רק פרויד

כאשר מדברים על פסיכולוגיה קלינית, בדעתם של רוב האנשים מיד יעלה זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה ואולי ההוגה המוכר ביותר בקרב אנשים שלא למדו את התחום. שיטת הטיפול הפסיכואנליטי שפרויד וממשיכי דרכו הציגו מאופיינת בתהליכים טיפוליים ארוכי טווח, העשויים לעתים להימשך שנים, ומתמקדים בשיח אסוציאטיבי של המטופל במטרה לאפשר ללא מודע להגיח לטיפול על מנת שיוכל המטפל לפרשו. כמו בתמונות המפורסמות שאתם ודאי רואים כעת בעיני רוחכם, המטפל בגישה זו הוא “לוח חלק”: על מנת שלא להשפיע על האסוציאציות של המטופל ולפיכך על הצלחת הטיפול, בטיפול הפסיכואנליטי הקלאסי יושב המטפל מאחורי המטופל מבלי שהאחרון יכול לראותו.

אולם לצד הגישה הפסיכואנליטית המפורסמת קיימות, כמובן, גישות טיפוליות נוספות. לאורך השנים האסכולות המרכזיות שעומדות ביסודו של ענף הפסיכולוגיה התפצלו שוב ושוב, ולאורך העשורים האחרונים הפכו מקובלים במיוחד טיפולים קצרי מועד, שמשכם מוגדר מראש ונע בין מספר פגישות בודדות לכמה חודשים. הגישות הממוקדות נעשו נפוצות כל כך, עד כי סטודנטים במסלול הלימוד של פסיכולוגיה קלינית יכולים כיום להתמחות בין היתר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

יתרונותיו של טיפול קצר מועד

לטיפול קצר מועד יש כמה מעלות בולטות המבחינות אותו מסוגי טיפול אחרים בתחום של פסיכולוגיה קלינית. ראשית, אורכו הקצר והידוע מראש של הטיפול הוא מאפיין משמעותי עבור מטופלים רבים, ולא פעם בעל השלכות חיוביות. תהליך טיפולי טוב הוא כזה שהמטופל מעורב בו ולוקח בו חלק. בשונה מטיפול רפואי למשל, בטיפול פסיכולוגי המטופל אינו פסיבי. הטיפול לא מתרחש “עליו” אלא “איתו”. עבור רבים, התחייבות לטיפול פסיכולוגי ארוך טווח אינה נתפסת כאפשרות, ולכן הסיכויים שיוותרו על הטיפול גבוהים יותר. לעומת זאת, כאשר תאריך הסיום ידוע מראש והמטופל נדרש להתחייב לתקופה קצרה בלבד, לא פעם הפנייה לקבלת טיפול נראית קלה יותר.

מעבר לנכונות להשתתף בטיפול, שהיא קריטית וחיונית על מנת שלמטופל תהיה המוטיבציה הראשונית לגשת, אופיו הממוקד של הטיפול משפיע גם על התכנים המועלים בו. טיפול קצר מועד אינו תחום רק בזמן, אלא מחייב גם תחימה של התכנים והתמקדות בבעיות ספציפיות. הודות להתמקדות בסוגיה אחת או במספר סוגיות מצומצם ובאסטרטגיות לפתרונן, פעמים רבות המטופל יוכל לראות שינוי תוך זמן קצר יחסית מתחילת הטיפול.

אופיו זה של הטיפול מזמין גם לקיחת חלק פעילה ויעילה של המטופל בתהליך הטיפולי. לא פעם היכולת לראות את האור בקצה המנהרה, אשר מיוצג על ידי המועד המתוכנן לסיום הטיפול, מאפשרת למטופל לגייס כוחות ולהשקיע את מאמציו בטיפול בצורה יעילה ואפקטיבית. בעיקר כשעוסקים בנושאים רגישים כמו חרדה או דיכאון, שפעמים רבות קל להימנע מהעיסוק בהם, השפעה זו יקרה מפז ומהווה גורם מכריע בבחירה של המטופל לנצל היטב את ההזדמנויות הטמונות בטיפול.

כמובן, חשוב להתייחס גם לפן הכלכלי. ביקורת מרכזית המופנית כלפי הפסיכואנליזה, למשל, קשורה לכך שעל מנת להיות מטופלים לאורך שנים ברציפות, נדרשים המטופלים להשקיע סכומי כסף גדולים ומשמעותיים. השיקול הזה לבדו עלול להניא אנשים מטיפול, כאשר הם מניחים שעל מנת למצוא מזור למצוקותיהם עליהם להתחייב להשקעה כספית ניכרת וממושכת. בהקשר זה טיפול קצר מועד, שעלותו הכוללת נמוכה יותר לעומת טיפול שנמשך שנים רבות, מהווה פיתרון מתאים עבור רבים.

חרדה ודיכאון – מגפה מודרנית?

לאורך העשורים האחרונים מתבהר יותר ויותר כי הפרעות חרדה ודיכאון הופכות להיות מגפות מודרניות, לא פחות. החדשות הטובות הן שהמודעות לבריאות נפשית עולה, ובעקבות זאת חלקים נרחבים יותר ויותר בחברה מבינים כי מרבית האנשים יכולים להפיק תועלת רבה משירותי פסיכולוגיה קלינית. מחקרים מראים כי CBT, טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד, יעיל במיוחד בטיפול בחרדה ובדיכאון. בהיותו קצר מועד, הוא מאפשרת למנעד רחב יחסית של אנשים לפנות לקבלת טיפול נפשי הולם.

על המכון

מכון חיבורים מתמחה בעבודה עם מטופלים המתמודדים עם חרדות ודיכאון באמצעות שיטות טיפול ממוקדות, לרבות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). כלל המטפלים במכון הם פסיכולוגים ועובדים סוציאליים בעלי תואר שני ומעלה ורובם עברו תוכניות הכשרה בפסיכותרפיה מעבר לתואר השני שלהם.ן.

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן