טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא אחד מהגישות הנפוצות ביותר לטיפול בחרדה. הוא עשוי להתבצע במסגרת קבוצה או באופן פרטני, וניתן לשלב אותו עם גישות אחרות, כגון טיפול בחשיפה. הטיפול בחרדה נועד לטפל בכל סוגי הפרעות החרדה: הפרעת פאניקה, פוביות, הפרעת חרדה מוכללת וקשיים אחרים.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי פועל בשני היבטים שונים, הקשורים ותורמים זה לזה. ההיבט ההתנהגותי בוחן את האופן שבו ההתנהגויות והתגובות שלנו להתרחשויות מסוימות מעוררות חרדה; וההיבט הקוגניטיבי בוחן את האופן שבו מחשבות שליליות תורמות לחרדה.

ההנחה העומדת בבסיס שיטה טיפולית זו היא כי האופן שבו אנו תופסים אירועים – ולא האירועים עצמם – הוא שמשפיע על רגשותינו. למשל, נניח והוזמנתם למסיבת יום הולדת של חבר. אתם יכולים להגיב להזמנה הזו בדרכים שונות, וכל אחת מהן תשפיע בצורה שונה על רגשותיכם:

1. “איזה כייף! אני ממש מתרגש לצאת ולפגוש אנשים חדשים.” הרגשות שמחשבה זו מעוררת הם שמחה והתרגשות.

2. “אני לא בעניין של מסיבות. אני מעדיף להישאר בבית ולצפות בסרט.” מחשבה זו מעוררת רגשות ניטרליים.

3. “אני לא מסתדר במסיבות. אני לא אדע מה לומר או לעשות, ואעשה צחוק מעצמי.” מחשבה זו תגרום בעיקר לחרדה ועצב.

כלומר, האירוע הוא אותו אירוע: הציפיות, הגישות והאמונות שלכם הן שמשתנות, ומשנות בהתאם גם את התגובות הרגשיות שלכם. מטרתו של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי היא לסייע לכם להבין ולזהות את הגורמים האלו, ולשנות אותם: החלפה מודעת של מחשבות שליליות בחיוביות בהכרח תצמצם את החרדה והפחד, ותשנה את האופן שבו אתם מרגישים.

הבניה קוגניטיבית מחודשת

זה אמנם נשמע כמו מונח פסיכולוגי סבוך, אבל אתם בעצם כבר יודעים במה מדובר: הבנייה קוגניטיבית מחודשת היא אותו תהליך של שינוי דפוסי חשיבה התורמים לחרדה, והחלפתם במחשבות חיוביות ומציאותיות. פירקנו את התהליך הזה לשלושה צעדים עיקריים:

1. זיהוי המחשבות השליליות – אדם הסובל מהפרעת חרדה או התקפי חרדה עשוי להפריז בתפיסת הסכנה שלו. למשל, אם הוא סובל מפוביה מחיידקים, הוא עשוי לתפוס לחיצת יד כסכנת חיים. אף כי גם הוא יודע שמדובר בפחד לא רציונאלי, הוא עשוי להתקשות בזיהוי המחשבות המובילות לפחד הזה. המטפל הקוגניטיבי התנהגותי יסייע לכם לזהות את המחשבות האלו.

2. הטלת ספק במחשבות השליליות –  בשלב השני, תתחילו לנסות ולנתח את המחשבות האלו יחד עם המטפל: תטילו ספק בהוכחות למחשבות השליליות, תפרקו לגורמים אמונות מזיקות, ותטילו אור מציאותי על תחזיות לעתיד.

3. החלפת מחשבות שליליות במחשבות מציאותיות – כעת ניתן להחליף את המחשבות המזיקות במחשבות חיוביות ומדויקות יותר. מטפל מיומן יוכל לסייע לכם לחשוב על הצהרות מרגיעות שתוכלו לומר לעצמכם כאשר תאלצו להתמודד עם מצבים מעוררי חרדה.

 

הדוגמה הבאה עשויה להמחיש את השימוש בהבניה קוגניטיבית מחודשת. מטופלת בחרדה, מריה, חששה לנסוע ברכבת כיוון שפחדה שתתעלף, וכולם יחשבו שהיא משוגעת. המטפל שלה ביקש ממנה לרשום על דף נייר את כל המחשבות השליליות שלה ולזהות את ההטיות הקוגניטיביות באופן חשיבתה. לאחר מכן, הם פירשו יחד את המחשבות האלו בצורה הגיונית יותר. יחד עם המטפל, מריה הבינה:

1. שהחשש מפני עלפון הוא הטיה קוגניטיבית שגורמת לה לחשוב על התחזית הגרועה ביותר. כיוון שמעולם לא התעלפה, לא סביר שתתעלף ברכבת.

2. שגם אם תתעלף, זה לא יהיה כל כך נורא! ההטיה הקוגניטיבית מוציאה דברים מכלל פרופורציה: בפועל, היא כנראה תתעורר תוך כמה רגעים ותמשיך בחייה.

3. שהאנשים סביבה לא יחשבו שהיא משוגעת. ההטיה הקוגניטיבית גורמת לה לקפוץ למסקנות מוטעות. יותר הגיוני להניח שהאנשים מסביבה ידאגו לה, וירצו לוודא שהיא בסדר.

כמובן שקל מאוד לדון בהחלפת מחשבות שליליות במחשבות מציאותיות, וקשה יותר ליישם את הכוונה הזו בפועל. טיפול קוגניטיבי התנהגותי מוצלח יכלול אימון בטכניקות של הבנייה קוגניטיבית מחודשת, במסגרת הטיפול עצמו וגם במסגרת מטלות הבית שניתנות בטיפול.

 

במכון חיבורים, המטפלים הקוגניטיביים התנהגותיים שלנו הם מומחים בתחומם, ומתעדכנים באופן קבוע בטכניקות החדישות ובמחקרים הרלוונטיים ביותר בנוגע לטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. מעבר להבנייה קוגניטיבית מחודשת, ילמדו אתכם גם טכניקות חשובות נוספות: כיצד לזהות את התחושה הגופנית המעידה על חרדה; מיומנויות התמודדות וטכניקות רגיעה שיסייעו לכם להתמודד עם חרדה ופאניקה; והתמודדות עם פחדים מציאותיים או מדומיינים.

עשוי גם לעניין אותך : טיפול ב- OCD – או סי די | CBT – כיצד מתנהל הטיפול? | התקפי פאניקה | טיפול בחרדות

לשיתוף הכתבה >>
Share on facebook
Share on telegram
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on print