טרנסג’נדריות ודיסמורפיה מגדרית

בן או בת? החברה בה אנחנו חיים מושתת על סכמות, המאפשרות לנו לחלק את העולם לתבניות ברורות, החל משפה מגדרית ועד חלוקה מגדרית בשירותים ציבורים וברפואה. מה קורה כאשר החלוקה החברתית אינה מתיישבת? כלומר, מה קורה כאשר אנו רואים לפנינו אדם הנראה כגבר אך הוא מזדהה כאישה? וההפך? זהו עולמם של הטרנסג’נדרים. החיים כטרנסג’נדר/ית עשויים להיות מאתגרים אך חשוב לדעת כי ליווי, כמו זה המתבצע במכון חיבורים, מאפשר לקבל את הרווחה הנפשית בחזרה.

על המונח טרנסג’נדריות

טרנסג’דריות, מצב בו גבר או אישה חשים שאינם מזוהים עם מינם הביולוגי, כלומר גבר שמרגיש שהוא אישה, או אישה שמרגישה שהיא גבר. חלק מהטרנסג’נדרים חווים דיספוריה מגדרית, שהיא מצוקה שמאפיינת אדם שזהותו המגדרית שונה ממגדרו הביולוגי, כלומר כאשר מתקיים קונפליקט בין המצוי, המגדר הביולוגי לבין המגדר הרצוי.

הזהות המגדרית: קונפליקט בין המצוי לרצוי

זהות מגדרית :

זהות עצמית מתייחסת  לדימוי מנטלי של האדם את עצמו, ולכן זהות מגדרית היא תפיסת עצמית של המגדר שלי. במחקרים נמצא כי תחושת זהות מגדרית מתפתחת כבר בילדות המוקדמת, סביב גילאי 2-3, ולרוב תואמת את המגדר הביולוגי. בתהליך פיתוח הזהות המגדרית, ישנה השפעה גם של הסביבה והתרבות ובתוכם התפקידים המגדריים המוצגים. חשוב לציין כי על אף זאת, ילד או ילדה שאינם מאמצים את התפקיד המגדרי “המתאים”, למשל ילד שבוחר ללכת עם שמלות או ילדה שמתעקשת על שיער קצוץ, יכולים עדיין להיות בעלי זהות מגדרית תואמת מגדר ביולוגי [1].

מגדר ביולוגי :

מאופיין לרוב לפי מאפיינים מגדרים פיזיים, הורמונליים וגנטיים. כך, תינוק עם כרומוזומי מין XY ואיבר מין זכרי יוגדר כזכר, ואילו תינוקת בעלת כרומוזומי מין XX ואיברי מין נקביים תוגדר כנקבה [2].

הקשר בין זהות מגדרית לנטייה מינית

נטייה מינית מתייחסת לדפוס המשיכה המינית, הרגשית והרומנטית, של אדם למין מסוים (זכר או נקבה). זהות מגדרית ונטייה מינית הם שני מרכיבים נפרדים של זהותו המינית של אדם. ממדים אלו נמצאים לרוב בהתאמה, זה לזה, ובהתאמה למגדר הביולוגי, אם כי לא תמיד [3]. אדם יכול להיות זכר במגדר הביולוגי שלו ולהיות בעל נטייה מינית הטרוסקסואלית, כלומר להימשך לנשים, אך שזהותו המגדרית תהיה נשית.

ההתמודדות של ההורים לילדים טרנסג’נדרים

חווית אבל – בדמיונו של כל הורה, עוד בשלבי ההיריון, מתגבש תינוק מדומיין. כאשר הילד נולד, על ההורה להסתגל לפער בין מה שדמיין לבין התינוק הממשי. במידה דומה, חוויתם של ההורים לילדים טרנסג’נדרים כוללת בתוכה חווית אובדן ואבל על הילד שהיה להם עד אותה העת.

הקונפליקט של ההורים – אי ההתאמה המגדרית שחשים ילדיהם עשויה לעורר אצל הורים רבים קונפליקט. מרבית מההורים רוצים תמיד את הטוב ביותר עבור ילדם, אך הרצון לאפשר להם להרגיש שלמים מגלם בתוכו קשת מחשבות, תחושות ורגשות ואף עשוי להיות מאתגר בשל מספר סיבות:

• שינוי עשוי להיות מפחיד, המציאות כפי שהכירו אותה משתנה, ועליהם ללמוד ולבחון תחום חדש גם בעבורם.
• לעיתים, תהליך זה עשוי לעמוד בסתירה עם ערכיהם התרבותיים או האישיים של ההורים.
• הידיעה כי החברה אינה תמיד מכילה את השונה, וההבנה כי שינוי המגדר יוביל לעמידה של קשיים שונים בדרך של ילדם, היא מורכבת. הורים רבים מבינים שההשלכה של תמיכתם בשינוי ובכך שילדם יחוש שלם בגופו, תוביל בין היתר לקשיים חברתיים, נפשיים ובירוקרטים שיתקל בהם, וזו הבנה מורכבת ביותר עבורם.

המורכבויות והאתגרים בעולמם של הטרנסג’נדרים

השינוי

שינוי המגדר, על אף ההתרגשות ותחושת ההקלה, טומן בחובו אתגרים פיזיים ונפשיים כאחד, אשר מושפעים בחלקם גם מגיל האדם. אלו עשויים להופיע במגוון תחומי חיים כמו שימור פוריות (כאשר מדובר בצעירים), התמודדות חברתית ומשפחתית וכן התמודדות עם התרבות הבינארית הקיימת – למשל פנייה בלשון זכר/נקבה, שירותי רפואה, שירותים ציבוריים ועוד. גם תהליך השינוי הפיזי כרוך באתגרים וכאבים, כך שליווי רגשי עשוי לתרום בהתמודדות אל מולם.

שיעורי ההתאבדות בקרב טרנסג’נדרים

אחוז הניסיונות האובדניים בקרב טרנסג’נדרים גבוה מאוד ועומד על כ-40% [4]. הקשיים וההתמודדויות הם לרוב במפגש עם החברה – ביקורת, אי קבלה, תגובות שליליות. אלו עשויים להוביל לדיכאון לאחר היציאה מהארון, ואף להוביל למחשבות שליליות על העצמי כדוגמת “מדוע נולדתי כך?”. כל אלו עלולים להוביל לחרדה, דיכאון ועצבנות, אשר במקרים חריפים עשויים להתפתח אל התנהגות אובדנית.

קשת התמיכה והטיפול בטרנסג’נדרים

כיום קיימים עמותות וארגונים הפועלים לטובת שיפור איכות חייהם הנפשית והפיזית של עבור אנשים על הקשת הטרנסית ובני משפחותיהם. בנוסף, קיימים טיפולים פסיכולוגיים שונים היכולים לתת תמיכה לקהילת הטרנסים כמו טיפול פסיכו-דינמי וטיפול CBT. טיפולים אלו עשויים לסייע להתמודד הן עם האתגרים החברתיים והבינאישיים והן עם תהליך השינוי שכרוך גם הוא בקשיים נפשיים ופיזיים.

טיפול שיכול להתאים למי שמתמודד עם שאלות של זהות ותהליכי יציאה מהארון הוא ה-ACT אשר מאפשר לקבל את הכאב הקיים לצד מזעור הסבל. כשאנו מצליחים לבוא במגע ישיר עם הכאב הסיכוי לשחרר אותו גדל. בטיפול ניתן לרכוש כלי התמודדות עוצמתיים של קבלה עצמית והגמשת החשיבה תוך גיבוש וחיבור לאני האותנטי, מה חשוב לי לממש ואיך הייתי רוצה לבטא את עצמי בעולם?

לסיכום

טרנסג’נדריות מתייחסת לאיש או אישה שחשים שאינם מזוהים עם המגדר הביולוגי עימו נולדו. הקונפליקט הזה עשוי להוביל לחוויה של תופעה בשם דיספוריה מגדרית. מדובר במצוקה שמאפיינת אדם שזהותו המגדרית שונה ממגדרו הביולוגי. נוסף על מצוקה זו, טרנסג’נדרים עשויים להיתקל באתגרים נוספים סביב תהליך השינוי וההתמודדות עם החברה. טיפולים המוצעים במכון חיבורים יכולים לסייע בהתמודדות.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.