יחסי מטפל מטופל

מחקרים הוכיחו שהקשר הטיפולי בין מטופל למטפל הוא אחד מהמנבאים הכי חזקים של טיפול מוצלח.

אמיר (12) היה ילד סוער ורגיש שהתחיל את תקופת גיל ההתבגרות. מאחוריי אמיר היסטוריה ענפה של ניסיונות להתחלת טיפול שלא צלחו בגלל קושי לתת אמון במטפלות שהיו לו כאשר פעם אחת אפילו הפגין תוקפנות ושבר פסל בחדר הטיפול. אמיר הופנה לטיפול בעקבות קשיים רגשיים שהתבטאו בקושי שלו להתחבר עם ילדים אחרים ולסמוך עליהם. אמיר הגיע למטפלת חדשה עם הרבה התנגדות אבל בגלל הסבל והבדידות הוא לבסוף הסכים. המטפלת הצליחה ליצור עם אמיר קשר לאט ובזהירות, ועצם הגעתו כל פעם מחדש סימנה הצלחה. היה נראה שהקשר הולך למקום טוב של אמון למרות שעדיין אמיר הפגין התנגדות דרך ההתנהגות שלו, פעם אחת לפני שהאם הסיע אותו לטיפול הוא התנהג בצורה מאד סרבנית והתנגד בתוקף להגיע. האם ויתרה ושאלה את המטפלת האם אפשר לבטל את הפגישה הפעם כי מאד קשה לו להגיע לאחר כמה דקות אמיר התחרט, ואמר שהוא הבין שהוא לא רוצה להפסיד את הפגישה למרות שהוא שונא את הרעיון ללכת.

למרות שבחדר הטיפול אמיר הפגין התנגדות וסרבנות ליצור קשר אמון עם המטפלת, דרך ציניות, לגלוג או שתיקות האמירה החזקה שביטא דרך ההחלטה לא להפסיד את הפגישה הצביעה בצורה חזקה על השינוי שעבר ועל המוכנות החדשה שלו ליצור קשר טיפולי.

הקשר בין מטפל למטופל בחדר הטיפול הוא הזדמנות “להתאמן” על יחסים ולתקן חוויות עבר דרך קשר בריא ומתקן.

מה הם יחסי מטופל מטפל?

יחסי מטפל-מטופל הם הקשר שנרקם בכל טיפול בין מי שמחזיק ונותן את הטיפול- המטפל, למטופל. היחסים שנוצרים בחדר טיפול משקפים את הדרך של המטופל ליצור קשר גם במקומות אחרים. המושג “העברה” נתבע על ידי זיגמונד פרויד שטען שהמטופל מעביר את הרגשות והתכנים שספג מהדמויות המטפלות שלו כלפי המטפל.

קשר טיפולי הוא קשר בעל פוטנציאל מרפא כאשר הוא מיטיב, בריא ומשמעותי והצלחת הטיפול תלויה בו על פי מחקרים. בתוך קשר טיפולי חייבים להיות מוגדרים גבולות ברורים שמשתנים לפי צרכיי המטופל, גישת המטפל והגישה הטיפולית. למשל, בגישות מסוימות לגיטימי שהמטפל ישתף פרטים מחייו האישיים ובחלקן לא. מה שמשותף לכל סוגי הטיפול היא החשיבה על טובת המטופל שאמורה להשתקף דרך אמירות ומעשיי המטפל ולהיות לנר לרגליו. במסגרת הכשרתם פסיכולוגים חתומים על אמנת “אל תזיק” בדומה לבעלי מקצוע אחרים בתחום הרפואה.

החשיבות של הקשר במסע הטיפולי

בניית הקשר הטיפולי הוא שלב משמעותי בתהליך ההחלמה וכדי שתהליך הטיפול יהיה יעיל, יצירת אמון היא המפתח להצלחה. אדם שנפתח ומשתף איש מקצוע, חייב לסמוך על הידע המיומנות והיכולת שלו לספק לו את היחס והטיפול המותאם לו. בנוסף, מטופל שמרגיש רגשות חיוביים כלפי המטפל יוכל להיפתח ולסמוך עליו בקלות רבה יותר.

כאשר הקשר הטיפולי נרקם, האדם יכול להתחיל לשתף גם דברים עמוקים יותר על עצמו כמו כאביו פחדיו משאלותיו הכמוסות ואלה נותנים למטפל הבנה טובה יותר של נפשו של המטופל, מה המניעים שלו והנטיות האישיותיות.  כאשר יש למטפל את המיומנות המתאימה לעזור ונוצר קשר מיטיב של אמון, המטופל יוכל לחוות הקלה והטבה במצבו. בטיפול המטפל מהווה דמות שנותנת כוחות, שהמטופל כמו מפנים לתוכו ככה שגם בזמנים שהוא אינו לצידו בין טיפולים ואפילו לאחר שהתהליך נגמר רבים מעידים שהמטפל כמו “מלווה” אותם בראש והם מתייעצים איתו.

הקשר שבין מטפל ומטופל – כללי יסוד

העיקרון החשוב והבסיסי ביותר שמאפיין את יחסי המטופל והמטפל, הוא עיקרון החיסיון. במיוחד כשמדובר בטיפול פסיכולוגי, על המטפל חלה החובה לשמור את מה שנאמר במהלך הטיפול בינו לבין המטופל כחסוי, אפילו לאחר שהתהליך הסתיים.

עיקרון החיסיון איננו רק חובה מנהלית וטכנית – הוא מהווה נדבך בסיסי ליצירת קשר של אמון בין המטופל למטפל. אמון זה הוא שמהווה את הצעד החשוב ביותר לקראת טיפול פסיכולוגי אפקטיבי, במסגרתו המטופל מרגיש נוח לחשוף את עצמו מבחינה רגשית.

עיקרון חשוב נוסף כרוך בקביעת גבולות ברורים בין הצדדים. המטופל לא יכול, לדוגמא, להזמין את המטפל בסופו של הטיפול לכוס קפה. היחסים הם מקצועיים גרידא. עם זאת, על מנת שהמטפל יישאר דמות ניטראלית נטולת פניות, ביחס למטופל. עליו להישאר צופה מן הצד בחייו, ולא לקחת בהם חלק פעיל.

מעבר לכך, חובתו הבסיסית של המטפל מתוקף מעמדו, היא לגלות יכולת הכלה. בכל טיפול נפשי, בין אם פסיכולוגי או אחר יכולת ההקשבה למטופל היא מרכיב בסיסי ביצירת מערכת היחסים הטיפולית ובביסוס האמון הראשוני.

מטפל טוב לא רק מקשיב בקור רוח מנותק. על אף שמירת הגבולות הברורה, הקשר בין השניים הוא אישי. יכולת זו, של שמירה על ריחוק מקצועי תוך קירבה מסוימת, היא האתגר שעומד בפני המטפל.

ההשפעה של היחשפות המטפל בפניי מטופליו

לאורך השנים תאוריות שונות, ששייכות לגישות קלאסיות וישנות יותר כמו הפסיכואנליזה טענו שהחשיפה העצמית של מטפל פוגעת באיכות הטיפול ושיש לתת למטופל במה של “דף חלק” לתוכה ייצוק את התוכן שלו בלי לראות במטפל אינדיבידואל. הטענה של פרויד הייתה שכאשר המטפל נשאר עלום כך יוכל המטופל לעשות עליו השלכה של עצמו ועם זה עובדים בטיפול.

עם השנים הדברים השתנו, ונוצרה הבנה אחרת, שדווקא החשיפה בטיפול במידה ובזמנים נכונים שמשרתים את הטיפול יכולה דווקא לקדם את הקשר של האמון בטיפול ולתרום להתקדמות הטיפול.

באופן כללי, אפשר לומר שכיום כמעט אין מטפלים ששומרים על שתיקה מוחלטת לגביי עצמם, רובן מדווחים שהם חשפו בעבר מידע בטיפול מול מטופלים ולו במעט, גם מטפלים וגם מטפלות.

בעיות אפשריות ביחסי מטופל – מטפל

הבעיה הקלאסית שעלולה לעמוד אל מול המטפל בהקשר של יחסיו עם המטופל נוגעת לעניין החיסיון. אנשים נוהגים לחשוף בפני הפסיכולוג שלהם דברים שלא יעזו לומר לאף אחד אחר – ולעתים מטופל עלול להתוודות על מעשה לא חוקי אשר בנסיבות אחרות, דורש פנייה למשטרה.

דילמה אפשרית אחרת, דרמטית מעט פחות, נוגעת לאופיים הנזיל של יחסים בין אישיים. לעיתים קשה למטפל לשמור על מערכת יחסים מקצועית.

לא תמיד קל להיכנס לתוך נפשו של אדם ולא להרגיש מעורבות מסוימת. בעיה זו, כמובן, יכולה להתרחש גם אצל המטופל כלפי המטפל.

המטפל מצטייר לעיתים אצל המטופל כדמות אידיאלית, כזו ש”מבינה אותו באמת”. הקשר הקרוב שנוצר בין שני הצדדים עלול להוביל למעורבות רגשית.

כאשר מדובר בתחושות בלבד, לא תמיד תופעה זו הינה שלילית ולעתים היא עלולה לחלוף מאליה, אולם כאשר היחסים מתחילים בפועל לנוע לפסים אישיים יותר, הדבר עלול להפוך לבעייתי ולהפריע להמשך הטיפול.

על מנת להימנע מסיבוכים מאין אלו, יש להקפיד על כך שהטיפול יסתיים במועדו בכל מפגש, וכן כי מקום המפגש יהיה ניטראלי.

הגבולות הנדרשים בקשר שבין מטופל למטפלו

המרחב הטיפולי והקשר שבמרכזו מזמין הרבה תהיות ושאלות מצד המטופל וגם לפעמים מצד המטפל. איפה עוברים הגבולות בינינו? איזה מין סוג קשר יש כאן? לעיתים מתעוררות סוגיות ושאלות מורכבות בתוך קשר טיפולי.

בטיפול ישנם גבולות “אדומים” וחלה חובת דיווח על המטפל במקרים של:

• ביטויי אובדנות וביטוי אמירות שנוגעות לפגיעה עצמית מצד מטופל
• ביטויים של רצון לפגוע בסביבתו
• אם מדובר בקטין: שימוש בסמים או התנהגויות שלפי שיקול דעת המטפל שעלולות לסכן את הקטין או את סביבתו.

לפעמים הגבולות מטשטשים והמטפל נדרש לקבל ייעוץ מקולגות והדרכה על מנת להחליט על המשך הקשר ואיך לפעול אל מול התנהגויות או אמירות של המטופל.

שרטוט של גבולות ברורים נותנת בסיס לטיפול ושומרת על המטפל והמטופל, הגבולות הטיפוליים משתנים ממטפל למטפל. למשל בכל הנגוע למגע, יש מטפלים שמוכנים לחיבוק או רק במקרים מסוימים בהם זה מתאים ויש מטפלים שנמנעים לחלוטין מכל מגע.

מערכת כללים בטיפול עוזרת לייצר חד משמעיות ובהירות לגביי מה המטפל עבור המטופל ומה הוא לא, על בסיס זה אפשר לבנות אמון. כאשר נחצה גבול, גם זה נושא לחקירה ובחינה בתוך הטיפול ועל כך ניתן לשאול שאלות שיקדמו את הטיפול. [2] תקשורת כנה ופתוחה לגביי גבולות בין מטפל למטופל בתוך הטיפול משדרת למטופל מסר של מחויבות כלפיו והדבר עשוי לתרום להרגשת האמון של המטופל בתהליך ובמטפל שהוא לא ייפגע כאן.

מתי נשקול הפסקה של הטיפול?

ישנם כמה סימנים שיכולים להוות “דגל אדום” וללמד על כך שסיום יהיה צעד נכון. אחד מהם הוא כאמור, אי שמירה על הגבולות המקצועיים. סימן נוסף הוא אי שביעות הרצון של המטופל. תהליכים פסיכולוגיים לוקחים זמן, ועל כן חשוב, במהלך הטיפול להקפיד על תיאום ציפיות. מכון חיבורים מציע מגוון שיטות טיפול המותאמות לכל אדם באופן אישי ופרטני על-ידי צוות מיומן ומנוסה.

לסיכום

יחסים טיפוליים הם מסע ודרך מעניינת וחשובה לחקור את עצמנו ואת הקשיים שלנו בתוך יחסים. כל בני האדם הם מראות אחד לשני אבל בטיפול המראה הזאת פועלת לטובת המטופל, וניתן לעבור איתה חוויה מתקנת של קשר, אפילו במקרים בהם הקשר הראשוני בילדות היה פוגעני או לא מיטיב.

בכוחו של קשר בטיפול רגשי להחזיר אותנו לכוחות שלנו, לפתור קשיים ולהקל על סבל וכאב נפשי. אם אתם חווים משבר, לא מצליחים ליצור קשרים משמעותיים בחייכם או מבקשים לשנות דפוסי יחסים מכאיבים שאינם משרתים אתכם תמיד תזכרו שאפשר אחרת.

רוצה לבדוק איזה טיפול יהיה נכון עבורך? חייג/י אלינו ללא התחייבות: 077-494-4014

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.