כאבים בחזה מלחץ נפשי

לכולנו יש תקופות שבהן אנחנו מרגישים רגישים יותר, יכולה להופיע הצפה או עומס פנימי/ חיצוני לפעמים נרגיש שהמציאות היא דורשנית יותר וקשה לנו לעמוד בקצב. בין אם מדובר בשעות עבודה נוספות, עוד עזרה במטלות הבית או שקרובינו חווים משבר ואנחנו נקראים לסייע, לשגרת חיים עמוסה ורוויות התמודדויות יש השלכות על הגוף והנפש. חלקנו נחווה את ההתשה הגופנית והנפשית בצורה של התקררות, עייפות או תשישות כללית. אך האם ידעתם שגם כאבים ולחץ בחזה, אותו סימפטום שיכול להבהיל רבים ומקושר בדרך כלל לאירועי לב יכול להגרם למעשה על ידי לחץ נפשי ?

איך נבחין בין כאב בחזה שנובע מלחץ נפשי לבין כאב בחזה שנובע מגורם רפואי? איך ניתן להפחית את התחושה המעיקה?

לחץ בחזה מלחץ נפשי – למה זה קורה?

ללחץ ועומס נפשי יש השפעות רבות על תפקוד הגוף. לחץ נפשי מתמשך עלול להוביל לפגיעה בתפקוד מערכת החיסון, לכאבים ותשישות שרירים, לעלייה בלחץ הדם וכן – גם לכאבים בחזה.

אחד ההסברים הנפוצים ביותר לקשר שבין לחץ בחזה ולחץ נפשי נסמך על תפקוד המערכת הסימפתטית, מערכת העצבים שאחראית על תפקוד הגוף במצבי הלחם-ברח (fight \ flight). כשאדם נמצא תחת לחץ גופו מצוי בדריכות ומוכנות לפעולה המווסתת על ידי הורמונים שונים. מטרת המערכת הסימפתטית במצבים שכאלו היא לתעדף את מערכות הגוף ההכרחיות להתמודדות כמו למשל מערכת השריר-שלד, ולספק להן דם עשיר בחמצן וסוכר לצורך פעולתם, על חשבון מערכות שאינן הכרחיות כמו מערכת העיכול והרבייה. סימפטומים נפוצים במצב של הפעלת המערכת הסימפתטית הם דופק מהיר, אישונים מורחבים, נשימה מואצת, הזעה מוגברת, לחץ דם גבוהה, עלייה של מיצי קיבה ועוד. יש לציין וחשוב לזכור שסימפטומים שכאלו הם נורמטיביים ובדרך כלל נמשכים זמן קצר יחסית (20-30 דק’) עד שהגוף שב לאיזון ורגיעה. עם זאת, כאשר אדם מצוי תחת לחץ נפשי רב או מתמשך שאינו מטופל ומנוהל כראוי אותם מנגנונים יוצאים מאיזון וסימפטומים עשויים להמשך זמן ארוך יותר.

היפר וניטרליזציה:

היפרוונטילציה או נשימת יתר היא מצב שמאופיין בנשימות עמוקות ומהירות מהרגיל, מה שמוביל לשינוי בחילופי הגזים בגוף ובפרט לפליטה מוגברת של פחמן דו-חמצני והעשרת הגוף בחמצן. אדם שנמצא בהיפרוונטילציה יחווה קושי לנשום עמוק, הוא עשוי לחוש חולשה, נמלול וסחרחורת ואף תחושה של כיווץ וכאב באזור החזה בעקבות פעולה מוגברת של שרירי הנשימה ולחצם על בית החזה.

היחזר קיבתי-ושטי ריפלוקס (Acid reflux):

ריפלוקס הוא מצב שבו תוכן חומצי שמקורו בקיבה עולה מן הקיבה ובא במגע עם הדופן הפנימית של הוושט (צינור הבליעה) ויוצר בה מאין כוויה. הסיבה הנפוצה ביותר לריפלוקס היא היחלשות או פגם בסוגר שמפריד בין הקיבה ללוע והוא נפוץ במיוחד במצבים של בקע סרעפתי, שימוש בתרופות מסוימות, הריון, השמנה וכן לחץ נפשי מתמשך. הסובלים מריפלוקס מתארים את התחושה כמאין שריפה באזור החזה (heartburn) שפעמים רבות מובילה לחשד וחשש מאירוע לבבי.

שינויים במערכת הלב וכלי הדם:

השינויים ההורמונליים שחלים בגוף בעת לחץ נפשי משפיעים גם על מערכת הלב וכלי הדם. הדופק מואץ, כלי דם מצרים (עלייה בלחץ הדם) וחלה זרימה מוגברת של דם לשרירי השלד והלב. הלחץ הגבוהה הנוצר בכלי הדם ביחד עם עבודה מוגברת של שריר הלב עלולה גם היא להוביל לתחושת לחץ וכאב בחזה.

סיבות אפשריות לכאבים בחזה

ישנן סיבות וגורמים רבים שעשויים להוביל לכאבים בחזה. מבחינה גופנית כאבים שכאלו יכולים להיות קשורים למחלות לב וריאה, לבעיות במערכת העיכול, לזיהומים נגיפיים מסוימים ומגוון מצבים אחרים. לצד זאת, כאבים בחזה יכולים להגרם גם על ידי מצבים נפשיים כמו התקפי חרדה.  אדם שחווה התקף חרדה מרגיש שנשקפת לו סכנה על אף שבפועל הוא אינו מצוי תחת איום ממשי. מבחינה גופנית אפשר לדמות התקף חרדה ללחיצה על דוושת הגז בעת שהרכב מצוי במצב חנייה. במילים אחרות האנרגיה או הלחץ המלווים התקף חרדה, שהיו אמורים להשתחרר ולסייע לאדם בעת פעולת ההתמודדות בעצם נשארים כלואים בגוף ומתבטאים דרך סימפטומים גופניים כמו כאבים בחזה.  חשוב לומר שמומחים בתחום חלוקים בניהם לגבי המנגנון הספציפי שמקשר בין לחץ וחרדה לכאבים בחזה וככול הנראה מדובר על אינטראקציה בין מספר גורמים נפשיים וגופניים. מה שבטוח הוא שלחץ יכול לגרום לכאבים בחזה ולכן חשוב לקחת אפשרות זו בחשבון .

אז איך נדע אם מדובר בכאב שנגרם מלחץ נפשי או אירוע לבבי?

מכיוון שאירוע לבבי הוא מצב בריאותי שעלול לסכן חיים מומלץ תמיד לגשת לבדיקה רפואית בהקדם על מנת לשלול את האפשרות שמדובר באירוע לבבי. עם זאת, בהינתן ונשללה אפשרות זו ניתן להיעזר בקריטריונים הבאים כדי להבין טוב יותר אם מדובר בכאב ממקור לבבי או מלחץ נפשי.

משך הסימפטומים ועוצמתם:

כאבים בחזה שנובעים מלחץ נפשי ימשכו בדרך כלל זמן קצר יחסית (20-30 דקות), הם יגיעו לשיא תוך כמה דקות ועוצמתם תפחת עם הזמן. בניגוד לכך, כאב שנובע מאירוע לבבי בדרך כלל ימשך זמן ארוך יותר והכאבים המלווים אותו יטו להחמיר עם חלוף הזמן.

תזמון:

על אף שהתקף לב יכול להתרחש גם במנוחה, קיימת סבירות גבוהה יחסית שיתרחש במהלך מאמץ גופני (עלייה במדרגות למשל) או אחריו. בניגוד לכך, כאבי חזה שנובעים מלחץ נפשי יתלוו בדרך כלל למצבים בהם האדם מצוי בלחץ נפשי גבוהה או חרדה, כלומר בקונטקסט של התמודדות נפשית.

מיקום:

אחד מהקריטריונים היעלים ביותר להבחנה בין כאב חזה שנובע מאירוע לבבי לעומת לחץ נפשי הוא כאב מקרין. אדם שיחווה אירוע לבבי ידווח בדרך כלל גם על כאב שמקרין לאזור הזרוע השמאלית, הכתף או הלסת התחתונה זאת בניגוד לכאב שנגרם מלחץ נפשי שנשאר ממוקד באזור החזה.

מה ניתן לעשות להפחתת כאבים בחזה מלחץ נפשי?

דרכים להתמודדות עם כאבים בחזה שנובעים מלחץ נפשי יתמקדו בעיקר בהפחתת מקור הלחץ והחרדה והשבה של מצב הגוף לאיזון ורגיעה.

להתיידד עם הלחץ:

כמו בכול התמודדות נפשית לאופן שבו אנו חושבים ותופסים את המצב הקיים יש השפעה רבה על התהליך  לחיוב ולשלילה. ההתנגדות למצב הקיים בצורת מחשבות כמו “לא יכול להיות שזה קורה לי עכשיו!” יש את הכוח להגביר את הלחץ הנפשי שבתורו יגביר את תגובתיות הגוף במין מעגל שמחריף את עצמו. לחילופין, היכולת לקבל את הלחץ והניסיון לעשות כך, למשל בצורת מחשבות כמו “זה בסדר שאני מגיב ככה, יש עליי המון לחץ” , יש את הכוח להפחית את משך הכאב ועוצמתו.

תרגילי נשימה:

נשימות עמוקות וסדירות הן אחת הדרכים היעלות ביותר להתמודדות עם חרדה ולחץ. בעזרת נשימות ניתן לאותת לגוף שמקור הסכנה חלף ושניתן להפחית את הדריכות בהדרגה.
תרגיל לדוגמה – שאפו עמוק אוויר דרך האף והחזיקו אותו במשך מספר שניות. עתה שחררו לאט את האוויר דרך הפה והרפו את שרירי הגוף בעת הוצאת האוויר וחזרו על התרגיל כנדרש. הסדרת הנשימה תסייע בהפחתת קצב הלב והשבת הגוף למצב רגיעה.

אורח חיים בריא:

גם לביצוע פעילות גופנית, שמירה על תזונה מאוזנת והקפדה על שינה מספקת יכולות להיות השפעות חיוביות מאוד על וויסות רמות הלחץ ולפיכך על כאבים בחזה שנגרמים בגינו. בפרט, הפסקה והפחתה של צריכה של מוצרי טבק, אלכוהול, קפאין וחומרים ממריצים אחרים יכולה לסייע בשמירה על איזון הגוף ומניעה של כאבים  הנובעים מלחץ והשפעה דומה תתכן גם לפעילות גופנית סדירה.

טיפול פסיכולוגי ללחץ נפשי

כפי שראינו לחץ בפני עצמו איננו דבר רע והוא אף הכרחי לתפקוד במצבי חיים שונים. כאשר הלחץ הוא אופטימלי התפקוד הוא אופטימלי, אך כאשר רמות הלחץ עוברות סף מסוים התפקוד יורד ומגוון רחב של קשיים נגלים.
לפיכך אין פתרון טוב יותר לסימפטומים פיזיולוגיים שנובעים מלחץ,  כדוגמת כאבים בחזה, משמירה על רמות לחץ תקינות לאורך זמן. אחת הדרכים היעילות ביותר לעשות זאת היא דרך טיפול פסיכולוגי ובמיוחד נחוץ הדבר כאשר מדובר בתקופות ממשוכות שבהן מתקשים להגיע לאיזון נפשי בכוחות עצמנו. לפסיכולוגים יש ארגז כלים רחב ויעיל לאבחון וסיוע במצבי לחץ וחרדה כמו למשל, (MBSR), טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)  וביכולתם לסייע  בפיתוח כלים  להתמודדות עצמאית.

לסיכום

כאבים בחזה הם סימפטום שיכול להעיד על מצוקה גופנית ונפשית כאחד, ולפיכך מומלץ תמיד לפנות לבדיקה רפואית כדי לבחון את מקור הכאב. בהינתן כאבים בחזה ישנם מספר קריטריונים שעשויים לסייע לנו בזיהוי מקורם, ואם אכן מדובר בכאבים הנובעים מלחץ נפשי, קיימות מספר טכניקות להתמודדות עמם. יחד עם זאת, הקושי הנלווה להתמודדות עם כאבים בחזה יכול להיות לעתים מציף ומפחיד מאוד. לפיכך אם את או אתה מתמודדים עם כאבים שכאלו או עם מצוקה גופנית אחרת הנובעת מלחץ נפשי, אל תהססו לפנות אלינו. במכון חיבורים תוכלו למצוא מגוון רחב של מטפלים ומטפלות שנבחרו בקפידה על מנת לסייע לכם להתמודד עם התסמינים הפיזיים שמקורם בלחץ נפשי באמצעות שיטות טיפול ממוקדות ומתקדמות.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.