כיצד ניתן להתגבר על פחד מאזעקות?

ההתמודדות עם המצב הבטחוני בישראל הגיעה כמעט אל כל בית, כמעט ואין אדם בארצנו שלא נחשף לאזעקות עולות ויורדות וצלילי נפץ. החששות אשר עולים במצבים הללו הם טבעיים, אך ישנם אנשים אשר אורח חייהם השתנה ואף נגדע כתוצאה מהמצב הבטחוני, והם חווים חרדות עוצמתיות אשר מקשות על תפקודם ומונעות מהם לחזור לשגרה.

איך אני יודע שיש לי חרדה?

תופעות של חרדה עשויות לצוץ במהלך היום ולתפוס אותנו בכל רגע נתון.

אחד מהסממנים הנפוצים הוא תחושה של פחד ועיסוק כפייתי במצב הביטחוני. החרדה עשויה לגרום להימנעות ממפגשים מחוץ לבית או מחוץ למרחב מוגן, תחושה של חוסר ביטחון כאשר אחד מהקרובים שלנו יוצא מהבית ושיבוש פעולות יום- יומיות. כמו כן, חרדה מלווה גם בסממנים גופניים כמו: שיבוש הרגלי אכילה ושינה, כאבי שרירים, דופק מואץ וזיעה. לעיתים יחלו להופיע התקפי פאניקה. התקפים חזקים של פחד מוות או פחד להשתגע. התקפים אלו משפיעים על התפקוד היומיומי והופכים במהרה להיות מרכז ההתעסקות. על ההשפעה של התקפי פאניקה על התפקוד ניתן לקרוא כאן

מהי הדרך הנכונה ביותר להסביר לילדים על המצב הבטחוני? עמי, מטפל במכון חיבורים מסביר:

“רצוי לדבר עם הילדים בשקיפות, מתוך עמדה בוגרת ובטון רגוע. אנחנו מצד אחד רוצים לשדר תחושת ביטחון ושליטה, אך מצד שני לא מחפשים לייפות את המציאות או לסלף עובדות. נשאף להעביר להם שתחושת פחד ומתח הן חוויות טבעיות שקורות לנו במצבים שנדמים לנו כמסוכנים, כמו במצב בטחוני לא יציב. גם לנו המבוגרים יכול להתעורר פחד במצבים כאלו. חשוב שנדע להבחין האם המצב באמת מסוכן או שמתעורר בי הפחד במצב בטוח, בעקבות מחשבות ודאגות. נוכל להיעזר במבוגרים לידינו כדי לזהות זאת. 

נוכל גם לאמץ תרגילים המסייעים בהפחתת חרדה מיידית ולעשות אותם יחד.  וכן אם המצב באמת מסוכן נלמד יחד מהן דרכי ההתנהגות מול סכנה, ונוכל גם לתרגל אותן לפני כדי ליצור יותר תחושת ודאות במצבי מתח או סכנה”.

מהי העזרה הראשונית שניתן לתת לילד שנבהל מאוד מאזעקה או פיצוץ?

העזרה המהותית הראשונית שבאמצעותה ניתן להרגיע את הילד במצבים של חרדה עמוקה, פאניקה או בהלה היא להרגיע אותו במילים ולאפשר לו להיות בחברת אנשים המוכרים לו. חשוב לדאוג ליצירת קשר מתמיד עמו באמצעות קריאה בשמו או בכל סממן חיצוני אחר המאפיין אותו.

אחת מהדרכים לעזרה נפשית ראשונית היא לתת לאדם לבטא את תחושותיו, ביטוי רגשי במצבים מאיימים הוא טבעי ולכן חשוב לאפשר לנפגעים מקום לבטא את חששותיהם. כמו כן, רצוי לעודד אותם לדבר על הדברים על מנת להקל על הלחץ הנפשי בו הם שוהים. באמצעות תקשורת טובה ושיתוף תחושות ניתן להקנות לאדם תחושה שמבינים אותו ומסייעים לו. חשוב לקבל את התחושות שהאדם חווה כאמיתיות וכן שתחושותיו מוכרות וטבעיות במצבים לא שגרתיים ומאיימים.

מה לעשות אם הילד נמנע מפעילות?

חשוב לעודד את הילד להיות פעיל ככל האפשר, בשיחה קצרה עמו ניתן לעודד אותו לפעול גם אם זה מצריך עזרה מאדם קרוב. באם הילד נמנע מפעילויות שגרתיות אותה נהג לבצע טרם המצב הבטחוני, רצוי שיגיע לפעילות בליווי של אדם קרוב אליו, על מנת לסייע לו להשיב את תחושת הביטחון. חזרה לשגרה הינה הכרחית במצבים מאיימים שכן היא מונעת מהאדם לשקוע במקום של פחד וחרדה ומאפשרת לו לבטא את החששות והפחדים באמצעות פעילות אקטיבית.

כיצד CBT עשוי לסייע לילדים המתמודדים עם חרדה מהמצב הבטחוני?

טיפול קוגניטיבי התנהגות לילדים (CBT) , נחשב לסוג הטיפול האפקטיבי ביותר במקרים של חרדות, במיוחד חרדות ממוקדות אירוע (כגון: מצב ביטחוני). בטיפול מסוג זה ניתן לזהות דפוסי חשיבה שגויים, אשר מזינים את החרדה ולהתמודד בצורה נכונה מול החרדה באמצעות כלים מעשיים וטכניקות התנהגותיות. מומלץ לפנות לטיפול רגשי מסוג CBT, כבר בשלבים מוקדמים על מנת שניתן יהיה ליצור שינוי יעיל אשר יסייע לנצח את החרדה/

שיר נוי מטפלת במכון חיבורים מספרת על יעילות טיפול CBT:

טיפול בשיטת CBT מסייע להבין את המחשבות של הילד ( על ידי טבלת מחשבות ורשימת מחשבות תומכות חרדה ), לבדוק מה הן ההימנעויות שבהן הוא משתמש ( להכין תוכנית של חשיפה הדרגתית בליווי ההורה אם צריך) , לברר מהם הכוחות הקיימים בו ואלו יכולות ניתן לחזק על מנת להעלות את תחושת הביטחון והמסוגלות העצמית. ( ללמד את הילד כיצד להכיל את הרגשות שהוא חש כרגע מבלי לפעול בצורה לא יעילה עבורו) ולתת תמיכה כוללת ומלאה להורים ולמשפחה וללמד אותם דרכי תקשורת שיאפשרו שיח פתוח ורגשי.

אם תרצו לשמוע עוד עלינו ומאיתנו, תוכלו למצוא אותנו בערוץ של מכון חיבורים ביוטיוב.

או התקשרו אלינו לדבר עם אחד המטפלים/ות.

 

לשיתוף הכתבה >>
Share on facebook
Share on telegram
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on print