כולם אומרים שהגדול רציני ואחראי, הקטן מפונק וזה שבאמצע מרדן.
האם גם אצלכם הילדים מתאימים לתיאור הזה? אולי בבית שלכם זה בדיוק להיפך?
עד כמה באמת המיקום במשפחה משפיע על האישיות שלנו? ומה עוד משפיע על התכונות שנפתח?
עושים סדר בהשפעות של סדר הלידה במשפחה.
כולנו יודעים שאחים עם גנים דומים שגדלים באותה סביבה יכולים לצאת שונים מאד, לפעמים נדמה שהם ניצבים בקצוות הפוכים.
מה גורם לשונות כה גדולה אצל אחים?
אחד ההסברים הנפוצים והמוכרים לשונות אצל אחים הם סדר הלידה במשפחה.
הראשון שהציג את חשיבות מיקומו של הילד בסדר ההולדה ושם דגש על היחסים עם האחים היה אלפרד אדלר.
אדלר טען שילדים נולדים עם “תחושת נחיתות” הנובעת מ”ידיעה” שהם חסרי אונים לעומת המבוגרים, וכדי לקבל מהם תמיכה עליהם להתאים את עצמם למציאות שאליה נולדו.
על מנת להשתלב בתא המשפחתי, הילדים משתמשים בכל כלי כדי להביא את עצמם לקדמת הבמה – שיתוף פעולה, פיצוי־יתר או ייאוש וחוסר אונים, וכל אסטרטגיה שתאפשר להם להרגיש קיימים בתוך המשפחה.
בהקשר של מערכת היחסים בין האחים, הוסיף אדלר כי הפיצוי על תחושת הנחיתות מתקיים על ידי כך שכל ילד מנסה להוכיח את הייחוד שלו לעומת האחים האחרים.
בעקבותיו של אדלר, סאלווי (1996) בנה מודל שמסביר את ההבדל באמצעות מספר פרמטרים והוסיף את הרעיון כי כל אח מקבל סט שונה של הורים, מכיוון שהם משתנים מהולדת ילד לילד ובהתאמה משקיעים משאבים שונים בכל אח.
לצד הצלחת התאוריות הראשוניות על השפעת סדר הלידה על האישיות, מזה 100 שנה מתקיים ויכוח לגבי המוחלטות שלהן.
במחקרים מאוחרים יותר התגלה כי יש להתייחס בזהירות רבה לתאוריות על מיקום הסדר המשפחה.
התגלה כי לסדר הלידה במשפחה יש קשר מועט, אם בכלל, לתכונות אישיות שמתפתחות באדם.
במחקרים אלו נחשפו פרמטרים רבים נוספים שעשויים להשפיע על דפוסי התנהגות, אם חיצוניים-תרבותיים ואם תוך-משפחתיים, כמו:
פער השנים בגילאים (ההבדל בין צעיר שנולד 3 שנים לאחר הבכור לעומת 10 שנים אחריו), מספר האחים הכולל (המשמעות שיש לצעיר מבין שמונה ילדים לעומת צעיר מבין שלושה), הבדלים בין בנים לבנות, סוגיות תאומים ועוד.
על פי אדלר, הילד הבכור חווה מקטעים שונים מאד בחייו.
בפרק א’ הוא המלך הבלעדי של הבית, ועם לידת אחיו הוא פותח את פרק ב’ של חייו בו הוא מודח מהכתר.
בתקופה שהוא הילד היחיד, מקבל הבכור את מירב תשומת הלב והתפעלותם של הוריו ולכן הוא עשוי להיות יותר מרוכז בעצמו ויותר תובעני כלפי הסביבה.
בתקופה זו, כל הציפיות של ההורים מופנות אליו והוא לא מוצא סיבה למרוד בהם, ולכן מזוהה עם הוריו ונחשב לשמרן.
מצד שני, בתקופה שבה קיבל הבכור את תשומת לב המלאה של הוריו, הוא מקבל הזדמנות טובה יותר לפתח את ההישגיות, האינטליגנציה ואת הכישורים שלו.
כאשר האח הנוסף מגיע, הבכור נתקל ב קנאה לאחיו ועשוי לפתח תחושה הישרדותית וחוויה של בדידות.
מצד שני, כאח בוגר, נדחף הבכור לשמש דוגמא לאחיו ולכן יכול לפתח עצמאות וחוש אחריות.
הילד השני מגיע לעולם כשהוא כבר השני בתור ותשומת הלב מחולקת בינו לבין הבכור.
כדי להבדיל את עצמו מהאח הבכור הוא יטה להיות מרדן יותר ולעיתים לקחת יותר סיכונים בחיים.
הילד השני מסתכל על אחיו הגדול ועל היכולות שלו ומנסה להשתוות אליו ולכן עשוי לפתח דחף תחרותי ושאיפות גבוהות להישגיות.
ילד סנדוויץ’ הוא כל ילד שנולד בין הבכור לצעיר ביותר, כך שבמשפחה יכולים להיות יותר מאחד.
זה ילד שהוא באמצע, לא הכי גדול ולא הכי קטן, זה הילד שנפל “בין הכסאות” לפעמים יכול להרגיש שאין לו תפקיד מיוחד כמו הגדול ביותר והקטן וינסה להתבלט באילו דרכים.
הילד האמצעי יכול להרגיש שעליו למצוא דרך יצירתית במיוחד להשיג את תשומת הלב של הוריו ולכן יכול לקחת תפקיד של “ליצן” או “מורד” לדוגמא.
ילד זה מתמודד במקביל עם אח גדול ואח קטן, הוא צריך לדעת לוותר ולתמרן בינהם, מה שמאפשר לו לפתח כישורים חברתיים גבוהים.
בן הזקונים הוא גם ה”בייבי הנצחי” של כולם ובתור הקטן ביותר, הוא מקבל המון יחס ותשומת לב. תרחישים אפשריים יכולים להיות-
שהוא יהיה מורגל לקבל תשומת לב בלעדית מאד וגם לקבל גוננות יתר, מה שעשוי לגרום לו לחוש חוסר בטחון בלסמוך על עצמו.
מצד שני, בגלל שהוא נמצא בפער גילאים מאחיו ועשוי לבלות זמן רב לבדו, הוא יכול לפתח עצמאות רבה.
תרחיש אחר יכול להיות שבתור הילד הקטן ביותר בבית, ייתכן והילד יצטרך לפתח כישורים טובים על מנת לקבל יותר ניראות או מקום, ועל כן באופיו יהיה חברותי ויפתח יכולות להקסים את הסובבים.
לבן הצעיר ביותר יש הרבה מודלים ללמידה מה שעשוי להעשיר מאד את ההתפתחות שלו ולגרום לו להתפחות מואצת.
ילד יחיד הוא גם הבכור וגם האחרון במשפחה, מצד אחד גדל עם מלוא תשומת הלב של ההורים ומצד שני ללא אחים לגדול מולם ולצידם. השילוב המעניין הזה מייצר סוג של הכלאה בין אישיויות שונות.
העדר האחים מייצר סביבה מבודדת וצורך לעצמאות ובידור פנימי ולכן יכול להיות מאד מופנם, מצד שני אפשרי שיהיה נואש הרבה יותר לחיברות ולכן יפתח מוחצנות גדולה.
תשומת הלב המלאה של הוריו מעודדת אינטליגנציה, אך עשויה גם לפתח תכונות אגוצנטריות, אימפולסיביות ותובעניות.
בהעדר אחים לחלוק עמם את עול הציפיות של ההורים, הילדים היחידים יכולים להיות מכוונים במיוחד למילוי המשאלות של הוריהם ויהיו הישגיים ומצליחנים.
בן יחיד למשפחה שבה יש רק בנות עשוי לייחס יותר חשיבות למגדר, ולפתח אישיות הממוקדת התפקיד שלו.
במקרה כזה, התכונות שמושפעות מהתפקיד שלו יהיו קשורות ליחס הספציפי למגדר שיש באותה תרבות ומשפחה.
התאוריה טוענת כי במידה והוא יקבל יחס מיוחד ואימהי מאחיותיו, הוא עשוי לפתח פן אישיותי שיש בו איכות של זכאות ליחס ועליונות על אחרים.
התייחסותו לאחיותיו כעדינות וזקוקות להשגחה עשויה לפתח בו תכונות “אבהיות”, הוא עשוי להיות אחראי, עצמאי, מגונן ואסרטיבי.
מצד שני, כיוון שלא יזדקק לתחרות מול אחיותיו אשר לא עומדות איתו על אותה המשבצת, הוא יכול להמנע מלפתח תכונות של הישגיות ותחרותיות ויטה יותר לשיתופיות וחברותיות.
בת יחידה בין אחים בנים יכולה להיות מזוהה מאד עם נושא המגדר ועשויה לפתח אישיות בהתאם להתייחסות התרבותית והמשפחתית למגדר.
הבת היחידה עשויה לקבל יחס מיוחד על ידי הוריה ואחיה, היא ה”פרינססה” העדינה שיש לדאוג לה. באופן הזה היא תהיה תלויה יותר, תחוש זכאית לתשומת לב ותפתח תובענות.
מצד שני, עשויה הילדה להזדהות עם אחיה הזכרים ולפתח אישיות “תום בוי” שנחשבת כזכרית בחברות מסוימות, להיות מוחצנת והישגית.
“זה הגדול שלך? בטח הוא אחראי”, “הקטן שלך? נו, מפונק”, לכולם יש הרבה מה לומר על מיקום הילד המשפחה ומחזיקים במיתוסים שונים בנושא, ואכן קיימת השפעה כלשהי על סדר הילודה אך עלינו לזכור כי הדברים הם הרבה יותר מורכבים ודינמיים. עלינו להיזהר מאד מלהכניס את ילדנו לקטגוריות או לשים עליהם תוויות כי אלו עשויות להצר צעדיהם ולדבוק בהם לאורך כל חייהם.
אדלר היה הראשון שחקר ומצא את הקשר בין סדר הלידה לבין תכונות האישיות של כל ילד.
לפיו, כל ילד רוצה להשתלב במשפחה ולהיות שייך לה, לכן הוא מפתח אסטרטגיות שונות להשתלבות במשפחה.
כיוון שכל ילד נולד בזמן אחר ולמספר אחים שונה, כל אחד מקבל יחס שונה מההורים ועובר התמודדויות שונות מול האחים, מה שמשנה את האסטרטגיה ואת האישיות הנוצרת.
במחקרים מאוחרים יותר התגלה שיש לנהוג במשנה זהירות עם ההתייחסות למיקום במשפחה.
התברר כי בנוסף לסדר הלידה, ישנם פרמטרים אחרים המשפיעים על התפתחות האישיות, אם חיצוניים (תרבותי) ואם פנימיים תוך-משפחתיים (מספר הילדים הכולל במשפחה, מגדר הילדים, פער השנים בין הילדים ועוד).
בתהליך של הדרכת הורים מתייחסים לצרכים השונים של כל ילד במשפחה הספציפית שהגיעה לטיפול, על כל תכונותיה והייחודיות שלה, וכך מקבלים כלים להעצמת הילד ושיפור היחסים עמו.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
דרך הפארק 57א
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
