כשאדם מסתכל במראה ורואה את עצמו כגיבור וכל יכול, יש לו דחף עז לשלוט באחרים, להשיג כח מעמד ועוצמה רק לשם האדרה של עצמו ייתכן ויש לו נטייה למגלומניה.
על סמך התבוננות לאחור לאורך ההיסטוריה, ניתן לשער שמנהיגים רבים היו מגלומנים, למשל כמו סטאלין או היטלר, מה שמוכיח לנו כמה מסוכן לתת את השליטה והכח לאדם אחד, עם צורך בלתי נגמר לשליטה. איך מזהים מגלומנים והאם המצב ניתן לשינוי?
ההגדרה למונח המתאר שגעון גדלות היא רעב לכח מעמד ועוצמה, האדרה של האני ופנטזיות גרנדיוזיות על גדלות מצב שלפעמים מלווה באיבוד קשר עם המציאות. למשל, אדם שחושב שהוא ישו. מגלומניה לפעמים היא רק מאפיין שמופיע תחת הפרעה פסיכיאטרית אחרת למשל נרקיסיזם או סכיזופרניה התקף מאניה או פסיכוזה.
המונח מגלומניה מגיעה מהשפה היוונית, מגלו= גדולה, מאניה=טירוף. אדם בעל שגעון גדלות ייטה להפריז בתיאור החוזקות שלו בזמן שהוא מתעלם מהחולשות והפגמים.
כולנו נעים על ספקטרום של תחושת כל יכולות- מי יותר ומי פחות. יש אנשים בעלי בטחון עצמי שנחשוב אולי שהוא קצת מופרז, אז איך אפשר לעשות כאן סדר ולדעת מי הוא מגלומן? למגלומניה יש קריטריונים מאד ברורים שנוסחו על ידי הממסד הפסיכיאטרי.
ראשית, אדם מגלומן לא נהיה כזה ביום אחד באמצע חייו, לרוב ניתן לראות סימנים שמעידים על נטיות מגלומניות בילדות ולאורך החיים. על האדם לענות על 5 לפחות מתוך הסעיפים הבאים:
מגלומניה היא האחות החורגת של נרקיסיזם ולא פעם אפשר לזהות תכונות שלהן במנהיגי ממשל, אנשי מפתח בכירים בתעשייה ובעסקים או מנהיגי כתות. אמנם, יש להם כושר מנהיגות חזק והאמונה שהם כל יכולים ועליונים לא פעם מגשימה את עצמה עבורם בייחוד אם יש להם אינטליגנציה חברתית גבוהה וכושר שכנוע מעל הממוצע. מנהיגים מהסוג הזה נעזרים לא פעם במניפולציות פסיכולוגיות מתוחכמות, הקהל שלהם עשוי להיות “קהל שבוי”.
האמת היא שיש סיכון רב בהמצאות של אדם בעל נטייה למגלומניה בעמדת מפתח מהסיבה הפשוטה שהכוונות שלו אינן נקיות בהכרח, האינטרס שלו הוא להאדיר את עצמו ולאו דווקא לדאוג למי שכפוף לו, כאן מתחילה הסכנה.
כוחו של מנהיג עם שגעון גדלות עלול להיות משחיט, הם יחתרו תמיד לעוד כבוד, עוד כח, עוד קדנציה ועוד הערצה של הציבור והם עלולים להחזיק באמונה שהם תמיד יהיו עדיפים על כל מנהיג אחר, כי הם הכי טובים. אדם שמבקש לפצות על ערך עצמי ירוד בעזרת מנהיגות, עלול לפגוע ולהזיק ולא להביא איתו בריאות וצמיחה.
בעולם הפסיכיאטריה מתייחסים למגלומניה בתור מאפיין של הפרעות נפשיות אחרות, למשל ביטוי של פרנויה, סכיזופרניה מאניה או הפרעת אישיות נרקיסיסטית.
נסיבות אחרות לשיגעון גדלות יכולות לכלול פוביות שונות, האופן בו אדם מפרש את המציאות, מגיב למצבים חברתיים ואיך שהוא תופס את האחרים ביחס לעצמו. גורמים אחרים להתפחות של מגלומניה יכולים להיווצר בעקבות אירוע נקודתי או חוויה מתמשכת בילדות של טראומה, הזנחה רגשית או כל דבר אחר שגרם לכשל התפתחותי ויצר תפיסה מעוותת של העצמי. מנגד גם תפיסתם או היחסים עם ההורים מאד משפיעה על מצבים של התפתחות הערך העצמי וכאשר הוא פגוע עלולה להתפתח מגלומניה. סיבות אחרות למגלומניה עלולות לכלול:
נטייה תורשתית להפרעות אישיות או נפש
התפרצות של התקפי פסיכוזה או הפרעות נוירוטיות
טראומה של המוח כמו פגיעת ראש.
לרוב, אדם בעל מגלומניה לא יפנה לטיפול על דעת עצמו כדי לטפל בשיגעון הגדלות שלו, כי כמו שהזכרנו הוא לא מכיר בכך שישנה בעיה ונמצא בהכחשה לגביי החולשות שלו. אדם כזה עלול להחשיב הגעה לטיפול בתור כשלון- הדבר שממנו הוא הכי חרד או נרתע.
בדומה לנרקיסיסט, לפעמים אנשים בעלי שגעון גדלות יגיעו לטיפול לאחר משבר גדול או לאחר שאדם שחי איתם מציב את ההגעה לטיפול כתנאי להמשך המחייה המשותפת או בקשר לגידול הילדים.
מהות של פסיכותרפיה עבור מגלומניה מתמקדת במקור של ההפרעה הנפשית או הקושי שעומד בבסיס של המגלומניה.
יש לקחת בחשבון שמגלומניה לרוב הוא לא מצב חולף אלא חלק ממבנה אישיותי ולכן היא קשה יותר לטיפול אם בכלל. לרוב, המטרה הטיפולית תהיה להקל ולמזער את הנזק שאותה תפיסת מציאות עשויה לגרום לאדם עצמו ולסביבתו.
לעיתים נרשמים לאדם עם מחשבות מגלומניות תרופות בהתאם לאבחנה איתה הוא מתמודד, למשל במקרי מאניה דיפרסיה האדם יקבל תכשירים של ליתיום או במקרים אחרים בהם יש מצבים פסיכוטיים ירשמו לאדם תכשירים אנטי פסיכוטיים. במקרים קיצוניים אדם עשוי להתאשפז על מנת להתאזן בעזרת גורמי בריאות הנפש.
אבחון שנעשה מבעוד מועד בתקופה מוקדמת יותר של החיים עשוי לעזור למנוע ולצמצם את הנזק והחמרת המצב. כאשר האישיות עדיין מתעצבת והמוח עוד לא סיים לגדול יש אפשרות טובה יותר לייצר גמישות אישיותית ולטפח ערך עצמי יציב וחזק יותר.
נטייה למגלומניה יכולה להצטייר כעודף בטחון אבל מאחורי החזות הזאת עלולה להסתתר הרבה פגיעות ומצב נפשיים מורכבים.
חשוב לדעת לאבחן בזמן נטיות אישיותית כמו מגלומניה, ולפנות לייעוץ וטיפול.
במכון חיבורים יש צוות מטפלים פסיכולוגיים שמסוגל לסייע במצבים נפשיים שונים, וגם כאשר אין מדובר במקרה בו אנחנו מסוגלים לסייע נפנה אתכם לגורמים רלוונטיים.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
שגעון גדלות בעברית, או מגלומניה, הוא מאפיין של הפרעה אחרת או הפרעה בפניי עצמה שגורמת לאדם להרגיש כל יכול, להאמין שהוא בעל כח בלתי נגמר, לפנטז על הצלחה בלתי נגמרת ולהציב לעצמו יעדים שלא תואמים את היכולות והמציאות. בהרבה מקרים, מגלומניה מופיעה כתסמין להפרעות נפשיות אחרות כמו סכיזופרניה או נרקיסיזם.
מחשבות גרנדיוזיות, פנטזיות לא מציאותיות על הצלחה וכח, חוסר ראיית האחר וחוסר יכולת לאמפתיה הערכה עצמית מופרזת והתעלמות מהקשיים או החולשות. אנשים בעלי מגלומניה ינסו לשלוט באחרים, וירצו תמיד עוד כח והערצה.
יהירות קיימת בכולנו ברמות שונות לפעמים, והיא יכולה גם לנבוע מתוך הערכה עצמית אמיתית ומתוך הישגים אמיתיים. במצב של מגלומניה היהירות היא מצב מובנה אישיות ולרוב לא מחובר בהכרח להישגים אמיתיים או שאינו נובע בהכרח מערך עצמי גבוה, ואף להפך.
רוצים לדבר איתנו?
https://positivepsychology.org.ng/who-is-megalomaniac-causes-signs-and-treatment-of-megalomaniahttps://www.psychiatry.org.il/%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94/
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים