נוירופסיכולוגיה

פול פייר ברוקה, רופא צרפתי מהמאה ה-19, התעניין בתופעה מסקרנת: הפציינטים שלו הבינו בדיוק ובבהירות את תוכן דבריו, אך כשניסו להשיב, מילותיהן היו מבולבלות וחסרות הגיון. לאחר שאחד החולים נפטר, ביצע ברוקה ניתוח מוח וגילה אזור בקליפת המוח האחראי על הפקת שפה, שעל שמו מכונה האיזור “אזור ברוקה”. הסיפור על אזור ברוקה, ובהמשך אזור ורניקה האחראי על הבנת שפה, משקף את עולם הנוירופסיכולוגיה- כלומר, את הקשר הבלתי נמנע בין המוח שלנו ומערכת העצבים, לבין תחושות ויכולות קוגניטיביות. אבל מה זה בדיוק נוירופסיכולוגיה? באילו מקרים פונים לנוירופסיכולוג? איזה תופעות חוקרים בעולם הנוירופסיכולוגיה? כל התשובות במאמר.

מה זה נוירופסיכולוגיה?

מקור המילה “נוירו” הוא במילה “נוירונים” ובעברית, “תאי עצב”. נוירופסיכולוגיה הינו תחום החוקר את הקשר בין הליכים המתרחשים במערכת העצבים, לבין, תהליכים נפשיים, מנטליים וקוגניטיביים. למשל, פגיעה מוחית עשויה להשפיע הן על אספקטים פיזיים בגופנו הן על אספקטים התנהגותיים-מנטליים. כלומר, יש קשר בין תפקוד של אזור מסוים במוח או הליכים במערכת העצבים, לבין תהליכים נפשיים ורגשיים.

מיהו הנוירופסיכולוג?

על אף שמדובר בתחום יחסית מפותח בעולם, בישראל עדיין אין הסדר רשמי לרישוי נוירופסיכולוגים ולימודי נוירופסיכולוגיה. חלק טוענים כי נוירופסיכולוגיה אמורה להיות התמחות תחת פסיכולוגיה כגון פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה שיקומית, וכדומה. חלק טוענים, כי לימודי נוירופסיכולוגיה אמורים לעסוק בתחום המוח ומערכת העצבים, ולכן, ראוי כי בוגרי תכניות של מדעי המוח יוכלו להתמחות בנוירופסיכולוגיה.

נוירופסיכולוג לרוב יעסוק בתחומים הבאים:

• אבחון ואיתור ליקויים קוגניטיביים
• טיפול ושיקום של מטופלים אשר מתמודדים עם היעדר יכולת קוגניטיבית מסוימת
• מחקר הבוחן את הקשר בין ליקוי מוחי מסוים לתפקוד התנהגותי ולהפך.

אילו תופעות חוקרים הנוירופסיכולוגים?

תחושות, רגשות ויכולות קוגניטיביות רבות מושפעות מאזורים במוחנו. לדוגמה, אחד המקרים המוכרים ביותר הוא החולה HM: אדם שהתמודד עם התקפי אפילפסיה קשים, ובהיעדר ידע מספק (1953), הוחלט על הסרת מספר אזורים במוחו הכוללים את ההיפוקמפוס והאמיגדלה. לאחר הניתוח, התברר כי HM יכול לזכור דברים מן העבר, אך לא לייצר זיכרונות חדשים.

המקרה של HM עורר שאלות רבות הנוגעות לתחום הזיכרון. כיצד אנו מייצרים זיכרונות? מדוע ההסרה של אזור מסוים במוח פוגעת בתהליך קוגניטיבי? האם זה תקף לעוד תחומים?

עוד הצצה לעולם הנוירופסיכולוגיה, היא מחלת הפרקינסון. מחלה המשלבת ליקויים מוטוריים התנהגותיים, כתוצאה ממוות או פגיעה של תאים במוח, המייצרים דופמין. אמנם, אנו יודעים איזה תהליך מוחי גורם לפרקינסון, אך עוד לא גילו מדוע התהליך המוחי הזה מתרחש.

מאז ועד היום התווספו עוד נושאים מחקריים רבים בתחום, אותם חוקר עולם הנוירופסיכולוגיה. למשל: קשב, זכרון, חשיבה, קבלת החלטות, דיבור (לדוגמה, יש שני אזורים שונים במוח האחראים אחד על הבנת דיבור ואחד על הפקתו), אלצהיימר, פרקינסון ועוד.

אז איך זה עובד בפועל?

בפני הנוירופסיכולוג עומדים כלים רבים המאפשרים לו לבצע את מחקריו, לדוגמה:

הערכה קוגניטיבית

ניתן להשתמש בשאלונים מסוימים, משימות כתיבה, מבחני זיכרון, מבחני שפה, בחינת תפקודים רגשיים ומבחנים נוירופסיכולוגיים נוספים.

דימות מוחי

הכוונה היא לשלל שיטות המאפשרות לייצר תמונת מצב רגעית או דינמית של המוח. לדוגמה:

• CT- טומוגרפיה ממוחשבת. בדיקה המאפשרת יצירת מבנה תלת ממדי של המוח על ידי קרני רנטגן, לצורך איתור וזיהוי ליקויים מבניים.
• fMRI- שיטה המאפשרת מדידה של פעילות מוחית בעת ביצוע של מטלות שונות.
• EEG- שיטה המאפשרת מדידה של פעילות חשמלית במוח על ידי הנחת אלקטרודות על הקרקפת. פעילות חשמלית מייצגת פעילות עצבית, וכך ניתן לעקוב אחר פעילות מוחית.

מתי פונים לנוירופסיכולוג?

כאשר מזהים את הסימנים הבאים:

• שינויים רגשיים: חרדה, דיכאון מועצמים, אפטיות, שינויים במצבי רוח, היעדר גמישות פסיכולוגית תפישה נוקשה של מצבים (לרוב בשילוב עם שינויים קוגניטיביים, או שינויים חדים מאוד המעלים חשד).
• שינויים בזיכרון: קושי בזיהוי, אובדן חפצים, בעיות זיכרון בטווח הקצר או הרחוק וכדומה.
• שינויים בקשב: קושי בריכוז, קושי בשמירה על קשב.
• שינויים בשפה: גמגום, קושי בניסוח תקין.

שינויים בתחום הרגשי, מנטלי וקוגניטיבי הם עילה לפנייה. לעיתים, יעבוד הנוירופסיכולוג מול גורמים מקצועיים נוספים כמו פסיכיאטר או נוירולוג, על מנת לקבל תמונת מצב ברורה יותר ולבנות תכנית טיפולית מותאמת.

לסיכום…

נוירופסיכולוגיה הוא ענף מרתק ועשיר בשאלות מחקריות. מגוון תופעות מוכרות קיבלו תשובה וחלק עדיין נחקרות על ידי מגוון מומחים ברחבי העולם.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.