סובלימציה

אדם עם נטיות תחרותיות  יכול להפוך לספורטאי מצטיין. אדם עם יצרים ותשוקות עוצמתיות יכול להתפתח לאומן או משורר מרשים. דחפים ונטיות אישיות הבאים לידי ביטוי בצורתם הגולמית, עשויים לפגוע באדם ובסביבתו. עם זאת, תיעול וניתוב של אותם דחפים למקומות פרודוקטיביים ולגיטימיים חברתית עשוי להיות משמעותי ולהוליד הישגים וחיי משמעות. סובלימציה (נקרא גם “עידון”), זהו מנגנון הגנה מסדר גבוה ויעיל.

מהי סובלימציה?

סובלימציה היא אחד ממנגנוני ההגנה באדם שנועדו להגן עלינו באופן לא מודע מפני חוויות מעוררות מצוקה או מתח. משמעות המילה סובלימציה היא “שינוי צורה”. מדובר במצב בו אדם מתעל רגשות או דחפים עזים או לא מקובלים למקום של עשייה ופרודוקטיביות (לא בהכרח באופן מודע).

מנגנון העידון – איך זה עובד?

סובלימציה בעצם עוזרת לאדם לתעל רגשות עזים לעשייה פחות שלילית ואפילו מיטיבה. כך למשל אישה שפוטרה מעבודתה, מתחילה פרויקט שיפוץ וארגון מחדש של הבית. או למשל, נער שהותקף בבית הספר ומתמלא כעס ורצון לנקום, מחליט ללמוד קרב מגע.. סובלימציה מאפשרת לנו “לשחרר” את הרגשות הלא נעימים באמצעות מעשים. במצב אחר, אירועים אלו עלולים להביא את האדם להתפרצות רגשית עזה כלפי הסובבים אותו ובכך לפגוע במערכות היחסים ובתפקוד שלו.

 מנגנון הסובלימציה – טוב או רע?

מנגנוני הגנה הם חלק אינטגרלי מהאדם ובבסיסם אינם טובים או רעים. השאלה היא איך ועד כמה הם משפיעים על התפקוד וההתנהלות שלנו ביום יום. סובלימציה זהו מנגנון תוך נפשי שקורה מאליו אצל כל אדם בסיטואציות שונות. כאשר המנגנון מופעל לעיתים הוא יכול להיחשב בריא ואף יעיל. עם זאת, פנייה מיידית למעשים על מנת לפרוק רגשות עזים עשויה לבוא על חשבון שהייה והתבוננות פנימית על תהליכים רגשיים שמתרחשים בתוכנו. כמו כן, גם פעולות פרודוקטיביות אשר נעשות באופן תכוף עשויות לאבד מיעילותן. כך למשל, אדם שמנתב את כעסו לספורט עלול להזיק לגופו אם יפנה לפעולה זה באופן מוגזם. על כן, היכולת לפתח מודעות וגמישות אל מול מנגנוני ההגנה שלנו חשובה על מנת לחיות בצורה מאוזנת ובריאה.

סובלימציה – דוגמאות מהשטח

• הבוס נוזף בך במהלך יום העבודה, על מנת להתמודד עם עומס המחשבות והרגשות אתה מחליט לצאת מוקדם ולעשות הליכה על מנת להרגע.
• אתם בתקופה של מתחים וכעסים בבית, במקום לשבור את הכלים ולהתפרץ על כולם את מתחילה לכתוב שירה על מנת לפרוק את הרגשות שמציפים אותך.
• אתם אחרי ויכוח סוער עם השכן. אתם חשים כעס וזעם עוצמתיים עד כדי רצון להכות אותו. במקום זאת, אתם יוצאים לריצה.
• את חווה דחף לבגוד בבן הזוג שלך. במקום לפעול בהתאם לדחף את מנתבת את האנרגיה להקמת פרויקט חדש בעסק שלך.

סובלימציה בעולם הפסיכואנליזה

לסובלימציה יש מקום מרכזי בתיאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד. על פי התיאוריה קיימים שלושה מרכיבים של האישיות: האיד, האגו והסופר אגו.

האיד– מקור החשק והדחף שלנו. מכיל את כל הרצונות שלנו, כולל אלו שעשויים להיות לא מקובלים. פועל בעיקר לפי הדחפים המיידיים.

האגו– מתפתח בשלב מאוחר יותר בילדות ומגביל את האיד לגבולות המציאות. כלומר מאפשר לדחפים ולרצונות לבוא לידי ביטוי בהתאם לגבולות המציאות.

הסופר אגו– כולל את המוסר, הערכים והאידיאלים שלנו. חלק זה מוביל אותנו להתנהגויות מוסריות ותואמות סטנדרטים תרבותיים.

האגו נמצא בטווח שבין האיד והסופר אגו ומשמש לאיזון תמידי של בין דחפים ותשוקות לבין המוסר, בהתאם לגבולות המציאות. סובלימציה זהו מנגנון הפועל באופן לא מודע ומסייע לנו להתמודד עם רגשות או דחפים עזים ומעוררי חרדה, באמצעות תיעול שלהם להתנהגויות מוסריות ואף מיטיבות.

כיום התיאוריה של פרויד נתונה למחלוקת ומהווה אלטרנטיבה נוספת להתבוננות והבנת תהליכים נפשיים, אך בשום אופן אינה מהווה הסבר בלעדי.

סובלימציה בטיפול ובריאות הנפש

באופן כללי סובלימציה נחשבת ממנגנוני ההגנה מסדר גבוה, כלומר התמודדות יעילה עם רגשות מעוררי מצוקה. לא פעם, מטפלים עשויים לעודד סובלימציה ולחשוב על דרכים לנתב רגשות למעשים מיטיבים ופרודוקטיביים. עם זאת, מטפל ישאף לסייע בהתבוננות וחקירה פנימית יחד עם המטופל. חשיבה על המתרחש בתוכו, היכרות עם התחושות, הדחפים והרגשות השונים שעולים בו ומפעילים אותו. השאיפה בטיפול פסיכולוגי היא להגביר את המודעות ולאפשר גמישות של מנגנוני ההגנה שלנו. כלומר, יכולת להשתמש בהם לצד פיתוח המסוגלות לחוות את קשת הרגשות ולשאת אותם ולא רק להימנע ולהגן על עצמנו מפניהם.

לסיכום

סובלימציה זהו מנגנון הגנה אשר מאפשר לאדם להתמודד עם רגשות ודחפים מעוררי חרדה בצורה יעילה ולנתב אותם לפעולות יומיומיות מיטיבות ומקדמות. עם זאת, כמו כל מנגנון הגנה, שימוש יתר עשוי לבוא על חשבון חיבור פנימי לרגשות והבנה עצמית. גם פעולות מיטיבות כמו ספורט וניקיון עשויים לאבד מהיעילות שלהם ואף להזיק במידה והם נעשים באופן אובססיבי. בטיפול השאיפה היא ללמוד להגמיש את היכולת לשאת מנעד רגשות רחב ולמתן את הפעלת מערכת ההגנה שלנו אל מול רגשות מאיימים. מכון חיבורים מכיל צוות מקצועי ומנוסה אשר מתמחה בטיפולים המבוססים קבלה וחמלה עצמית (ראה עוד- טיפול  -ACTתרפיית קבלה ומחוייבות). המטפלים שלנו מציעים ליווי רגיש ומקצועי להתמודדויות שונות והרחבת ההיכרות עם העצמי וקבלה שלו.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.