ספרציה- אינדיבידואציה

“אני זוכרת את הפעם הראשונה שחשבתי לעצמי “הילד שלי גדל”. בדיוק מלאו לו 3, והוא חזר מהגן עם פרח צהוב (למרות שהוא ממש לא אוהב צהוב) עבורי. פתאום הבנתי שהוא חושב עליי ומתייחס אליי, חשוב לו איך אני מרגישה. התרגשתי” מרגרט מאהלר, פסיכיאטרית ופסיכואנליטיקאית, הייתה בוודאי מתארת את בנה כאחד שעבר תהליך ספרציה-אינדיבידואציה מוצלח. מה הכוונה לתהליך ספרציה-אינדיבידואציה? איך נראה תהליך היפרדות ובניית העצמי בגיל ההתבגרות? כיצד הצלחה של תהליך שכזה תורמת לזוגיות? כל הפרטים במאמר.

מה זה ספרציה-אינדיבידואציה?

ספרציה-אינדיבידואציה, היא תיאוריה אותה פיתחה הפסיכולוגית מרגרט מאהלר. מאהלר היא במובנים רבים ממשיכת דרכו של פרויד, והתיאוריות שלה מבוססות בחלקן על מונחי יסוד שטבע פרויד בעבר. תיאורית הספרציה-אינדיבידואציה, מתארת את תהליך הפיכתו של תינוק בריא ליחידה עצמאית נפרדת מהאם. ספרציה= פרידה, אינדיבידואציה= פיתוח העצמי. מאהלר טוענת, כי התפתחות תקינה ומוצלחת של תינוק תלויה ביחסיו עם אמו, ותביא בסופו של דבר לפרידה נפשית מהאם ויצירת עצמי עצמאי ובריא.

מה התהליך של ספרציה-אינדיבידואציה?

ההליך של התפתחות העצמי של הילד, עובר דרך כמה שלבים בגילאים השונים:

(השלבים מתאימים להתפתחות בריאה ותקינה, ומתקיימים בתנאי שהילד פיתח התקשרות בטוחה על פי המודל של בולבי)

הבחנה:

גילאי 5-10 חודשים. בשלב זה, הילד לומד לזחול, מטייל מעט וחוזר לאם. מרשה לעצמו לחקור את העולם שסביב, וחוזר חזרה לאמו.

אימון:

גילאי 10-15 חודשים. בשלב זה, מתפתחות יכולות העמידה וההליכה. יכולתו של הילד לטייל לבד התפתחה, ועם זאת, הוא עדיין יצטרך מדי פעם את החום של אמו על מנת להמשיך לחקור את העולם. הקשר הנפשי והתלות באם עדיין חזקה.

התקרבות מחדש:

גילאי 16-25 חודשים. שלב זה מתאר מעין משבר. מצד אחד, הילד מוכן יותר לחוות את העולם בעצמו, הוא מתרחק יותר מהאם ומחפש קשרים חדשים ומעניינים. מצד שני, הוא מתחיל להבין שהוא ואמו אינם יחידה אחת, ולפעמים, אמא לא תהיה זמינה ותעסוק בדברים אחרים. כלומר, הוא מבין שעליו לחפש באופן אקטיבי את תשומת לבה של אמו. מדובר בשלב בו הילד מתמודד עם רגשות מעורבים- הוא זקוק להורים ומצד שני, רוצה לחוות עצמאות. שלב זה קריטי להתפתחות הילד, ומאהלר מדגישה כי ההורים צריכים למצוא את האיזון בין להיות שם עבורו ובין לאפשר לו עצמאות. חוסר זמינות של ההורים עלולה לפתח משבר רגשי לטווח רחוק (עלול להתבטא בחרדת נטישה ונטייה לדיכאון).

עצמאות:

גילאי שנתיים ומעלה. השלב בו הילד צלח את תהליך ההיפרדות ובניית העצמי. הוא עדיין קשור לאמא, אבל באופן שמאפשר לו לחקור את העולם. הוא יודע שאמא נמצאת גם כשהיא לא לידו באופן פיזי, והידיעה הזו, מעניקה לו את הביטחון להיות עצמאי ולחקור את העולם.

ספרציה-אינדיבידואציה בגיל ההתבגרות

תהליך ההתפתחות שלנו לא נגמר לעולם. נדמה כי אנו עוברים תהליך נוסף של ספרציה- אינדיבידואציה בגיל ההתבגרות עד גילאי ה20 המאוחרים.

כמבוגרים, אנו רוכשים לעצמנו מסגרות, תארים ותחומי עניין חדשים, בוחרים במסלול מסוים ונאלצים לקבל החלטות בעצמנו. המעבר לחיים הבוגרים מצריך מאיתנו להיות עצמאיים, לסמוך על עצמנו, להיות בעלי כלים מתאימים “להישרדות” והתהליך הזה מתרחש בשלבים.

בשלבים הראשונים, הנער מתחיל לחפש את תחומי העניין בחוץ, יכול להתבטא במציאת תחביבים, ביצירת מסגרות חברתיות חדשות ולפעמים התנסות בחומרים ממכרים ואסורים. במקרים רבים, הנער חוקר את העולם שבחוץ אך בסופו, חוזר הביתה. לפעמים, הוא זקוק לאישור האם או לחיק המשפחה תוך כדי החקירה, ממש כמו בשלבים הראשונים של התהליך שעבר כתינוק.

שלב ההתקרבות מחדש עלול לחזור על עצמו בגילאי הבגרות. מצד אחד, יש צורך בעצמאות: רוצים פרטיות, זקוקים לשקט, מרגישים כמעט מבוגרים, מחפשים אחר ריגושים ובילויים, עסוקים בעולמות תוכן שלמים שאינם קשורים למשפחה, ומצד שני, עוד לא באמת בשלים להיות לבד. עדיין זקוקים למשפחה בדברים החומריים כמו קורת גג, אוכל, כביסה וכדומה וגם בדברים הנפשיים כמו תמיכה, חיזוק ההערכה העצמית, הענקה של תחושת ביטחון, עידוד לפעולה ועוד. התחושה הזו היא בדיוק תחושת ההתבגרות, מצד אחד ילד מצד שני מבוגר. גם בשלב הזה, על ההורים לנסות לשמור על איזון. לאפשר לנער לבקש את העצמאות שלו, לאפשר לו לחקור את הזהות שלו אך לא “לזרוק אותו למים” מהר מדי, שמא המעבר לחיים הבוגרים יהיה יגרום ליותר מדי ללחץ, חרדה ודיכאון.

סיום שלב המעבר לבוגר, כולל את הידיעה שהמשפחה וההורים נמצאים שם עבורו, אך הנער כבר לא תלוי בהם על מנת לצאת לעצמאות מלאה. כשהתינוק עובר ספרציה-אינדיבידואציה, הוא יודע שאמא שם תמיד גם כשהיא לא נמצאת פיזית . (שלב זה מתרחש לאחר השגה של “קביעת האובייקט”) פה מדובר, על תהליך מעט יותר מורכב. במידה והתהליך הפרדות מההורים והיציאה לעצמאות התפתח בהצלחה, הנער הבוגר יפנים את דמות ההורה לתוכו ויהפוך הוא להיות ההורה של עצמו, הורה שנמצא בהתפתחות וגדילה לאורך חיים שלמים.  נער בוגר לומד לסמוך על האינסטינקטים שלו ולהיות עצמאי, לומד לקבל החלטות בעצמו, לפתח יציבות פנימית ויכולת להתקשר לאחרים וליצור איתם מערכת יחסים שיש בה יחד וגם לבד.

אין זה אומר שהוא לא זקוק למשפחה! להפך, הוא פנוי רגשית לייצר קשר קרוב, מכיל ונעים עם הוריו, אך לא ממקום של תלות והיעדר עצמאות. הוא בוחר לשתף את המשפחה, להתייעץ ולשקול את העצות בהתאם להחלטתו, בוחר לבלות ולהקדיש זמן כי הוא רוצה בכך ולא מתוך תחושת הכרח.

ספרציה- אינדיבידואציה בזוגיות

ניתן לזהות את תהליך הספרציה-אינדיבידואציה גם בזוגיות. רעיון ההיפרדות ופיתוח העצמי, מייצר עצמאות מסוימת, המלמדת אותנו שאנו יכולים לסמוך על עצמנו.

גם בזוגיות, מדובר בהבנה חשובה. בזוגיות, היכולת להיות אינדיבידואל היא בעצם להבין שלהיות לבד, זה לא להיות בודד. גם פה, יש תהליך שדומה מאוד להתפתחות התינוק הבריא עליה מדברת  מאהלר.

אנו לומדים אט אט לחקור את העולם, לטייל ולחיות את חיינו, מתוך ידיעה שהפרטנר שלנו תמיד איתנו גם כשהוא לא נמצא. אנו לומדים להנות מהלבד שלנו, ובכך, להעריך יותר את הביחד. לבחור את רגעי הזוגיות כי אנו רוצים בכך, ולא תלויים בפרטנר.

לסיכום

מאהלר הציגה לעולם את  רעיון הספרציה-אינדיבידואציה, המייצג התפתחות עצמי תקינה ובריאה בילדים. עם זאת, תהליך היפרדות ובניית העצמי יכול להתמשך לאורך כל חיינו, כאשר ישנן מספר תחנות חשובות בדרך, כל פעם עם אתגרים אחרים להתמודדות.

במידה ואתם מרגישים שאתם חווים קושי בהיפרדות מדמות משמעותית בחייכם, מרגישים לבד בתוך הזוגיות, זקוקים לכלים חדשים שיתמכו בכם לסמוך על עצמכם ולשפר את הבטחון העצמי, אנו מזמינים אתכם לפנות לצוות המטפלים שלנו. לרשותכם קיימים סוגי טיפול שונים ומגוונים, שיכולים לאפשר לכם לפתוח את הלב במקום בטוח וחם, ולעזור לכם לעבור שינוי שיביא לחיי רווחה ומלאות.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.