עומס ריגשי

“אני לא מבינה מה קורה לי. באמצע יום עבודה אני מאבדת את הריכוז והסבלנות, כל הערה קטנה מעצבנת אותי, יש לי התפרצויות בכי בלי סיבה, אין לי כוח לצאת ולבלות כמו תמיד, אבל כשאני כבר נכנסת למיטה אני לא נרדמת מרוב מחשבות.” כך סיפרה מ’ (24) בטיפול, שאליו פנתה בעקבות הקשיים שהיא חווה בחיי היומיום.
אם אתם יכולים להזדהות לפחות עם חלק מהתחושות של מ’, יכול להיות שאתם חווים עומס רגשי. עייפות, עצבנות מוגברת, חוסר אנרגיה ונדודי שינה הם רק חלק מהסימנים של מצב זה. החדשות הטובות- יש מה לעשות כדי להקל על עצמכם. במאמר זה נסביר על התופעה, וכיצד אפשר להתמודד איתה.

מהו עומס רגשי?

עומס רגשי הוא מצב שבו האדם נמצא בהצפה של רגשות חזקים. מצב כזה יכול להתרחש כשהאדם חווה רגשות בעוצמה גבוהה, כמו עצב, כעס, חרדה או מתח, והוא חש שאינו מסוגל להתמודד איתם או לנהל אותם. עומס רגשי יכול להשפיע במגוון דרכים על הבריאות הנפשית ועל הרווחה של האדם, ולגרום לו לקושי, במידה שאינו מקבל מענה הולם.

מהם התסמינים לעומס רגשי?

עומס רגשי יכול לבוא לידי ביטוי בצורות שונות, בהתאם למבנה האישיות של האדם ונסיבות חייו.
תסמינים נפוצים הם:

• הפרעות שינה- עומס רגשי יכול להתבטא בקשיים בשינה, כמו אינסומניה או הפרעות בשלבי השינה (עוד על הפרעות שינה). האדם יכול לחוות קושי להירדם או לישון ברציפות, בשל מחשבות מדאיגות או סימפטומים גופניים המקשים עליו להירגע.
• שינוי בתיאבון- תיאבון נמוך מהרגיל, או דווקא תאבון מוגבר ואכילת יתר.
• מצבי רוח משתנים- נטייה לתנודות במצב הרוח, עצבנות, רגישות, בכי ללא סיבה נראית לעין וקושי לווסת כעסים.
• עייפות- במקרים רבים יופיעו הפרעות בשינה, שיכולות לגרום לעייפות, חולשה ואנרגיה נמוכה לפעולות יומיומיות.
• מחלות כרוניות- עומס רגשי יכול להחליש את המערכת החיסונית, ובכך עשוי לתרום להחרפה במצבים כרוניים (מחלות אוטואימוניות, לחץ דם גבוה, מחלות נשימתיות ועוד).
• תסמינים פיזיולוגיים- כאבי ראש וכאבי בטן הם חלק מהתלונות הנפוצות במצבי עומס רגשי.
• קשיים בזיכרון- לעומס רגשי יש לעיתים השפעה שלילית על יכולת הריכוז והזיכרון. ההצפה הרגשית יכולה להקשות על האדם לשמר מידע או לשלוף אותו מהזיכרון בשעת הצורך.

ממה נגרם העומס?

לעומס רגשי  ישנם גורמים מגוונים, הכוללים בין השאר:

• מצב של סטרס מתמשך (כתוצאה ממתח במשפחה, בעבודה, במצב הכלכלי, במצב הבטחוני ועוד).
• שינוי דרמטי בנסיבות החיים (גירושים, אובדן של אדם קרוב, פיטורים ועוד).
• מצבים של דיכאון או חרדה.
• קושי ביחסים בינאישיים או בידוד חברתי.
• חוויה טראומטית.
• שחיקה בתחום האישי או המקצועי.

מהן התופעות הנלוות לעומס רגשי?

• סטרס- עומס רגשי תורם ליצירת סטרס, בשל קושי להכיל רגשות עוצמתיים. מצב של סטרס כרוני יכול להוביל לקשיים בריאותיים.

• חרדה- עומס רגשי יכול להעצים תסמיני חרדה, בשל עלייה במחשבות של דאגה ופחד. החרדה משפיעה על התפקוד היומיומי של האדם ועל איכות חייו.
• דיכאון- גם תסמינים של דיכאון יכולים להחמיר במצבים של עומס רגשי. הצפה של רגשות בעצימות גבוהה עשויה להשפיע על האנרגיה של האדם, ופוגעת ביכולתו לקחת חלק פעיל בחייו.

האם זה מסוכן?

לעומס רגשי עשויות להיות השלכות שליליות על הבריאות הנפשית והגופנית של האדם, והוא עלול לחבל בתפקוד היומיומי ובמערכות יחסים. בשל כך חשוב מאוד, שהאדם הסובל מעומס רגשי ישתף ויקבל תמיכה, ובמידת הצורך גם יפנה לקבלת עזרה מקצועית.

התמודדות וטיפול בעומס רגשי

ישנן מספר דרכי טיפול אפשריות במצבי עומס רגשי:

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי):

שיטה המסייעת לאדם לשנות התנהגויות ודפוסי חשיבה שליליים, שתורמים לעומס רגשי. האדם מקבל כלים פרקטיים וטכניקות להתמודדות עם העומס שהוא חווה.

היפנוזה:

טיפול בהיפנוזה מבוסס על טכניקות לרגיעה וסוגסטיות שעוזרות למטופל להתמודד עם העומס, על ידי הפחתת המתח והחרדה.

מיינדפולנס:

שיטה שבה האדם לומד לשים לב לחוויה הנוכחית שלו, מבלי לשפוט אותה, וכך להתנהל באופן מועיל יותר. למיינדפולנס יש תוצאות מוכחות בהפחתת הסימפטומים ובשיפור תחושת הרווחה.

טיפול תרופתי:

טיפול תרופתי בעומס רגשי יכלול תרופות נוגדות דיכאון וחרדה, וילווה במקרים רבים בטיפול פסיכולוגי מסוג קוגניטיבי התנהגותי, על מנת להקנות למטופל כלים להתמודדות בחיי היומיום.

בנוסף לשיטות הטיפול השונות, מומלץ לאמץ הרגלי חיים בריאים. תזונה מאוזנת, התעמלות ופעילויות פנאי מהנות יוכלו לשפר את תחושת הרווחה הכללית של האדם, ולתת לו כוחות להתמודדות.

לסיכום

עומס רגשי הוא מצב שיכול לפגוע באיכות החיים ובהתנהלות היומיומית. אם אתה או אדם קרוב אליכם חווים עומס רגשי, חשוב שלא תהססו לפנות לעזרה, מפני שישנן דרכים יעילות לשפר את המצב.
אצלנו במכון חיבורים תוכלו למצוא מגוון מטפלים הנבחרים בקפידה, ומעניקים טיפול מסור, יעיל וממוקד בגישות מתקדמות, שיוכל לאפשר לכם הקלה על העומס, וקבלת כלים מעשיים להתמודד איתו.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.