הפרעת פאניקה

“קשה לתאר איך זה מרגיש להתעורר כל בוקר עם תחושה מכרסמת של אימה, כשאין לי מושג מתי יגיע הגל הבא של התקף הפאניקה. זה קשה לנסות  לתפקד במשך היום, כשכל מטלה שנראית הכי פשוטה עלולה לעורר הצפה של חרדה. אפילו פעולות יומיומיות, כמו ללכת לסופר, יכולות להפוך ברגע לשדה קרב עבורי, דפיקות לב מהירות, הזעה בכפות הידיים וצורך בלתי נשלט לברוח מהמקום. כבר ניסיתי המון שיטות- נשימות עמוקות, לחשוב על משהו אחר, להגיד לעצמי הצהרות חיוביות… לצערי שום דבר לא עזר לי להשתחרר מהפאניקה, וגם לא מהפחד מההתקף הבא…” כך מתאר ג’, בן 32, את החוויה שלו, כאדם המתמודד עם הפרעת פאניקה.

למרבה הצער, ג’ הוא ממש לא היחיד שמתמודד עם מצב זה. לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי, 2.8% מכלל האוכלוסייה התמודדו עם הפרעת פאניקה בשנה החולפת.

מה מספר לנו הגוף בזמן ההתקף? איך אפשר לשנות את נקודת המבט על התקף פאניקה באופן שיטיב איתנו ויאפשר לנון לחזור לנשום לרווחה? הכל במאמר.

מה ההבדל בין הפרעת פאניקה להתקף פאניקה?

לעומת התקף פאניקה, שהוא מצב שבו האדם חווה פחד אינטנסיבי שמופיע בפתאומיות ומגיע לשיא תוך מספר דקות, הרי שהפרעת פאניקה מתאפיינת במספר התקפי חרדה חוזרים ונשנים במהלך אותו חודש, מבלי נסיבות חיצוניות של סכנה, המופיעים ביחד עם פחד מתמיד מפני ההתקף הבא. בהפרעה זו, ששייכת לקטגוריה של הפרעות חרדה, האדם סובל מהתקפים נקודתיים של חרדה, ובמקביל, מחרדה מעצם החוויה של ההתקף. החוויה הלא סימפטית של התקף חרדה גורמת לאדם לרצות להימנע ככל שביכולתו מלחוות אותו שוב, וכתוצאה  מכך לפתח התנהגויות של זהירות מוגברת, עד כדי הימנעות וויתור על חוויות והזדמנויות שונות.

תסמינים של התקף פאניקה

ישנם מספר תסמינים נפוצים שמאפיינים התקף פאניקה. הנה כמה מהעיקריים שבהם:

• דפיקות לב חזקות או מואצות (פלפיטציות).
• תחושות חזקות של פחד וחוסר אונים.
• הזעה מוגברת.
• רעידות בגוף.
• קוצר נשימה או תחושת חנק.
• כאבים או לחץ בחזה.
• תחושות של עקצוצים או “הירדמות” באזורים מסויימים בגוף.
• צמרמורות קור או גלי חום.
• תחושת ניתוק מהמציאות או מהחוויה הפנימית.
• בחילה או חוסר נוחות במערכת העיכול.
• סחרחורת או עילפון.
• פחד מאיבוד שליטה או שפיות.
• פחד מוות.

אם אתם חווים את התסמינים האלה חשוב שתדעו שאינכם לבד, ואחרים ברחבי העולם חווים אותם גם כן.

מה גורם להפרעת פאניקה?

למרות שחקר הנפש טרם הגיע למסקנות נחרצות לגבי הגורמים , ישנן השערות שמדובר בשילוב של מספר גורמים:

גורמים ביולוגיים

נמצא קשר אפשרי בין רגישויות שונות במערכות הנוירו- כימיות במוח הקשורות לקולטנים של המוליך העצבי סרוטונין להופעה של הפרעת פאניקה.

גורמים סביבתיים

ישנן תיאוריות פסיכולוגיות הקושרות בין אירועים טראומטיים מהעבר, שינויים קיצוניים ודרמטיים בנסיבות החיים או מצבים של סטרס מתמשך, לבין התפתחות של הפרעת פאניקה. גם נטילת סמים או מצב שבו האדם חווה ניתוק רגשי וקושי לעבד את רגשותיו יכולים להשפיע על היווצרות של הפרעת פאניקה.

גורמים פסיכולוגיים

קוגניטיביים- ישנן תפיסות ונטיות פסיכולוגיות שנמצאו כקשורות לפיתוח הפרעת חרדה. לדוגמה, אנשים בעלי נטייה לפרש שינויים פיזיולוגיים כמסוכנים עבורם נמצאו כאוכלוסייה שיש לה סבירות גבוהה יותר לפתח הפרעת .

האם התקף פאניקה הוא מסוכן?

כל מי שחווה התקף פאניקה יודע שמדובר בחוויה מאוד מלחיצה ולא נעימה. עם זאת, התקף פאניקה (שנקרא גם “התקף חרדה”) אינו מהווה סכנה קיומית. ברמה הפיזית, הסימפטומים, גם אם מאוד לא נוחים, הם לרוב לא כאלה שמסכנים את חייו, או חושפים אותו לסיבוכים רפואיים.

התקפי פאניקה מתאפיינים בכך שהם מוגבלים בזמן, ולרוב חולפים מעצמם בתוך מספר דקות. הסימפטומים שמופיעים בתחילת ההתקף צוברים מומנטום מהיר ומגיעים לשיא, ואז נחלשים בהדרגה בתוך כמה דקות. חשוב להבין, שהתסמינים של התקף פאניקה יכולים להידמות מאוד לכאלה של מצבים רפואיים מסוכנים, כמו התקף לב או קוצר נשימה, ובכך כשלעצמם עלולים להגביר את המתח אצל האדם שחווה אותם. לכן חיוני לערוך הבחנה מבדלת. במידה שזיהינו שמדובר , ישנן דרכים מיידיות לעזור  ולהיטיב עם עצמנו.
חשוב לציין, שבעוד שהתקף פאניקה בפני עצמו אינו מסוכן לאדם, הרי שהפרעת פאניקה יכולה להשפיע משמעותית על איכות החיים שלו, ולכן חשוב לפנות לעזרה מתאימה במצב כזה.

מה ההשלכות של הפרעת פאניקה?

להפרעת פאניקה יכולות להיות השלכות מגוונות על האדם. שתי השלכות מרכזיות הן:

1. • השלכות על התפקוד היומיומי- הפחד מהתקף פאניקה עלול לגרום לאדם להימנע ממצבים שיכולים לעורר התקף כזה, ועקב כך להגביל את המעורבות שלו בעבודה, לימודים, מערכות יחסים ושאר היבטים של חיי היומיום, ולייצר חוויה של בדידות וניתוק חברתי.
   • השלכות רגשיות- האופי הלא צפוי של התקפי פאניקה עלול לייצר תחושה מתמשכת של פחד, דאגה וחרדה מפני התקף עתידי, דבר שמהווה עומס רגשי רב על המערכת.

טיפול פסיכולוגי בהפרעת פאניקה

טיפול פסיכולוגי משחק תפקיד חיוני בהתנהלות עם הפרעת פאניקה. גישה מקובלת לטיפול בחרדות, שנמצאה יעילה גם במחקרים, היא טיפול קוגניטיבי- התנהגותי, שמתמקד בזיהוי ושינוי של המחשבות, האמונות וההתנהגויות המשפיעות על התקפי הפאניקה. הטיפול עוזר לאדם לזהות את המחשבות המלחיצות הקשורות לפאניקה, ולהחליף אותן במחשבות מאוזנות ומציאותיות יותר. במקרים רבים, ישנו שימוש גם בטיפול בחשיפה, שבו האדם נחשף באופן הדרגתי לסיטואציות הקשורות להתקפים, על מנת להפחית את ההתנהגות הנמנעת, ואת התגובה החרדתית.
בנוסף, ניתן להיעזר בשיטות של הרפיה ותרגילי נשימה, שתומכים בהתנהלות יעילה יותר עם הסימפטומים, וכן במיינדפולנס, שיכול לסייע לאדם לווסת את רגשותיו ולתמוך בעצמו בזמן התקף.

לסיכום

הפרעת פאניקה היא מצב שיכול להטיל עומס רב על האדם בפן הרגשי והחברתי, ולגרוע באופן משמעותי מאיכות החיים. עם זאת, בעזרת טיפול מתאים ניתן להקל מאוד את הסימפטומים, ולהחזיר לאדם את תחושת השליטה. במכון “חיבורים” תוכלו למצוא מטפלים מקצועיים ומיומנים, שמעניקים טיפול יעיל וממוקד בגישות מתקדמות. בטיפול בגישת “אקט” הנהוגה במכון, תוכלו ללמוד להסתכל על הרגשות והתחושות שלכם בצורה חדשה, שתאפשר לכם להשתחרר ממטענים כבדים של שיפוט וחוסר קבלה עצמית, ולגלות איך תחושת החרדה היא בעצם אולי לא רק הפרעה, אלא גם גורם שהגיע כדי ללמד אותנו משהו חשוב לגבי עצמנו, ולקבל כלים מעשיים להתנהלות מיטיבה ולצמיחה מתוך מקום כואב.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.