פגיעה עצמית

“הכל התחיל אצלי בגיל 13. התחלתי את החטיבה עם תקווה שהשנה אצליח להשתלב חברתית ולימודית אך המציאות הכתה בי שוב ושוב. לא מצאתי חברים, נכשלתי בכל המבחנים והרגשתי שאני פשוט לא מסוגלת יותר להתמודד עם התחושות האלה. הרגשתי כישלון, אבודה, בודדה ורק חיפשתי שקט. בפעם הראשונה שחתכתי את עצמי, זו הייתה גם הפעם הראשונה שהיה לי רגע של שקט בשנה ההיא. לרגע אחד יכולתי להתעסק בכאב פיזי ולא במחשבות ובכאב הנפשי. מפעם אחת, זה הפך לפעם בחודש ואחר כך לפעם בשבוע. נכנסתי ללופ עם עצמי, שאם אמא שלי לא הייתה תופסת אותי בזמן, אני לא בטוחה שהייתי מצליחה לצאת ממנו” צורך בפגיעה עצמית מתעורר לרוב בגיל ההתבגרות ויכול להעיד על מצוקה חריפה, בין אם זה כתוצאה מאירוע טראומתי או פגיעה או נטייה לדיכאון. פעמים רבות הפגיעה היא פיזית, מהי פגיעה עצמית? מהן הסכנות של פגיעה עצמית? האם מדובר בסכנות פיזיות או נפשיות או גם וגם? איך מטפלים?

מהי פגיעה עצמית לא אובדנית?

פגיעה עצמית לא אובדנית, או באנגלית NSSI, הינה פגיעה מכוונת בגוף אשר אינה מסכנת חיים. המתמודדים עם צורך בפגיעה עצמית לרוב ישתמשו בשיטות דומות לפגיעות אובדניות, אך בעוצמה נמוכה יותר, כאלו שישאירו צלקות וסימנים אך לא קטלניות. לדוגמה, פציעת העור על ידי יצירת חתכים עם סכין גילוח או כיבוי בדלי סיגריה על העור.

מהי שכיחות התופעה?

סקירה שנעשתה בנושא, הראתה כי לרוב נתחיל לשים לב לסימני פגיעה עצמית בגיל ההתבגרות החל מ12-14.באופן כללי, אוכלוסיית המתבגרים חשופה יותר להתמודדות מאשר אוכלוסייה בוגרת וילדים. מדובר בין 7.5-46.5% מאוכלוסיית המתבגרים ו38.9% מקרב סטודנטים למיניהם, שעלולים לחוות פגיעה עצמית לעומת 4-23% מאוכלוסיית הבוגרים. מדובר בשכיחות יחסית גבוהה, מדוע כל כך הרבה אנשים עלולים לחוות פגיעה עצמית?

מדוע זה קורה?

נתונים שעלו מן הסקירה הראו קשר בין פגיעה עצמית לגורמים הבאים:

• התמודדות עם טראומה, התעללות וכדומה
• חווית דיסוציאציה: לעיתים, לאחר חוויה טראומתית או התעללות, מתפתח צורך לברוח מהגוף. מדובר בצורך בניתוק מהגוף הפיזי עקב התמודדות כואבת ומורכבת מנטלית, רגשית ופיזית.
• התמודדות עם הפרעת אישיות גבולית
• הפרעות אכילה

גורמים נוספים שעלולים להוות סיכון להתמודדות עם פגיעה עצמית:

• שימוש ו\או התמכרויות לסמים
• חרדה, דיכאון והתמודדות עם התקפי חרדה
• קושי בוויסות רגשי

עבור חלק מהמתמודדים עם צורך בפגיעה עצמית, מדובר בפעולה המאפשרת הקהיית חושים או תחושה של שליטה עצמית. לעיתים פגיעה עצמית היא ביטוי חיצוני למצוקה נפשית פנימית, ועלולה להוות קריאה לעזרה.

האם פגיעה עצמית מסוכנת?

פגיעה עצמית עלולה להתרחש פעם- פעמיים במסגרת חייו של אדם ולא לחזור על עצמה. אך פעמים רבות, מדובר בפעולה חוזרת. פעולה זו עשויה להתבצע על ידי יצירת חתכים, גרימת כוויות, חיטוט בפצעים, תלישה של שיערות וכדומה. במקרים מסוימים, הנזק הוא קוסמטי, אך במקרים אחרים, על אף שלרוב, כוונת הפגיעה אינה גרימת נזק מסכן חיים, הנזק עלול להצריך טיפול רפואי ואפילו טיפול מידי לצורך הצלת חיים.

בין אם מדובר בפגיעה קלה או פגיעה חמורה, פגיעה עצמית היא אקט שמצריך התייחסות מיידית. מדובר בפעולה שלרוב מטרתה לבטא סבל פנימי של האדם החווה את הפגיעה, וזו קריאה מובהקת לסיוע חיצוני.

דרכי הטיפול

במידה ויקיריכם או אתם עצמכם מתמודדים עם צורך בפגיעה עצמית, יש למהר ולפנות לגורם מוסמך. גורמים מקצועיים בתחום בריאות הנפש, כגון פסיכולוג או פסיכיאטר, מוסמכים על מנת לסייע בהתמודדות עם מצבים אלו בדיוק.

בראשית הטיפול כמובן שניתן מענה ראשוני לסיכון שבפגיעה העצמית והעיסוק בעיקר יהיה סביב התניות והתנהגות. כמובן שהקושי נעוץ באמונות וצרכים עמוקים אבל זה משהו שרק עם האמון שנבנה בתוך הקשר הטיפולי תוכל המטופלת לפגוש לרוב.

בהמשך הטיפול, לרוב יהיה ינסה להעמיק ולזהות יחד את הכאב שמפעיל את הדחף להרס העצמי, שנאה עצמית ומצוקה רגשית.  השלב השני עשוי להיות מורכב ורגיש מאד, בהרבה מקרים הקושי שממנו נוסעת פגיעה עצמית קשור ביחסים משמעותיים עם מישהו אחר. למשל, התמודדות עם הפרעת אישיות גבולית, עלולה להיות מורכבת לפעמים לטיפול בגלל קשיי סביב אמון וגבולות ביחסים.

ניתן לפנות לאפיקי הטיפול הבאים:

טיפול DBT:

טיפול מבוסס שיח ומיועד למצבים רגשיים קיצוניים. הטיפול מסייע בהתמודדות עם החוויות הרגשיות השונות הכרוכות בפגיעה עצמית ומתאים למצבים נפשיים של הפרעת אישיות והפרעות מצב רוח. הטיפול מבוסס וצמח מתוך גישת לCBT אך מותאם לאנשים החווים רגשות בעוצמה גבוהה יותר.

טיפול CBT:

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שמטרתו הגמשת היכולת לשהות עם רגשות, זיהוי מצבים רגשיים שונים, בחינת הקשר בין המצב הרגשי לדפוס התנהגות מסוים. הטיפול מאפשר שינוי מחשבתי על ידי קבלה עצמית, נוכחות ותרגולים תודעתיים. CBT מתמקד בהחלפת דפוסים שעלולים להזיק או לפגוע, בדפוסים בריאים ובמתן כלים חדשים שיטיבו עם ההתמודדות הרגשית.

טיפול תרופתי:

לעיתים, פגיעה עצמית נובעת מתוך התמודדות עם תסמיני חרדה, דיכאון והתמודדות עם התקפי חרדה. טיפול תרופתי, אשר ניתן על ידי פסיכיאטר מוסמך לכך, עשוי להקל על התסמינים השונים המלווים את ההתמודדות, לשפר ולהיטיב את איכות החיים לצד חרדה ודיכאון.

פסיכותרפיה:

באופן כוללני יותר, ישנם מגוון סוגים נוספים של טיפולים פסיכולוגיים המסייעים לעיבוד והתמודדות עם רגשות. טיפולים שונים מתאימים למטופלים שונים, מהווים מקום בטוח לשיח פתוח ולשינוי דפוסי ההתנהגות, על ידי קבלה עצמית והפנמת המסקנות מהרגשות.

במקרים מסוימים, צורך בפגיעה עצמית עשוי להתעורר במהלך הצבא. חוויית הגיוס והשירות הצבאי עשויה להביא עמה אתגרים שיוצרים דחק גדול ומורכבות נפשית גדולה. אם אתם חיילים המתמודדים עם צורך בפגיעה עצמית בצבא, דעו שעל אף התדמית שהמערכת מייצרת, יש למי לפנות, ואתם זכאים לטיפול גם בתחום הנפשי. ניתן להגיש פניה לפסיכולוג צבאי דרך המפקד, ולקבל סיוע מתאים.

לסיכום

פגיעה עצמית עשויה להיות התמודדות מורכבת וכואבת הן פיזית הן מנטלית. אנו מזמינים אתכם לא להישאר לבד עם הדחף הזה ולפנות לצוות המטפלים שלנו. במהלך הטיפול תוכלו לקבל מעטפת חמה ומכילה להתמודדות עם הרגשות, להבנת דפוס ההתנהגות של פגיעה עצמית, ובתקווה, שיפור המצב ושיפור איכות החיים.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.