פירמידת הצרכים של מאסלו

“החיים הם תהליך מתמשך של בחירה בין בטיחות (שנובעת מפחד וצורך בהגנה) לבין לקיחת סיכון (למען התקדמות וצמיחה). עשה את הבחירה בצמיחה תריסר פעמים ביום.”

אברהם מאסלו פיתח מודל שעושה קצת סדר במה שאנחנו מכנים צרכים אנושיים. הוא ארגן בתאורייה מובנית את כל המניעים של בני האדם לפעול תחת 5 רמות של היררכיה. כיום עושים שימוש במבנה התאורטי של מאסלו אבל נשמעות גם לא מעט ביקורות עליה, על הכל נפרט כאן.

אברהם מאסלו – נעים להכיר!

אברהם הרולד מאסלו נולד ב1908 בארה”ב למשפחת יהודים ללא השכלה מרוסיה. ההורים שרצו עתיד אחר עבור בנם השקיעו ודחפו את אברהם לרכוש השכלה ולהיות מצטיין בלימודים. אברהם תואר כילד מתבודד שמצא נחמה בקריאת ספרים. אברהם למד פסיכולוגיה בניגוד לרצון של הוריו ולאחר מכן התחתן והקים משפחה. באוניברסיטה מאסלו היה תלמידו של פרופסור הארי הארלו אותו העריץ והיה לו למנטור. הוא התעניין וחקר התנהגות וצרכים פרימיטיביים אנושיים.  בהמשך מאסלו היה תלמידו של אלפרד אדלר (מתלמידיו של פרויד), ולמד ממנו רבות.

החשיבה של מאסלו הייתה אחרת באופן מפתיע. בזמן  שרוב הפסיכולוגים לפניו עסקו בחשיבה על פתולוגיות חולי וחריגות הוא התעניין ורצה לחקור מה היא בריאות נפשית ומה עושה אנשים מאושרים וחיוביים.

מאסלו ייסד את זרם הפסיכולוגיה ההומניסטית, וזו הולידה סוגי טיפול שונים שעוזרים והמשותף להם הוא ההנחה שקיימים בבני אדם בצורה טבעית משאבים פנימיים לגדילה וריפוי עצמי והטיפול רק עוזר להסיר את החסמים שמפריעים למנגנון הזה לפעול.

מאסלו היה לפרופסור באוניברסיטת ברנדייס בין השנים 1951-1969. הוא מת מהתקף לב ב-1970.

מה מניע בני אדם? התאוריה של מאסלו

היררכיית הצרכים של מאסלו הוא מודל שנועד לארגן ולהבין את המניעים להתנהגות אנושית. מאסלו דירג את המניעים האלה וארגן אותם לצורת פירמידה כאשר בבסיסה המניעים הפרימיטיביים והישרדותיים ובקודקוד שלה מניעים שאינם גשמיים בעלי ערך רוחני. כל רמה בפירמידה  מייצגת צורך אנושי אחר, תחילה צרכים פיזיולוגיים, בטחון, אהבה והצורך בהשתייכות, צורך בהערכה ולבסוף הגשמה עצמית.

הצרכים של אדם

זו החלוקה לרמות אותה הגדיר מאסלו:

ברמה הראשונה נמצאים הצרכים הבסיסיים בלעדיהם האדם לא יוכל לשרוד והם כוללים:

• הזנה
• קורת גג
• מים
• חום אנושי
• שינה

ברמה השנייה: הצורך לביטחון

רמה זו כוללת את כל מה שמקנה לאדם תחושת בטחון. כמו למשל: סדר, יכולת לחזות פחות או יותר את העתיד הקרוב, תחושת שליטה ועוד.

כל אלה יכולים להתקיים דרך:

שגרה מסודרת

מערכות יחסים יציבות.

עבודה קבועה

על מנת לשמור על בטחון אנשים דואגים לבריאות שלהם, מנהלים קשרים יציבים ומפתחים הרגלים קבועים.

ברמה השלישית: אהבה והשתייכות

הצורך להשתייך להיות נאהב ולאהוב אחרים, הצורך לחיבור עם האחר להשתייך לקבוצה ולמצוא בטחון ביחסים. אנשים יוצרים לעצמם את התנאים האלה על ידי:

היכרויות ויצירת חברויות שותפויות

יצירת אינטימיות וחיבור רגשי

קבלה ונתינה חומרית ורוחנית, כולל אמפתיה וחיבה לאחר.

עשיית פעולות שיגרמו ליקרנו לאהוב אותנו, הרגשת מקובלות.

הרמה הרביעית כוללת את הצורך להרגיש מוערכים:

צרכי הערכה: הערכה משמעותה להרגיש שמכבדים אותנו וחושבים שאנחנו ראויים. מאסלו עשה חלוקה של המושג לשני היבטים הערכה עצמית והערכה של האחר כלפינו

הערכה עצמית כרוכה בלראות את עצמנו באור חיובי ובאופן בריא .על פי מאסלו כדי שלאדם תהיה הערכה עצמית בריאה צריך שיהיה לו:

ערך עצמי בריא, הערך העצמי הוא הגרעין של העצמי והוא מתחיל להבנות בילדות המוקדמת.

רכישת מיומנות שנותנת לאדם הרגשת הערכה עצמית ותחושה שהוא יכול לסמוך על עצמו בביצוע המיומנות.

כבוד עצמי, למשל היכולת לכבד את הגבולות שלנו ולומר לא לאחרים.

הסתמכות עצמית- עצמאות, תחושת מסוגלות

הערכה מאחרים כוללת:

קבלה של הכרה מאחרים על הישגים והצלחות

כבוד הזולת

מוניטין “השם שלנו” ודימוי עצמי –  חברתי

סטטוס חברתי או כלכלי

ולבסוף הרמה החמישית והאחרונה בפסגת הפירמידה: מימוש עצמי

זהו הצורך הנעלה ביותר בפירמידה של מאסלו והוא מתייחס להגשמה עצמית, לפי התאוריה מסוגלים להגיע לרמה הזאת אנשים שעוברים דרך הרמות האחרות ושאר הצרכים הנמוכים יותר מסופקים אצלם. .

לדברי מאסלו, אנשים שממשים את הפוטנציאל שלהם הם בעלי מוטיבציה לצמוח יש להם ערך ומשמעות והם פחות עסוקים בלרדוף אחרי מה שאין להם או למלא מחוסרים בסיסיים יותר..

לטענת מאסלו ישנם אלו הם המאפיינים של אנשים שהצליחו לממש את הרמה האחרונה:

תפיסת מציאות תקינה וריאלית

קבלה עצמית גם של חולשות או מגרעות

גמישות מחשבה וספונטניות בדרך להשגת יעדים

עצמאות ולקיחת אחריות

צו מצפון חזק ועקבי

הערכת והוקרת החיים

נטייה ליצירתיות

המונח של מימוש עצמי הוא נרחב ולאו דווקא מתרכז במטרות גדולות אלא ברגעים קטנים של חופש, ביטוי אותנטיות ויצירה. כמו כן, מאסלו טען שגם מי שהגיע להגשמה עצמית לא בהכרח יהיה שמח ומואר כל הזמן, יש התמודדויות וקשיים אבל יש גם הרבה כוחות.

מה קורה כשהצרכים לא נענים?

התיאוריה של מאסלו הציעה שצרכים של אנשים ברמות הבסיסיות צריכים להיות מסופקים ראשונים, למשל, אדם לא יוכל לחפש אחר משמעות עם בטן ריקה או צמא או שאדם לא יוכל להיות פנוי להתפחות אישית וחקירה עצמית אם אין לו בטחון או קורת גג.

מאסלו האמין שצרכים שאינם מסופקים מטרידים את המוח ולא מאפשרים לאדם פניות להשיג את הצרכים הגבוהים יותר שבפירמידה. ישנם תרחישים רבים שיכולים לקרות כאשר הצרכים הבסיסיים לא נענים, זה יכול לכלול התפתחות של קשיים נפשיים בעתיד, איכות חיים שנפגעת ותודעת מחסור. ישנם אנשים שחיו בחוויה של מחסור ועוני בילדות וגם כאשר הצליחו לחיות בצורה מבוססת יותר בהיותם מבוגרים מרגישים תחושה שמשהו חסר ולפעמים מבקשים לפצות על ההרגשה הזאת בדרכים שונות צריכת יתר או אכילה מופרזת. חשוב לראות מה עומד מאחורי הצורך שלנו שלא סופק, לזהות את המניעים שעומדים מאחורי המעשים שלנו ובאותה נשימה להיות סלחניים כלפי עצמנו..

ביקורת על התיאוריה

תאורטיקנים רבים מצאו כמה נקודות חולשה בתאוריה של מאסלו וטענו טענות שסותרות את האופן עליו ביסס את התאוריה ואת התאוריה עצמה:

• ביקורת אחת נוגעת לסדר של הצרכים בפירמידה וטוענת שהוא הרבה יותר שרירותי ממה שקבע מאסלו. למעשה הביקורת מצביעה שישנה נוקשות באופן בו הצרכים מסודרים ועל אף ההיגיון שישנו בסדר הזה במציאות עצמה אנשים לאו דווקא מחפשים למלא את הצרכים שלהם בסדר הזה.
• ביקורת אחרת אומרת שהמחקר שעשה מאסלו התבסס על מספר מצומצם של אנשים שאצלם רמות הרווחה, בריאות ורמת מנת המשכל היו פחות או יותר זהות, מבקרים שונים טענו שיש כאן הטיה והיה על מאסלו לחקור קבוצות שונות של אנשים במצבים סוציואקונומיים שונים.

מאסלו מצדו לא לגמרי קיבל את הביקורת לגביי היררכיה וחשב שסדר הצרכים המדויק הוא לא נוקשה.

לסיכום

פירמידת הצרכים של מאסלו מציעה תאוריה לגביי המניעים של הצרכים האנושיים והיררכיה שלהם אצל בני האדם. לכל חמשת הצרכים ישנו מקום משלהם תחת רמות הפירמידה, ללא השגת צורך אחד, לא ניתן להשיג את הצורך שנמצא מעליו, לטענת מאסלו.

היום הפירמידה משמשת אנשי מקצוע רבים שמיישמים אותה בחינוך פסיכולוגיה התפתחות הילד ובהיבטים של בריאות. ישנם פסיכולוגים ומטפלים שבוחרים לטפל בגישה ההומניסטית של קארל רוג’רס המתבססת על פירמידת מאסלו. הפסיכולוגיה ההומניסטית היא  גישה חיובית לטיפול בבני אדם שמדגישה את היותם של בני אדם מכלול שלם ואת החשיבות של הגשמת העצמי במלואו.

יחד עם זה חשוב לזכור שהתפיסה הלינארית של הפירמידה היא לא מחייבת, והצרכים לא חייבים להתמלא דווקא בסדר אותו קבע מאסלו.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.