פלצבו: על אפקט הריפוי מעצם הידיעה

“בכוחה של הנפש להשתלט על רגש מחלה בתוקף ההחלטה.” עמנואל קאנט

מחקר חדש על פלצבו עם תוצאות אופטימיות

סביב אפקט פלצבו מתקיימים במשך שנים דיונים הקשורים לניצול חולים לצורך ניסויים רפואיים או “הונאת” מטופלים במתן תרופות דמה. מחקר חדש תומך במשפט “אם זה עוזר למי אכפת” ויש בזה משהו.

צוות של חוקרים מאוניברסיטת מישיגן (MSU) ערך שני ניסוים הקשורים בפלצבו כולל קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת (פלצבו). בניסוי אחד התבקשו אנשים לצפות בסדרת תמונות קשות שאמורות היו לעורר רגשות שליליים. למשתתפים בקבוצת המחקר ניתן תרסיס אף (פלצבו) עליו נאמר שהוא יכול לסייע בהפחתה של תגובות שליליות ונאמר להם שהוא פלצבו. קבוצת הביקורת קיבלה את אותו תרסיס בלי דיבור על פלצבו או על אפקט פלצבו.

המשתתפים בקבוצת המחקר דיווחו על רמות נמוכות של מצוקה רגשית ואילו אצל משתתפי קבוצת הביקורת נמדדה המצוקה באמצעות מכשיר EEG ונראה כי הייתה הפחתה ניכרת במצוקה הרגשית. זוהי תוצאה אובייקטיבית המספקת לדברי החוקרים תמיכה לכך כי פלצבו עובד ויש לו השפעה

במחקר הוכח כי לפלצבו יש יכולת להפחית סימנים של מצוקה רגשית, גם אם לחולים נאמר שאין בתרופה ממש. זוהי הוכחה שלפלצבו בין אם הוא “מתחפש” לתרופה ובין אם הוא מציג את עצמו כפי שהוא יש השפעה פסיכו-ביולוגית אמתית ומדידה.

המחקר הזה אמור בסופו של דבר להוביל חוקרים לייצר גלולות ללא תופעות לוואי ואף דמה, אם יש בכוחן לשפר הרגשתם של בני אדם.

אפקט הפלצבו- זה טוב או רע?

ההשפעה הפסיכולוגית על הקשר בין גוף ונפש היא לא רק סלוגן של רפואה אלטרנטיבית, הוכחה גם במחקרים מדעיים. השפעה זו עשויה לכלול מוטיבציה גבוהה, תחושת תגמול, הפחתת חרדה, העלאת ציפיות וכל אלה עשויים להופיע כאשר אדם מקבל טיפול חדש למחלה ממנה הוא סובל.

ממחקרים עלה כי 35%  מהמטופלים מגיבים באופן חיובי לטיפול חדש רק מהידיעה שהם מקבלים אותו, בלי שום קשר לטיפול עצמו. לזה קוראים “אפקט הפלצבו”.

אפקט זה תורם למטופל בעיקר ברמה הרגשית אולם לא משנה את מהלכה או מרפא אותה. יחד עם זאת הוא עשוי להפחית את תופעות הלוואי, לשפר תסמינים ולתרום לתחושה כללית יותר טובה בגלל מה האופטימיות של החולה.

עבור החוקרים מהווה אפקט הפלצבו קושי רב, משום שהוא לא מאפשר להם לדעת בוודאות עד כמה הטיפול החדש אכן יעיל לנוכח התגובה הפסיכולוגית. זאת הסיבה שמחקרים קליניים רבים נעשים בשיטה של ניסוי מבוקר.

בניסוי מבוקר מחולקים אקראית המשתתפים למספר קבוצות. חלק מהן מקבלות תרופה אמתית וחלק מקבלות טיפול “פלצבו”- תרופה ללא חומר פעיל או לכאורה הליך רפואי. אם קבוצה זו תגיב באופן חיובי לתהליך, יהיה זה כפי הנראה אפקט פלצבו ובהשוואה של התגובות והשינויים בקבוצות הטיפול ניתן להבין מהו באמת השינוי.

הכל בראש- לא רק מטבע לשון

“הכל בראש”- הוא ביטוי שגור היום בסלנג היום יומי, אבל יש בו הרבה מן האמת. עולם הרפואה לומד יותר ויותר בשנים האחרונות על “אפקט הפלצבו” מצב בו שימוש בתרופת דמה גורם לשיפור ממשי במצב (על אף שמדובר בקובית סוכר…). זו תופעה שתועדה במחלות רבות החל מחולים שחשו שיפור בכאבים וכלה בריפוי לכאורה של זיהום ואף במצבם של גידולים סרטניים.

ואם לא די בהשפעה “המטיבה” רק מעצם הטיפול, הרי שגם שתי תרופות זהות אך בצבע אחר, עלולות להשיג תגובות אחרות מאותו מטופל עצמו.

מדובר על תופעה מרתקת ובאפקט הפלצבו עושים שימוש כבר החל מהעת העתיקה ובימי הביניים וגם רפואת אליל מסתמכת על כך. היום השימוש הזה רווח בתחום הרפואה המשלימה.

האם לטיפול פסיכולוגי יש אפקט פלצבו?

השאלה הנשאלת היום היא אם גם בטיפול פסיכולוגי מתקיים אפקט פלצבו, כלומר- האם לעצם המפגש עם פסיכולוג יש מראש השפעה חיובית על המטופל?

דומה כי מרגע תיאום המפגש בין המטופל לפסיכולוג יש המתנה לכך. אדם הולך לפסיכולוג כאשר הוא מצפה לעזרה, ועצם העובדה שזו עוד מעט תגיע- כבר יש בה מקור לאופטימיות.

הדבר הנוסף הוא שבעת הציפיה למפגש מגיבה מערכת העצבים בשחרור אנדרופינים המשככים כאב. גם יש תחושה של הקלה רגשית. הנה אנחנו מטפלים בעצמנו, מטפלים בנו. תחושה זו מוסיפה לדימוי החיובי ולערך העצמי של כל אדם אשר מעודד מעצם הטיפול בעצמו. (ולא מזניח את עצמו) ומכאן יכולות לנבוע המון אסוציאציות של :”אני אפתור את הבעיה”, “יעזרו לי” ובעיקר הקלה על כך שהוא לא לבד.  יש לו מטפל ובאיזה שהיא מידה, הוא עשוי להרגיש כי מישהו חולק אתו את הכאב ומקשיב לו. זה כבר עוזר.

ידוע הוא כי מטופלים רבים דיווחו על הטבה במצבם כבר אחרי פגישה ראשונה אצל פסיכולוג. אנשים עם רמת תקווה גבוהה יצליחו וישתפרו הרבה יותר מהר בטיפול פסיכולוגי מאשר אדם פסימי. חרדה או אופטימיות נמצאים בקורלציה הדדית עם מצב רוח חיובי ומשפיעים על סיכויי ההחלמה, המצב רוח ועוד.  על זה נאמר נפש בריאה בגוף בריא.

אפקט הפלצבו עושה צרות לחברות התרופות

אחת הבעיות של חברות התרופות היא חוסר היכולת לדעת אם תרופה מסוימת אכן עוזרת או שמא מדובר באפקט פלצבו. משום כך נעשה שימוש בקבוצת ביקורת שמשתתפיה מקבלים תרופת דמה. השיטה עצמה יוצרת גם סוגיות אתיות כמו האם זה בסדר לתת לחולים טיפול דמה? האם הרפואה לא אמורה לרפא חולים ולא להשתמש בהם לצורך ניסוי.

היום עומד אפקט הפלצבו על כ-30% הצלחה בטיפול ולכן כדי שטיפול או תרופה ייחשבו יעילים, הם צריכים לעבור את הרף הזה.

בקרב חברות התרופות יש היום גם מגמה לא לתת תרופות דמה, אלא לתת לקבוצת הביקורת טיפול רפואי אחד מוכח ולהשוות בין הטיפולים.

כיצד מנצלות חברות התרופות את אפקט הפלצבו

חברות תרופות רבות עדיין עושות שימוש בפלצבו כדי להוכיח שהטיפול שלהן פועל וכדי להימנע מהשוואה עם תרופות אחרות וזה כבר באמת לא אתי כלל. בנוסף יש מהן אשר רותמות את הפלצבו לטובת השיווק שלהן אם זה בצבע הגלולות ואם זה באריזה אטרקטיבית, כדי להגביר את אפקט הפלצבו ואף גובות על כך מחירים מופקעים.

אי אפשר לומר שזו נוכלות לשמה, אם זה עוזר למישהו אז זה כבר טוב.

חשוב לומר כי אפקט הפלצבו לא נעשה רק בתחום התרופות והגלולות אלא גם בפרוצדורות ניתוחיות. מחקרים הוכיחו כי גם חתך קטן באזור הניתוח כדי ליצור ניתוח דמה ללא כל התערבות פולשנית ממשית ואף השתלת קוצב לב דמה, משפרים את הרגשתם של חולים.

גם בתחום של תוספי תזונה וטיפולים אלטרנטיביים נעשה שימוש רב באפקט הפלצבו ואם אתם רוצים להגיע אל האמת של הטיפול הניתן לכם, בכל אתר של חברת תרופות של מחקרים שאמורים להיות מוצגים באתר שלה. אם אין לה קבוצת פלצבו, כנראה שהיא בעצם קהל היעד.

אנחנו מזמינים אתכם לקרוא על צוות המומחים שלנו וכבר להרגיש בידיים טובות. המכון מטפל בגישת CBT גל שלישי המשלבת טכניקות טיפוליות מתחום המיינדפולנס וגישות מבוססות חמלה.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.