פסיכולוגיה חברתית

בשנת 1962, כשברקע משפט אייכמן, החליט הפסיכולוג סנטלי מילגרם לערוך ניסוי שמודד את מידת הציות של הפרט לסמכות. במהלך הניסוי הוא נתן לנבדקים את תפקיד “המורה” (כל אחד נכנס לחדר לבד) ושחקן גילם את תפקיד “התלמיד”. עם זאת, הנבדקים לא ידעו כי מדובר בשחקן, וחשבו כי ניתן להם  באופן אקראי תפקיד המורה. מילגרם ביקש מהם להעביר מטלות זיכרון פשוטות לתלמיד ולתת לו שוק חשמלי בכל פעם כשהוא טועה. עוצמת השוק צריכה לעלות בכל פעם ב15 וולט.

שימו לב, הנבדקים לא ידעו שהשחקן לא באמת מקבל שוק חשמלי, הם היו בטוחים שבכל פעם שהם לוחצים על הכפתור, הבחור מאחורי הפרגוד מתחשמל. למרבה הטלטלה, 66% מהנבדקים הגיעו לעוצמת החשמל הגבוהה ביותר (450 וולט!), חלק צחקקו בצורה היסטרית, אך אף אחד לא עצר לפני 300 וולט (מדובר בעוצמות גבוהות ומסוכנות).

הניסוי של מילגרם חשף תגליות מטלטלות אך משמעותיות ונחשב לאחד מהניסויים פורצי הדרך בתחום פסיכולוגיה חברתית. מהי פסיכולוגיה חברתית? מה התפקיד של פסיכולוג חברתי? איזה עוד ניסויים חשובים קיימים בתחום? מה היישומים של התחום?

מהי פסיכולוגיה חברתית?

מאז שאנו קיימים, אנו חיים בחברה. בין אם מדובר בשבטים קדומים, בחברה של בני המשפחה, בחברת עמיתים לעבודה או לספסל הלימודים, אנו יצורים שזקוקים לחברה וקהילה. לחברה שלנו, לאנשים עמם אנו מבלים, יש השפעה על חיינו בצורה כזו או אחרת. זו המטרה שפסיכולוגיה חברתית התפתחה, לחקור כיצד המחשבות, הרגשות וההתנהגות של החברה משפיעות על המחשבות, הרגשות והתנהגויות היחיד. או בקיצור, איך אני מושפע מהסביבה שלי ואיך היא מושפעת ממני.

מה תפקידו של פסיכולוג חברתי?

פסיכולוג חברתי, הוא אדם שבחר ללמוד פסיכולוגיה חברתית כתואר שני (לאחר תואר ראשון בפסיכולוגיה או תחום דומה). לרוב, יעסוק הפסיכולוג החברתי בתחום המחקר או ייעוץ, ופחות בטיפול פסיכולוגי.

הכלים והידע שצוברים בלימודי ומחקר פסיכולוגיה חברתית, מאפשרים הבנה עמוקה יותר של יחסי חברה-פרט ומאפשרים להבין את רזי היחסים בחברה. עם הכלים הללו, יכול הפסיכולוג החברתי לעסוק בייעוץ תעסוקתי (לכוון אדם לכיוון קריירה), בייעוץ ארגוני (לסייע לעסקים וחברות בשיפור יחסים וייעול תהליכים) וגם בתהליכים של מיון והערכה לקראת קבלה לחברה מסוימת או תפקיד מסוים למשל.

השפעת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית על הפסיכולוגיה החברתית

פסיכולוגיה קוגניטיבית היא ענף החוקר את הקוגניציה של אדם: זיכרון, תפישה, הבנה, שפה, יכולת ביטוי וכדומה. הפסיכולוגיה החברתית מתכתבת עם הענף הקוגניטיבי, כיוון שהבנה של הדרך בה פרט תופש את הסביבה שלו ומפרש אותה, מסייעת להבנה של כיצד הוא מפרש גם את החברה ואת האנשים שמולו.

כלומר, כדי לפענח תהליכים שמונעים מן הכלל, צריך להבין לעומק גם תהליכים המונעים מתוך הפרט עצמו. אותה סיטואציה חברתית יכולה להתפרש באופן שונה על ידי אנשים שונים, ולכן, כדי להבין את ההשפעה של מצבים חברתיים על אדם, צריך להבין כיצד אותו אדם חושב ומפענח את זולתו.

מה ההבדל בין סוציולוגיה לבין פסיכולוגיה חברתית?

סוציולוגיה היא גם  תחום העוסק בחקר החברה, בדומה לפסיכולוגיה חברתית. עם זאת, יש ביניהן שוני. תחום הסוציולוגיה עוסק בניתוח עומק של החברה, הבנת המוצא שלה, היחסים השונים, הבנת החברה במדינות שונות למשל ובאזורים שונים במדינה- הבנה לעומק של תהליכים חברתיים.

פסיכולוגיה חברתית לעומת זאת, מבקשת להקיש מן החברה אל הפרט. להבין תהליכים חברתיים לשם הבנה כיצד הם משפיעים על הפרט ולא כדי לנתח את אופי החברה ומשמעות היחסים בה כמו בסוציולוגיה.

פסיכולוגיה חברתית יישומית

פסיכולוגיה חברתית יישומית היא היכולת שלנו לקחת את התיאוריה וההבנות שרכשנו ברקע התיאורטי של פסיכולוגיה חברתית, ולעשות פעולות בשטח. כלומר, ליישם את התיאוריה בפועל בתחומים שונים.

פסיכולוגיה חברתית ניתנת ליישם בתהליכים טיפוליים הקשורים בחברה, בעולם הפרסום (הבנה של השפעת החברה על הפרט היא קריטית במובן של שיווק ואיך לשכנע ולמכור), בתחום החינוך, והתעסוקה, בעולמות הספורט השונים (בוודאי אלה הקשורים בספורט קבוצתי) וכדומה.

ניסויים מפורסמים בפסיכולוגיה חברתית

אז בדומה לניסוי של מילגרם, שפגשנו בתחילת המאמר, נעשו ניסויים נוספים פורצי דרך בתחום הפסיכולוגיה החברתית:

ניסוי בית הכלא של זימברדו- השפעה של כוח ותפקיד

ניסוי שנערך באוניברסיטת סטנפורד בשנת 1971. טרם הניסוי גויסו נבדקים שאינם בעלי עבר פלילי והובטח להם תשלום בעבור הניסוי. הם חולקו באופן אקראי לסוהרים ואסירים. האסירים נלקחו מבתיהם על ידי משטרה ונלקחו למרתף של הפסיכולוגיה באוניברסיטה, אשר הוסב זמנית לכלא. הסוהרים קיבלו מדים, משקפי שמש ואלות לשם התפקיד. הסוהרים קיבלו את הרשות לעשות כרצונם ואת האסירים הכינו למידה מסוימת של חוסר נעימות. בימים אחדים רמת ההתעללות של הסוהרים באסירים הפכה אכזרית ועוצמתית במיוחד. הניסוי יצא משליטה: פרץ מרד, האסירים לקו בתופעות נפשיות שונות וחמורות והניסוי הופסק לאחר 6 ימים. מטרת הניסוי הייתה לבחון התנהגות בשבי, אך בפועל, הראתה כי אנשים רגילים ונורמטיביים לחלוטין עשויים לאבד את הערכים שלהם ולשנות את התנהגות בעת מתן תפקיד סמכותי. הניסוי יצר דרמה גדולה סביבו והעלה את שאלת המוסר בכל הנוגע לניסויים חברתיים.

ניסוי בנדורה- השפעה של צפייה באלימות על התנהגות אלימה בקרב ילדים

בנדורה ערך ניסוי בשני חלקים, הבוחן את התגובתיות של ילדים לצפייה באלימות. נפרט על החלק הראשון של הניסוי: הוא חילק את קבוצת הילדים ל2- אחת תצפה במבוגר שמכה בובת נחום תקום ומקלל אותה, והשנייה, תצפה באדם מסדר בובות בשלווה. לאחר הצפייה, הוכנסו הילדים לחדר משחקים והחוקרות ניסו לעורר בילדים זעם ורוגז, ובחנו את תגובותיהם. התוצאות הראו כי הילדים שצפו במבוגר הזועם הגיבו בכעס רב ובאלימות רבה יותר מהילדים בקבוצה השנייה. בנדורה הצליח לאשש את תיאוריית הלמידה החברתית, וכן להוכיח כי יש קשר בין צפייה באלימות לבין התנהגות בפועל.

ניסוי הקונפורמיות של אש- הנטייה לצייתנות

הניסוי של אש בחן עד כמה אנחנו ניטה להסכים עם דעה חברתית, גם אנחנו יודעים כי מדובר בשקר. אש קיבץ קבוצות של 7 אנשים בחדר, כאשר רק אחד הוא נבדק והשאר משתפי פעולה. הוא הציג בפניהם 3 קווים אנכיים ועוד קו נפרד ושאל אותם לאיזה מהקווים האנכיים הקו הנפרד תואם. הוא בחן אותם מספר פעמים. בפעמים הראשונות, משתפי הפעולה ענו את התשובה הנכונה ואחר כך טעו והטעו את האחרים בכוונה. התוצאות הראו כי רק רבע מהנבדקים עמדו על התשובה הנכונה גם כאשר רוב החדר טעה. כלומר, רק רבע לא נהגו בצורה קונפורמיסטית.

לסיכום

פסיכולוגיה חברתית היא אסכולה מעולם הפסיכולוגיה המאפשרת לנו להבין כיצד החברה משפיעה עלינו. כיצד תהליכים שמתרחשים בזולת משפיעים על הפרט. המחקר החשוב בתחום מאפשר לנו לגלות עוד על הרקמה האנושית והיחסים העדינים שבה, להבין כיצד לייעל הליכים עסקיים, הליכים רגשיים וחינוכיים, ובכלל, לדעת מדוע אנו פועלים כפי שאנו פועלים כשאנו בחברה מסוימת.

הידע שנצבר בתחום של פסיכולוגיה חברתית  מיושם  בתחומים אחרים של פסיכולוגיה כמו פסיכולוגיה קלינית – טיפולית, שיטות טיפוליות שונות עושות שימוש במחקר זה כגון CBT . מדובר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, המסייע בהתמודדות עם מגוון תופעות והתמודדות רגשיות והתנהגותיות. צוות המכון שלנו מומחה בטיפול CBT ובטיפולים שונים, מבוססי פסיכולוגיה חברתית. במידה ואתם מעוניינים בטיפול או פשוט סקרנים לגלות עוד- אתם מוזמנים להתבונן ולבחור מבין מגוון המטפלים ושיטות הטיפול השונות כאן במכון חיבורים!

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.