פסיכולוגיה קוגנטיבית

מכירים את הרגע הזה, שאתם שקועים באיזו תכנית בטלוויזיה ופתאום אתם שומעים שחבר שלכם קורא בשמכם? איך יכול להיות שלא שמעתם שום רעש אחר סביבכם, עד שפנו אליכם בשמכם? איך עובד מנגנון סינון של גירויים? כיצד אנחנו מפנים קשב? מה היתרונות להפניית קשב? אלו רק חלק משאלות רבות הנחקרות במסגרת תחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית.

מה ייחודו של תחום מחקר זה? כיצד נולדה פסיכולוגיה קוגניטיבית? מה חוקרים בתחום? ואיזה ניסויים מעניינים כבר נעשו בתחום בעבר?

מהי פסיכולוגיה?  

טרם נצלול לעומקה של פסיכולוגיה קוגניטיבית, חשוב שנדון על מהי פסיכולוגיה בכלל.

מקור השם פסיכולוגיה הוא שילוב של המילים היווניות “פסיכה”=נפש ו”לוגיה”= תורה. תחום הפסיכולוגיה הוא התחום שחוקר את נבכי המיינד, הנפש והתנהגות האדם. נהוג לחלק את עולם הפסיכולוגיה לתתי ענפים העוסקים בתחומים ספציפיים יותר של הפסיכולוגיה, דוגמה נוירופסיכולוגיה החוקרת את הקשר בין המוח לנפש,  פסיכולוגיה חברתית העוסקת את השפעת הזולת על הפרט ופסיכולוגיה התנהגותית (ביהביוריזם) העוסקת בניתוח וניבוי התנהגות האדם. אחד מתת הענפים הללו הוא פסיכולוגיה קוגניטיבית.

מהי פסיכולוגיה קוגניטיבית?

פסיכולוגיה קוגניטיבית היא האסכולה בפסיכולוגיה העוסקת בחקר תהליכים שכליים שונים הקשורים בפעילות האדם. התהליכים השונים קשורים בעיבוד, קידוד והפקת מידע וחולשים על תחומי מחקר רבים הקשורים בזיכרון, שפה, חשיבה, תודעה ומודעות, תפישה, הרגלים ואמונות ועוד.

קצת היסטוריה

תחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית, הביהביוריזם, שימש במשך תקופה ארוכה כגישה המובילה בעולם הפסיכולוגיה. הגישה, בהובלתם של ג’ון ווטסון וב.פ סקינר, דגלה בחקר התנהגות נצפית. סקינר באופן ספציפי האמין כי ניתן למדוד רק את ההתנהגות שאנו רואים וזו העדות היחידה להתרחשות תהליכים במיינד.

הגישה זכתה לביקורת: חוקרים רבים בתחום טענו כי יש דרכים למדוד תהליכים המתרחשים במוחנו שאינם מסתכמות רק במדידת התנהגות נצפית. לדוגמה, בגישה ההתנהגותית האמינו כי למידה היא תוצאה של קישור בין גירוי לתגובה. אחד הניסויים המעניינים שקרא תיגר על הנחות הביהביוריזם היה ניסוי מבוך החולדות של אדוארד טולמן. הניסוי הדגים יכולת למידה שאינה תלויה בגירוי ישיר כמו שהאמינו בפסיכולוגיה ההתנהגותית והראה כי אכן יש תהליכים סמויים שמתרחשים במוחנו כשאנו לומדים.

התהליכים הסמויים האלו, הם בסיס העניין של חוקרי פסיכולוגיה קוגניטיבית. עולם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית החל להתפתח בסוף שנות המאה ה19 ופקח את עיניהם של פסיכולוגים רבים לגישה מחקרית אחרת. גישה לפיה ניתן למדוד את התהליכים המתרחשים במוחנו, כדאי ואף חשוב לחפש את התהליכים הסמויים וגורמי התיווך שעומדים בין גירוי מסוים לבין תוצאה מסוימת.

תחומי מחקר עיקריים בפסיכולוגיה קוגניטיבית

זיכרון

אחד הנושאים הבוערים והחשובים בפסיכולוגיה הקוגניטיבית הוא נושא הזיכרון. כיצד אנו זוכרים פריטים? איך זיכרון מקודד? חלוקה לסוגי זיכרון כמו זיכרון דקרלטיבי (כאלה שאפשר להצהיר עליהם באופן מודע) וזיכרון אמפליצסטי (זכרונות הטבועים בנו אך לא ניתן להצהיר עליהם באופן מודע). כמה מידע אנו מסוגלים לשמור בטווח הקצר? איזה סוג של מידע מקודד לטווח הארוך? אלו רק חלק מהשאלות שנחקרו ועוד נחקרות בתחום הזיכרון.

תפישה

איך אנו תופשים את העולם? איך אנו שומרים ייצוג של דבר מה בזיכרון שלנו? האם אנו קולטים מידע מבחוץ ומייצגים אותו על פי תפישה מוקדמת שלנו ואמונות? האם במוחנו יש אב טיפוס של דבר מסוים ואליו אנו מתאימים כל מוצג שדומה לו? איך אנחנו תופשים עומק ומרחב בתמונה? למשל, עקרון הזווית הוויזואלית: מדובר על זווית שנוצרת בין קצות הרשתית בעין שלנו לבין אובייקט מסוים, והיא זו הקובעת באיזה מרחק נתפוס את האובייקט שמולנו.

קשב

תחום הקשב עוסק ביכולת שלנו למקד את ההאזנה ותשומת הלב שלנו לאירועים מסוימים. איך אנחנו מחלקים קשב? איך  אנחנו מסננים קשב? אחד הניסויים המעניינים בתחום הוא ניסוי “מסיבת הקוקטייל” שהראה כי גם בחדר עמוס ומלא באנשים, ובעת ניהול שיחה עם אדם אחר, הקשב שלנו יופנה לעבר אדם שיקרא בשם שלנו. כלומר, אנחנו מסוגלים לסנן המון מידע צידי כשאנו עוסקים בשיח עם אדם אחר למשל, אך הקשב שלנו אוטומטית מופנה לגירויים ספציפיים כמו משמע השם שלנו. מעניין, לא?

נושאים רבים אחרים שנחקרים הם אינטליגנציה, הפקה ועיבוד של שפה ועוד.

מיהו פסיכולוג קוגניטיבי?

פסיכולוג קוגניטיבי הוא אדם בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה שבחר לעסוק בפסיכולוגיה קוגניטיבית בתואר שני ולהמשיך למחקר תזה בתחום. פסיכולוג קוגניטיבי לרוב יעסוק במחקר ופחות בעולמות טיפוליים כמו פסיכולוג קליני או פסיכולוג חינוכי למשל. המחקר יכול להתבצע מתוך עניין בתחום ובכל מוסד אקדמי מוכר, ויכול להתבצע גם לשם יישומו בעולמות פרקטיים יותר כמו עולם השיווק והפרסום.

ניסויים בעולם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית

קשה לספר על ענף מסוים בפסיכולוגיה מבלי לפרט על “מידע מהשטח”, כלומר, לדון בניסויים שונים שנערכו בתחום.

הניסוי של טרפטון דרו: קשב

טרפטון דרו רצה לבדוק את היכולת שלנו לזהות גירויים שונים בעת מיקוד קשב. האם יש מצבים בהם חשוב שנשים לב לגירויים לא צפויים בעת חיפוש דבר מה ספציפי? דרו נתן לקהילה של רדיולוגים לפענח צילומים של ריאות ולחפש אחר גרורות של סרטן ריאות. בחלק מהצילומים דרו השתיל תמונה של סרטן מסוג אחר בצילום ובחן את יכולת הזיהוי. אחוז הזיהוי של הסרטן שאותו לא התבקשו לחפש יחסית נמוך, גם בקרב מומחים. הדבר מעלה את השאלה- האם היכולת שלנו לסנן אובייקטים מסוימים מהקשב שלנו היא דבר יעיל וחיובי או מכשיל?

הניסוי של לופטוס: זיכרון

לופטוס בחנה האם ניתן להשפיע על הזיכרון שלנו. היא הראתה לנבדקים סרטון ובו מכוניות מתנגשות זו בזו ולאחר מכן שאלה אותן באיזו מהירות המכוניות התנגשו זו בזו. היא שמה לב, שכאשר היא שנתה את הנוסח של המילה התנגשו (למשל, באיזו מהירות המכוניות התרסקו?) חל שינוי בתפיסה שלהם את המהירויות. כלומר, נוסח השאלה השפיע על הזיכרון של הנבדקים הנוגע למהירות המכונית. מפה עולה השאלה, האם זיכרון הוא דבר יציב או שניתן להשפיע עליו?

לסיכום

במהלך חיינו מתרחשים במיינד שלנו תהליכים רבים. אנו חושבים מחשבות, משננים וזוכרים חומר למבחן, מקבלים החלטה אם ללכת למסיבה או לא, מפנים את הקשב לכתבה מעניינת בחדשות ועוד תהליכים שונים שפשוט מתרחשים מבלי שנשים לב. כנראה שרובנו לא מהרהרים בתהליכים הללו ומתייחסים אליהם כמובנים מאליהם, אך האמת היא, שיש בהם מידע צפון שיכול ללמד אותנו רבות על עצמנו, על הדרך בה אנו מתנהגים ועל היכולות השונות שלנו. פסיכולוגיה קוגניטיבית נולדה לשם חקר התהליכים הסמויים הללו, אלה שמתרחשים בטבעיות ובפשטות אך עדיין לא פוענחו עד תום. את החקר עצמו נשאיר לפסיכולוגים הקוגניטיביים, אבל, את תוצאות הניסויים והתגליות שלהם- כדאי שכולנו נכיר ונדע!

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.