פרידה – איך מתמודדים עם הקושי?

תוכן עניינים

בואו נדבר על פרידה

כולנו פוגשים פרידה בחיי היומיום. זה מתחיל בתקופת הינקות, כשאימא או אבא מתרחקים ויוצאים מטווח הראייה והתחושה של התינוק, שחש כי נשאר לבד. כשהתינוק קצת גדל, הופך לפעוט ומתחיל ללכת למעון או לגן הילדים, הוא לומד להתמודד עם הניתוק החד מהוריו, שנמשך הפעם זמן ארוך יותר. בהמשך, למשל עם המעבר לבית הספר, הוא עשוי להיפרד מחברים שהחלו ללמוד במסגרת אחרת. הזמן חולף והילד הופך כבר לנער, שחווה אולי אהבה ראשונה ובדרך כלל, גם את הפרידה הקשה שמגיעה אחריה. הוא יחווה גם פרידות של אובדן, מסבא וסבתא למשל, ואולי אפילו מחיות מחמד אהובות שהגיע זמנן ללכת. ומה עם פרידות מחפצים – במהלך גמילה מטיטולים לדוגמה, או ממסגרות – עם סיום הלימודים בבית הספר? ומה עם עזיבת בית ההורים, הכרוכה לעתים אף בפרידה מהעיר בה גדלנו?

החיים רצופים פרידות. רבים מעידים על עצמם כי הם לא אוהבים פרידות, וגם באלה שלא מציגים עצמם כך – הפרידה מעוררת משהו. פרידות מייצגות שינוי, מעבר; מחקרים שנערכו בנושא, ובראשם המחקר המפורסם של החוקרים תומאס הולמס וריצ’רד ריי, מצביעים על כך שגם שינויים חיוביים מעוררים בנו לחץ. לכן, גם פרידות שמעוררות בנו רגשות חיוביים, לדוגמה כשמדובר בפרידה מהאהובים בארץ לקראת טיול ארוך ומשמח בחו”ל, כרוכות גם בתחושות נעימות פחות של לחץ ודחק. לעתים, התחושות הללו מתהוות לכדי חרדה של ממש, וההתמודדות עם הפרידה הופכת לאתגר אמיתי. היום נתמקד בשני סוגים נפוצים של פרידות שההתמודדות עמן עשויה להיות מורכבת מאוד.

כשהיום הראשון בגן לא נגמר

אין ספק שאחד הימים המרגשים והמשמעותיים בחייו של ילד, וכמובן של הוריו, הוא היום הראשון בגן הילדים. הכניסה למסגרת החדשה מביאה עמה היכרות עם חברים חדשים, עם גננות ועם התנסויות חדשות, לצד פרידה מההורים למשך פרקי זמן ממושכים שהילד, במקרים רבים, עדיין לא מורגל בהם. באופן טבעי, הפרידה אינה פשוטה עבור הילדים, והמראה של ילדים מתייפחים בשער הגן ומסרבים לאפשר להוריהם לעזוב את המקום בהחלט שכיח; אולם אצל חלק מהילדים הקשיים משמעותיים יותר, ולעתים אף מתגלה חרדת פרידה של ממש.
מתי קשיי הפרידה מעידים על קושי עמוק יותר?
רוב הילדים יבטאו קשיי פרידה בבוקר, אולם בדרך כלל מדובר בקשיים זמניים בלבד. ישנם סימנים חיוביים אשר מעידים על כך שהילד מתמודד עם הקושי ומסתגל לשינוי: כאשר הוא מסוגל להירגע בנוכחות אחד או אחת מחברות הצוות החינוכי; כשהוא מתפקד היטב בגן, משתתף בפעילויות ומתחבר עם ילדים אחרים; כשהוא פעיל וחיוני בסיום היום בגן; וכמובן, כשהפרידה הולכת ונעשית קלה יותר עם הזמן.
לעומת זאת, בחלק מהמקרים ניתן יהיה לזהות כי הפרידות לא הופכות קלות יותר עם הזמן; כי התפקוד של הילד בגן אינו כפי שהייתם רוצים שיהיה והשהייה במסגרת מלווה בבכי עז ובאפאתיות; כי הוא אינו מסתגל לנוכחותם של אנשי הצוות ונקשר אליהם; כי הוא חווה רגרסיות ומפגין סימני מצוקה שונים; כי קשיי הפרידה מופיעים גם במצבים נוספים, סימנים כאלה עלולים להצביע על כך שהילד מתמודד עם קשיי פרידה משמעותיים הנובעים מקושי רגשי, שייתכן שמצריכים אף התערבות מקצועית. בשלב זה, חשוב לעצור רגע ולהבין מהם הצעדים הבאים וכיצד ניתן לעזור לילד.ה.

גורמי סיכון לקשיים בפרידה

ישנם מאפיינים אשר עשויים להגביר את הסיכוי לכך שהילד יחווה קשיים משמעותיים בפרידה עם הכניסה למסגרת חדשה. חלקם קשורים לנסיבות הפרידה – לדוגמה, כאשר הילד נכנס בפעם הראשונה למסגרת חינוכית. אחרים עשויים להיות קשורים לסביבה. לדוגמה, כשהילד מתמודד עם עומס רגשי כתוצאה מסביבת חיים לחוצה או כאשר הסביבה בה הילד גדל מתאפיינת בחוסר עקביות, עלולים להתעורר קשיים בפרידה. מאפיינים אחרים קשורים לאפיונים של הילד עצמו, למשל סוגים מסוימים של טמפרמנט, קושי בהסתגלות לשינויים או תלות גבוהה בהורים.

מה הורים יכולים לעשות?

ישנן כמה פעולות שהורים יכולים לעשות על מנת להקל על תהליך הפרידה ועל ההסתגלות למצב. ראשית, לאפשר תהליך הסתגלות הדרגתי לפי הקצב המתאים לילד.ה, חשוב ליצור שגרת בוקר עקבית שתסייע לילד להתכונן לקראת הפרידה. ניתן להציע לילד חפץ מעבר כלשהו שיקנה לו תחושת ביטחון כשהוא נמצא בסביבה החדשה. כמו כן, מומלץ להתמקד בשינוי הגדול שהילד מתמודד עמו ולהימנע משינויים משמעותיים נוספים שיתרמו לעומס הרגשי. כמו כן, חשוב להגביר את תחושת המסוגלות על ידי העצמתו, הדגשת חוויות הצלחה מהעבר, וכדאי אף לקיים מפגשים עם ילדים מהמסגרת בשעות אחר הצהריים, אשר יחזקו את תחושת השייכות.

חרדת פרידה אצל ילדים

כאמור, חלק מהילדים מגלים חרדת פרידה של ממש. מדובר בהפרעת החרדה הנפוצה ביותר בקרב ילדים, אשר כ-4% מהם סובלים ממנה. אבחון של הפרעת חרדה זו נעשה על ידי איש מקצוע שהוסמך לכך, ומתבסס על קריטריונים המופיעים במהדורה החמישית של ה-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי. על מנת לאבחן את ההפרעה, על הילד להפגין לפחות 3 מתוך 8 קריטריונים הקשורים למצוקה בזמן פרידה ולקראתה, להתנגדות והימנעות מהתנסויות הכרוכות בפרידה, לדאגות חוזרות ונשנות מפני אירועים שעלולים להוביל לפגיעה בילד או בדמויות היקשרות וכד’. בנוסף, נבדק כי הילד מתמודד עם המאפיינים במשך ארבעה שבועות לפחות, כי הם מובילים לפגיעה ניכרת בתפקוד היומיומי שלו בתחומים שונים וכי הם לא נובעים מהפרעה אחרת (אבחנה מבדלת).

סיום זוגיות – למה זה כל כך קשה?

פרידה מבן או מבת זוג היא ללא ספק אירוע משמעותי, שלא פעם מעורר קשיים יוצאי דופן. אבל למה? מעבר למשמעויות הברורות כמו השינוי החד באורח החיים, איבוד מקור תמיכה מרכזי בחיינו, מעבר מסטטוס מקובל ונחשק לסטטוס נחשק פחות, אובדן התקוות לעתיד ועוד – פרידות מציבות בפנינו אתגרים פסיכולוגיים. במובן מסוים, הפרידה מעירה שדים מן העבר ומייצגת עבורנו לא רק את האובדן הנוכחי, אלא גם פרידות קשות ומורכבות שחווינו. זאת ועוד, פרידות מאלצות אותנו להתמודד פנים אל פנים עם הידיעה שכאשר אנחנו מרשים לעצמנו להיות פגיעים וחשופים ולפתוח את ליבנו בפני אדם אחר, אנו עלולים גם להיפגע. כאשר הידיעה הזו הופכת לממשית, היא עלולה לעתים לגרום לכך שבעתיד, יהיה לנו קשה אפילו יותר להתמסר ולייצר מערכות יחסים משמעותיות.

מתי כדאי לגשת לטיפול?

כפי שהדגשנו, פרידות הן תמיד מאתגרות ומצריכות מאיתנו הסתגלות למצב אחר מזה שאליו התרגלנו. כזה הוא המצב גם כשמדובר בסיום מערכות יחסים רומנטיות. אנשים שנפרדו מבן או מבת זוג עלולים למצוא את עצמם ממשיכים לחשוב על הקשר שנגמר ואפילו עסוקים בשאלה כיצד ניתן יהיה לחדש אותו, חוששים או נרתעים ממערכות יחסים חדשות וכד’. בחלק מהמקרים, הקושי להתנתק ממערכת היחסים הקודמת ולהסתכל קדימה יבוא לידי ביטוי בסימנים המקשים, באופן עקיף, על יצירת זוגיות חדשה – קושי להתאהב או להיקשר רגשית, חשק מיני ירוד, מצב רוח ירוד או דיכאון או עיסוק מוגבר בעבודה שלא יותיר מקום ליצירה של משהו חדש. יש אנשים שכעבור זמן מה יצליחו להתמודד עם השלכות הפרידה, אולם אם ישנה תחושה שהניסיונות אינם נושאים פרי וקיים קושי בסיסי לייצר קשר משמעותי חדש, ייתכן שכדאי לפנות לקבלת טיפול מקצועי על מנת לעבד את חוויית הפרידה.

האם יש טיפול לקשיים בפרידה?

אחת משיטות הטיפול הנפוצות ביותר בטיפול במצבים דומים לאלה שתיארנו כאן היא CBT. מדובר בשיטת טיפול קוגניטיבית-התנהגותית אשר שמה דגש על זיהוי מחשבות ואמונות שמקשות עלינו ושאינן מאפשרות חווית צמיחה והתפתחות ואימוץ דפוסי מחשבה מיטיבים במקומם. השינוי המחשבתי מאפשר גם שינוי של דפוסי ההתנהגות ובכך מאפשר למטופל לראות, תוך זמן קצר, שינוי אמיתי בתפקודו.

במכון חיבורים צוות של מטפלי ילדים ונוער המתמחים בהדרכות הורים ממוקדות וטיפול פרטני גם בילד.ה במידת הצורך. בגילאים מוקדמים אנו ממליצים על הדרכת הורים. הקצב, משך ותפוקה של מפגשים אלו היא אחרת ממפגש עם הילד.ה מכוון שהבשלות ויכולת ההבנה וההוצאה לפועל של העצות וההמלצות גבוהה יותר, מן הסתם, אצל ההורים.
אנו ממליצים לכם להגיע למפגש ראשון ולשמוע קצת על האפשרויות שלנו לתת מענה לצרכים שלכם. יש לנו 12 שנים של נסיון וצוות מדהים של מטפלות ומטפלים הממקדים את הטיפול בדברים שעובדים, במטרות מוגדרות ובגישה פתוחה ומקצועית.

שאלות ותשובות

ידיים ניתקות בפרידה

רוצים לדבר איתנו?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן