טיפול CBT [טיפול קוגניטיבי התנהגותי]

טיפול קוגנטיבי התנהגותי (טיפול CBT -Cognitive Behavioral Therapy) הוא טיפול פסיכולוגי קצר מועד (3-6 חודשים). הוא מורכב מהבנה ושינוי של מחשבותינו השליליות ומדרכי התנהגותנו הבלתי יעילות הגורמות לקשיים רגשיים שונים. טיפול CBT עוזר לפתח דפוסים בריאים דרך תרגול של מטלות טיפוליות.

לא מעט אנשים מתמודדים עם מצבים רגשיים שונים כמו חששות ותסכול, כשלרוב מדובר בתחושות המלוות בדפוסי חשיבה שליליים. מצב שכזה עשוי להגביר את תחושת החרדה באופן ניכר, וכפועל יוצא גם את היכולת להתמודד עם המצב. טיפול CBT, הוא טיפול פסיכולוגי קצר מועד, במהלכו המטופלים עוברים תהליך של שינוי חשיבתי, כשבסופו של הטיפול הם מפתחים דפוסי חשיבה בריאים יותר. חשוב לציין שמדובר בטיפול שאינו כרוך בטיפול תרופתי, אלא נעזר באמצעות מטלות טיפוליות שונות, שתורמות לשינוי דפוסי החשיבה.

טכניקות הטיפול יעילות לטיפול בחרדה, טיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD) ואף לירידה במשקל. השינוי התפיסתי הוא מפתח לאורח חיים בריא יותר, בכל המובנים.

מהותו של טיפול CBT

באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי אנשים לומדים כי התפיסות שלהם משפיעות באופן ישיר על תגובותיהם למצבים מסוימים. במילים אחרות, תהליך החשיבה של האדם קובע את התנהגותו ופעולותיו. לכן, אם נזהה את המחשבות, נבין איזה רגש הן מייצרות, נבין איך אנחנו פועלים באופן התנהגותי כתוצאה מהרגשות שלנו (הן ביחסים עם הזולת והן בחוויות הפנימיות והיומיומיות), נוכל גם ללמוד כיצד לשנות את כל אחד מהמרכיבים הללו. לכן טיפול קוגניטיבי התנהגותי עוסק בזיהוי ושינוי חשיבה, זיהוי והבנה של הרגשות וחשיפה להתנהגות יעילה יותר, ומכאן – שיפור הרגשתך הכללית של המטופל ומניעת התדרדרות חוזרת ונשנית במצבך הרגשי.

מה מתרחש במהלך טיפול CBT (קוגניטיבי התנהגותי)?

טיפול ב CBT נעשה במתכונת של טיפול – למידה, הוא ממוקד ולעיתים קרובות קצר מועד, כשלכל מטפל/ת בתחום יש את הנגיעה האישית שלו/ה. במפגש הטיפולי, נקודת הפתיחה תהיה התבוננות חדשה. נבקש לסייע למטופל לבחון את החוויה שלו במבט שונה, מעז וסקרן יותר ממה שהיה רגיל עד עכשיו, ומכאן, לייצר תזוזה ושינוי.

בשונה מהגישה הפסיכו-דינאמית, המוקד בטיפול CBT לא יהיה סביב התעמקות בעברו של המטופל ולא סביב מציאת פרשנויות המציעות גורמים לא מודעים לקשיים. לעומת זאת השאיפה היא לבחון התניות ודפוסים מכשילים ומכאיבים המתרחשים ב”כאן ועכשיו”, ולהבין כיצד נוכל לחולל שינוי שיביא לשיפור באיכות החיים. יתרה מזאת, כדאי לדעת ש- CBT מכיל בתוכו מספר כיוונים ודרכי טיפול הנשענים על העקרונות שאנו מתארים. החל מטיפול בחשיפה ועד לטיפול קבלה ומחויבות (ACT).

טיפול קוגנטיבי

תהליך הטיפול נחלק לחמישה שלבים:

1. זיהוי הבעיה הבסיסית:

זו עשויה להיות בעיה רפואית, קושי נפשי או הפרעה רגשית. היא נמצאת בתחתית מגדל הקלפים שהמטופל בנה בראשו, ועל מנת לטפל בה, יש להכיר בה. לכן, בשלב הראשון, על המטפל בCBT לשמוע על הסימפטומים, ההתמודדויות והקשיים השונים איתם את/ה חיים. לעיתים ניתנים שאלונים המאפשרים אבחון מדויק ביותר של הבעיה. ביחד אנחנו מגדירים יחד את המטרות של הטיפול. אתם כמובן שותפים מלאים להחלטות לגבי מטרות הטיפול והן בנויות באופן מדורג כמטרות לטווח קצר, בינוני וארוך.

2. העלאת המודעות למחשבות, לתפיסות, לאמונות ולרגשות השליליים:

כלומר בשלב זה, נכנסים לפרטים החשיבתיים וההתנהגותיים של הסימפטומים שתוארו, כמו מהן המחשבות המלוות, מהן התפיסות שיש למטופל לגבי סוגיות שונות הקשורות לכך, מהן ההתנהגויות שנובעות ממחשבותיו וכד’.

3. הפרדה בין תפיסות מציאותיות לחשיבה השלילית והמזיקה:

מטפל קוגניטיבי התנהגותי מוצלח יבקש מהמטופל להקדיש תשומת לב רבה לתגובותיו – בין אם הגופניות, הרגשיות או ההתנהגויות – לכל מצב מאיים.

4. ניתוח התגובות והסקת מסקנות:

בהמשך לזיהוי המחשבות השליליות, המטופל, יחד עם המטפל, ינתחו את אותן תגובות שליליות באופן רציונלי, ויסיקו מסקנות בנוגע להגיון או להטיה הקוגניטיבית שעליהם מבוססות מחשבות אלו. מסתבר, שרבות מהמחשבות והתפיסות המכוונות את התנהגותנו אינן רציונאליות, וניתן להחליפן בתפיסות אלטרנטיביות.

5. החלפת אותן מחשבות שליליות ומופרכות במחשבות מציאותיות יותר:

במהלך הטיפול יילמדו כלים לזיהוי ושינוי החשיבה. כאשר קיימת גם התנהגות בלתי אדפטיבית, בוחנים אפשרויות אחרות של התנהגות, ומבצעים חשיפות הדרגתיות בחדר או בשטח המסגלות התמודדות חדשה ויעילה יותר. המטרה הסופית היא לייצר מחשבות מציאותיות יותר, שישפרו, כתוצאה מכך, גם את המצב הרגשי ואת התנהגותו של המטופל.

פה נעצור לציין כי במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי, המטפל/ת והמטופל/ת לא רק יושבים ומדברים. הגישה המובנית הזו מבטיחה התמקדות ביעדים של כל פגישה, כך שהזמן המוקדש לטיפול ינוצל בצורה יעילה. המטופל מרוויח מיחסים שיתופיים שבמסגרתם הוא מסוגל לחשוף בעיות אישיות מבלי לחשוש משיפוט, והמטפל מסייע לו להבין את הבעיות המדוברות מבלי לומר לו אילו בחירות עליו לקבל.

נוסף לכך, טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול פסיכולוגי לכל דבר – אך חשוב לוודא שהמטפל העומד מולכם מוכשר לטפל בשיטה זו, ועל כן, יש לבחור מטפל CBT מומחה ומומלץ. אנו יודעים כי על שיטת הטיפול להתאים באופן פרטני לבעיותיו של כל מטופל, ולכן מכשירים מטפלים קשובים ומיומנים שידעו כיצד לזהות את שורש הבעיה ולטפל בה באופן המתאים ביותר. המטפלים שלנו מאבחנים את הקושי, יוצרים קשר קרוב עם המטופלים שלהם, ומשתמשים בשיטות העדכניות ביותר על מנת להגיע לתוצאות הטובות ביותר.

רוב האנשים משתתפים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי למשך כ-16 פגישות בממוצע, כאשר כל אחת מהן אורכת כשעה.

טכניקות נפוצות בטיפול CBT

טכניקות ה-CBT מציעות כלים טיפוליים רבים ושונים, המסייעים למטופלים להעריך את המצבים והדפוסים הרגשיים שלהם. מטפלי CBT עשויים להשתמש בטכניקות נפוצות כגון:

 

  • כתיבת יומן.
  • חשיפה התנהגותית, הקהיה שיטתית.
  • הצבת אתגר בפני אמונותיו של המטופל (איתגור חשיבה).
  • מודעות קשובה (מיינדפולנס).
  • רגיעה.
  • תרגילים חברתיים, תרגילים גופניים ותרגילי חשיבה שמפנים את תשומת לבו של האדם לדפוסים ההתנהגותיים והרגשיים שלו.


על מנת להעצים את הטיפול, המטופל מתבקש להשלים שיעורי בית (כגון תרגילים מעשיים, קריאה או כתיבת משימות), בזמן שמעבר לזמן המוקדש לטיפול. שיעורי הבית הם היבט חשוב מאוד בתוכנית הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, והם מאתגרים את המטופל להמשיך לעבוד באופן עצמאי, גם לאחר סיום הטיפול.

אולי יעניין אותך גם: תפקיד המשפחה בטיפול OCD

למי טיפול CBT מתאים?

טיפול מסוג זה יתאים לאנשים שסובלים ממצבים רגשיים שונים. למעשה, אנשים הסובלים מחששות רגשיים והתנהגותיים מוגדרים בבירור, אנשים החווים בעיות מסוימות המשפיעות על איכות חייהם, ולאנשים המעוניינים לבצע טיפול קצר מועד ללא טיפול תרופתי. בתנאים אלו, המטפל והמטופל יודעים בדיוק לאילו בעיות עליהם להתייחס, ולכן הגישה מכוונת-היעדים ופותרת-הבעיות של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מתאימה להם מאוד. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי משמש לטיפול במגוון רחב של בעיות, כגון:

  • דיכאון.
  • התקף חרדה. 
  • תנודות חריגות במצב הרוח.
  • דחק פוסט– טראומתי.
  • התנהגות אובססיבית וכפייתית.
  • תסמונת התשישות הכרונית.
  • תסמונת המעי הרגיז.
  • התמכרות לסמים.
  • פוביות.
  • בעיות אכילה.
  • כאב מתמשך.
  • דפוסי שינה שאינם סדירים.
  • בעיות מיניות ופגיעות מיניות.
  • בעיות בשליטה בכעסים.
 

השלב הראשון הוא – הכרת הבעיה, שהרי לא בכדי נאמר כי עצם העובדה שאדם מודע לבעיה מסוימת הוא פתר כבר חצי ממנה. לאחר הכרה בתופעה, כל שנותר לכם למצוא טיפול יעיל שיסייע לכם או ליקיריכם להיפטר ממנה אחת ולתמיד. חשוב לציין כי הלוקים בקשיים רגשיים אלו פעמים רבות אינם מודעים לעניין, כך שעל בני משפחתם להיות ערניים ולהפציר בהם בצורה עדינה לגשת לטיפול מתאים. למעשה, טיפול CBT מתאים לאנשים המעוניינים לבצע טיפול קצר מועד ללא טיפול תרופתי.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

יתרונותיו של טיפול CBT

  • בין היתרונות הרבים של הטיפול, ראוי לציין כי מדובר בטיפול ממוקד, ומוגדר במטרות טיפוליות ברורות וישימות. כמו כן, ההשקעה בטיפול תהיה יחסית קצרה והעומס הכלכלי גם הוא כמובן כפועל יוצא. ובהרחבה:
  • טיפול קצר מועד

    בעוד טיפולים פסיכולוגים, כדוגמת טיפול פסיכואנליטי “מסורתי” אורכים זמן רב ולעיתים קרובות אף מספר שנים, טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול קצר מועד הנמשך בממוצע כשלושה עד שישה חודשים.
  • טיפול ממוקד ומכוון מטרה

    מוקד הטיפול הוא בכאן ועכשיו – מה ניתן לעשות ברמה הקונקרטית על מנת להקל על המצוקה. כחלק מהתהליך, מקבל המטופל כלים פרקטיים ליישום מיידי בשטח, המסייעים להתגבר על מצבים מאתגרים. הכלים האלו יהיו עמו תמיד, גם הרבה אחרי שהטיפול יסתיים. המטפל/ת בודקים לאורך הטיפול האם המטרה הושגה וישנם שאלונים הניתנים במהלך הטיפול על מנת לבדוק את יעילות הטיפול ביחס למטרת הטיפול הראשונית.
  • טיפול בשורש הבעיה

    למרות שמדובר בטיפול קצר טווח, הטיפול מסייע בהבנת הגורמים לבעיה והסימפטומים הנלווים. גישת ה CBT מאמינה שניתן לשנות את ” הגורמים לבעיה” באמצעות זיהוי דפוסי המחשבה הבלתי יעילים והחלפתם בדפוסי מחשבה יעילים וחיוביים, חשיפה התנהגותית ולמידה של יכולתנו להכיל רגשות שונים מבלי לפעול באופן אימפולסיבי או אוטומטי. שינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות בסופו של דבר, תורמים להגברת הביטחון העצמי, גורמים להפחתה בצורך בשליטה וצורך לפרפקציוניזם ומחזירים את תדירות המחשבות והרגשות השליליים לרמת הנורמה.
  • אקטיביות המטופל

    הטיפול לא מסתיים במסגרת המפגש, ולו כי המטופל מקבל “שיעורי בית” בדמות מטלות שונות לביצוע. עבודה טיפולית זו מסייעת לתרגל ולהפנים את שנלמד במסגרת המפגשים וכמובן מאפשרת לבדוק את הצלחת הטכניקות הטיפוליות בזמן הטיפול.
  • תוצאות ארוכות טווח

    ההתמקדות בשורש הבעיה ורכישת הכלים היישומיים והתרגול בבית מאפשרים למטופל להתמודד בהצלחה עם סיטואציות או בעיות דומות עתידיות.
  • שיטת טיפול מובנית

    כחלק מהיותו טיפול ממוקד, טיפול קוגניטיבי התנהגותי מבוסס על שלבים ברורים וקביעת יעדים ברורים, לאורך זמן מוגדר יחסית.
  • ניתן למדידה ולכימות

    יתרון בולט נוסף של טיפול זה בהשוואה לטיפולים פסיכולוגים אחרים הוא העובדה שניתן למדוד ולכמת את תוצאותיו. לדוגמה, בטיפול בחרדה ממעלית, אפשר למנות את מספר הפעמים בהן המטופל התמודד בפועל עם החרדה.
  • הוכחות מדעיות ל CBT

    יש לא מעט הוכחות מדעיות לטיפול CBT, ולו כי הטיפול מאפשר הקלה משמעותית של בעיות נפשיות רבות, במקרים רבים הסימפטומים אשר העיקו והתישו הופכים להיות זניחים בחייו של המטופל. בדומה לכל סוג של טיפול, היתרונות הטיפוליים ניכרים במידה הרבה ביותר כאשר המטופל מחויב לחלוטין לתהליך הטיפול.

הוכחות מחקריות

 CBT נחשב כיום לבחירה המועדפת בטיפול בבעיות חרדה בארץ ובעולם והוא מומלץ על ידי ארגונים מכובדים ברחבי העולם כמו למשל: הארגון הפסיכיאטרי הקנדיNlCE ,  המכון הלאומי הבריטי לבריאות טובה, פרוטוקול בריאות הנפש האמריקאי, איגוד האמריקאי לדיכאון וחרדה ADAA.

 

CBT  הוכח כשיטה שמפחיתה את תסמיני החרדה למינימום אצל ילדים נוער ומבוגרים. השיטה הקוגניטיבית התנהגותית נמצאה גם אפקטיבית יותר בהשוואה לשיטות טיפול אחרות ועם אחוזי התדרדרות חוזרת נמוכים. הממצאים מבוססים על מחקרים שנערכו ונסקרו על ידי מספר גדול של קבוצות מחקר ( Meta analysis ) .

במקורות המצורפים להלן ניתן לראות דוגמאות נוספות למחקרים אשר הראו יעילות הטיפול מול הפרעות נוספות ומגוונות, כגון חרדה חברתית, הפרעת פאניקה, OCD, פוסט – טראומה ודיכאון.

טיפול CBT אונליין

 באפשרות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בהחלט להתקיים גם באופן מקוון, און ליין, בעזרת שיחת וידאו בפלטפורמות השונות. חלקי הטיפול השונים מועברים בדרך זו מהקליניקה של המטפל אל ביתו של המטופל (או אל המקום בו בוחר לשהות). לימוד החלק ה”פסיכו – חינוכי” יותר של הטיפול, וכן העבודה על הבנת מנגנוני המחשבות, והחיבור לתחושות והתנהגות נעשה באופן משותף בשיח והתבוננות של המטופל יחד עם המטפל על אורחות חייו והקשיים המאפיינים אותו. כמו כן החלקים הפעילים יותר, בהם השאיפה לבצע חשיפה הדרגתית למקורות מעוררי פחד או קושי, נעשים מתוך חשיבה משותפת ודיווח בדיעבד, או אף באופן משותף כאשר המטפל נמצא “מעברו השני של המסך”.

 

לעבודה מקוונת שכזו זו יתרונות מגוונים. ראשית היא מאפשרת גם לאלו המתמודדים עם חרדה המקשה עליהם לעזוב את ביתם או את סביבתם לקבל טיפול מלא ויסודי. כמו כן בתקופות  בהם היציאה מהבית באופן כללי היא מורכבת יותר – כמו למשל בעת ההתמודדות עם וירוס הקורונה – מאפשר הטיפול און ליין להתחיל או להמשיך בטיפול, ולקבל את העזרה המקצועית והממוקדת ביותר. לעיתים מאפשר הטיפול המרוחק למטפל לפגוש את סביבתו הביתית של המטופל, לבחון יחד עימו את הקשיים הייחודים לסביבתו, ולהיות שותף להתמודדותו עם המחסומים והמכשולים אשר מעקבים אותו בסביבה זו בדיוק, ולא בחדר הטיפול שלעיתים הוא “סטרילי” יותר ולא מייצג את מצבי החיים של המטופל.

מטפל ומטופלת בטיפול קוגנטיבי התנהגותי

טיפול CBT במכון חיבורים

בקליניקות של מכון חיבורים ניתן לקבל טיפול CBT איכותי ומקצועי באווירה מרגיעה ונעימה בסביבה מזמינה. צוות המכון מורכב מאנשי מקצוע מהשורה הראשונה: פסיכולוגים ועובדים סוציאליים קליניים המתמחים במתודות טיפוליות המתקדמות ביותר בעולם הפסיכולוגיה ובעיקר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפולי ACT.

 

בשביל להבין עוד, אתם מוזמנים להגיע לקליניקה לפגישה ראשונה לאבחון. מטרת פגישת האבחון הינה לבדוק ביחד במה מדובר – מהו הטיפול הנדרש, מיהו המטפל/ת המתאים, מהי תכנית הטיפול המתאימים ביותר עבורך? פגישת האבחון הראשונה אינה מחייבת ותוכל לסייע לכם להבין יותר טוב ממה אתם סובלים וכיצד ניתן להתמודד עם הנושא באופן המיטבי.

 

לסיכום, המטרה של טיפול CBT היא לאפשר למטפל להכיר את המטופל ואת הגורם העיקרי לתופעה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו מתבסס ברובו על עבודה משותפת בין המטופל למטפל, כך שיש משמעות רבה לכימיה ולפתיחות בניהם. כל עוד המטופל ישתף פעולה, ישנו סיכוי גבוה כי הטיפול יהיה מוצלח. 

 

לכן, ישנה חשיבות רבה לגישה ושל לקיחת האחריות מצד המטופל ועל התקדמות הטיפול. ניתן להשוות את הטיפול הקוגניטיבי לטיפול פיזיותרפיה, שהרי ככל שהמטופל ישקיע בטיפול ויבצע תרגילים לשיפור השרירים, כך הטיפול יהיה יעיל יותר ויביא לתוצאות גבוהות.

 

לא בכדי, ניתן לומר כי טיפול CBT הוא הפופולרי בשוק, אך על המטופל ומשפחתו לעמול קשה להצלחתו וכמובן לבחור במטפל מיומן בתחום.

CBT - שאלות נפוצות

טיפול קוגניטיבי התנהגותי [Cognitive Behavioral Treatment] הוא טיפול פסיכולוגי המבוסס על העיקרון של זיהוי ההתניות והחיבורים שבבסיס ההתנהגות האנושית, פיתוח יחס שונה אליהן, ושינוי והרחבה שלהן. תחת המטריה של CBT ישנן מספר שיטות וכיוונים כאשר המשותף להם הוא הדגש על הקשר בין עולמנו הפנימי, מחשבות ורגשות, לעולמנו החיצוני – ההתנהגות.

בטיפול מתחילים בהבנה של המנגנון המחשבתי – רגשי – התנהגותי, ושל הגורמים שבבסיסו. מתוך הבנה זו המטופל לומד לזהות את המעגלים והדפוסים המאפיינים אותו באופן אישי. לאחר מכן מתקדמים לפיתוח יחס חדש אל מחשבותינו, הרחבת פרשנויות או אמונות מקובעות ונוקשות, ושינוי התנהגויות ודפוסים נמנעים, מזיקים או פוגעניים. בסופו של דבר השאיפה היא לפתח יותר חופש פעולה ואפשרויות בחירה ולהפחית את שליטת המחשבות והרגשות השליליים בחיינו.

ב- CBT טכניקות נפוצות בפן המחשבתי-קוגניטיבי עשוית להיות זיהוי מחשבות שליליות, איתגור האמונות והפרשנויות האוטומטיות והעלאת אלטרנטיבות. טכניקות נפוצות לא פחות הן שימוש בתרגולי קשיבות (מיינדפולנס) ובטכניקות של “תפיסת מרחק” ממחשבותינו.

בפן הרגשי-תחושתי טכניקות של לימוד על רגשות, תפקידם ופיתוח יחס חדש אליהן. וכן בחירה במגע עם רגשות שונים ומגוונים דרך תרגילים פיזיים או מחשבתיים. ובפן ההתנהגותי הטכניקה המקובלת היא של חשיפה הדרגתית לגירוי מאיים או מאתגר בין אם באופן ממשי ובין אם בדמיון.

לכולם. טיפול CBT יכול להיות מועיל, מחדש ומאפשר לכל אדם המתמודד עם קשיים נפשיים או מצוקות רגשיות. המאפיין החשוב ביותר הוא המוטיבציה של המטופל לעשות שינוי. הנכונות לצאת לדרך חדשה, יחד עם המטפל. דרך אשר עשויה להיות גם לא נעימה לפרקים, מאתגרת לפרקים ואף שוברת מוסכמות לפרקים.

לטיפול CBT יתרונות רבים. בראשם האפשרות להבנה חדשה, ייחודית ואוטנטית של המנגנונים שבסיס ההתנהגות שלנו. הבנה המאפשרת הפחתת סבל, הגדלת איכות חיים ולעיתים גם יציקת משמעות.

מעבר לכך טיפול זה מתאים לאנשים בכל הגילאים ומכל שכבות האוכלוסייה. הטיפול הוא בדרך כלל ממוקד יותר וקצר יותר ביחס לחלק משיטות הטיפול האחרות. והגישה לטיפול היא מתוך שקיפות ושיתוף פעולה בין המטפל למטופל.

דוגמא מוכרת לטיפול קוגניטיבי התנהגותי היא הטיפול בפוביה ספציפית, למשל מג’וקים, גבהים או נהיגה. ראשית נבין את המקור האנושי לפחד שהתפתח, נזהה את הקשר בין הרגשות למחשבותינו ולהתנהגות. נלמד לאתגר את המחשבות ולאפשר מגע חדש עם הרגש. ובאופן משותף נבצע חשיפה הדרגתית למקור הפחד.

כן ולא. כן מפני שבהחלט ישנם לא מעט פרוטוקולים ומדריכים לעבודה עצמית. אלו מציעים דרך מסודרת אשר מסבירה על המנגנון הקוגניטיבי התנהגותי, ומציעה דרכי פעולה עבור כל חלק מהטיפול.

אך גם לא מפני שיש חשיבות רבה להיכרות אישית, להתאמת המתודה לקשיים הייחודיים לכל אדם ואדם, ולליווי וליחס קרוב אשר מאפשר המטפל למטופל. עבודה על שינוי לבד עשויה להיות נוקשה, כוללנית ונטולת חום אנושי שלא פעם חשוב מאוד כדי ליצור שינוי.

4 השלבים בארגון מחדש קוגניטיבי הם:

-זיהוי – נלמד לאתר ולבודד את המחשבה השלילית או הפוגענית האוטומאטית (למשל “אם אנסה בוודאי אכשל, כדאי לא לנסות”)

-איתגור המחשבה על ידי בדיקת הסיכוי והמחיר (למשל “בעבר היו לי גם הצלחות” או “אם אכשל לא אמות מזה”)

-מציאת האמונה או הפרשנות שבבסיס המחשבה (למשל “ראיה בשחור / לבן” או “הכללת יתר”).

-והצבת מחשבה אלטרנטיבית (למשל “הסיכוי שאכשל הוא לא גבוה ולכן כדאי לנסות” או “גם אם אכשל עדיף לנסות מאשר להימנע”).

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה הוא טיפול אשר מסייע למטופל אשר סובל מחרדות וכתוצאה מכך מהימנעויות וצמצום התנהגותי. בעזרת הטיפול האדם מפתח הבנה וגישה חדשה אל חוויותיו הפנימיות. ואט אט מעז יותר לצאת מאזור הנוחות שלו, להתמודד עם תחושות לא נעימות, להפחית הימנעויות, ולחוש גם שחרור והפחתת חרדה מול האתגרים השונים.

בטווח הקצר עשוי המטופל להרגיש כי תחושת החרדה גדלה. הרגשה זו עשויה להיות אף תוצאה של התקדמות בטיפול. מפני שהמעבר מהימנעות והסתגרות לבחירה והעזה טומנות בחובן גם מפגש עם רגשות חרדה. בטווח הארוך הטיפול בהחלט מסייע בהפחתת החרדה בשילוב שינוי התנהגותי ופתיחות רבה יותר.

כמו כל טיפול גם טיפול CBT עשוי להזיק למטופל. אם הטיפול נעשה באופן לא מקצועי, לא רגיש או לא בטוח עשוי המטופל לצאת עם תחושות קשות וחוויה לא מוצלחת. לכן חשוב להיעזר באנשי מקצוע המיומנים ובקיאים בסגנון הטיפול עליו הם אמונים.

אנו למדים ראשית כל לזהות את המחשבות השליליות, ולהפריד אותן מהרגש שמתעורר במקביל אליהן. שנית נבקש להכיר את האמונה שבבסיס המחשבה.

נבין כי אמונה זו היא לא פעם קיצונית ומוטית וכי ביכולתנו לסגל מחשבה רציונלית ומבוססת יותר, מועילה יותר ומקדמת יותר. קיומה של מחשבה שלילית לא אומר שהיא נכונה, ולא אומר שהיא חייבת לנהל אותנו.

שינוי חשיבה הוא תהליך הדורש תחילה הבנה לכך שהמחשבות הן מנגנון אוטומטי הקשור בדפוסים מוקדמים והרגלים חברתיים ואנושיים. מתוך הבנה זו ניתן לפתח יחס אחר לחשיבה האוטומטית, המותנית, יחס המאפשר לנו לא לקבל או “להיצמד” לכל מחשבה. יחס זה מאפשר גם פיתוח של מחשבות אחרות, מחדשות או מחויבות יותר לכיוון החשוב לנו.

לא ניתן להגבר על חרדה ללא מגע עם חוויות לא נעימות ושינוי היחס אליהן. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מאפשר גישה חדשה אשר מקדמת את האדם המתמודד עם חרדה לבחירה בשינוי. המטפל צועד לצד המטופל בדרך הזו בה הוא בוחר לצאת מאיזור הנוחות שלו, להעז ולעשות שינוי בחייו.

הפגישה הראשונה אונליין מוקדשת להיכרות והבנה משותפת של הדרך הטיפולית. ראשית המטפל כמובן יציג את עצמו, יבהיר אולי כמה נקודות החשובות לנו בטיפול אונליין (כמו דגש על פרטיות, זימון לפגישות וכו’), ויזמין את המטופל להרגיש בנוח לבטא עצמו בכל עת ובכל דרך המרגישה נכונה עבורו. לאחר מכן יבקש המטפל להכיר את המטופל.

לשמוע עליו ועל ההתמודדות שלו, על הסיבה בעטיה פנה ועל השאיפות והציפיות שלו. ייתכן ונבקש גם להרחיב מעט על הרקע ועל חייו של המטופל. במיוחד אם יש אירועים קשורים או רלוונטיים לקושי הנוכחי. בשלב המסיים יסביר המטפל למטופל על הכיוון הקוגניטיבי התנהגותי וייתכן שאף ידגים לו מעט את המעגל המתרחש בחייו של המטופל. בכל שלב מוזמן המטופל כמובן להתייחס, לשאול ולהעיר.

מקורות

Abramowitz J, Franklin M, & Foa E., (2002). Empirical status of cognitive-behavioral therapy for obsessive-compulsive disorder: a meta-analytic review. Rom J Cogn Behav Psychother; 2: 89–104  .

 

Andersson, G., Carlbring, P., Furmark, T., & SOFIE Research Group. (2012). Therapist experience and knowledge acquisition in internet-delivered CBT for social anxiety disorder: a randomized controlled trial. PloS one7(5), e37411.‏

 

Arch, J. J., Eifert, G. H., Davies, C., Vilardaga, J. C. P., Rose, R. D., & Craske, M. G. (2012). Randomized clinical trial of cognitive behavioral therapy (CBT) versus acceptance and commitment therapy (ACT) for mixed anxiety disorders. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 80(5), 750-765

 

Barlow, D. H. (Ed.). (2008). Clinical handbook of psychological disorders (4rd ed.). New York: Guilford Press

 

 Foa E.B., ( 2015) The Efficacy of Exposure Therapy for Anxiety-Related Disorders and Its Underlying Mechanisms: The Case of OCD and PTSD. Annual Review of Clinical Psychology 12(1).

 

 Heimberg R.G., (2002), Cognitive-behavioral therapy for social anxiety disorder: current status and future directions, Biological Psychiatry 51, 101–108.

 

Otte C. (2011) Cognitive behavioral therapy in anxiety disorders: Current state of the evidence. Dialogues Clin. Neurosci. ;13:413.

 

Reif, W., Trenkamp, S., Auer, C., & Fichter, M. M. (2000). Cognitive behavioral therapy in panic disorder and comorbid major depression. Psychotherapy and Psychosomatics, 69, 70–78.

 

Seligman, L. D., & Ollendick, T. H. (2011). Cognitive-behavioral therapy for anxiety disorders in youth. Child and adolescent psychiatric clinics of North America20(2), 217–238. https://doi.org/10.1016/j.chc.2011.01.003

 

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support