הגל השלישי של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT)
ראשי » טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי » הגל השלישי של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT)
כמעט כולם מכירים את ה-CBT: הטיפולים הקצרים והיעילים למגוון של מצבים רגשיים ופסיכולוגיים. הגל החדש (השלישי) של טיפול CBT כולל מספר גישות טיפוליות, כמו ACT, אשר מביאות לשינוי בתהליך מובנה ומסודר יותר. מומחי הגל השלישי במכון חיבורים מסבירים
טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT – Cognitive Behavioral Therapy) הוא טיפול פסיכולוגי קצר מועד, שמשכו מסתכם בדרך כלל כמספר חודשים. שיטת טיפול זו משלבת טיפול התנהגותי עם טיפול קוגניטיבי. [1]
ייחודיות השיטה, שפותחה על ידיד אהרון בק ומבוססת, בין היתר, על טכניקות התניה, היא בהבנה שתהליכים קוגניטיביים – מחשבות ואמונות אוטומטיות ולא מודעות – נבנים דרך תהליכי למידה בדומה ללמידת התנהגות. לפי בק, תהליכי ההתניה מושפעים בעיקר על ידי הסביבה המידית שלנו, דרך אנשים שמהווים עבורנו מודלים לחיקוי או דרך אירועים משמעותיים שהתרחשו בחיינו.
זה בא בגלים – הגלים של ה-CBT
שיטת ה-CBT פותחה בעקבות עבודה טיפולית שנעשתה עם מבוגרים הסובלים מדיכאון, ובהמשך התפתחה בכיוונים טיפוליים אחרים, והיום מקובלת מאוד גם בטיפול בצעירים ובילדים. עם הזמן, שיטות טיפוליות שונות המתבססות על גישת ה-CBT התפתחו ומשמשות לטיפולים בתחומים רבים, כשהמרכיב ההתנהגותי-קוגניטיבי נותר דומיננטי בעיצוב הגישות הטיפוליות הללו.
שלושה גלים מרכזיים מאפיינים בימים אלו את סל הטיפולים ההתנהגותיים-קוגניטיביים:
הגל הראשון של CBT
טיפולי ה-CBT הם למעשה קבוצה של השיטות הטיפול הפסיכותרפיות האמפיריות הראשונות, משמע הן שיטות שפותחו תוך תיקוף מדעי, והוכחו בהמשך כיעילות בהשגת מטרות הטיפול המתוכננות.
טיפולים אלו פותחו ותועדו כבר בשנות הארבעים של המאה הקודמת, כמענה לצורך בטיפול מהיר ואפקטיבי לחרדה ודיכאון שפיתחו לוחמים שחזרו לאמריקה מקרבות מלחמת העולם השנייה. הלוחמים התקשו להשתלב בחזרה בחברה ממנה נשלחו לשדות הקרב. הצורך הזה פגש את ההתפתחות בתחום המחקר ההתנהגותי שהגיעו לשיאו אחרי מספר עשורים של מחקר פסיכולוגי על הדרך בה אנחנו ׳לומדים׳ להתנהג ולהגיב לגירויים.
שילוב זה הביא להולדת ׳הגל הראשון׳ של הטיפול ההתנהגותי, שגם נקרא כך ונחשב למהפכני בזמנו ואתגר את שיטות הטיפול הפסיכולוגיות המסורתיות, שהיו בעיקרן שיטות פסיכודינמיות שהתפתחו מתורת הפסיכואנליזה של פרויד ונטו לתהליכי טיפול ארוכים מאוד ולא ממוקדים. המרכיב ההתנהגותי עדיין מהווה מרכיב משמעותי גם בשיטות CBT מתקדמות ומודרניות יותר.[2]
הגל השני של CBT
מהפכה נוספת בתחום הטיפול ההתנהגותי התרחש במהלך שנות השישים, בעקבות המחקרים האמפיריים בתחומי הקוגניציה והלמידה על הדרך בה החשיבה משפיעה על רגשות, תחושות והתנהגות.
שינוי זה כונה ׳הגל השני׳ או ׳המהפכה הקוגניטיבית׳ ובעקבותיו הושם דגש משמעותי יותר על החשיבה המודעת. המהפכה הקוגניטיבית הביאה גם להתפתחות תחומי מחקר נוספים, כמו הפסיכולוגיה החברתית, שבוחנת את הדרך בה אינדיבידואלים מתקשרים ומגיבים זה לזה.
בהמשך, התפתחויות במדעי המחשב ותכנות העניקו מומנטום נוסף למהפכה הקוגניטיבית ולניסיון להבין את ׳התפקודים התכנותיים׳ שבמוח ושמכוונים את ההתנהגות האנושית. בעקבות מהפכת הגל השני יכלו המטפלים להבין יותר לעמוק את הקשיים של מטופליהם על ידי הערכת התפקיד של החשיבה המודעת בהתנהגות, ולא ההתנהגות בלבד – מה שהוליד את המונח טיפול קוגניטיבי-התנהגותי
הגל השלישי של CBT
הגל השלישי של ה-CBT, התפתח החל משנות התשעים ועד ימינו, כולל מספר שיטות טיפול המבוססות על הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. בעוד בגישות הגל השני הניסיון להפחתת התסמינים הבעייתיים נעשה על ידי שינוי התנהגויות, טיפולים בגל השלישי מתמקדים בהגשמת מטרות חיים מורכבות ומקיפות יותר.
השיטות בגל השלישי מתמקדות ביותר מאשר לשנות את המחשבות של המטופלים, אלא לעזור להם לשנות את דרך החשיבה והתגובה למצבים מאתגרים. כמו כן, הגל השלישי ב-CBT מדגיש את הקבלה של מחשבות בתוך ההקשר שלהן, ובמקום להתמקד בתוכנן המטפלים מתמקדים בהקשר, בתהליכי החשיבה ובתפקודים הכוללים של המטופל.
ישנן מספר גישות טיפוליות הכלולות בגל השלישי של ה-CBT:
טיפול בגישת ACT (טיפול בקבלה ומחויבות- Acceptance and Commitment)
טיפול בגישת קבלה ומחויבות ממוקד בחיזוק אנשים במטרה להקל על הקבלה של אי-נוחות וכאב, מכל סוג, על מנת לחיות חיים מלאים יותר ובעלי משמעות. על פי גישה זו, שמובלת בארץ על ידי ד״ר רן אלמוג, הבעיה המרכזית בהתמודדויות נפשיות היא עצם הניסיון להימנע מרגשות ומתחושות לא נעימה.
בשל כך, הדגש הטיפולי בגישת ה-ACT מושם על פיתוח יכולה לקבל ולחוש רגשות לא נעימים, ולפעול יחד ולמרות הימצאותם. המטפלים בגישה זו לרוב מתמקדים בתהליכים שמדגישים מודעות מחשבתית, הימנעות מתגובתיות, השגת פרופורציות ותכנון התנהגותי שנועדו להוליד גמישות פסיכולוגית. גישה זו מיועדת לטיפול בחרדה, דיכאון ולחץ, וגם התמכרויות שונות.[3]
טיפול בגישת DBT (טיפול דיאלקטי-התנהגותי)
טיפול דיאלקטי התנהגותי הוא אחד הטיפול המקובלים עבור אנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית, והוא אחד הטיפולים המוכחים ביעילים ביותר מבחינה קלינית. טיפול בגישת DBT נחשב כסוג של ׳CBT גמיש׳, וכולל לימוד של אסטרטגיות להתמודדות בריאה ויעילה עם לחץ וחרדה, לשליטה בהצפה רגשית, לתחזוק ולשיפור מערכות יחסים – בדגש על יישום בחיי היומיום.
חלק מהכלים העומדים לרשות המטפלים והמטופלים בטיפולי DBT כוללים מיינדפולנס, סבילות ללחצים וויסות תחושתי ורגשי. הטיפול בגישה זו לרוב מתחלק לארבעה שלבים מרכזיים – התמקדות בוויסות התחושות וההתנהגות; לימוד דרכים בריאות ויעילות לביטוי רגשות, במקום הדחקה; שילוב הכלים והיכולות שפותחו על מנת לפתח שיטות לפתרון בעיות ואתגרים מחיי היומיום; בסופו של דבר שימוש ביכולות שנלמדו על מנת לפתח מערכות יחסים משמעותיות וחיוביות.[4]
טיפולים המבוססים מיינדפולנס (Mindfulness Based Cognitive Therapy/Stress Reduction)
מיינדפולנס הוא מצב של תשומת לב פתוחה וגמישה כלפי המציאות הנוכחית וההווה כפי שהוא. מצב זה ממקד את המטופל בהסתכלות על החוויה הפנימית, על המחשבות והתחושות ממרחק מה, ללא שיפוטיות וללא הצורך בהתערבות מידית או בשליטה בתחושות ובמחשבות הטורדניות (או בכלל).
מיינדפולנס היא שיטת מדיטציה שניתן לתרגל וללמוד, ולהשתפר ביכולות ההסתכלות והמודעות מתוך חוויית ההווה הרגעי הפנימי (בגוף ובנפש) והחיצוני (בסביבה). הגישות הטיפוליות המבוססות על מיינדפולנס משלבות בתוכן טיפול קוגניטיבי יחד עם מדיטציה הממוקדת בחוויית הנוכחות הלא-שיפוטית.
גישה זו עוזרת לאנשים לבחון את המחשבות שלהם מבלי ׳להיתפס׳ בהן או בחשש מהעשוי להתרחש בעתיד. טיפולים מבוססי מיינדפולנס מעודדים בהירות מחשבתית ומעניקים כלים שמקלים על השחרור של מחשבות שליליות במקום לגרום להן להזין את תחושת הדיכאון.[6]
בגל השלישי של ה-CBT נכללות גם שיטות טיפוליות נוספות, כמו טיפול ממוקד חמלה (CFT), פסיכותרפיה פונקציונלית אנליטית (FAP) והפעלה התנהגותית (BA).
מכון חיבורים, מכון מוביל לטיפולי CBT, גאה שעל צוותו נמנים המטפלים המובילים בישראל לטיפולי הגל השלישי. על אף שרבות מהמטרות ומהכלים בהם נעשה שימוש בגל השלישי של ה-CBT נשמעים כאילו הגיעו מעולמות הניו-אייג׳ והרפואה האלטרנטיבית, הכללתן אל תוך הגל השלישי של ה-CBT מאפשרת לנו להשתמש בהן בסטנדרטים מדעיים ולוודא שהטיפול מתבצע על ידי אנשי מקצוע מוסמכים עם רישיון ממשרד הבריאות.
מקורות
[1] https://playingcbt.com/between-emotional-regulation-and-emotional-repression/
[2] http://suffolkcognitivetherapy.com/web/specialties/history-of-cbt/
[3] https://www.3rdwavetherapy.com/mental-wellness-services/acceptance-and-commitment-therapy/
[4] https://www.3rdwavetherapy.com/mental-wellness-https://www.3rdwavetherapy.com/about/what-is-third-wave-cognitive-behavioral-therapy/
[6] https://www.verywellmind.com/mindfulness-based-cognitive-therapy-1067396
פסיכולוג קליני מומחה, מ"ר 81587.
מנהל מקצועי של מכון חיבורים.
מנהל אקדמי, המסלול ללימודי ACT במסגרת מכון מפרשים במכללה האקדמית של תל אביב יפו.
מרצה מהחוץ במחלקה לחינוך באוניברסיטת חיפה
מרצה בתוכנית CBT אינטגרטיבי אוניברסיטת חיפה
מרצה בבית הספר ל-CBT רעננה
ממקימי הסניף הישראלי של ACBS (הארגון העולמי של ACT)
- This author does not have any more posts.