קונטרול פריק – שליטת יתר

“כשאני מביטה לאחור על חיי, אני נזכרת בהרגשה שתמיד ליוותה אותי. מעין כמיהה, אפילו צורך קיומי שדברים יעבדו רק בדרך שלי, ואם זה לא בדרך שלי אז לא.

התחושה של זרימה וספונטניות מאד חסרות בחוויה שלי, אני לרוב נמנעת מיציאה מאזורי הנוחות שלי ומאתגרים. היום אני מבינה שלהעז לצאת מהמוכר זו הדרך להתפתח ולצמוח. מאד קשה לי להפקיד אצל אחרים את האחריות לדברים כי אני לא סומכת עליהם, כשאני עושה את המשימה זה נותן לי שקט נפשי. אני מאד רוצה להשתנות אבל לא בטוחה איפה להתחיל”.

טבע הדברים הוא בלתי ניתן לשליטה. זו עובדה שקשה לרוב האנשים לשאת. בתור בני אדם אנחנו זקוקים להרגיש חוויה של שליטה, אנחנו רוצים לתכנן את החיים שלנו. יש אנשים שאצלם יציאה משליטה נחווית פחות מאיימת אבל אצל חלקם זו חוויה בלתי נסבלת, והם יעשו הכל כדי להימנע או לצמצם אותה.

מה זה קונטרול פריק?

“קונטרול פריק” הוא כינוי שנתבע בסוף שנות ה-60 שמתייחס לאנשים בעלי צורך מוגזם בשליטה. קונטרול פריק זקוק תמידית להרגיש שהוא שולט במצב ושדברים קורים כמו שהוא תכנן. יש נסיון לשלוט באנשים סביבם גם במצבים שאינם ניתנים באמת לשליטה.

מתחת לצורך המוגזם בשליטה עלולים להיות חבויים חוסר בטחון גדול, פחדים וחרדות. בחלק מהמקרים הצורך בשליטה באופן כפייתי מגיע כתוצאה משורה של מצבים קליניים כמו למשל הפרעת אישיות, הפרעות חרדהOCD  (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית)

סוגי קונטרול פריק

אפשר לחלק באופן כללי את בעלי הצורך בשליטת יתר לשני סוגים:

קונטרול פריק כלפי עצמו:

אנשים שמפנים את הצורך המופרז שלהם בשליטה כלפי עצמם. הם מוכרחים להיות תמיד מסודרים, ומדויקים ברמה אובססיבית ואינטנסיבית. בשליטה אינטנסיבית ומדויקת על עצמם.

קונטרול פריק כלפי אחרים:

אנשים בעלי מיומנות מיוחדת לשלוט באחר, הם עשויים להיות בעלי גישה תובענית, ויש להם נטייה לרדות באחר. קונטרול פריק סביבתי נוטים לצוות על אחרים או להפעיל עליהם מניפולציות שונות, הכל על מנת שיתנהגו או יפעלו כמו שהם רוצים ורואים לנכון. לפעמים העמדות שלהם משתנות על פי גחמות שונות והם מצפים מהסביבה שלהם להתאים את עצמה.

דוגמאות של קונטרול פריק

ישנן דרכים רבות שבהם אנשים מנסים לשלוט בעצמם, באירועי חייהם ובאחרים. צורך אובססיבי בשליטה גורם להפעלה של כוחניות או מניפולציות על האחר והוא יכול לבוא לידי ביטוי בבית –  בחיק המשפחה, במקום העבודה או בתוך אינטימיות זוגית.

אלו הן דוגמאות לצורך אובססיבי בשליטה שמופנה כלפי חוץ:

• נסיון למנוע מהאדם לפגוש או להיות בקשר עם חבריו ומשפחתו
• “גזלייטינג”- תעתוע פסיכולוגי שגורם לאדם לפקפק בעצמו ולירידת הדימוי העצמי, כך ניתן לשלוט בו יותר
• גוננות יתר – בעיקר בתור הורים, לפעמים סגנון הורות חודרני, הורים שתמיד רוצים להיות שם ולהשגיח באופן אובססיבי.
• התעללות פיזית, מינית או רגשית.
• סגנון מתגרה, ולפעמים בריוני.

דוגמאות של צורך אובססיבי בשליטה שמופנה פנימה:

• פעילות גופנית כפייתית
• הפרעות אכילה
• פגיעות עצמיות
• שימוש והתמכרות לסמים
• צורך בסדר וניקיון באופן כפייתי

התמודדות עם צורך בשליטת יתר עלול להופיע לצד רמת חרדה גבוהה, בושה ומצבים אחרים שקשורים בבריאות נפשית ירודה.

איך להתמודד עם צורך יתר בשליטה?

אין דרך אחת להתמודדות ואופן ההתייחסות למצב ישתנה בהתאם לגורמים והמצב הנפשי של האדם שמתמודד עם הצורך בשליטת יתר. כאשר מדובר במצב נפשי קליני כמו למשל הפרעות אכילה או הפרעות אישיות למשל, אנחנו נרצה להתייחס למצב אחרת מאשר אצל אדם שפשוט זקוק ליותר שליטה מטבעו אבל לא מתמודד עם הפרעה נפשית.

עם זאת, ישנן כמה דרכים לעזרה עצמית שיוכלו לתת נקודת מבט אחרת על הקושי ואולי לעזור לכם לחוות קצת פחות חרדה ויותר יכולת להרפות מהצורך התמידי להיות בשליטת יתר:

להתאמן בזיהוי רגשות:

דרך תשומת לב אפשר לגלות את סוגי הרגשות ותחושות שמפעילות את הצורך בשליטת יתר. אולי יש שם פגיעות? האם תהיו מוכנים לפגוש אותה? איזה התנהגויות מפעילים אותם רגשות מכאיבים או מפחידים? אולי פחד מפני דחייה של האחר? כל אלו שאלות שתוכלו לשאול את עצמכם במידה ותרצו לקבל תובנות וללמוד את הקושי שלכם מקרוב. למידת הקושי ופגישה איתו יכולה לשפר את היכולת להשהות את התגובה ואת ההתנהגות השתלטנית שעולה מתוך המצוקה הפנימית.

בחינה מחדש של אמונות ומחשבות:

אחרי כל מחשבה נוקשה שעולה לכם כמו “אם הוא לא יחזור כמו שביקשתי יהיה נורא” ניתן לשים סימן שאלה קטן. האם המחשבה הזאת היא אמת? דפוסי מחשבה שקשורים לצורך יתר בשליטה נוצרו כדי להקטין את רמת החרדה שלנו, האם נוכל לערער להרהר בהם?

קבלה עצמית ושל האחרים כמו שהם:

אין שלמות בטבע, אבל יש יכולת להשלים עם מי שאנחנו. תמיד יהיו “טעויות” או דברים שיוצאים לא כמו שתכננו וזה מה שבסוף מפגיש אותנו עם שיעורים ותובנות, מפתח ומצמיח אותנו. להיות בציפיות מהסביבה, מאחרים ומעצמכם להיות ללא דופי יגרום לכם לסבל רב. קבלה עצמית מביאה איתה רווחה ושלווה ועוזרת לחיות בשלום עם אחרים במערכות יחסים זוגיות משפחתיות וחבריות.

איך טיפול יוכל לעזור?

על מנת להצליח להשתחרר מהצורך הכפייתי לשליטת יתר, צריך ללמוד איך לשאת עמימות וחוסר שליטה בצורה טובה יותר. במקרים רבים דרושה התערבות של טיפול שתעזור לאדם לבנות יכולות חדשות וכלים שייתנו את המסוגלות הזאת.

בטיפול עושים הערכה ראשונית כדי להתאים את סוג הטיפול הנכון, לזהות את המטרות הטיפוליות ולהבין טוב יותר מה גורם לאדם להזדקק לתחושת שליטה באופן אובססיבי. קיימות מגוון שיטות טיפול שיוכלו לסייע להתמודדות עם מה שנמצא מאחורי צורך היתר בשליטה, טיפול דינאמי או אינטגרטיבי (משולב), CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) ACT (טיפול בקבלה ומחויבות) או DBT.

לסיכום

צורך יתר בשליטה או “פריק קונטרול” יוצר סוג של פרדוקס בנפש, כי האדם מאבד שליטה על הצורך לשלוט. על מנת לשבור את מעגל הקסם הזה דרושה פתיחות ונכונות לעבור תהליך שינוי משמעותי. פגישה והתייחסות למקור הכאב או החרדה שמייצרת את הצורך האובססיבי בשליטה יכול להפחית משמעותית את הנוקשות בצורך לשליטת יתר וגם להכניס יותר רווחה שמחה וספונטניות לחוויית החיים. בטווח הארוך תהליך כזה יכול לשפר את היכולת לבנות מערכות יחסים ואת התפקוד הכללי.

אל מכון חיבורים מגיעים מטופלים רבים שחווים חרדה OCD או קשיים אחרים סביב הנושא של שליטה וחוסר שליטה. במכון אנו מציעים טיפולים מתקדמים בגישות חדשניות, ראיית המטופל היא גמישה ומקצועית. המטפלים במכון בעלי תארים אקדמיים מתקדמים ונסיון קליני עשיר.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.