רגשות: המסע אל תהומות הלב

תוכן עניינים

במאמר זה ננסה לתת תשובה לשאלה מהו רגש, מה החשיבות של רגשות בחוויה האנושית, איך הרגשות שלנו משפיעים על תפקודי הזיכרון, הקשב והריכוז, ועל החוסן הנפשי, הרווחה הרגשית והבריאות הפיזית והנפשית שלנו, ומה ניתן לעשות כדי לשפר את היכולת שלנו לזהות רגשות ואת הגורמים להם ולצמצם את השליטה הלא מודעת שלהם בחוויות החיים שלנו.

מהו רגש? מהם רגשות חיוביים? מהם רגשות שליליים? מה החשיבות והתפקיד של הרגשות בחיינו?

מה זה רגש ומה ההבדל בין תחושה, רגש ומצב רוח?

כולנו משתמשים במילים “רגשות” ו”תחושות” לסירוגין כדי להסביר פחות או יותר את אותו הדבר – איך משהו או מישהו גורם לנו להרגיש. עם זאת רגשות ותחושות הם מונחים שונים שקשורים זה בזה – למעשה, הם שני צדדים של אותו מטבע. תחושה (feeling) היא החוויה הנוצרת בעקבות גירוי ישיר של החושים. התחושות קשורות לתגובות גופניות המופעלות באמצעות מוליכים עצביים והורמונים שמשתחררים מהמוח. תחושות הן לרוב מודעות, מספקות לנו מידע על הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה ומייצרות תגובות פיזיולוגיות שנדרשות לתגובה מהירה (כגון האצה בדופק כתגובה ללחץ או לאירוע מפחיד). הרגשות (emotions) הם חוויות סובייקטיביות שאנו חווים כתוצאה מפעילות הגומלין שלנו עם הסביבה – “דפוסי תגובה מורכבים המערבים אלמנטים חווייתיים, התנהגותיים ופיזיולוגיים, שבאמצעותם אדם מנסה להתמודד עם עניין או אירוע בעל משמעות אישית“. הרגשות נמשכים בד”כ פרק זמן קצר, לרוב ניתן לזהות את הגורמים שהביאו להיווצרותם והם מאופיינים בהבעות פנים אוניברסליות. מצב רוח הוא מצב רגשי שנמשך פרק זמן מסוים – שעות, ימים ואף יותר מזה, ומשפיע על הדרך שבה האדם מפרש את עולמו החיצוני וחווה את עולמו הפנימי. קשה יותר לזהות את הגורמים המדויקים למצב רוחנו ואין הבעות פנים ספציפיות שיעזרו לנו להבין מה מצב הרוח של האדם מולנו. ההבדל העיקרי בין מצב רוח לרגש הוא היעדר אובייקט – רגש של כעס יכול להיגרם בעקבות אירוע מעליב או פוגעני, אבל מצב רוח כועס עלול להתעורר כאשר אנחנו לא יודעים על מה אנחנו כועסים או מה עורר את הכעס. שלושת הגורמים הנ”ל – תחושות, רגשות ומצבי רוח – משפיעים זה על זה ויוצרים את החוויה האינדיווידואלית של כל אחד מאיתנו בעולם.

רגשות נעימים, רגשות לא נעימים ותפקיד הרגשות בחיינו

הרגשות האנושיים התפתחו למטרה הישרדותית והם חיוניים לחיים – מטרתם היא לספק לנו מידע חשוב על הסביבה שלנו כדי לעזור לנו להעריך מצבים ולהתנהל בעולם.

ישנה חלוקה רווחת של הרגשות האנושיים לחיוביים ולשליליים ובעקבות כך נטייה לרצות להימנע לגמרי מתחושות ומרגשות המוגדרים כ”שליליים” ולמנוע לחלוטין חוויות של רגשות “שליליים” אצל היקרים לנו. גישה זו יוצרת שיפוט וחוסר קבלה של חלק גדול ממגוון הרגשות האנושיים ולא מאפשרת לנו לחוות את מלוא קשת הרגשות. באופן פרדוקסלי הניסיון להימנע מרגשות שליליים יוצר עוד רגשות שליליים, לפעמים עד כדי התעסקות יתר ברגשות השליליים שלנו ובכל הדברים הנוראיים שעשויים להתרחש ולגרום לנו להרגשה שלילית. אני אתייחס לרגשות נעימים ולרגשות לא נעימים – כולם חלק מהחוויה האנושית ובעלי תפקיד חשוב בהישרדות.

אנשים שמקבלים ולא שופטים את החוויות הרגשיות שלהם עשויים להגיע לבריאות פסיכולוגית טובה יותר ולחוות פחות רגשות לא נעימים בתגובה לגורמי לחץ. נמצא שאנשים מאושרים יותר היו אלה שחוו לעתים קרובות יותר רגשות שהם רצו לחוות, בין אם אלה היו נעימים (למשל, אהבה) או לא נעימים (למשל, שנאה). ממצאים אלו מצביעים על כך שאושר כרוך בחוויה של רגשות שמרגישים נכון לסיטואציה, בין אם הם מרגישים טוב ובין אם לא. הדחקה ודיכוי של רגשות לא נעימים יוצרים מתח בין הציפייה שלנו לגבי הרגשות שאמורים להיחוות במצב מסוים לבין התחושות והרגשות שאנו חווים בפועל. אנחנו עלולים להרגיש אשמה על כך שאנחנו לא עצובים מספיק או לא כועסים מספיק בגלל אירוע חדשותי, למשל. ההדחקה והדיכוי של הרגשות הלא נעימים מביאים לניתוק ברצף התודעה שלנו ולחוסר יכולת שלנו לזהות את הרגשות האלה. נוסף על כך, דיכוי של חלק מקשת הרגשות האנושית יוצר קושי לזהות ולחוות גם רגשות רצויים ואפילו תחושות גופניות (כמו רעב, כאב ועוד). הקהות הרגשית מביאה למחשבות מטעות ופירוש לא נכון של (חוסר) הרגשות וכך נוצרים עוד רגשות לא נעימים.

רגשות נעימים.

דוגמאות לרגשות נעימים: גאווה, שמחה, תקווה, אהבה, אמפתיה, אומץ, אושר, אמון. רגשות נעימים מייצרים תחושת רווחה ומסוגלות עצמית ועוזרים לנו לשמר דפוסים מוצלחים ומתפקדים. חוויות מרובות של רגשות נעימים מאפשרות תפקוד מיטבי, צמיחה אישית וחיבור חברתי. חוויה של רגשות אלו וההכרה בהם בונה חוסן נפשי ורווחה רגשית, מאפשרת לנו לקיים קשרים איכותיים עם הסובבים אותנו ואף עשויה לשפר את הבריאות הגופנית.

רגשות לא נעימים.

דוגמאות לרגשות לא נעימים: כעס, שעמום, עצב, פחד, בדידות, ביישנות. רגשות לא נעימים כגון אלו הם חלק מהחיים שלנו, והם סימן שמשהו עלול לסכן אותנו או להזיק לנו. פחד מתריע מסכנה, כעס מאותת לנו שעשויה להתרחש פגיעה בזכויותינו, עצב מזכיר לנו לעצור לנוח ולקחת פסק זמן. לרגשות אלה יש חשיבות, משמעות ותפקיד קריטי בחיינו הם הכרחיים כדי לסייע לנו למקד את הקשב בסיטואציות מאיימות, להתרכז במה שעשוי לפגוע בנו ולבחור בהתנהגות המתאימה בכדי להתמודד עם מצבים מסוכנים.

מה קורה בגוף בזמן שאנחנו ‘מרגישים’

אמנם כותרת המאמר היא “המסע אל תהומות הלב”, אך למעשה אין קשר בין הלב לבין התחושות, הרגשות ומצבי הרוח שלנו – הכל קורה במוח. תיאורטיקנים עדיין לא הגיעו להכרעה לגבי מה קודם למה – האם גירויים חיצוניים גורמים לעוררות גופנית שמתפרשת כתחושה? האם התחושות והרגשות שלנו הם אלה שמעוררים תגובות גופניות? מה שוודאי זה שיש קשר הדוק בין החוויות המנטליות לבין החוויות הגופניות שלנו ושכל התהליכים האלו מופעלים על ידי נוירונים, מוליכים עצביים והורמונים שמופרשים במוח. המוח מקבל מידע מהחושים על החוויות שלנו בעולם, מפרש את המידע בהתאם לזיכרונות, למחשבות ולציפיות שלנו ומנחה אותנו כיצד לנהוג. זהו תהליך מעגלי של שינוי מתמיד: כל גירוי מביא לתחושה, התחושות עוברות עיבוד קוגניטיבי ויוצרות רגשות ותגובות התנהגותיות שיוצרות גירויים חדשים ותגובות נוספות. כל התנסות משפיעה על הזיכרון ועל תפיסת העצמי שלנו ומשנה במידת מה את האישיות שלנו. למעשה, האישיות מנבאת את התרחשותם של אירועי חיים מרכזיים, ומשתנה כתוצאה מההתנסות באירועים אלה.

זיהוי רגשות וביטוי רגשות

כאמור, אושר כרוך בחוויה של רגשות שמרגישים נכון לסיטואציה – כל מנעד הרגשות הוא לגיטימי ובעל ערך וישנה חשיבות רבה לזיהוי נכון של הרגשות שלנו, הבנת הגורמים להם, הקשבה למסרים שהם שולחים לנו ובחירת תגובה מותאמת שתוביל לתוצאות מיטביות. למרות שכולנו חווים רגשות מגוונים בעוצמות שונות, לא כולם יודעים לזהות את מה שהם מרגישים בדיוק ולתת שם לרגשות ולתחושות שלהם. זיהוי הרגשות חשוב לצורך ויסות רגשי ושליטה מודעת בהתנהגות בהתאם למצב נתון. היכולת לתפוס רגשות בעצמי ובאחר ולווסת אותם תוך בחינה מודעת שלהם, ביחד עם ידע על תחושות ורגשות והקשרים ביניהם, מרכיבים את האינטליגנציה הרגשית.

ניתן לפתח ולשפר מיומנויות אלו על ידי למידה על מגוון הרגשות והתחושות ועל דרכי ההבעה שלהן, ותרגול של הפניית תשומת הלב שלנו פנימה – אל עבר התחושות והרגשות המתעוררים בנו והקשרים ביניהם לבין אירועים חיצוניים. הפניית תשומת הלב פנימה מאפשרת לנו לזהות את הגורמים החיצוניים והפנימיים שמפעילים אותנו, להעלות אותם למודעות, לנתח אותם, לחשוב עליהם מחדש ולהתאים את התגובות שלנו כדי להשפיע על הגורמים הללו ולשבור את מעגלי הגירוי-תגובה, על מנת לשנות את המציאות. זיהוי נכון של הרגשות שלנו יאפשר לנו להביע את הרגשות ולהחצין אותם בצורה כנה ואמיתית במקום לדכאם, לדחוק אותם פנימה ולאפשר להם שליטה לא מודעת על היבטים שונים בחיינו.

לסיכום

הרגשות הם חוויות סובייקטיביות שאנו חווים כתוצאה מפעילות הגומלין שלנו עם הסביבה ויש להם תפקיד משמעותי בחיינו – מטרתם היא לספק לנו מידע חשוב על הסביבה שלנו כדי לעזור לנו להעריך מצבים שונים ולהתנהל בעולם.

הרגשות מושפעים ומשפיעים על הרווחה הנפשית שלנו, ההתנהגות שלנו והיכולת שלנו להשפיע על התפקוד שלנו ועל המציאות שלנו. הרגשות המודעים והלא-מודעים שלנו קשורים בתהליכי זיכרון, קשב וריכוז, חשיבה ולמידה וכן בתהליכים פיזיולוגיים, ומקיימים השפעה הדדית ביניהם. השפעה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בבריאות הנפשית והגופנית. חוויות רגשיות ותהליכי חשיבה ופירוש של החוויות האלו יוצרים שינויים כימיים במוח שמשפיעים על הזיכרון ועל תפיסת העצמי שלנו, משנים את האישיות שלנו ומשפיעים על החוויות העתידיות הצפויות לנו.

הניסיון להימנע מרגשות שליליים יוצר עוד רגשות שליליים. הדחקה ודיכוי של רגשות יוצרים מתח, מביאים לניתוק ברצף התודעה שלנו, לחוסר יכולת שלנו לזהות חוויות רגשיות, רצויות ושאינן רצויות, ואפילו תחושות גופניות, וכן למחשבות מטעות ולפירוש שגוי של החוויה הרגשית.

כל מנעד הרגשות הוא לגיטימי ובעל ערך וישנה חשיבות רבה לזיהוי נכון של הרגשות שלנו, הבנת הגורמים להם, הקשבה למסרים שהם שולחים לנו ובחירת תגובה מותאמת שתוביל לתוצאות מיטביות. על מנת לשפר מיומנויות אלו עלינו ללמוד על מגוון הרגשות והתחושות ועל דרכי ההבעה שלהן ולתרגל את הפניית הקשב שלנו פנימה – אל עבר התחושות הגופניות והרגשות המתעוררים בנו והקשרים ביניהם לבין אירועים חיצוניים.

שאלות ותשובות

רגשות

רוצים לדבר איתנו?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מקורות

 Emotion – APA Dictionary of Psychology. (n.d.). Retrieved November 29, 2021, from https://dictionary.apa.org/emotion

Barrett, L. F., Gross, J., Christensen, T. C., & Benvenuto, M. (2001). Knowing what you’re feeling and knowing what to do about it: Mapping the relation between emotion differentiation and emotion regulation. Cognition and Emotion, 15(6), 713–724. https://doi.org/10.1080/02699930143000239

emotion – APA Dictionary of Psychology. (n.d.). Retrieved November 29, 2021, from https://dictionary.apa.org/emotion

Ford, B. Q., Lam, P., John, O. P., & Mauss, I. B. (2018a). The psychological health benefits of accepting negative emotions and thoughts: Laboratory, diary, and longitudinal evidence. Journal of Personality and Social Psychology, 115(6), 1075–1092. https://doi.org/10.1037/PSPP0000157

Fredrickson, B. L. (2001). The role of positive emotions in positive psychology: The broaden-and-build theory of positive emotions. American Psychologist, 56(3), 218–226. https://doi.org/10.1037/0003-066X.56.3.218

Gross, J. J. (2002). Emotion regulation: Affective, cognitive, and social consequences.

Immordino-Yang, M. H., & Damasio, A. (2007). We Feel, Therefore We Learn: The Relevance of Affective and Social Neuroscience to Education. Mind, Brain, and Education, 1(1), 3–10. https://doi.org/10.1111/J.1751-228X.2007.00004.X

McLean, K. C. (2008). The Emergence of Narrative Identity. Social and Personality Psychology Compass, 2(4), 1685–1702.

https://doi.org/10.1111/j.1751-9004.2008.00124.x

Neil, C. (2012). Physiology of Behavior. In IEEE Transactions on Information Theory (Vol. 58, Issue 3).

Schiappa, C., Scarpelli, S., d’Atri, A., Gorgoni, M., & de Gennaro, L. (n.d.). Narcolepsy and emotional experience: a review of the literature.

https://doi.org/10.1186/s12993-018-0151-x

Specht, J., Egloff, B., & Schmukle, S. C. (2011a). Stability and Change of Personality Across the Life Course: The Impact of Age and Major Life Events on Mean-Level and Rank-Order Stability of the Big Five.

https://doi.org/10.1037/a0024950

Tamir, M., Schwartz, S. H., Oishi, S., & Kim, M. Y. (2017). The Secret to Happiness: Feeling Good or Feeling Right?

https://doi.org/10.1037/xge0000303.supp

VandenBos, G. R., & American Psychological Association. (2007). APA dictionary of psychology. 1024.

https://www.apa.org/pubs/books/4311007

Visted, E., Sørensen, L., Osnes, B., Svendsen, J. L., Binder, P. E., & Schanche, E. (2017). The association between self-reported difficulties in emotion regulation and heart rate variability: The salient role of not accepting negative emotions. Frontiers in Psychology, 8(MAR), 328. https://doi.org/10.3389/FPSYG.2017.00328/BIBTEX

 הפרוטוקול הגמיש  / יעל שרון ושלי זאנטקרן. (n.d.). Retrieved November 30, 2021, from https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3748

זה ייגמר בבכי: גם רגשות צריך לדעת לנהל  גלובס. (n.d.). Retrieved November 30, 2021, from https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001348332

רגשות שליליים  – בשביל מה אנחנו צריכים אותם? חוקרת מוח מסבירה את היתרונות. (n.d.). Retrieved November 30, 2021, from

https://www.eol.co.il/articles/855

הפרוטוקול הגמיש / יעל שרון ושלי זאנטקרן, n.d.; זה ייגמר בבכי: גם רגשות צריך לדעת לנהל – גלובס, n.d.; רגשות שליליים – בשביל מה אנחנו צריכים אותם? חוקרת מוח מסבירה את היתרונות, n.d.)

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן