רגשי נחיתות

“ידעתי שאני לא אצליח במבחן הזה. אני פשוט כישלון” “גם ככה לא יקבלו אותי למשרה, אז למה להגיש קורות חיים מלכתחילה?” “הוא לא יסתכל עליי, אין לי סיבה לגשת לדבר איתו” “אני לא מבין מה היא עושה איתי, היא כל כך יפה ואני סתם מכוער ולא מוצלח. היא בטח תיפרד ממני” מכירים את המחשבות האלו? מתמודדים עם תחושות של חוסר ביטחון או כישלון? יכול להיות שאתם מתמודדים עם רגשי נחיתות. מה הם רגשי נחיתות? מה הכוונה במונח תסביך נחיתות? איך משפרים את הבטחון?

רגשי נחיתות – מה זה?

רגשי נחיתות כשמם כן הם, גורמים לנו להרגיש שערכנו נמוך משל האחר, אולי נרגיש פחות  מוצלחים ושווים. על פי ההגדרה של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי, רגשי נחיתות הם “תחושה בסיסית של חוסר התאמה וחוסר ביטחון”. את המושג “תסביך נחיתות” תבע אלפרד אדלר, מייסד בית הספר לפסיכולוגיה אינדיבידואלית, אי שם בשנת 1907. על פי קביעתו, אנשים נולדים עם רמת נחיתות מסוימת וביחד עמה, הדחף להתגבר עליה. כיום, אנו יודעים שהגורמים לרגשות נחיתות הם רבים ומורכבים יותר מכך.

הגורמים לרגשי נחיתות

הרגשות הללו, יכולים להתעורר כתוצאה של חוויית מחסור בחיינו שמקורה עשוי להיות לקות פיזית או מנטלית, חולשה מסוימת, תפישה שחונכנו על פיה, נטייה לחוסר ביטחון עצמי ועוד. לדוגמה:

מצב סוציואקונומי- לעיתים, התמודדות עם מצב סוציואקונומי נמוך יותר וגדילה במשפחות “מוחלשות”, עלולה לייצר חוסר ביטחון עצמי ורגשות נחיתות. לדוגמה, מחקר משנת 2012, מצא כי נערים שגדלו במשפחות מוחלשות התמודדו עם חוסר ביטחון עצמי, תחושה של חוסר התאמה לסביבה ופגיעה בהתפתחות הרגשית, בתדירות גבוהה יותר, מנערים ממשפחות במצב סוציואקונומי גבוה יותר.

מחקר משנת 2022, אסף נתונים ממדיה חברתית וניסה לקשור בין גורמים מסוימים לבין התפתחות של רגשי נחיתות. בין הגורמים השונים, נמצאו חוויות אישיות (שליליות בעיקר), נחיתות פיזית (גם ממשית וגם רק בעיני האדם עצמו), תכונות אישיות, תקשורת חברתית, יכולות אישיות ומקצועיות וכדומה.

*החוקרים מסייגים את תוצאות המחקר ומציינים כי מדובר במדגם של אנשים בעלי פרופיל ברשתות החברתיות, שנדגמו מאזור גיאוגרפי מסוים.

סימנים המעידים על תחושת נחיתות

כיצד נזהה אם אנו או קרובינו מתמודדים עם תסביך נחיתות?

• הערכה עצמית נמוכה
• תסמיני חרדה ו\או דיכאון
• ראייה פסימית
• ספק עצמי והגדרת “תקרת זכוכית” עצמית (תחושה שלא נוכל להצליח)
• לא מאמינים לביקורת, גם אם היא חיובית
• ניסיון להימנע מאירועים חברתיים, ביישנות, צורך להסתתר
• לעיתים לקחת אחריות על טעויות וכישלונות של אחרים
• צורך מוגבר בתשומת לב (לעיתים ניסיון להשיגו על ידי החצנת רגשות שליליים או כאבים פיזיים)
• מניעה מלקיחת סיכונים

רגשי נחיתות לאורך החיים

רגשי נחיתות אצל ילדים

גם ילדים, עשויים להיוולד עם נטייה לרגשות נחיתות. ילדים המתמודדים עם תסביך נחיתות עלולים להימנע מקשר עין, להיות ביקורתיים יתר על המידה כלפי עצמם וכלפי אחרים, להרגיש שהם לא מוצלחים ולהביע זאת בתסכול, מבוכה, בכי ולטעון שפשוט אין להם מזל. נוכל להבחין שהם נמנעים מהתנסויות חדשות ועסוקים בצורה יתרה בהשוואת היכולות שלהם אל מול יכולות חבריהם.

רגשי נחיתות בעבודה

הקריירה שלנו, עשויה להיות מקור משמעותי לגאווה ותחושת הצלחה, אך מנגד, עלולה להוות תזכורת מתמדת להתמודדות שלנו עם רגשי נחיתות. אלו מאיתנו, המתמודדים עם תסביך נחיתות, עשויים להרגיש שהם לא מסוגלים לבצע משימות כראוי או להתקדם בעבודה, לפנות למשרות שנראות נגישות ולאו דווקא למשרות שממשות את הפוטנציאל שלהם, לוותר מראש על הזדמנויות, להימנע מקשרים עם קולגות, לנסות להסתתר במקום להתבלט כשצריך וכדומה. לפעמים עלולה להתעורר מהמקום הזה תחושה של תקיעות ריקנות או חוסר משמעות.

רגשי נחיתות בזוגיות

מצד אחד, הזוגיות שלנו אמורה להיות המקום הבטוח, המכיל והאוהב עבורנו. אך מצד שני, כאשר אנו מתמודדים עם רגשי נחיתות, אנו עשויים להתמודד עם תחושות חוסר ביטחון ולהרגיש מעורערים. אנו עלולים לבחור מראש בפרטנר שפחות מוצא חן בעינינו עקב חשש שמי שכן מוצא חן, לא ירצה בנו. ההערכה העצמית הנמוכה, חלק מרגשי נחיתות, עלולה להוביל אותנו לתחושות ספק מרובות, לחששות, ולעיתים, לצורך “להתאים את עצמנו” לצרכים ולרצונות של הפרטנר.

על ההתמודדות עם רגשי נחיתות

התמודדות עם סימפטומים של תסביך נחיתות, או במילים אחרות, התמודדות עם רגשי נחיתות עשויה להיות מורכבת ומאתגרת רגשית. תחושות הספק העצמי עלולות למנוע מאיתנו לממש את מלוא הפוטנציאל שלנו בתחומים רבים. אנו עשויים לייצר לעצמנו מעין “תקרת זכוכית” שלא קיימת במציאות, מתוך אמונה שאנו לא מסוגלים או לא יכולים להצליח. הפגיעה יכולה להתרחש גם מבחינה חברתית, אם לא נאמין בעצמנו ונעריך את עצמנו במידה ראויה, אנו עשויים להימנע מיצירת קשרים, מאירועים חברתיים או מאינטראקציה חברתית באופן כולל. התמודדות היא מורכבת במיוחד כיוון שלא מדובר באחרים שמטילים בנו ספק, אלא בנו עצמנו. כאשר אנחנו מהווים את האויב והמכשול הכי גדול עבורנו, אנחנו עלולים לייצר הרגשת  “כלא” פנימי, ולחוות רגשות רבים של תסכול ואשמה. אז מה עושים מכאן?

ומה הלאה? דרכי טיפול ברגשי נחיתות

ישנם מספר דפוסי התנהגות וחשיבה המלווים רגשי נחיתות. למשל:

• “הכל או כלום”- חשיבה טוטלית עם הפסד ורווח ברורים. “הוא שונא אותי כי לא זכרתי את מה שהוא אמר פעם קודמת”.
• חשיבה שלילית- נטייה לפסימיות, קפיצה למסקנות שליליות והערכה שלילית של חוויות חיוביות. “היא התחילה איתי רק כי לא היו בחורים אחרים ליד”.

על הדפוסים האלו והתחושות ששזורות בהם, ניתן לעבוד, ואף לשנות לכדי שיפור משמעותי. זאת נעשה על ידי טיפולים שונים, לדוגמה:

טיפול CBT–

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שמטרתו הגמשת היכולת לשהות עם רגשות והחלפת דפוסי התנהגות למותאמים יותר עבורנו. במהלך הטיפול נלמד כיצד לזהות מצבים רגשיים שונים, נבחן את הקשר בין הרגש להתנהגות, ננסה לייצר דפוסי התנהגות וחשיבה חדשים על ידי קבלה עצמית, הקשבה לרגש ותרגול תודעתי.

טיפול פסיכודינמי-

טיפול מבוסס שיח, ששם דגש על אירועי עבר וזיכרונות. את אירועים אלו, נוכל לעבד בצורה מיטיבה ובריאה יותר, להפיק מהם את התובנות, ולהבין מדוע אנו מרגישים ופועלים בדרכים מסוימות. בנוסף, טיפול פסיכודינמי מתמקד בקשר בין מטפל למטופל, ועל ידי בחינת דפוסי ההיקשרות ניתן להביא לתיקון שינוי של הדרך שלנו לקיים ולהיות בתוך יחסים.

טיפול תרופתי-

במצבים בהם אנו מתמודדים עם תסמינים נלווים של חרדה ודיכאון, ניתן לקבל תרופות מתאימות. פסיכיאטר מוסמך יכול לרשום לנו תרופות מסוגים שונים, כמו SSRI וSNRI, שמסייעות בשמירה על רמה גבוהה של חומרים כימיים מסוימים התורמים להתמודדות עם עוצמתם של רגשות ותחושות מסוימים שנגרמים על ידי תחושת ערך עצמי נמוך. חשוב לדעת שלא בכל מקרה טיפול תרופתי הוא המענה היעיל והמתאים, לפעמים הוא יתאים בשילוב עם טיפול שיחתי ולפעמים בכלל לא. חשוב להתייעץ עם מומחי בריאות הנפש עליהם אתם סומכים.

לסיכום

תסביך נחיתות נקרא גם “תסביך נפוליאון” על שם נפוליאון בונפרטה. זאת כיוון, שהניחו כי נפוליאון התמודד עם רגשי נחיתות עקב קומתו הנמוכה, ועל מנת לפצות על רגשות אלו, חיפש אחר מלחמה, כיבושים וכוח.

אז ככל הנראה, חלקנו המתמודדים עם רגשי נחיתות לא נמהר לכבוש שטחים ונבלה את ימינו בשדות הקרב, אך אין ספק שההתמודדות היא מורכבת ומאתגרת גם כך וגם מעניין לראות איך כל אדם מתמודד אחרת עם רגשי הנחיתות שהוא מרגיש.

במידה ואתם מרגישים שאתם זקוקים לסיוע, מרגישים אבודים ורוצים לחוות יותר קבלה עצמית, מימוש והעצמה, צוות המטפלים שלנו במכון ישמח לעזור. כל שנותר לכם, הוא לברר איזה טיפול ומטפל יוכלו להתאים לכם על ידי שיחת ייעוץ פשוטה, ולהתחיל בדרך החדשה.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.