איך השגרה שומרת עלינו בזמן משבר?

המצב שנקלענו אליו מאז אירועי אוקטובר האחרון עלול ליצור הרבה חוסר בטחון וערעור פנימי ברמות שונות אצל כולנו.  המצוקה והכאב הגדול מהדהדים בכולנו, גם מי שלא חווה באופן ישיר את המאורעות. המצב עלול להציף: תחושה של אובדן עוגן פנימי, חוסר בטחון חוסר שקט וטלטלות.

בימים כאלה חשיבותם של העוגנים והשגרה הופכת לקריטית, למול חוסר ודאות שעלול לעורר המון חרדה. ביחד עם הדאגות והשאלות שטורדות את מנוחתנו, רבים מאיתנו מרגישים אחריות ורצון עז לספק לעצמנו ולילדינו סביבה בטוחה, רגועה ושמחה. במאמר זה נבין קצת יותר מדוע שגרה מיטיבה היא ערך חיוני כעת יותר מתמיד, ונגדיר מספר קווים מנחים ועקרונות יסוד ליצירת אווירה של יציבות, חוסן ובטחון בתוך התא המשפחתי.

כיצד חוסר שגרה משפיע עלינו?

שגרה היא אוסף של פעולות ואירועים שקורים בצורה קבועה ועוזרים לנו לשמור על תחושת שליטה ואיזון. כאשר משברים גדולים מתעוררים הדבר הראשון שמתערער זו השגרה המוכרת שלנו. חוסר שגרה, או ערעור השגרה היומיומית יכול להקשות על מבוגרים ועל ילדים כאחד. מצב כזה הופך את המציאות לפחות צפויה, ובכך חושף אותנו לתחושת חוסר נחת ומתח. בזמנים של מלחמה וחוסר וודאות, רבים מאיתנו יחוו החרפה ברמות של סטרס וחרדה. גורמים אלה, בשילוב עם הצורך להמשיך לתפקד בבית ובעבודה, עלולים להגביר את הקושי להתמודד עם האתגרים המופיעים במציאות חיינו.

חשיבות של שמירה על שגרה משפחתית בזמן משבר

כמו שכבר אפשר להבין, שגרה היא גורם שמחזק את תחושת הבטחון, והיא בעלת ערך בכל זמן, ועל אחת כמה וכמה במצבי משבר. לוח זמנים מאורגן ומובנה תורם לתחושת היציבות וסדר אל מול אי הוודאות והכאוס של המציאות החיצונית. שגרה מספקת מסגרת לחיי היומיום, ומאפשרת לנו, ובמיוחד לילדינו, לנווט בין האתגרים בצורה בטוחה ויעילה יותר. לוח זמנים של שגרה קבועה מקנה אלמנט של בטחון, ומהווה מעין עוגן שניתן להישען עליו, ברגעים קריטיים של בלבול, פחד וספק. שגרה קבועה יכולה לחזק אווירה של חוסן ואחדות בקרב בני המשפחה. בתמציתו של עניין, שמירה על שגרה ביתית ככל הניתן היא אסטרטגיה יעילה שיכולה לסייע לכם להעלות את רמת ההרמוניה המשפחתית, ולתמוך ברווחה הרגשית שלכם ושל ילדיכם בזמנים סוערים.

על מי חוסר השגרה משפיע יותר – ילדים או מבוגרים?

בעוד ששיבושים בשגרת היומיום הרגילה שלנו מהווים אתגר עבור כל אדם ברמה כזו או אחרת, הרי שבקרב ילדים הקושי הוא בדרך כלל משמעותי יותר מאשר אצל מבוגרים. שגרה היא גורם קריטי עבור ההתפתחות הרגשית והשכלית של הילד, היות שהיא מספקת לו מידה נחוצה של ביטחון וקרקע יציבה ללמידה והתנסות. מציאות שניתן לצפות אותה מאפשרת לילדים להתפתח ולשגשג, ופגיעה בשגרה יכולה להוביל לקשיים התנהגותיים ולעלייה ברמת החרדות שלהם.

אולם לצד ההבנה שהשגרה חשובה כל כך לילדים, חשוב גם שתדעו כהורים להיות גם רכים עם עצמכם ולדעת היכן להתגמש. אנחנו עוברים כרגע מציאות חיים מאוד לא פשוטה מהרבה בחינות, ואם אתם מתקשים כרגע לשמר התנהלות שגרתית כמו קודם, או להציב גבולות לילדים, קחו בחשבון שזה טבעי וצפוי, ואין צורך לנזוף בעצמכם כאשר דברים לא עובדים בדיוק כמו בימים רגילים. פשוט עשו כמיטב יכולתכם בכל רגע, מבלי להעמיס על עצמכם את הנטל של הלקאה עצמית. לפעמים המציאות לא משאירה לנו ברירה וגורמת לנו להתאים את השגרה למצב החדש שנוצר בעקבות המשבר וליצור הרגלים חדשים. כל הרגל שנאמץ ותומך בנו בזמנים כאלה והופך לשגרה- הוא מבורך ויכול לתרום מאד לתהליך ההחלמה שלנו והיציאה מהמשבר.

ארבעה עקרונות בסיסיים לטיפוח שגרה משפחתית

טיפוח שגרה מיטיבה בבית הוא נושא רחב, אך בימים מאתגרים תוכלו לעקוב אחרי עקרונות בסיסיים שיתנו לכם נקודת פתיחה:

תמיכה רגשית מתמדת:

חשוב לטפח בבית אווירה שמאפשרת לילדים לבטא את רגשותיהם בחופשיות, ולקבל הקשבה והבנה לצרכים הרגשיים שלהם. דאגו להיות בתקשורת רציפה עם בני הבית, והיו רגישים לאיתותים שמספרים שמישהו מהם זקוק לתמיכה רגשית.

קשרים משמעותיים:

טפחו את הקשרים הרגשיים בין בני המשפחה, באמצעות יצירת זמן איכות עם חוויות משותפות. תנו עדיפות עליונה לפעילויות שמחזקות את החיבור בין בני הבית, ומייצרות תחושת שייכות. כדאי מאוד גם לתחזק את הקשרים עם החברים של הילדים, עם בני הכיתה שלהם ועם המשפחה המורחבת.

צמצום זמן מסך:

כדאי להקפיד על הגבלת זמני הצפייה במסכים, בשל ההשלכות הרבות שיש לכך על רווחת הילדים. השתדלו להכניס לשגרת היום פעילויות שמפעילות את הדמיון, היצירתיות, השיח והכישורים האישיים של הילדים.

תשומת לב לבריאות ורווחה גופנית:

לצד הבריאות הנפשית, חשוב גם לתמוך בפן הפיזי שלנו ושל הילדים. בקטגוריה זו נכללים הקפדה על תזונה בריאה ומאוזנת, שינה מספקת, פעילות גופנית מכל סוג שנעים ומתאים לכם ושהייה באוויר הפתוח ככל הניתן.

אילו פעולות ניתן לעשות עם הילדים כדי לשמור על שגרה גם בזמן משבר?

משחק ככלי לחיזוק החוסן הנפשי:

משחק מכל סוג שהוא יכול לתרום המון. בין היתר לחיבור הרגשי עם הילד, להפוגה מהמתח היומיומי ולזמן איכות שמטעין אותנו בכוחות מחודשים. דרך משחק תוכלו גם לקבל הבנה עמוקה יותר לגבי עולמו הפנימי של הילד – על מה הוא חושב? מה מעניין אותו? מה מטריד אותו? משחק הוא דרך נפלאה ובלתי אמצעית לפתוח ערוץ תקשורת עם ילדיכם.  בנוסף, בכוחו של משחק לעזור לילד לעבד את הפחדים והכאב שלו ולתת להם ביטוי שאינו יכול לבטא במילים.

להכין ארוחות ביחד:

ילדים אוהבים להיות מועילים ולעזור במשימות הבית. בישול משותף יכול להיות חוויה נעימה ומחברת. אם קצת לכלוך על השיש לא מאיים עליכם, הזמינו את הילדים לעזור לכם בהכנת הארוחה. זה יאפשר לכם להנות מזמן איכות איתם, ויאפשר להם להרגיש בעלי ערך ולפתח מיומנויות חשובות. כשילד מרגיש משמעותי זה מחזק ונותן הרבה סיפוק.

פעילות ספורטיבית:

מעבר ליתרונות הידועים של פעילות גופנית לבריאות הגוף והנפש, בימים כאלה היא חשובה אפילו יותר. בתוך המציאות המאוד מתוחה שנוצרה, פעילות גופנית היא דרך חיובית ואפקטיבית לשחרר מתחים, להזרים בגוף הורמונים מרגיעים ולחזק את תחושת המסוגלות והאיתנות. אם יש לכם ילדים צעירים, תוכלו לעודד אותם לצאת איתכם לחצר או לגינה למשחק כדור, תופסת או קליעות לסל.

ילדים בוגרים יותר יוכלו להנות מפעילויות מאתגרות יותר ביחד. למרות עומס המשימות והדאגות, ואולי אפילו דווקא בגללו- כדאי ממש להקדיש זמנים קבועים לפעילות גופנית עם הילדים.

שמירה על שגרה משפחתית בזמנים של חדשות קשות ומתחים רבים היא משימה לא פשוטה, שדורשת בחירה מודעת והשקעה מתמשכת. עם זאת, בהחלט ראוי וכדאי לבחור ולהתמיד בה, מפני שהיא מהווה תרומה משמעותית לרווחה בבית- שלכם ושל ילדיכם. בעזרת הבנה ויישום של מספר עקרונות פשוטים, תוכלו לתמוך במשפחתכם בתוך האתגר המתמשך. במקביל, חשוב שתזכרו גם לתמוך בעצמכם, ולהיות סלחניים כאשר אתם לא מצליחים לקיים שגרה כפי שציפיתם. זכרו שבכל רגע, אפשר לקחת נשימה ולהתחיל מחדש. ובמקרה שאתם מרגישים שהמשימה הזאת כבדה לכם, דעו שזה טבעי לגמרי, ומותר וכדאי לקבל הכוונה וייעוץ. המטפלים המוסמכים של מכון “חיבורים” ישמחו להעניק לכם ליווי מקצועי ואכפתי וכלים יעילים להתמודדות עם האתגרים המשפחתיים, כך שתוכלו לצלוח את התקופה הזאת בצורה המיטבית ביותר.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.