שיימינג ברשת הוא חלק ממכלול התופעות הפחות רצויות של העידן הדיגיטלי. במצב זה, ישנו אדם שעובר השפלה פומבית וסופג ביקורת והתקפות מילוליות מקבוצות של אנשים ברשתות החברתיות. לעיתים קרובות השיימינג יתרחש במגוון של פלטפורמות דיגיטליות, כך שהקורבן חשוף לשיפוט, עלבון ופגיעה מתמשכת במעמדו החברתי. התופעה של השפלה או גינוי חברתי איננה תופעה חדשה כמובן, והיא היתה תמיד חלק ממערך ההתנהגויות בחברה האנושית, אך החידוש פה הוא בתפוצה ובנפח. היות שהאינטרנט בכלל, והמדיה החברתית בפרט, יכולים להפוך את השיימינג מאירוע מצומצם יחסית בקהילה קטנה לאירוע בקנה מידה ציבורי נרחב, כך שהרשתות מתפקדות כחומר בעירה על מדורת השיימינג, ועלולות לייצר נזק עמוק ומתמשך יותר לקורבן, למשפחתו ולמרקם החברתי שבו הוא מתרחש.
שיימינג ברשת הוא שימוש לרעה בכלים דיגיטליים כדי לגרום לביוש פומבי של אדם כלשהו. הפוגעים מפיצים ברשתות מידע ותכנים שונים שברשותם, ובכך חושפים את הקורבן לביקורת והשפלה.
השיימינג מציג את האדם שכלפיו הוא מופנה בדרך שלילית, ובכך הוא מחבל בדימוי העצמי, במעמד החברתי ובשמו הטוב. כאשר הדבר מתרחש באינטרנט, התופעה יכולה להגיע בזמן קצר לקהל רחב, ובכך להעצים את ממדי הפגיעה.
ההבדל בין השניים הוא, כאמור, בעוצמה וברוחב היריעה. בעוד שבביוש המסורתי הפגיעה היתה מצומצמת למעגל חברתי מקומי, הרי שהרשת מייצרת חשיפה מאסיבית לקהלים רחבים. מעבר לכך, התיעוד ברשת יכול למעשה להפוך את השיימינג מגל חולף לאירוע שממשיך לפגוע באדם גם בטווח הארוך.
בעוד שביקורת לגיטימית עוסקת בצורת התנהגות של האדם, בשאיפה לגרום לשיפור במצב, הרי ששיימינג הוא למעשה פעולה של בריונות ברשת, שנעשית במטרה לפגוע באדם עצמו.
המיקוד בסוג זה הוא בהיבטים שונים של המראה הפיזי של האדם, כמו מאפיינים חריגים או משקל. זהו שיימינג שנפוץ בעיקר בין בני נוער ועלול לפגוע באופן חמור בדימוי הגוף של הילד או הילדה.
שיימינג המתמקד בשיפוט לגבי התנהלות מינית של הקורבן, ומופנה בעיקר לנשים ולבני נוער. במקרים רבים, הפוגעים מבססים את הגינוי על שמועות ומידע שקרי.
זהו ביוש של הורים על סמך סגנון ההורות שלהם, או ביוש של עובדים על התנהלותם המקצועית. שיימינג כזה עלול להוביל לפגיעה קשה בדימוי החברתי של האדם, ואף בפרנסה שלו.
הזירה הווירטואלית של האינטרנט מאפשרת לפוגע לטשטש את זהותו. כאשר העימות לא מתנהל פנים אל פנים, הפוגע חווה פחות תחושה של אחריות, בושה או אמפתיה כלפי הקורבן, ובכך נוצרת אווירה שמאפשרת לו להשתלח בקלות יותר, מבלי לשאת בתוצאות.
התכנים העולים ברשת יכולים לצבור במהירות תגובות ושיתופים, ודרכם להגיע לאלפי אנשים. האלגוריתם של הרשתות מאפשר גם לקהל רחב, שאינו מכיר את פרטי המקרה, להיחשף לתוכן ולקחת חלק בפגיעה. בכך השיימינג יכול בקלות להפוך לאירוע רחב היקף ולהחריף את הנזק שחווה הקורבן.
מאפיין נוסף של המרחב הדיגיטלי הוא שהתכנים העולים בו יכולים להישאר חיים לאורך זמן רב. ברגע שהתוכן מופיע ברשת, הוא יוצא משליטת המפרסם ועובר לרשות הציבור, ובכך הוא חשוף לשיתופים, להעתקה ולצילומי מסך. כך למעשה הקורבן חשוף לפגיעות חוזרות, גם זמן רב לאחר שהאירוע הראשוני הסתיים.
אדם שעובר שיימינג חווה במקרים רבים ירידה בתחושת הערך העצמי ובידוד חברתי. ממצב כזה, קצרה הדרך להתפתחות של דיכאון, רצון להסתגר ועד כדי חרדה חברתית.
אדם שנפגע משיימינג ניזוק ממנו לא רק ברמה הנפשית הפנימית, אלא גם במישור הציבורי של הדימוי החברתי. גם אם השיימינג מבוסס על טענות שקריות, כמו שקורה לעיתים קרובות, הפגיעה בשם הטוב היא אמיתית.
הסתה וביוש ברשתות עלולים להוביל גם לפגיעה במישור התעסוקתי של הקורבן, כשהזדמנויות מקצועיות נסגרות בפניו בשל המידע השלילי המופץ לגביו.
במקרים קיצוניים של שיימינג, הצד הנפגע יכול להגיע לכדי משבר נפשי משמעותי ומתמשך, המחייב התערבות מקצועית וטיפול פסיכולוגי.
חוק איסור לשון הרע הוא חוק המיועד להגן על כבודו של האדם. הוא מאפשר לאדם לתבוע במקרה של פרסום מידע שקרי או פוגעני, המסב לו נזק ברמה האישית או החברתית.
שיימינג נחשב בחוק כחלק מפעולות הפוגעות בפרטיות, היות שהפוגעים חושפים מידע אישי של האדם ללא רשותו.
במקרה של פגיעה מוחשית בשמו הטוב של האדם, אפשר לנקוט בהליכים משפטיים להגשת תביעה.
במקרה של שיימינג, חשוב לתעד את התוכן המתפרסם ברשתות. במקביל יש לדווח על כך לפלטפורמות שבהן המידע עולה, ולבקש מהן להסיר אותו.
חשוב לשתף את האנשים החשובים לכם במה שאתם עוברים, ולקבל תמיכה רגשית. במידת הצורך יש לפנות גם לליווי רגשי מקצועי.
במקרה שהפגיעה היא חמורה, תוכלו לפנות לעורך דין ולקבל ייעוץ לגבי מיצוי הזכויות שלכם. במקרים חמורים, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום כדי להבין את האפשרויות המשפטיות.
אם נפגעתם משיימינג, החוסן האישי שלכם הוא משאב חשוב מתמיד, לכן הקפידו לתמוך בעצמכם בעזרת צמצום החשיפה לתוכן הכואב. במקביל, מומלץ לשקול פנייה לטיפול רגשי, כדי לעבד את התחושות הקשות במרחב בטוח ומאפשר.
איתותי מצוקה יכולים להופיע בצורות שונות: הסתגרות והימנעות חברתית, מצב רוח ירוד, קשיים בתפקוד הלימודי, ירידה בתאבון, קשיים בשינה ועוד. חשוב להבחין בשינויי התנהגות כאלה, ולברר מה מקורם.
חשוב לייצר בבית אווירה מכבדת ונטולת שיפוט, כדי לאפשר לילדים להיפתח ולשתף בתחושות ובחוויות שלהם. במקביל, כדאי לשוחח איתם על ערכים של כבוד למרחב האישי ושמירה על גבולות הפרטיות שלהם ושל אחרים.
אווירה של אמון וביטחון היא בסיס איתן לתקשורת פתוחה, ועם זאת חשוב שההורה יפעיל שיקול דעת בכל הקשור למעורבות שלו בתכנים שהילד חשוף אליהם בעולם הווירטואלי.
במידה שמתברר כי ילדכם מעורב בהתנהגות פוגענית, חשוב להציב גבול ברור ונחוש, תוך שמירה על תקשורת אמפתית ומקרבת. במקרים מורכבים, כדאי לפנות להדרכת הורים, כדי לקבל תמיכה וכלים להתנהלות מועילה.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
https://www.runi.ac.il/schools/communications/cyber-bullying/
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001008757
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים