שיימינג: המאפיינים, הסיכונים והדרכים להתמודדות

תוכן עניינים

פול, שניסה להמציא את עצמו מחדש במסגרת הבלוג המצולם שלו, הגיע עם הצוות שלו ליער ביפן – אתר התאבדות ידוע. במפתיע הם נתקלו בגופה של אדם ששם קץ לחייו באתר. מתוך הכוונה של “להעלות את המודעות לנושא”, הם צילמו בסרט וידאו את עצמם ואת הגופה, ולאחר מכן העלו את הצילומים ליוטיוב.

התגובה הגיע מיד ולוותה בזעם.  מעריצים נאמנים, סלבריטאים והחדשות בפה אחד גינו אותו ואת מעשיו בתור שיימינג. פול התנצל רבות בפומבי, ולבסוף מחק את הבלוג ופרש מיוטיוב, הוא אמר שהוא לוקח את הזמן להרהר במעשיו.

לכל אחד יש את הסיפור שלו, האמת שלו ומה שהוא חושב. היום כולם חשופים לסיפור שלנו, אם נבחר בכך בלחיצת כפתור אחת (או כמה). אנחנו בוראים ומחרבים אחרים מתוך גחמות רגעיות וכשזה מגיע לעולם הילדים הפוטנציאל הוא הרסני. מה הסיפור של תופעת השיימינג הידועה לשמצה? איך מתמודדים עם איתה? ומה הופך אותה לכל כך מסוכנת?

מה זה שיימינג?

ההגדרה הרשמית של המונח שיימניג היא: מעשה או הפעילות של ביוש אדם אחר, קלון, השפלה או לשון הרע, במיוחד על ידי חשיפה או ביקורת פומבית. המונח שיימינג שגור כיום בשפה כדי לתאר את תופעת הרשת הנפוצה של ביוש פומבי.

כולנו מספרי סיפורים, המילה השגורה בפי כל ילד, אפילו לפני שהתחיל ללמוד אנגלית היא המילה “סטורי”. היום אפשר לספר סיפור שיגרום לאחר לחוש בושה והשפלה זה נקרא בריונות ברשת, כמה שזה קל ככה זה מסוכן. המונח שיימינג מקוון נולד כדי לתאר את התופעה הזאת, הוא יכול לכלול חשיפת מידע פרטי ואינטימי, ביקורת הרסנית כלפי עסק, השפלה באמצעות מלל רכילות וויראלי, צילומי מסך ועוד.

שיימינג יכול להיעשות באמצעות פלטפורמות מדיה חברתית (למשל טוויטר או פייסבוק), או מדיה מקומית יותר (למשל או “ווטסאפ” אימייל ). מכיוון ששיימינג מקוון כרוך לעתים קרובות בחשיפת מידע פרטי באינטרנט, האתיקה של ההשפלה הציבורית היא מקור לוויכוח סוער על גבולות הפרטיות באינטרנט ועל האתיקה של התקשורת.

*במאמר זה לא נדון בשאלה האם ביקורת על עסק היא מוצדקת או לא ובשאלות של אתיקה.

שיימינג ברשת

אפשרות לאנונימיות:

הרבה עסוקים בקושי הזה של חוסר פרטיות, מרגישים נעקבים מדי או חוששים לשתף את זהותם עם אחרים ולכן בוחרים להתרחק מהחשיפה ברשתות חברתיות. חלקם חוששים בדיוק מהסיבה הזאת, של “משפטי שדה” פומביים, מביקורת על מה שיכתבו בתור כותבי “פוסטים” “סטוריז” או “טוקבקים” וחלקם מתוך קנאה לפרטיותם. כאשר אנחנו נתקלים בתופעה של שיימינג של אדם קרוב או חלילה חווים אותה בעצמנו כאדם פרטי או עסק, עלולות להיות לזה השלכות רגשיות כואבות בגלל פוטנציאל החשיפה הרחב.

קושי בהסרת תכנים:

מה שנרשם, עלה, פורסם ותועד במרחב האינטרנטי יישאר שם לעד ברוב המקרים, בייחוד אם הוא ויראלי והעתקים של שלו מצויים בתפוצה רחבה במדיה, קשה מאד לשלוט על החשיפה. מי שיכול לעשות משהו בנידון הוא רק האקרים מנוסים או אנשי סייבר ברשות החוק כמו המשטרה, וגם הם עלולים להיות מוגבלים.

נגישות וקלות הפצה:

כל אחד יכול, גם ילד בן 6 לצורך העניין, להפיץ כל תוכן שירצה, זה נגיש וקל. כאן טמונה הסכנה הגדולה כל כך, מוחם של ילדים עוד לא סיים להתפתח בייחוד האזור הקדמי האחראי על המוסר שיקול הדעת והפעלת ההיגיון. מניעים של ילדים הם אחרים משל מבוגר, הם רוצים להתקבל חברתית ובאופן כללי לקבוצת השווים יש משקל והשפעה עצומה עליהם. כל אלה יכולים להיות מתכון לגרימת נזק לילד אחר למשל שעובר חרם, נזק שיכול להיות בלתי הפיך.

היעדר פיקוח:

לכל מה שדובר בסעיף מעלה תוסיפו העדר פיקוח, וחוסר של נוכחות בוגרת במרחבים האינטרנטיים. גם אם המבוגרים מאד ירצו להיות מעורבים ולפקח על הנעשה במרחבים האלה אצל ילדיהם, כנראה שלא יצליחו לכסות הכל. אם פעם המעורבות של מבוגרים הייתה מינורית אבל הדים של רכילות היו מוגבלים בתפוצה שלהם לכמות אנשים של כיתה שכבה או בית ספר, כאן מדובר בתפוצות של מיליונים תוך כמה שעות ואפילו דקות והמכה הרגשית היא עוצמתית להכלה עבור ילד בבית ספר. זו תופעה שגם המבוגרים בעצמם לא יודעים איך לעצור ויכולים למצוא עצמם חסרי אונים מול ילדיהם שלהם הם רוצים לעזור ולא תמיד יודעים איך לעצור את ההתדרדרות.

ההשלכות והסיכונים של שיימינג

טקסי שיימינג ציבוריים הם לא המצאה חדשה. הצורך להתאים את עצמנו לנורמה הוא טבעי ויש לו תפקיד משמעותי בבניית חברה מלוכדת. יחד עם זאת המחיר של ההשפלה ההמונית בימנו הוא מצלק יותר, פומבי יותר, נפוץ יותר, ועלול להיות כבד יותר. [1] עלולים להיות לשיימינג מחירים כבדים כמו :

  • גרימת נזק נפשי ומצבים נפשיים מורכבים כמו דיכאון, חרדה חברתית, הרגשה ש”אין טעם” חוסר רצון לצאת מהבית או מהמיטה ותגובה טראומתית.
  • הרס של קריירה ומוניטין שלפעמים לוקח שנים לשקם.
  • תביעות אזרחיות ופליליות.
  • התאבדויות וניסיונות אובדנות (בעיקר בקרב נוער).

שיימינג אצל בני נוער

עם עלייתה של דומיננטיות הרשתות החברתיות וערוצי המדיה האחרים, גם התופעות האלימות במרחבי הרשת תופסות הרבה מקום ולא פעם הופכות חיים של נער תמים לגיהינום. בריונות ברשת, רכילות, השמצות או והתעללויות חוזרות הן מנת חלקם של לא מעט בני נוער. נושא כאוב זה יכול להביא למצבי דיכאון, טראומה ועד לנטיות אובדניות בקרב נערים.

בסקר שפורסם על ידי חברת תקשורת גדולה בארה”ב בשנת 2015 הנוגע לשימוש ברשתות חברתיות והפגיעה הטמונה בהם עולה שכ- 43% מבני הנוער מאמינים שהבעייתיות ברשתות חברתיות היא חמורה יותר מבעיית השימוש בסמים. בגלל הקלות והנגישות קל ומפתה עבור הנערים לפרוק עול ו”להסתתר” מאחורי המקלדת. נתונים נוספים מדאיגים שעלו מהסקר היו שכ- 26% מבני הנוער הרגישו שהם לגמרי לבד, וכ-18% חוו מצבים בהם עלו להם מחשבות אובדניות.

הסיכון שיש ברשתות חברתיות ובתופעת השיימינג בפרט עבור בני נוער מועצם בגלל העובדה שבהרבה מקרים הם יעדיפו לא לספר להוריהם ולהישאר לבד עם המצוקה. לפי הסקר כ- 38% מבני הנוער לא שיתפו את הוריהם בקשיים שעולים מהשימוש ברשתות. סיבות לכך יכולות לנוע בין בושה, אשמה, או מתוך חשש שהוריהם ימנעו מהם את השימוש באינטרנט באופן מוחלט. [2]

בתור הורים חשוב להבין שאלו מצבים מורכבים מאד עבור בני נוער, שלא ניתן לפתור אותם בצורה שטחית כמו מניעת שימוש או שליחת הודעה למורה. הפתרון למצבים האלה כנראה יצטרך להיות יצירתי ומותאם לעידן בו אנחנו נמצאים ולאתגרים שלו. מעל הכל, חשובה מערכת היחסים עם הנער שתתבסס על אמון הכלה וקבלה כך שידע שהוא יוכל לפנות אליכם לעזרה בצורה פתוחה ונינוחה.

דרכי המניעה של שיימינג

בשנת 2015 התאבד בכיר בלשכת האוכלוסין וההגירה בגלל האשמות שהופנו כלפיו של גזענות. בעקבות התפשטות התופעה המדאיגה קמו ארגונים כמו למשל “הכפתור האדום” שנועד למגר את התופעות. זה עבד ככה שכל מי שחש שנפגע מתופעת אלימות רשת “לוחץ על הכפתור האדום” והם כבר עושים את העבודה עבורו. ארגון זה היה אחראי בזמנו על הסרת עשרות דפי רשת אלימים ופעל בצורה מקיפה למניעת תופעות כאלה, כיום לא ברור מה עלה בגורלו.

כשזה מגיע לשיימינג ולאלימות רשת- להמון יש כח, וההמון מורכב מכל אחד מאיתנו. אם כל אחד מאיתנו יעצור לרגע ויחשוב לפני שהוא מגיב, משתף או מפיץ המרחב הזה יהיה הרבה יותר נעים לכולם ונוכל להימנע מדיכוי של אחרים. אם נזכור שיש לב מאחורי כל שם ופנים, נזכור שיש להם משפחה, חברים, נמנע משנאת חינם והפצתה, נוכל גם להיות טובים יותר לעצמנו. עצרו רגע לפני שאתם מגיבים משתפים והמנעו מלשון הרע. באותו אופן, חשוב להזכיר את אותם הדברים לילדנו חברינו וחברינו למרחב הווירטואלי, להזכיר להם כמה זה היה כואב אם היו עושים את זה להם ולעודד שיח טוב ומפרה.

תמיכה בנפגעי שיימינג

תופעת השיימינג היא עלולה להיות בעלת השפעה נפשית חזקה, והמרכיב שהכי קשה להתמודד איתו היא תחושת הבדידות אל מול תחושה שכולם לועגים לנו. אנחנו קוראים לכם שלא להישאר לבד עם המצוקה הזאת ולפנות לעזרה. עמותת ער”ן מפעילה קו סיוע לבני נוער בשיתוף עם פייסבוק ומעניקה אוזן קשבת לייעוץ במקרים של שיימניג ובריונות ברשת. בנוסף ניתן למצוא הדרכה ושאלות נפוצות על התמודדות עם שיימינג באתר של איגוד האינטרנט הישראלי. בקישור תמצאו דרכי התמודדות, מידע על התחום של אכיפת החוק בנושא ואיך לפעול בעניין.

אם אתם הורים שחושדים שילדכם עובר התעללות מסוג זה או שהוא שיתף אתכם בעצמו, חשוב מאד להישאר קשובים אליו לפתח איתו שיח פתוח בנושא, להבין מה מצבו הנפשי ועמדותיו אבל בלי להפעיל עליו לחץ ולא מתוך עמדה חרדתית שעלולה להרחיק אותו ממכם. ממליצים לכם לפנות לייעוץ או הדרכת הורים שיוכלו לתת לכם הכוונה מותאמת אישית תוך שימת דגש על הפן הרגשי, מתן כלים להתמודדות ותמיכה שתוכלו להעניק לו ועוד.

לסיכום

יש מורכבות רבה בתוך עולמות הרשת והרבה אתגרים סבוכים משפטית ופסיכולוגית שהיא מביאה איתה. לצד זאת הרשת הביאה איתה הרבה יעילות ומתנות שתורמות לחיינו. חשוב לעשות שימוש אחראי ונבון ברשת ולהיות מודעים לכל ההשלכות של מעשינו.

מכון חיבורים נמצא לרשותכם בכל מקרה של מצוקה רגשית כתוצאה מאלימות ברשת בין אם אתם הורים שחוששים לנפש הילדים או נתקלים בקשיים דומים בעצמכם. אל תהססו לפנות לצוות המטפלים שלנו המונה פסיכולוגים ואנשי טיפול בעלי תארים מתקדמים הכשרה מעמיקה ונסיון קליני עשיר. אנחנו מציעים תהליכים של הדרכת הורים ממוקדת וטיפולים פסיכולוגיים בגישות מתקדמות.

שאלות ותשובות

מקורות

https://www.runi.ac.il/schools/communications/cyber-bullying/

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001008757

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן