היפוכונדריה – 7 תסמינים של חרדת המחלות

חרדת בריאות מתוארת כפחד וחשש תמידיים ועיסוק בלתי פוסק במצב הבריאותי  • בדרך כלל מרגישים פחד עצום מלהיות לא מובנים או "מפוספסים" על ידי רופאים, מתקשים לדבר על המצב עם קרובים מכוון שהחרדה היא תמידית ויש לה טריגרים יומיומיים.במצבים רבים הפחד הגדול ביותר הוא לטפל בבעיה כי המשמעות של טיפול היא להפסיק לבדוק את הגוף ולהישאר באי ודאות מסויימת. אז איך אנשים שסובלים מחרדת בריאות מצליחים להתגבר עליה?במאמר הזה נתאר את הטיפול ההדרגתי והמוצלח ביותר שקיים היום לטיפול בחרדה זו.

לרוב ההיפוכונדרים יש “דוקטורט” ברפואה

חודשים או שנים של עיסוק מתמיד בזיהוי תחושות גופניות ובדיקה מקיפה של המשמעות הרפואית שלהם דרך חיפוש בגוגל, בדיקות רפואיות והתיעצויות בפורומים מקצועיים מקנות לאלו הסובלים מחרדת בריאות את תואר הדוקטור.

אדם הסובל מהיפוכונדריה מחזיק באמונה מוצקה בכך שהוא חולה במחלה חמורה, כיוון שהוא מפרש באופן שגוי את התחושות הגופניות שהוא חווה, או מפריז בסבירות לכך שאכן יחלה במחלה רפואית חמורה – זאת למרות בדיקות רפואיות וגופניות שהוכיחו אחרת.

רוב האנשים שסובלים מהיפוכונדריה מבינים ברמה כזו או אחרת שהבעיה היא פסיכוסומטית או “בראש שלהם” אבל באותו הזמן הם מרגישים שהם אובססיביים ולא מסוגלים להפסיק את החשיבה החרדתית ואת הדחף והצורך שהיא מעלה בפעולה שמרגיעה אותם. הבדיקה המתמדת שנעשית באמונה שלמה שהפעם באמת ” זה הסוף שלי” מפתחת עוד יותר את החרדה ויוצרת מעגל חרדה מתמשך ומתעצם.

דוגמאות להתנהגות “היפוכונדרית”

בשל האמונה או הפחד המושרשים האלו, האדם עשוי:

  • לחפש אחר חיזוקים. למשל, לבקר אצל הרופא או לחפש באינטרנט את תסמיני המחלה שלו, רק כדי שיאמרו לו שוב ושוב שהא אינו חולה.
  • לעקוב באופן קבוע אחר התפקוד הגופני והתחושות שהוא חווה, על מנת לנסות ולזהות את תסמיני המחלה
  • להימנע מבתי חולים או אנשים חולים, שעשויים להזכיר לו את המחלה.
  • להימנע מפעילויות פנאי או חברתיות, ואף להתבודד לחלוטין, בשל חששות בריאותיים.

אנשים הסובלים מהיפוכונדריה ייחסו לכל תסמין ותחושה גופנית די נורמליים – כגון רעשי קיבה או כאבי ראש – משמעות הרת אסון. הם יתקשו לקבל את העובדה שלעולם לא נדע בוודאות שהם אינם חולים במחלה, ויהיו מודאגים בנוגע לכל תחושה גופנית שהם חווים. על מנת להתמודד עם הפרשנות השגויה הזו של התחושות והתפקוד הגופניים, האדם יפעל בהתנהגויות בטוחות (למשל, יגור בקרבה לבית חולים), יחפש אחר חיזוקים תמידיים (למשל, ידבר על התסמינים שלו כל הזמן כדי שאחרים ירגיעו אותו) ויבדוק את עצמו שוב ושוב (למשל, חיפוש תסמינים באינטרנט). הפעולות האלו רק מחזקות את החרדה ואת האמונות השגויות בנוגע לבריאות שלו. 

מה הכי חשוב להבין כדי להפסיק את הבדיקות ואת מעגל החרדה?

 הכי חשוב להבין שלחרדה יש נקודת שיא ואחריה ישנה ירידה משמעותית שמאפשרת רגיעה לטווח ארוך. כך שאם מצליחים להימנע מהבדיקה נפתחת אפשרות של הגוף להרגיע את עצמו מבלי לשמר ולהעצים את החרדה במעגל אין סופי. חשוב גם להבין ששינוי באופן החשיבה, על ידי טיפול בטכניקות קוגניטיביות שונות, יכול להוביל לצורך שונה בשליטה על הגוף וליכולת גבוהה יותר להשאר באי ודאות.

 משך ותדירות החרדה

 כ 5% מהאוכלוסיה מאובחנים כסובלים מהיפוכונדריה. לחרדה ספקטרום רחב של עוצמה ותדירות, היפוכונדריה יכולה להופיע רק פעם אחת לאפיזודה קצרה יחסית, אפשר שהיא תחזור על עצמה מידי פעם או תתקיים באופן קבוע. הסממנים הראשונים מופיעים בדרך כלל בין הגילאים 25-35 אולם יש ויופיעו בכל גיל. עוצמת החרדה יכולה לדעוך אבל לעיתים נדירות היא נעלמת לחלוטין. חשוב לזכור שחרדה היא תגובה טבעית שאין אנו מעונינים להעלים בטיפול אלא באזן ולווסת בכדי לאפשר חיי שיגרה נעימים.

אז איך יודעים שהבעיה היא רגשית ולא רפואית?

 היפוכונדריה יכולה לבוא לידי ביטוי גם אצל אנשים אשר כן חווים מחלה פיזית, כאשר הם מייחסים לה עוצמה ולפעמים אף משמעות פטאלית הרבה מעל ומעבר למצב המחלה האמיתי במציאות. מכאן ניתן להבין: היפוכונדריה איננה משקפת מצב מחלה קיים או בלתי קיים, אלא השתקפות של תגובה פסיכולוגית לחשש מפגיעה או מוות וקושי בהתמודדות יעילה עם תחושת חוסר הודאות והשליטה. אומנם מקור הקושי אינו תמיד ידוע אך הטריגר להפרעת חרדת-בריאות יכול לנבוע ממספר גורמים שונים.

הגורמים הבאים יכולים להשפיע על רמת הסיכון לפתח היפוכונדריה

  • היסטוריה של מחלת ילדות
  • היסטוריה של מקרה או מצב מסכן חיים
  • חיים תחת מתח נפשי גבוה
  • היסטוריה של ניצול בתקופת הילדות כגון ניצול מיני, פיזי או נפשי
  • היסטוריה של הזנחה בתקופת הילדות
  • סממן חריף במיוחד הגורר לאמונה שהוא מאיים על הבריאות כגון כאב בחזה או התקף פאניקה
  • מחלה נפשית נוספת כגון דכאון, הפרעה פסיכוטית או טורדנות אובססיבית

איך תזהו שאתם אכן סובלים מהיפוכונדריה?

  • רמת חרדה גבוהה בכל הנוגע למצב הבריאותי האישי
  • דאגה מוגזמת ופחד לחלות במחלות קשות
  • התנהגות חסרת פרופורציה בכל הנוגע לבריאות כמו למשל בדיקה חוזרת ונשנית של הגוף על מנת לוודא נוכחות סימני מחלה
  • הימנעות לא נורמטיבית מביקורים אצל רופאים ובתי חולים
  • חוסר בסימפטומים פיזיים ובאם קיימים הם מאוד מינוריים.
  • במידה וקיימת מחלה אחרת, או במידה ויש סיכון גבוה לפתח מחלה – הדאגה חסרת פרופורציות לחלוטין
  • הפחד מפני המחלה איננו מחמת הפרעה נפשית אחרת

הפחד לחלות במחלה כלשהיא מתמשך לפחות על פני חצי שנה, אם כי סוג המחלה עצמה ממנה מפחדים יכולה להשתנות לאורך התקופה.

כפי שציינו בתחילת המאמר, אחד הקשיים הבולטים קשורים להכרה בכך שקיימת חרדה ושהקושי הוא רגשי ולא רציונאלי. לכן יש חשיבות גדולה במקרים של חשש להיפוכונדריה, הגורמת סבל רב ומשבשת את חיי הסובל ממנה ומשפחתו, להתערבות חיצונית מסביבה אוהבת ואכפתית, משפחה וחברים, על מנת לעזור בהתגברות על החרדה.

היפוכונדריה היא תופעת חרדה שעלולה להיות קיצונית, אך ככל חרדה אחרת היא ניתנת לטיפול ולפתרון. עם טיפול מקצועי ומותאם, ניתן לזהות את מקורו של הפחד ולהתעמת אתו, לצמצם באופן ניכר את תסמיניה של ההפרעה ולשפר באופן ניכר את שגרת יומו של הלוקה בחרדה.

על פי רוב מתחילים באבחון היפוכונדריה ולאחר מכן במידת הצורך מטפלים בגישות ממוקדות, במאמרים מדעיים רבים מציינים שעד לפני מספר שנים נחשבה היפוכונדריה למחלה כרונית שקשה מאד לטפל בה. ב 15 השנים האחרונות עלתה למודעות ותפסה תאוצה גישה טיפולית שנמצאה יעילה לטיפול בחרדת בריאות זו. גישת זו נקראת טיפול קוגניטיבי התנהגותי או CBT באנגלית. בחמש השנים האחרונות התפתח דור או גל שלישי של הגישה שנקרא ACT, טיפול בקבלה ומחוייבות. גישה זו נמצאה מאד יעילה מכוון שהיא מלמדת כיצד לקבל את המחשבות הטורדניות כמחשבות ולא “כהוראה לפעולה” ולהתמקד בפעולות התואמות את ערכיו ורצונותיו של המטופל.

אז איך מתגברים על היפוכונדריה?

אחת מהשיטות המומלצות ביותר לטיפול בהיפוכונדריה הוא הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. באמצעות טיפול זה המטופל ילמד כיצד ולהכיל תחושות גופניות לא נעימות, מבלי להתדרדר להתנהגויות בטוחות, חיפוש אחר חיזוקים או התנהגויות בדיקה, שרק משמרים את ההפרעה. הטכניקות הקוגניטיביות יסייעו לאדם להחליף את האמונות השגויות והמחשבות השליליות בדפוסי חשיבה יעילות ומציאותיות יותר.

מטרת הטיפול היא ליצור מודעות גבוהה יותר לסוגי החשיבה הבלתי יעילים אשר מגבירים ומשמרים את החרדה, לפתח ולתרגל דפוסי חשיבה אלטרנטיביים ובריאים יותר, להיחשף באופן התנהגותי לרגשות ולתחושות הקיימות.

הטיפולים מתמקדים בדפוסים העומדים בבסיס היווצרות החרדה כגון: צורך בשליטה, פחד מאי ודאות והעצמת תחושת האמון ביכולות ההתמודדות. בטיפול נעזרים בכלים שונים ויוצרים מערך תרגול שמטרתו להטמיע את הכלים השונים וליצור הסתגלות מלאה. מחקרים רבים הוכיחו את יעילות הגישה ויכולתה לאפשר הטבה משמעותית לאורך זמן רב.

המטפלים שלנו במכון חיבורים מתמחים בגישה הקוגניטיבית התנהגותית, הם יוכלו לסייע בטיפול ואיבחון היפוכונדריה. לאחר פגישת ההיכרות, המטפל יתאים את הטיפול באופן אינדיבידואלי לצרכיו הספציפיים של המטופל, יגדיר יחד איתו את מטרות הטיפול, ויאפשר לו לתרגל כלים לזיהוי ושינוי דפוסי החשיבה שלו.

כתבה את המאמר שיר נוי, המנהלת המקצועית של מכון חיבורים.

מקורות:

Psychological Treatments for Hypochondriasis: A Narrative Review, Theo K. Bouman. Current Psychiatry Reviews, 2014, 10, 58-69

Validity of Current Treatment Protocols to Overcome Hypochondriasis. Shrayash Khare, Meher Narain Srivastava. journal of clinical and diagnostic research, Psychiatry/Mental Health Section DOI : 10.7860/JCDR/2017/22509.9262

Year : 2017 | Month : Jan | Volume : 11 | Issue : 01

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5324472/

.

לשיתוף הכתבה >>
Share on facebook
Share on telegram
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on print