תאוריית יחסי אובייקט

למה תמיד החרדה שיעזבו אותי חוזרת? למה כל פעם שאני ניקשר משהו בי רוצה לברוח?

תאוריית יחסי אובייקט מנסה לתת הסבר לשאלות אלה. היא עוסקת ביחסים ומתרכזת בדרך שלנו להיות בתוכם.

התאוריה אומרת שהדרך שלנו להמצא ולנהל יחסים קשורה ביחסים שלנו עם ההורים ומכנה את הייצוגים האלה אובייקטים.

חשוב לציין בתקופות מוקדמות יותר התאוריה הייתה מרכזית בעולם המחקר הפסיכולוגי וכיום מקומה השתנה והיא נחשבת באסכולות מסיימות לנדבך נוסף להבנת הנפש אך שנויה במחלוקת.

מהי תאוריית יחסי אובייקט?

תיאוריית יחסי אובייקט היא תיאוריה פסיכואנליטית המתמקדת ביחסים בין אנשים וה”אובייקטים” שלהם, כלומר האנשים והדברים שהם מקיימים איתם אינטראקציה. תיאוריה זו פותחה על ידי מלאני קליין, רונלד פיירבארן ואחרים, והיא קשורה קשר הדוק לעבודתו של זיגמונד פרויד.

מונחי מפתח בתאוריה

אובייקטים פנימיים:

על פי תיאוריית יחסי האובייקט, מערכות יחסים מוקדמות עם הדמויות המטפלות שלו (הורים לרוב) מעצבות את הייצוג הפנימי של האדם את עצמו ואחרים או במילים פשוטות משפיעות על הדרך בה האדם תופס את עצמו ואת האחרים. ייצוגים פנימיים אלה, הידועים כ”אובייקטים פנימיים”, נוצרים באמצעות תהליך של אינטרויקטורה, תהליך בו האדם מפנים ומשלב (באופן שאינו רצוני) את תכונות הוריו בהרכב הפסיכולוגי שלו.

האובייקט הטוב/הרע:

אחד ממושגי המפתח בתורת יחסי האובייקט הוא “האובייקט הטוב” ו”האובייקט הרע”. חפץ טוב הוא מטפל המסוגל לספק לפרט את התמיכה הרגשית והטיפוח הנדרשים, בעוד שאובייקט רע הוא מטפל שמזניח או מתעלל. התנסויות מוקדמות אלו עם חפצים טובים ורעים יכולים לעצב את מערכות היחסים והאינטראקציות המאוחרות של אדם עם אחרים.

העצמי:

מושג חשוב נוסף בתורת יחסי האובייקט הוא ה”עצמי”. העצמי הוא תחושת הזהות של הפרט ומעוצב על ידי האינטראקציות שלו עם אחרים. על פי תיאוריה זו, העצמי נוצר באמצעות תהליך ההזדהות, שבו הפרט משלב את תכונות האובייקטים שלו בתחושת העצמי שלו.

קביעות אובייקט:

קביעות אובייקט היא היכולת של האדם לדעת שהאובייקט עדיין שם גם אם אנחנו לא רואים אותו ובאים איתו במגע.  אצל תינוקות מתחילה להתפתח קביעות אובייקט כשהם מבינים שההורים יכולים לעזוב לזמן קצר ואז לחזור והם עדיין קיימים. חרדת פרידה ופחד נטישה לפי תאוריה זו נפוצים אצל אנשים שאצלם קביעות האובייקט לא התפתחה בצורה תקינה.

החשיבות של דמות אם בתאוריה

על פי תאוריית יחסי האובייקט, האם נחשבת לדמות מכרעת בהתפתחותו הרגשית של האדם. התיאוריה מציעה כי מערכות יחסים מוקדמות עם האם מעצבות את הייצוגים הפנימיים של התינוק –את עצמו והאחרים. ייצוגים אלו מנחים את מערכות היחסים גם בתור מבוגר ואת תפקודם הרגשי.

לפי התאוריה האם נתפסת כמטפלת העיקרית והאובייקט הראשון של ההתקשרויות הרגשיות של הילד, והתנהגותה ויחסי הגומלין שלה עם הילד מעצבים את תחושת העצמי והעולם של הילד.

עוד התאוריה אומרת שרמת יכולתה של האם להעניק טיפול עקבי, מזין ומגיב לילד תקבע את המשך ההתפתחות הרגשית התקינה של הילד,  לצד זאת, היעדר טיפול כזה עלול להוביל לקשיים ביצירת קשרים בריאים בהמשך חייו. בנוסף, גם למצבה הרגשי של האם עצמה וליכולתה לווסת את רגשותיה יש תפקיד מכריע בהתפתחות הרגשית של הילד. הקשר בין אם לילד נתפס כבסיס ליכולתו של הילד ליצור קשרים בריאים ומשמעותיים בהמשך חייו.

חשוב לציין שבעוד שהאם נתפסת באופן מסורתי כמטפלת העיקרית והאובייקט הראשון להתקשרויות הרגשיות של הילד, תפקיד האב ושאר המטפלים חשובים גם הם בהתפתחות הרגשית של הילד ויש לקחת זאת בחשבון ביישום התיאוריה.

תאוריית יחסי אובייקט כיום

בשנים האחרונות, תורת יחסי האובייקט עברה אבולוציה משמעותית והשתלבה עם תיאוריות אחרות כמו תיאוריית ההתקשרות וטיפול קוגניטיבי התנהגותי. המחקר הנוכחי גם הדגיש את חשיבות ההקשר החברתי ואת ההשפעה של גורמים תרבותיים וחברתיים על התפתחות הייצוגים הפנימיים של האדם.

בנוסף, התיאוריה יושמה על מגוון רחב של אוכלוסיות קליניות כולל אנשים עם הפרעות נפשיות שונות ואנשים החווים קשיים בזוגיות. למרות אבולוציה זו, העקרונות הבסיסיים של תיאוריית יחסי האובייקט ממשיכים להוביל בחלק מהאסכולות להבנה של התפתחות התפקוד הרגשי והבין אישי.

לסיכום

תאוריית יחסי אובייקט היא תאורייה חשובה שנותנת הסברים לתופעות רגשיות ונפשיות שונות, ולסיבות בגללן אנחנו משחזרים דפוסי יחסים, כמו מעין “גלופה” או תבנית שנוצרה אצלנו.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ותיאוריית יחסי אובייקט הן שתי גישות שונות להבנה וטיפול בבעיות רגשיות ונפשיות, אך יש להן כמה קווי דמיון וכמה תחומים של חפיפה.

במכון חיבורים אנחנו עובדים באמצעות גישות CBT מתקדמות שיכולות לקדם בצורה יעילה וממוקדת את רווחת האדם, על ידי קבלה עצמית וחיזוק הגמישות הפסיכולוגית שלו.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.