תסמונת סטוקהולם

תוכן עניינים

תסמונת סטוקהולם- מה זה?

תסמונת סטוקהולם נקראת על שם אירוע שוד שהתרחש בשנת 1973. שודדים של “קרדיט בנק” לא הצליחו למצוא את פתח מילוט והסתבכו. הם מצאו את עצמם עם עוד שישה בני ערובה לכודים בתוך כספת.

שישה ימים שהו השודדים עם בני הערובה, עד שהגיעה המשטרה וחילצה אותם. זמן ארוך מאוד ובלתי סביר של שהות במחיצת עבריינים שיכולים היו גם להיות אלימים מאוד ולפגוע בהם. אולם זה לא קרה. תגובתם האמפטית של החטופים אל השודדים נחקרה ולבסוף קיבלה את השם תסמונת  שטוקהולם.

מדובר על מצב בו במקום שהחטופים יביעו כעס ותרעומת על השובים שלהם, הם גילו כלפיהם הבנה ואמפתיה. במקרה הזה אחת מן השובות אף התארסה עם אחד השודדים ואחרת הקימה קרן לאיסוף כספים להגנה המשפטית עליהם.

התשובות ההפוכות הללו ממה שהיה מצופה מקורבנות הטראומה, נחקרו ע”י מי שטבע את המונח תסמונת סטוקהולם- הפסיכיאטר והקרימינולוג פרופ’ נילס ביירוקט אשר סייע לכוחות הביטחון לשחרר את הקורבנות והופתע מתגובותיהם.

בהמשך נחקרו מקרים נוספים בהן חטופים ולכודים הביעו הזדהות עם החוטפים שלהם, הבינו את המניעים שלהם ואף הצדיקו אותם. כמו גם מקרים קודמים של ילדים שעברו התעללות, שבויי מלחמה, נשים מוכות, חברים בכתות, אסירים במחנות ריכוז, קורבנות גילוי עריות ומערכות יחסים זוגיות ומשפחתיות שבו צד אחד נתון להתעללות, איומים ושליטה.

מהם התסמינים של תסמונת שטוקהולם?

אשים שחוו טראומה שנוצרה ע” אדם אחר כמו אותם חטופים בבנק, לקו בטראומה ויהיו לה בהמשך גם סימני פוסט טראומה כמו נדודי שינה, פלאשבקים מאירוע הטראומה, פחדים וחרדות, סיוטי לילה, חשדנות כלפי אחרים, בלבול ועוד.

תסמונת סטוקהולם באה לידי ביטוי בחוסר גילויי כעס או עויינות כלפי חוטף אלא בדיוק להיפך. קרבה, הזדהות והצדקת המניעים.

מכיוון שתסמונת סטוקהולם מתפתחת כאשר יש שובה ושבוי או כמה שובים ושבויים יחד במשך זמן רב ולפחות במשך כמה ימים, יכולים החטופים לראות, להבין ולהצדיק גם בגלל פחד את מעשי החוטפים ולפתח רגש אמפטי והזדהות עם המניעים שלהם. במצב הזה החטופים לא תופסים את עצמם כקורבנות ולא את החוטפים כ”אנשים הרעים” אלא כקורבנות של החיים, שנסיבות עגומות הביאו אותם לאן שהביאו ומכאן האמפתיה. הם בוחרים להתיידד עמם גם משום שהם להיפגע ואף מנסים להגן עליהם מפני רשויות החוק.

יש בהיסטוריה סיפורים של אנשים שנחטפו ע”י אנשי מליציה בעלי אג’נדה והחטופים מצאו את עצמם מזדהים עם האג’נדה, המטרות והמשימות שלהם והצטרפו אליהם.

מדוע חטופים מזדהים עם חוטף?

פסיכולוגים טוענים כי הלוקים בתסמונת סטוקהולם סובלים מסתירה פנימית. מצד אחד הם שבוים של אדם שנטל מהם את החירות שלהם ולכד אותם, אך מצד שני הם כלל לא כועסים אליו אלא הופכים “לכותל” שלו ואף מזדהים עם המניעים והמטרות שלו.

יש הטוענים כי ההזדהות הזו נובעת במקרים בהם החוטף-שובה לא פוגע בחטופים שלו, מבחינתם הוא “מציל” את חייהם למרות שהם נמצאים במצב המצוקה הזה רק בגללו. מבחינתם הדברים היו יכולים להשתלשל יותר גרוע, הוא עלול היה עלול לפגוע בהם והאמפתיה אליו נובעת מהכרת הטובה על כי לא עשה זאת. הם מודעים לכך כי בעמדה של קורבנות, הוא עלול להתעלל בהם קשות “ומודים” לו על נדיבות לבו, לכודים יחד אתו ויחד עם תסמונת שטוקהולם.

הרקע של תסמונת סטוקהולם

כאמור שוד הבנק בשנת 1973 בשטוקהולם ותגובותיהם “ההפוכות” של השובים כלפי השובה שלהם, הם אלה שגרמו לחוקרים לחקור את הנושא כדי להבין מדוע אנשים שהתגובה שלהם הייתה צריכה להיות חמורה מאוד כלפי השובה שלהם, מגלים אמפתיה ומזדהים עמו. מסתבר שזה מה שקורה לאנשים הלוקים בתסמונת הזו למרות שבעצם גילוי התסמונת התרחש לאחר שוד הבנק משום שתגובותיהם ההפוכות של הלכודים גרמו לחוקרים לחקור את ההתנהגות הזו שחזרה על עצמה לאחר מכן במצבים נוספים של שובים ונשבים.

מה שקרה במהלך שוד הבנק בסטוקהולם היה שהשודד כרך סביב בני הערובה מקלות דינמיט במשך שישה ימים ומן הסתם הם חששו לחייהם. אחת מבנות הערובה החלה לפתח קשר רגשי אל אחד מן השודדים. משום מה היא חשה לכודה כמו השודדים ולא פיתחה כלפיהם שום עוינות. השהייה עמם גרמה לה לחשוב שהם בעצם, אלה ששבו אותה מגנים עליה מפני כוחות ההצלה והמשטרה.

לאחר שחילצו אותה היא התארסה עם אחד השובים. אחרת- הקימה קרן כדי לממן את הייצוג המשפטי של החוטפים וכל מי שהיה שם בכספת הפך ברמה מסוימת ל”משפחה” אחת הדואגת זו לזה. כל השובים תפסו את החוטפים כמי שהגנו עליהם מפני כוחות הביטחון והמשטרה. הם לחלוטין לא חשוב בהיגיון שהרי לא הייתה להם טענה וחצי טענה כלפי מי שלכד אותם.

סיבות להתפתחות תסמונת שטוקהולם

* תסמונת סטוקהולם עלולה להתפתח בשל פער בין ערכים ואמונות לבין המציאות. דיסוננס קוגניטיבי.

* חיים במלחמת קיום והישרדות.

* תחושות שליליות כלפי מי שמנסה לסייע לכם, כולל בני משפחה.

* חיים תחת התעללות ללא יכולת להיחלץ מהם.

* פחד מפני מתעלל.

* איום על שלמות גופכם מול מתעלל אלים.

* התמכרות לתחושת אהבה וכניעה לשליטה של בן-בת זוג.

קורבנות התעללות מפתחים קשר רגשי כמנגנון הגנה הישרדותי במערכת יחסים הגובלת בהתעללות, איומים, הפחדה או אלימות. במצב הזה הקורבן מתנגד להינצל ולשתף פעולה עם מי שמנסה להציל אותו.

ההתנהגות הזו אופיינית לנשים מוכות אשר אף נמנעות מהגשת תלונה נגד בן זוגם, מכחישות את מקור הצלקות והחבלות בגופם, ומגנות על הפוגע בהן מול רשויות החוק. תסמונת סטוקהולם נפוצה בקשרים רומנטיים או משפחתיים כמו אימא ובן או בעל ואישה והיא בוודאות מציגה את הדינמיקה השלילית של היחסים האמפתיה של הקורבן אל המתעלל וההזדהות הטוטאלית עמו.

​האם אתם קורבנות של תסמונת סטוקהולם בזוגיות שלכם? בחנו את עצמכם!

* האם אתם מפרשים התעללות של בן/בת הזוג שלכם כמחווה של רצון טוב.

* האם אתם חשים איום על שלמות גופכם ונפשכם ביחסים הזוגיים

​* האם בן/בת הזוג שלכם מבודדת ומרחיקה אתכם מאנשים המנסים להגן עליכם?

* האם בן/בת הזוג שלכם מטילה דופי באלה שרוצים את טובתכם ומכפישה אותם?

* אתם את/אתה עוברים התעללות מהצד השני אך מנסים להבין את התנהגותו?

* האם אתם יודעים שאתם מצויים בזוגיות מתעללת אך מרגישים חלשים כדי להיחלץ ממנה?

* האם אתם אוהבים דמויות חשובות בחייכם, יותר ממה שהם אוהבים אתכם?

בטיפול פסיכולוגי ניתן לעבד את הטראומה ולהמנע מהתפתחות של פוסט טראומה. כמו כן, הטיפול במכון חיבורים מאפשר התמקדות בנושא התגובה לטראומה בגישות המשלבות EMDR ו PE שהן הגישות המובילות היום לטיפול ממוקד בטראומה.

פנו אילנו ונשמח לייעץ ולעזור.

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן