תסמונת פיקה

תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה – ילדכם חוגג יום הולדת יחד עם שאר ילדי הגן. אך בשעה שרוב הילדים מתענגים על שוקולדים וחטיפים הפזורים על השולחן, אחד הילדים מעדיף להתמקד בחפצים אחרים ובולס לתומו כוס קלקר. איך הייתם מגיבים?

עבור הורים יכול מצב זה להיות מאד מפחיד ובצדק, שכן הסיכון העיקרי הוא סיכון בריאותי. בדרך כלל ההתנהגות חולפת והתייחסות מיידית למצב מאפשרת שינוי מהיר.

הפרעות אכילה מתאפיינות לרוב בעיסוק אובססיבי סביב המראה והמשקל. אך בקרב אנשים הסובלים מתסמונת פיקה (pica syndrome), ההפרעה אינה מתבטאת בהכרח בתזונה מועטה או מוגברת, אלא קשורה במזונות שהם בוחרים להכניס לגופם. או ליתר דיוק, בחפצים ובחומרים השונים המשמשים אותם בתור מזון.

תסמונת פיקה – כשהפיצה וההמבורגר מתחלפים בחמר, חול ועפר

פיקה (pica) הידועה בתור ציפור העקעק, היא סוג של עורב אשר נוהג לאכול הכל מכל. בדומה לכך, אנשים הסובלים מתסמונת פיקה נוהגים לאכול חומרים וחפצים שאינם נחשבים למזון רגיל, בין אם מדובר בחול, עפר, שיער, נייר, פחם, סיד, צבעים או אבק.

חלק מהאנשים הלוקים בתסמונת נוהגים להתמקד בחומרים ספציפיים בלבד ולא משלבים בין סוגים שונים של חומרים או חפצים. כך לדוגמא, גיאופגיה מיוחסת לאנשים האוכלים אדמה, הזילופגיה מתקשרת לאכילת נייר ועץ ואילו פאגופגיה מתארת אנשים אשר אוכלים קרח באופן אובססיבי.

תסמונת פיקה נפוצה בעיקר בקרב ילדים קטנים ונשים בהריון, כאשר ברוב המקרים היא מתקיימת באופן זמני. אם כי לעתים, כשההפרעה לא מטופלת בזמן או כשמדובר בילדים בעלי בעיה התפתחותית כמו אוטיזם או פיגור, התופעה עלולה להימשך גם בבגרות.

השכיחות של תסמונת פיקה אינה ידועה נכון להיום, שכן פעמים רבות היא מדווחת רק במקרים של אשפוז בבית החולים כתוצאה מאכילה של חומרים מסוכנים, בין אם מדובר בהרעלת עופרת או בחסימת מעיים הנובעת כתוצאה מבליעה של חפצים כמו – אבנים, מסמרים או שיערות. ואכן, כשמדובר באכילה של חומרים וחפצים מזיקים, תסמונת פיקה עלולה להוביל לשלל בעיות רפואיות כמו – חסימת מעיים, פגיעה בכליות ובכבד והתפתחות של זיהומים שונים.

כאמור, בחלק מהמקרים מדובר במצב חולף, אולם פעמים רבות תופעה זו מצריכה טיפול מידי, בייחוד כאשר נוצר מצב רפואי המחייב טיפול דחוף, כמו חסימת מעיים או הרעלה. לצד זאת, לרוב יש לשלב בנוסף טיפול באמצעות תוספי תזונה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וכן טיפול משפחתי מותאם במטרה להקנות להורי הילד את הכלים הנחוצים לצורך התמודדות עם התופעה ולמידה של טכניקות יעילות שיסייעו לו לפתח הרגלי אכילה בריאים יותר.

תסמונת פיקה – ממה זה נובע?

תסמונת פיקה מתפרצת לרוב בשל מחסור בחומרים מסוימים הנחוצים לגוף, כמו ברזל, אבץ והמוגלובין. כאשר לעתים ניתן לקשור בין אכילה של חומרים מסוימים לחסרים ספציפיים. כך לדוגמא, אכילת עפר עשויה להעיד על מחסור באבץ או בברזל. זאת הסיבה שאנשים רבים המתמודדים עם ההפרעה נעזרים בתוספי תזונה שונים, במטרה להשיב לגוף את אותם חומרים חיוניים באופן טבעי, מבלי להסתכן באכילה של חפצים רעילים ומסוכנים. לצד זאת, לעתים התסמונת עשויה להתפתח כתוצאה מחוסר תזונתי מכוון, בעקבות דיאטה חריפה והימנעות מאכילה של מזונות רבים.

כאמור, תסמונת פיקה מופיעה בעיקר בקרב ילדים, כאשר לעתים מדובר בתופעה חולפת המתפרצת בשלב האוראלי, בו ילדים רבים נוטים להכניס לפה חפצים שונים ומשונים כחלק מתהליך ההתפתחות שלהם. עם זאת, לעתים מצב זה עשוי להימשך גם בשלב מאוחר יותר, בין אם כתוצאה מבעיה התפתחותית מסוימת כמו אוטיזם או פיגור, או בשל הזנחה הורית וחוסר תשומת לב.

תסמונת פיקה עשויה להתפתח גם בקרב נשים בהריון, כאשר ההערכה היא כי מצב זה נגרם לרוב על רקע קיומה של אנמיה ומחסור בברזל.

מעבר לחוסר בוויטמינים ובמינרלים שונים, אנשים מסוימים נוטים לפתח תסמונת פיקה בעקבות הפרעות רגשיות שונות, כמו ocd או הפרעות מסוימות המתבטאות בפגיעה גופנית כתוצאה מתחושת דחף וקושי בשליטה בדחף זה, כמו –  טריכוטילומניה (תלישת שיער עצמית) או דרמטילומניה (חיטוט מסיבי בעור).

איך ניתן לאבחן את התסמונת – אילו מרכיבים חשוב להביא בחשבון?

אבחון של תסמונת פיקה מתבצע על בסיס מספר קריטריונים חשובים. ראשית כל, על מנת לקבוע כי אכן מדובר בתסמונת פיקה ולא במקרה חד פעמי, יש לוודא כי מדובר בתופעה הנמשכת לאורך חודש ימים ויותר, במהלכו האדם ניזון בעיקר מחומרים וחפצים לא אכילים.

בנוסף, בקרב תרבויות מסוימות קיימת מסורת המעודדת אכילה של חומרים מסוימים, כמו חמר. לכן, בעת תהליך האבחון יש לוודא כי האכילה של אותם חומרים וחפצים לא מתבצעת על רקע תרבותי כלשהו, אלא על סמך התנסות אישית אינדיבידואלית.

כפי שכבר ציינו קודם לכן, אכילת חומרים וחפצים לא אכילים נחשבת שכיחה בעיקר בקרב ילדים הנמצאים בשלב האוראלי, כאשר לרוב תופעה זו חולפת מעצמה בסביבות גיל שנה וחצי, שנתיים. כך שיש לבחון האם המצב תואם לשלב ההתפתחותי בו נמצא הילד או שמדובר בתופעה חריגה ביחס לגילו.

מעבר לכך, תהליך האבחון כולל לרוב תשאול מקיף מצד הפסיכיאטר המאבחן בנוגע לחומרים והחפצים שהילד נוהג לאכול ולאופן ההתנהלות שלו, על מנת לנסות להעריך את הגורם האפשרי להתפרצות התסמונת. כאשר לרוב הילד יופנה בנוסף לבדיקות נוספות על מנת לשלול או לאשר גורמים מסוימים אשר עשויים להוביל להתפתחות התופעה, בין אם מדובר באבחון פסיכולוגי או בבדיקת דם. בדרך זו ניתן לדעת האם מדובר בחוסר תזונתי או בתופעה הנלווית למצב נפשי מסוים.

דרכי טיפול בתסמונת פיקה – האם מדובר במצב חולף?

כאמור, במקרים רבים אכן מדובר במצב חולף, בעיקר בקרב ילדים. עם זאת, חשוב להבין שמדובר בתופעה מסוכנת אשר עלולה להוביל לנזקים רפואיים משמעותיים בטווח הארוך. כך שלעתים יש צורך לבצע הליכים רפואיים מסוימים על מנת לפלוט החוצה את אותם חומרים רעילים שהצטברו בגוף כתוצאה מאכילה ממושכת של חומרים וחפצים לא אכילים.

כחלק מתהליך האבחון של תסמונת פיקה, יתבצעו לרוב בדיקות דם וכן בדיקות הכרחיות נוספות על מנת לבדוק האם התפתחות התסמונת נובעת כתוצאה מחסרים תזונתיים כאלו ואחרים. במידה שתוצאות הבדיקה אכן מצביעות על כך, חשוב להיעזר בתוספי תזונה רלוונטיים, על מנת לקבל אספקה של אותם חומרים חיוניים באופן טבעי ומבוקר ולייצר איזון מחודש בגוף.

לצד זאת, חשוב לשלב בנוסף טיפול פסיכותרפי, בין אם מדובר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי או בטיפול פסיכודינמי. כאשר לרוב מומלץ לבצע את אותם טיפולים בהרכב משפחתי מלא, על מנת להעיר את תשומת לב ההורים להתנהגויות מסוימות בקרב הילדים ולהקנות להם כלים חיוניים וחשובים שיאפשרו להם לייצר דפוסי אכילה בריאים ונכונים יותר בקרב הילדים ובכך לסייע להם  להימנע מאכילה של חומרים וחפצים לא אכילים.

כמו כן, במצבים מסוימים כאשר האבחון הפסיכולוגי מצביע על בעיות נפשיות נלוות, ניתן להיעזר בנוסף בטיפול תרופתי מותאם.

לסיכום

תסמונת פיקה מהווה חלק מקבוצה רחבה של הפרעות אכילה. אך בניגוד להפרעות רבות הסובבות בעיקר סביב משקל ודימוי גוף, במקרה הזה הבעיה נובעת מעצם הבחירה מה לאכול. אמנם במקרים רבים היא חולפת מעצמה תוך מספר חודשים ללא צורך בטיפול ספציפי, אך לעתים יש צורך בטיפול מידי על מנת למנוע נזקים רפואיים עתידיים ולבסס דפוסי אכילה בריאים ונכונים יותר.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.