תקשורת מקרבת [תקשורת לא אלימה]: כיצד ליישם אותה בקשר?

תוכן עניינים

“אנחנו משתמשים בתקשורת מקרבת כדי להעריך את עצמנו בדרכים שמייצרות צמיחה ולא שנאה עצמית”. (מרשאל ב. רוזנברג)

תקשורת מקרבת, או בשמה הנרדף, תקשורת לא אלימה היא גישה לניהול תקשורת של מערכות יחסים שפיתח בשנות ה-60 ד”ר מארשל ב. רוזנברג. גישה זו מכוונת להשיג תקשורת שבונה ומחזקת  קירבה, אמון ופתיחות ביחסים. ניתן להשתמש בגישה בניהול ויישוב סכסוכים, גישור, בין הורים לילדים, בין בני זוג ולמעשה בכל סוג  של יחסים. לגישה יש פרוטוקולים והנחיות לאופן הביטוי המילולי מול האדם השני באופן לא אלים, שיוביל למציאת הדרך למימוש הצרכים של שני הצדדים. כיום נעשה שימוש בגישה הזאת ביותר מ-200 ארצות בעולם ובמוסדות גדולים.

מדוע אנחנו נקלעים לריבים מיותרים מלכתחילה?

בשורש של כל התקף כעס ומאבק כוח יש צרכים לא מסופקים” (מארשל ב. רוזנברג)

גישתו של ד”ר רוזנברג פותחה מתוך צורך ליישב קונפליקטים הנוגעים לתקשורת בין אישית ואף לנסות ולמנוע אותם. ריבים הם למעשה תוצאה ישירה של התנגשות של צרכים של שניים או יותר אנשים. בני האדם נושאים עמם מטען שהתגבש לאורך שנותיהם שמורכב מכל ההתנהגויות, התפיסות והמחשבות שספגו ולמדו- בילדות ובהמשך חייהם.  לכל אחד יש את הפרשנות שלו למעשיי ודבריי האחר מתוך השענות על אותו “אני” שהתגבש. כאשר קיימת פרשנות שלילית למעשיי האחר וחוויה שנעשה לאדם עוול, עולים רגשות שונים כואבים, כמו תסכול, אכזבה, האשמה, עצב וכדומה, רגשות אלו מובילים למחשבות קשות שמתורגמות למילים. מילים במסגרת של ריב יכולות להיות דוקרות, האדם השני נפגע וכואב בעצמו וגם כן מפרש את הסיטואציה באופן שלילי, התאם למטען האישי שלו. דרך יותר מובנת להסתכל על זה היא לחשוב על זה כך שבתוך כל אחד מאיתנו שוכן ילד, הילד שהיינו. דמות נוספת שיש בכל אחד מאיתנו היא דמות ההורה – הורה פנימי של עצמו. כאשר כואב לנו, לעיתים קרובות, מתעורר הילד הפנימי ומנהל את הסיטואציה מה שיוצר מצב שבו שני אנשים מבוגרים מאפשרים לילדים הפנימיים שלהם לנהל את הסכסוך ללא המבוגר אחראי שיעצור וידבר את קול ההיגיון.

מערכות יחסים הם הרבה פעמים עניין מורכב. מורכבות יכולה להיווצר בין בני זוג כאשר התקשורת מתחילה להיות מנוהלת מתוך אמוציונאליות ומתעוררים אי הבנות, לקויי תקשורת האשמות וכדומה. במקרים כאלו מומלץ להיעזר בטיפול זוגי שיסייע לשפר את איכות התקשורת. במקרים אחרים, מתעוררים סכסוכים בין הורים וילדיהם בעיקר עם ילדים בגיל ההתבגרות. גיל ההתבגרות עשוי להיות רצוף בקשיי תקשורת של הנער עם העולם ובפרט עם הוריו, לפעמים יש רצון למרוד, להתרחק ולהאשים את ההורה בקושי של הילד וזה שלב טבעי. קורה שהדברים יוצאים משליטה, הרחבה על הנושא ניתן לקרוא במאמר הזה.

תקשורת מקרבת – הגישה לפיתוח סובלנות והקשבה

“כשאנחנו שומעים את הרגשות והצרכים של האחר, אנחנו מזהים את האנושיות המשותפת.

גישת התקשורת המקרבת מייצרת יותר קירבה על ידי דיאלוג ישיר, בוגר שבו כל אחד מן הצדדים נוטל את האחריות על דבריו ומעשיו. מתוך התבוננות וחקר מעמיק של מערכות יחסים, ניסח מארשל פרוטוקול של שיח בריא שאותו הוא ממליץ ליישם בתוך שיח שיש בו קונפליקטים אך לא רק, גם לאמץ אותו לתוך השיח היום יומי על מנת למנוע חיכוכים ולייצר מערכת יחסים מיטיבה שנעים לקחת בה חלק. מארשל בנה את המודל בהתבסס על שני אספקטים חשובים בקשר- ביטוי העצמי והקשבה אמפתית. עקרונות עליהם הוא שם דגש כחשובים ביותר לשיח מקרב וארגן אותם לתוך שלבים.

4 המרכיבים של תקשורת מקרבת

קיימים 4 מרכיבים המסודרים לפי שלבים אותם קל ללמוד וליישם בעת הצורך. בנוסף, גם לדרך ההקשבה יש שלבים אותם נפרט בהמשך.

ביטוי עצמי

  1. התבוננות: יכולת לתאר את הדברים באופן שחף מפרשנות, עובדתי.
  2. רגש: ציון הרגשות שמתעוררים באדם (כעס, עצב אכזבה) באופן נקי ללא השלכות ופרשנויות שלהם.
  3. צורך: תיאור של הצורך של האדם במצב הנתון. למשל- זקוק לקרבה, הקשבה, מרחב וכדומה.
  4. בקשה: תיאור הבקשה של האדם מהזולת לאור הרגש והצורך שהתעוררו. דוגמא: כשבאתי הביתה וראיתי שהשיש מלוכלך התעורר בי תסכול, הייתי עייפה וכבר רציתי לישון ועם זאת הייתי צריכה להשאיר את הבית נקי, תוכל בפעם הבאה לשים לב שהשיש נקי?”.

הקשבה

מארשל מכנה את סוג ההקשבה הנדרשת לתקשורת מקרבת “הקשבה עם חמלה”. הוא מדבר על 3 שלבים שצריכים להכלל בתוך אותו אופן של הקשבה-

  1. להקשיב כאשר אנו שמים בצד את הקושי שהתוכן מעורר בנו ולהקשיב מתוך הרגשת חמלה.
  2. זיהוי הצרכים (לפי ניחוש) של הזולת שעולים מדבריו.
  3. לתת תוקף לדבריי הדובר. ” אני שומעת שאתה נמצא במצוקה כי הצורך של לא התממש”. לתת תוקף לדבריו של מישהו הכוונה היא כמו לאשר שהבנו את המצב, לתת מסר לאדם השני ששמענו אותו ואת הצורך שלו, שהוא ירגיש ש”רואים אותו”. שלב זה הוא חשוב כי הוא מעניק את האמפתיה לאדם השני ומייצר קירבה.

מה ניתן ללמוד מתקשורת מקרבת?

תקשורת מקרבת היא למעשה לימוד מתמשך ותהליכי הכולל יישום שלו בשטח כתנאי הכרחי להצלחתו. תרגול של השיטה הוא חלק מהלימוד שלה. תקשורת מקרבת מלמדת אתה אדם:

  • לראות את האחר
  • להקשיב הקשבה נקייה
  • להיות אותנטי יותר בשיח הפנימי שלו עם עצמו
  • להתבונן ולהקשיב ללא שיפוט
  • להישאר בתקשורת בריאה במצבים מורכבים גם כאשר קשה
  • לנהל מערכות יחסים בריאות יותר על בסיס תקשורת טובה.

ניתן לראות הרחבה בקישור הבא .

תרגילים לחיזוק תקשורת מקרבת:

לפני שאנו מתרגלים “על רטוב” מומלץ לתרגל את תורת התקשורת המקרבת על “יבש”, כלומר לא בעיצומו של ויכוח שנוצר עם אדם קרוב.

  1. תרגלו תצפית נקייה: זה השלב הראשון במודל. במסגרתו אתם יכולים לשבת עם עצמכם ולהזכר בסיטואציה מחייכם שלא מפעילה (מעוררת רגש שלילי) אתכם מול מישהו, ולתאר בעובדות מה קרה שם. שימו לב -אין לתאר מה הרגשנו, מה חווינו ואיך מפרשים את האירוע. למשל- ” הוא ישב לבד ואני הגעתי, דיברנו קצת והוא סיפר על כך וכך”.
  2. תרגלו זיהוי והבעה של רגש מול אדם קרוב- ספרו לאדם קרוב כיצד אתם מרגישים כרגע. תארו את הרגשתכם בלבד בלי לתאר את המחשבות שלכם על מה אתם מרגישים ואת הפרשנות שלכם למצב.
  3. תרגלו זיהוי צורך והבעה שלו: שבו מול אדם קרוב ואמרו לו מה הצורך שלכם כרגע. גם כאן, אין לערב תיאור של רגש, מחשבות או התנהגות. “אני צריך כרגע שקט ומרחב”.
  4. תרגלו בקשה: תרגלו בקשה שלכם כלפי מישהו. כדאי לעשות זאת בהקשר של מצב שאינו מפעיל אתכם מאד, או בתוך ויכוח סוער אלא במצב נייטרלי יחסית.

הדרך להחלמה, תחושת שייכות, משמעות ושביעות רצון מהחיים עוברת דרך מערכות יחסים מיטיבות ומספקות.

“אנשים מחלימים מהכאב שלהם כשיש להם חיבור אמיתי אם אדם אחר”. (מרשל ב. רוזנברג).

כשמתעורר קושי ותחושת תקיעות במערכות יחסים, אם אתם לא מצליחים לייצר מערכת יחסים משמעותית, או לתקשר בצורה נכונה עם הילד שלכם, אנחנו מזמינים אתכם להתייעץ עם המומחים שלנו ב“מכון חיבורים“. טיפול רגשי יכול לסייע בזיהוי של צרכים, רגשות וללמוד איך לתקשר באופן מקרב עם הקרובים אלינו.

שאלות ותשובות

תקשורת מקרבת

מאמרים בנושא:

רוצים לדבר איתנו?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן