רבים מאתנו סובלים לעתים מתחושה קלה של דכדוך וחוסר מצב רוח. אך בעוד שעבור רבים מאתנו מדובר בתקופה קצרה וחולפת, לעתים סימפטומים אלו עלולים להימשך לאורך זמן ולהעיד על קיומה של דיסתימיה ( Dysthymia)- הפרעה במצב רוח, המלווה בתסמינים קלים של דכאון הנמשכים לאורך זמן.
בניגוד לדיכאון קליני, דיסתימיה מתאפיינת לרוב בתסמינים קלים יותר המאפשרים לאדם לנהל אורח חיים תקין במקביל. אך בניגוד לדיכאון רגיל המתפרץ לרוב לאורך זמן מסוים, דיסתימיה מתאפיינת באפיזודות ארוכות יותר, בליווי תסמינים שונים בדרגות חומרה משתנות, כאשר לעתים מתרחשת החמרה במצבו של האדם, ואילו בימים אחרים חלה רגיעה בעוצמת התסמינים. דיסתימיה היא הפרעה שכיחה יחסית הנפוצה יותר בקרב נשים מאשר גברים ומתאפיינת לרוב במספר תסמינים עיקריים, בין אם מדובר במצב רוח ירוד, חוסר עניין בסביבה ובתחומי עניין שונים, עצבנות, עייפות, חוסר ריכוז או הפרעות בתיאבון.
דיסתימיה לרוב מלווה בהפרעות נוספות אשר עשויות להשפיע על מהלך ההפרעה, בין אם מדובר בהתקפי חרדה, דיכאון קליני, או שימוש בחומרים מסוכנים כמו אלכוהול וסמים. בחלק מהמקרים, מדובר בתופעות המתפתחות כתוצאה מדיסתימיה, אולם לעתים שתי ההפרעות מתקיימות במקביל וקשורות לאותו גורם, בין מדובר בגורם סביבתי, ביולוגי, גנטי או קוגניטיבי. כמו כן, לעתים ההפרעה הנוספת עשויה לעורר תסמינים מסוימים המזוהים עם דיסתימיה.
אמנם לא ניתן להעלים כליל את התסמינים המזוהים עם ההפרעה, אולם ישנם מספר טיפולים מומלצים שעשויים להקל על אנשים המתמודדים עם ההפרעה ולסייע להם לנהל חיים תקינים ומלאים. לרוב, על מנת לטפל בהפרעה באופן היעיל ביותר, רצוי לשלב בין טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד המסייע למטופל לבסס דרכי חשיבה חיוביות יותר, לבין טיפול תרופתי ממוקד המסייע למתן את תחושת הדכדוך המאפיינת אנשים רבים הלוקים בהפרעה.
התסמינים הנלווים לדיסתימיה מזכירים במידה מסוימת תסמינים המאפיינים דיכאון מג’ורי, אולם לרוב הם מופיעים באופן מתון והדרגתי יותר. תסמינים אלו באים לידי ביטוי במגוון אופנים, בין אם מדובר בפן הקוגניטיבי, החברתי או באמצעות ביטויים פיזיים כאלה ואחרים. התסמינים המאפיינים דיסתימיה כוללים בין השאר: דכדוך מתמשך, חוסר חשק ומוטיבציה, כעס, עצבנות, חוסר שקט, חוסר ריכוז, התבודדות, בעיות בזיכרון, תיאבון לא יציב והפרעות שינה קשות. כמו כן, תסמינים אלו לא מופיעים באופן קבוע ועלולים להיפסק לאורך תקופות מסוימות. אולם לרוב הם חוזרים כעבור מספר ימים.
לאורך השנים נעשו מחקרים שונים המייחסים לדיסתימיה מגוון גורמים, בין אם מדובר בגורמים גנטיים, תהליכים ביולוגיים, מאפיינים קוגניטיביים מסוימים או אלמנטים סביבתיים.
מחקרים שונים שנעשו לאורך השנים מצביעים על תופעות ביולוגיות בקרב אנשים הלוקים בדיסתימיה, הקשורות בדפוסי שינה מסוימים. שכן אנשים רבים הסובלים מדיסתימיה מתאפיינים בהפרעות שינה קשות. מעבר לכך, על סמך נתונים מחקריים רבים, ניתן לקבוע כי ישנה הסתברות גבוהה יותר ללקות בדיסתימיה, במקרה שאחד מבני המשפחה הקרובים לקה בהפרעה זו בעבר.
חוקרים רבים, בעיקר בתחום הפסיכואנליזה, מקשרים בין דיסתימיה לחוויות ילדות וליחסים בתוך המשפחה. שכן, ילדים שחוו אירועים משמעותיים וקשים כמו פרידה, או התעללות, עלולים לפתח דפוסי התנהגות מסוימים כמו- כעס, עצב, תוקפנות, או הערכה עצמית נמוכה, המהווים בסיס לתסמינים רבים הנלווים לדיסתימיה.
אנשים רבים המתמודדים עם דיסתימיה, מתאפיינים בתכונות אופי מסוימות ודפוסי התנהגות ספציפיים שעלולים להוביל להתפתחות של תסמינים המזוהים עם דיסתימיה, בין אם מדובר בערך עצמי ירוד או בתחושה של ייאוש וחוסר אונים. לכן, טיפול התנהגותי קוגניטיבי, נחשב לאחת מהשיטות היעילות ביותר לצורך התמודדות עם דיסתימיה, שכן הוא מאפשר ללוקים בהפרעה לפתח מודעות לאופן בו הם מתנהלים ולנסות ליישם שיטות פעולה חיוביות ופרודוקטיביות יותר.
אמנם אנשים רבים הלוקים בדיסתימיה, נוטים לאבחן את עצמם על פי קריטריונים מסוימים, אולם יש להביא בחשבון כי תסמינים מסוימים הנלווים להפרעה עשויים לאפיין גם תופעות אחרות, כך שעל מנת לאבחן האם אכן מדובר בדיסתימיה, יש לפנות לפסיכיאטר.
תהליך האבחון של דיסתימיה כולל תחקור נרחב לגבי התסמינים מהם המטופל סובל, לרבות סקירת ההיסטוריה הרפואית שלו. כמו כן, יש לוודא כי אכן מדובר בדיסתימיה ולא בהפרעות אחרות בעלות מאפיינות דומים כמו- דיכאון מג’ורי. בנוסף, יש להסתמך על מספר קריטריונים מסוימים המעידים על קיומה של ההפרעה כמו- דכאון קל שנמשך לאורך זמן. כאשר לרוב מדובר בתקופה של שנתיים לכל הפחות עם אפיזודות קלות בין לבין, כך שגם אם הסימפטומים נעלמים למשך תקופה קצרה, הם מופיעים שוב לאחר מספר ימים.
כמו כן, מצב זה מתאפיין לרוב במספר סימפטומים נלווים כמו- הפרעות בתיאבון, ייאוש, קשיי ריכוז, או הפרעות שינה המלוות בעייפות מתמשכת. בנוסף, יש לוודא כי הסימפטומים אותם מתאר המטופל לא נובעים כתוצאה משימוש בתרופות או מחומרים אסורים כאלה ואחרים או כתוצאה מהפרעה רפואית אחרת.
אמנם דיסתימיה, בניגוד לדיכאון מג’ורי, מאפשרת לרוב ניהול אורח חיים תקין, אולם על מנת לאבחן את ההפרעה חשוב לוודא כי המטופל מצוי במצוקה פסיכולוגית המשפיעה באופן מסוים על היבטים שונים בחייו, בין אם מדובר בפן החברתי, במישור החברתי או באספקטים חשובים אחרים.
אנשים רבים הסובלים מדיסתימיה לא פונים לטיפול, שכן בניגוד לדיכאון קליני המלווה בתסמינים קשים יותר המקשים על התפקוד היום יומי, דיסתימיה מתאפיינת לרוב בתסמינים בדרגת חומרה מתונה יותר, כך שאנשים רבים הלוקים בה, כלל לא מודעים לכך שמדובר בהפרעה קלינית המצריכה טיפול.
עם זאת, דיסתימיה לא מטופלת עלולה להוביל להחרפה בחומרת התסמינים, כאשר לעתים מצב זה עלול להוביל למצב של דיכאון קליני. ישנם סוגי טיפול שונים בדיסתימיה, אם כי לרוב נהוג לבחור בטיפול משולב הכולל טיפול תרופתי לצד טיפול פסיכולוגי.
טיפול זה יכול לסייע כאשר יש צורך לרדת לשורש הבעיה ולהבין את הגורמים להתפרצותה. שיטת טיפול זו מתמקדת לרוב בעברו של המטופל ובחוויות מילדותו, כמו גם בדרכי ההתנהלות שלו בהווה, בניסיון להבין האם המטופל חווה אירועים אשר גרמו לו לפתח תסמינים מסוימים המזוהים עם דיסתימיה כמו- דכדוך וחוסר מוטיבציה, וכיצד הם באים לידי ביטוי בהתנהלות היום יומית שלו. גישה זו מצריכה פתיחות וסבלנות רבה מצד המטופל.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול קצר מועד ממוקד המאפשר למטופל לנתח את דרכי ההתנהלות שלו באופן מודע, תוך יישום של דרכי התנהגות חיוביות ובריאות יותר. טיפול זה נמצא יעיל במיוחד במקרים של דיכאון וחרדות ומשלב בין פן קוגניטיבי לתרגול מעשי. כמו כן, גישה זו מתמקדת בבעיה עצמה, מבלי להתחקות אחר הגורמים לה, זאת בניגוד לטיפול פסיכותרפי. טיפול זה יכול לסייע למטופל להתנער מהפסימיות והייאוש המלווים אותו דרך קבע ולאמץ דפוסי מחשבה בריאים יותר.
תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה- SSRIעשויות להפחית תסמינים מסוימים הנלווים להפרעה כמו- דכדוך ומצב רוח ירוד. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון כי תרופות אלו עשויות לעורר תופעות לוואי מסוימות שעלולות להחריף תסמינים אחרים הנלווים להפרעה. כמו כן, לרוב טיפול תרופתי לבדו לא מספיק בכדי להתמודד עם מגוון הסימפטומים המאפיינים דיסתימיה, כך שלרוב מומלץ לשלב זאת יחד עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי המסייע למטופל לגבש דרכי חשיבה בריאות יותר.
דיסתימיה, בניגוד לדיכאון מג’ורי, עשויה להימשך לאורך זמן רב ומלווה בתסמינים שונים הבאים לידי ביטוי בעיקר במצב רוח ירוד ובתחושת דכדוך מתמשכת. אף על פי שמדובר בהפרעה מאוד שכיחה, אנשים רבים הלוקים בה לא פונים לטיפול, מה שעלול להוביל להחרפה של תסמינים השונים הנלווים לה.
דכאון מתמשך ויום יומי, הוא לא עניין של מה בכך. אם אתם חשים בדכדוך מתמשך המלווה במצב רוח ירוד ובחוסר מוטיבציה, חשוב לפנות לגורם מאבחן ולטפל בכך בהקדם.
צוות המטפלים במכון חיבורים מתמחה בטיפול בסוגים שונים של דיכאון וחרדה, באמצעות מגוון רחב של שיטות טיפול פסיכולוגיות קוגניטיביות. במסגרת הטיפול תוכלו לקבל כלים אפקטיביים ויעילים שיסייעו לכם להחליף את תחושת היאוש והעצב בדפוסי חשיבה שלווים ובריאים יותר.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
