גירושין הם קשים כמעט תמיד. קשה לסיים קשר זוגי שבמרכזו ילדים באופן חלק וקל. אבל יש מקרים בהם הורה ממניעים רגשיים בוחר להסית את הילד נגד ההורה האחר. מקרים כאלה, הם קשים מאד והוגדרו כתסמונת מוכרת. מה המניעים של הורה לעשות זאת? ואיך נכון להתמודד? איך נסייע למי שהכי נפגע כאן לבסוף- הילד/ים.
תופעה זו הוגדרה בתור תסמונת הניכור ההורי, במסגרתה הילד מתנכר לאחד מהוריו ונוקט בהתנהגות שלילית כלפיו הכוללת השמצות, רצון להימנע משהיה אצלו והתעלמות. טענותיו של הילד והאשמות נגד ההורה הן ללא ביסוס מציאותי. התנאים בהם מתרחש ניכור הורי הם על רקע של גירושין של ההורים או פרידה, הילד נוטה “לתפוס צד”, לצדד בהורה אחד ולהתנכר לשני, לפעמים עד כדי ניתוק הקשר, מה שקרוי- “ניכור מלא”. תופעה זו איננה חדשה והתרחשה רבות לאורך ההיסטוריה אך קיבלה הכרה וביסוס מחקרי רק בעשורים האחרונים. פרופסור ריצ’רד גרדנר היה זה שתבע את המונח “ניכור הורי” וחקר את הנושא לעומק, גרדנר ניסח מודל המציג את התופעה והגדיר 3 רמות חומרה שלה. גרדנר זיהה שניכור הורי מתרחש בעקבות הסתה שעורך הורה אחד נגד השני באוזניי הילד, והם מחלחלים לתודעתו באופן שגורם לו להאמין בהם ולאמץ אותם. במונחים מקצועיים ההורה שמסית נקרא ההורה “המנכר” וההורה השני ה”מנוכר”.
מערכות נישואין שמגיעות לקיצן, בייחוד כאשר יש ילדים בתמונה, הן לא דבר שקל לסיים, תמיד ישנן מורכבויות הקשורות לקשר הזוגי, מטענים מהעבר, לפעמים אבל, קינאה ותחושות של פירוק. ילדים שהוריהם מתגרשים, בהרבה מקרים חווים בלבול וכעס, העוגן המשפחתי המוכר מתפרק וזהו משבר קשה, כל ילד מקבל את הגירושין בהתאם לגילו ומבנה אישיותו וכן אופן וטיב היחסים של ההורים בזמן הגירושין.
גירושין מורכבים וסבוכים עלולים להוליד את התופעה הזאת מתוך טינה שנוטר אחד מבני הזוג כלפיי השני הגורמת לו להסית את ילדו נגד ההורה האחר. ההסתה המכוונת של אחד ההורים נגד השני משפיע על הילד עמוקות וגורם לו להזדהות טוטאלית עם ההורה המנכר, ולראות את ההורה המנוכר באור שלילי ולסלוד ממנו. במקרים אחרים, ההורה המתנכר כלל לא מודע לכח של המילים שהוא מביע בנוכחות הילד ובגלל חוסר שליטה שלו ברגשות שלו בפניי הילד, הילד מאמץ את הרגשות ועמדות הללו ומתנכר להורה השני.
ילדים מבטאים את ההתנכרות ברמות ובאופנים שונים בהתאם לאופיים, אופן ההתנכרות משתנה גם בהתאם לגיל הילד. בהרבה מקרים התהליך הוא הדרגתי וישנה התדרדרות והחמרה ביחסים מצד הילד, ביטויי הניכור יכולים לכלול רצון להימנע מקשר עם ההורה ומסתגרים בחדרם כאשר נמצאים אצלו, דיבור והתנהגות אלימה או עיונת, הטחת חשדות והאשמות כעס ובהרבה מקרים גם ניתוק של הקשר. ניתן לזהות ניכור הורי כאשר דבריי הילד אינם תאומים את המציאות, מנופחים או מזוייפים, ונשמע כאילו מישהו אחר דובר מגרונו. מנגד- הילד יפגין יחס הפוך כלפי ההורה המתנכר, כמו קירבה הזדהות ואהדה.
כאמור, פרופסור גרדנר זיהה 3 רמות של ניכור הורי בדרגת חומרה שונות:
יש הבעת נכונות מצד הילד לשתף פעולה עם ההורה, להגיע אליו הביתה ולשהות במחיצתו, עם זאת, הילד מותח על ההורה ביקורת ומביע חוסר אמון וחשדות לעיתים. מנגד הילד חווה הזדהות עם ההורה שמנכר. מצב זה אינו דורש התערבות החוק ובית המשפט.
הילד נוטה לסלוד מההורה המנוכר, נוהג בו בבוז ובזלזול, ומתחיל להביע חוסר נכונות להגיע אליו. במקרה זה הילד יישאר אצל ההורה המנכר אך יוטלו עליו מגבלות משפטיות בהתאם למקרה כולל מעצר בעת אי ציות.
עלול להגיע להתנהגויות אלימות מצד הילד כלפיי ההורה המנוכר, יש הבעה גלויה של סלידה ופחד ממשי מאותו הורה והמצב עלול להגיע לנתק מוחלט של הילד מההורה. על פי גרדנר מצב זה דורש העברת הילד למשמורת ההורה המנוכר או מקום נייטרלי.
ניכור הורי הינו סוגייה מורכבת וכאובה, אשר ההתמודדות איתה היא מערכתית ובמקרים קיצוניים מתעורר צורך לערב את המערכת החוק והמשפט ורשויות הרווחה אשר אמונות על עשיית צדק ודין ומתן מענה שיקדם את רווחת הילד. כיום יש הרבה מודעות לתופעה, היא נחקרת ומוכרת לרשויות, אך גם להם הסוגייה מורכבת להתמודדות בשל המצב הרגיש והטעון. ההורה המנוכר חש חוסר אונים איום ונורא כי ידיו כבולות, הטיפול בסוגייה חייב להיעשות ברגישות מקסימלית על ידי כל הגורמים ובייחוד בתוך השיח עם הילד.
שילוב של טיפול רגשי בסיטואציה של ניכור הורי יכולה להיות משימה מורכבת אבל נחוצה מאין כמוה. יכול להיות שההורה המנכר יביע התנגדות, וגרוע מכך, שהילד לא יהיה מוכן לעבור טיפול כזה. במצבים כאלה, חשוב מאד שלכל הפחות ההורה המנוכר יגיע להדרכה וטיפול בעצמו על מנת לקבל כלים להתמודדות עם המצב מול הילד ומול המצוקה שלו עצמו שמתעוררת לאור מצב זה. טיפול בילד שמפגין ניכור כלפי אחד ההורים מוכרח להיות זהיר, קשוב ורגיש בשל הסיטואציה הרגשית הסבוכה בה המשפחה נמצאת והילד שנושא את העול הזה על כתפיו. בהרבה מקרים בשל קונפליקט טעון בין שני ההורים הם מתקשים לראות בבהירות את טובתו של הילד והוא נפגע מהמצב קשות גם בלי כוונת מזיד של ההורה המנכר. ילדים כאלה דורשים התערבות טיפולית עם ראייה מערכתית ומתן טיפול בו מעורבים שני ההורים, כדי להגביר את סיכויי ההטבה וההצלחה. טיפול רגשי כמו CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) או טיפול באמצעות אומנות יכול לאפשר לילד מקום נייטרלי בו אפשר להניח למלחמה התמידית המתקיימת בתוכו, להביע את הפחד והבלבול שקיים בו וגם לתת לו כלים להתמודדות ועזרה בתיווך הסיטואציה המבלבלת, על ידי גורם שלישי ונייטרלי, המטפל. בעבודה עם ילדים צעירים יותר (מתחת לגיל 6-7) עבודת טיפולית תעשה באמצעות משחק שדרכו ניתן לעבד את הקושי בצורה מיטבית.
מכון חיבורים מציע טיפולים פסיכולוגיים בשיטות מתקדמות הניתנים על ידי צוות רב תחומי, עתיר ידע ונסיון בעולמות הטיפול בילדים ובמצבים משפחתיים מורכבים. מזמינים אתכם להתייעץ איתנו לכל שאלה, לצורך הכוונה והתאמת תכנית טיפולית באופן אישי.
hiburim
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
