fbpx

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

הפרעות אכילה

כותב:
תוכן עניינים

אנשים רבים מתמודדים עם קשיים רגשיים, עיסוק אובססיבי בהרגלי האכילה מהווה מנגנון שנועד לפצות על קשיים אלו או להוות ערוץ ביטוי למצוקה. חשוב לדעת לזהות מתי מדובר בהפרעת אכילה שיכולה לפגוע בתפקוד התקין ואף להיות מסכנת חיים על מנת להקדים ולתת טיפול תומך.

 

מה הן הפרעות אכילה?

רבים סובלים מאכילה רגשית המאופיינת במציאת נחמה והתמודדות עם חרדה, מתח, כאב ולחצים על ידי אכילה לא מבוקרת, למעשה ישנו קשר בין אכילה ורגש, אכילה יכולה “למלא” חללים רגשיים, ולחולל תחושות טובות. עם זאת, לא כל מי שאכילה אצלו בעלת אופי רגשי, מתמודד עם הפרעת אכילה.

הפרעת אכילה היא התמודדות נפשית, הכוללת דפוסים אובססיביים שבמסגרתן קיים עיסוק כרוני באכילה, דפוסי האכילה ומשקל. הפרעת האכילה גורמת לשיבוש בתפיסת העצמי והגוף ופוגעת בערך ובדימוי העצמי.

אילו סוגים של הפרעות אכילה קיימים?

הפרעות אכילה מחולקות ל – 4 סוגים שונים על פי ה DSM האמריקאי – ספר האבחון הפסיכיאטרי הרשמי:

  • אנורקסיה נרבוזה: הפרעת אכילה הכוללת הימנעות והצבת גבולות עצמיים נוקשים על דפוסי האכילה. הסובל/ת מההפרעה יצמצמו באופן הדרגתי את צריכת המזון שלהן ויעקבו באופן מוגז אחר משקל הגוף שלהן, גם בעת רזון קיצוני. אנורקסיה נחשבת להפרעת האכילה המסוכנת ביותר עם אחוזי התמותה הגבוהים ביותר.

 

  • בולימיה נרבוזה: הפרעת אכילה שבמרכזה קונפליקט, היוצר חוסר איזון בדפוסי האכילה, לצד כמיהה עזה להגיע למשקל מסויים ולרזות יש התפרצויות בולמוס של דחף עז לזלול. קיימת התנהגות מפצה לאחר התקף בולמוס של התרוקנות מלאכותית באמצעות משלשלים או הקאות. מתמודד/ת עם בולימיה נמצא במצוקה נפשית ולכוד בדפוס מעגלי כאשר יש אכילת יתר- אשמה- התרוקנות מלאכותית והרסנית לגוף.

 

  • אכילה כפייתית: התקפי בולמוס של אכילה אינטנסיבית ונחפזת, קיים דחף לאכול כמויות לא מותאמות של מזון בזמן קצר. בולמוסי האכילה נמשכים עד להרגשת מלאות קיצונית. בשונה מבולימיה, כאן לא קיימת התנהגות נגדית מפצה ומתמודד/ת עם ההפרעה נותר עם תחושה קשה של אשמה וגועל. גם במקרה הזה, האכילה נועדה לפצות על רגשות קשים ומצוקות נפשיות.

 

  • הפרעת אכילה לא ספציפית: הופעה של סימפטומים של הפרעת אכילה אך לא בצורה סדורה ובאופן שניתן לבצע אבחנה של הפרעת אכילה ספציפית. לדוגמא: מופעים של הימנעות ממזון כמו באנורקסיה אך השארות משקל הגוף תקין, קיום של תסמינים מסוימים של אנורקסיה ללא התדרדרות בריאותית חמורה.

 

השכיחות של הפרעות אכילה בתקופות שונות בחיים

השפעותיה של הפרעת אכילה עלולות להיות מסכנת חיים וגורמת נזק נפשי ובריאותי כאחד. המחקרים מצביעים כי 9% מהנשים וכ 3% מהגברים סובלים מאנורקסיה, כ 1.5% מהנשים ו-5% מהגברים סובלים מבולימיה, ו-3% מהנשים ו-2% מהגברים סובלים מאכילה כפייתית. זאת כאשר 85% מהמתמודדים/ות עם הפרעות אכילה בגילאי 12-20.

בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית בשכיחות הסובלים מהפרעות אכילה וברמת הקיצוניות של הסמפטומים המלווים בעיה זו.  ניתן לראות כי תחילת הופעתה של ההפרעה מאובחנת אצל ילדות וילדים בגילאים מוקדמים ולעיתים קרובות נמשכת שנים ארוכות.

הפרעת אכילה מורכבת מדפוס התנהגותי של צריכת יתר או לחלופין צמצום עד כדי הרעבה עצמית, דפוס מחשבתי של דימוי גוף מעוות ודפוס רגשי של שליטה הרסנית. אחד הקשיים המרכזיים באבחון וטיפול בהפרעה זו הוא גורם ההכחשה שנלווה להן, הסובלים מההפרעה מודעים לעובדה שיש בעיה רצינית במקרים נדירים בלבד ובשל כך ישנה חשיבות עליונה לתשומת לב מהסביבה המיידית שבמקרים רבים היא שמובילה לגילוי המצוקה ודוחפת לטיפול בה. במקרים בהם לא קיימת נכונות מלאה של הסובלת מההפרעה לקבל טיפול, דפוסי החשיבה מקובעים וקיימת הדחקה של המצב המסוכן, תפקידם של בני המשפחה והקרובים הוא להיות ערים להתפתחות הבעיה ולהמליץ על טיפול לפני החמרת המצב הבריאותי והנפשי של הסובל מהפרעת האכילה.

 

 

הסיכונים

להפרעות אכילה סיכונים בריאותיים ונפשיים מרחיקי לכת. למעשה, ניתן להשוות הפרעות אכילה לסוג של התמכרות כי המנגנון העומד מאחוריהן מונע מדפוס מעגלי, ההתנהגות המפצה מרגיעה בנפש דחף רגעי אך רק לפרק זמן קצר ומעט לאחר מכן שוב יש דחף לבצע את ההתנהגות, משמעות הדבר שנדיר שהן עוברות מעצמן ואף מחריפות ללא טיפול. סיכון ראשוני שמתרחש כאשר יש מצב של תת תזונה הוא פגיעה בשרירים, וביניהם שריר הלב שנחלש והופך את המתמודד/ת עם ההפרעה לחשופ/ה לאירועים לבביים. מעבר לכך, קיימות השלכות פיזיות בריאותיות נרחבות כגון: החלשת של העצמות, התייבשות העור וסדקים, כך גם באשר לשיער והציפורניים. במקרים בדרגת חומרה גבוהה גם הפסקת המחזור אצל נשים. בקרב ילדים ובני נוער יש סיכון גבוהה יותר לפגיעה לצמיתות מכיוון שמערכות הגוף החיוניות שלהם, עצבים ומח טרם סיימו להתפתח.

בתחילת ההתפתחות של ההפרעת האנורקסיה, התלונה העיקרית של אלו הפונים/ות לטיפול כוללת אובדן שליטה על הרגלי האכילה, “דיאטה שיצאה משליטה”, כמו התמכרות. השלכות נוספות של ההפרעה הן חוסר באנרגיה וחיוניות, קשיי ריכוז, הרגשה של חוסר סיפוק תמידי מרמת הרזון של הגוף ועיוות של התפיסה שלו, חשיבה על הגוף כ”שמן” בזמן שהוא מתחת למשקל הנורמה, אובדן חומרים חיוניים לתפקוד הגוף, מצבי רוח משתנים וקיצוניים, זעם, חרדה, עצב.

כאשר מדובר בבולימיה נרבוזה, עיקר הסיכונים נובעים מהרגלי ההתרוקנות שאינם טבעיים לגוף וגורמים לו לאבד הרבה נוזלים וחומרים כימיים שונים שמהווים את אבני הבניין שלו, בנוסף הקאות כרוניות פוגעות במערכת העיכול, בפה, בשיניים ובוושט. בשל איבוד מלחים וחומרים אחרים שחיוניים עבור תפקוד תקין של מערכת העצבים, היא עלולה להגיע למצבי התכווצויות של שרירים ותחושות של נמלול בקצוות הגוף. מבחינה רגשית, יש עלייה של רגשות כמו גועל, איבוד שליטה, אשמה, כאב ועצב.

נושא שרלוונטי גם לבולימיה וגם לאנורקסיה נרבוזה קשור למערכת ההורמונלית. מה שגורם למערכת ההורמונלית ואנדוקרינית בגוף לתפקד כסדרה אלו שמנים וכולסטרולים  חוסר צריכה שלהם או איבוד מתמשך שלהם על ידי התרוקנות מלאכותית, עלול להוביל לירידה דרסטית בהורמוני מין שגורמים לתופעות אצל נשים, כמו הפסקת המחזור החודשי, וכן ירידה בצפיפות עצם.

להפרעת אכילה כפייתית עלולים להיות סיבוכים וסיכונים הפוכים מהפרעות ההאכילה האחרות. במקרה זה, המצוקה של הגוף נובעת מאכילת יתר. מתמודד/ת עם ההפרעה עלול/ה לסבול מלחץ דם גבוה, השמנת יתר עד מצבים קיצוניים, רמת כולסטרול מעל הנדרש וסיכון למחלות לבביות. מבחינה רגשית, ההתמודדות היא לא פחות קשה, מתמודדים עם ההפרעה מתארים תחושות קשות של אשמה לאחר פרצי האכילה הבלתי נשלטים, תחושת אובדם שליטה על הגוף והחיים ככלל, תחושות של גועל, וכאב. הפרדוקס כאן הוא שאותו סבל מוביל את האדם לפצות על עליו בעוד מזון.

כמו כן, כתוצאה ממקרי קיצון מתמשכים וכרוניים של הפרעות אכילה, יש אף סיכון למוות. על מנת למנוע התדרדרות יש לטפל מוקדם ככל האפשר, טיפול מוקדם הוא בעל סיכויים טובים יותר להחלמה.

לא רק המסכים: אילו גורמים יש להתפתחות הפרעות אכילה?

גורמי הסיכון להפרעות אכילה אינם זהים מאדם לאדם אך נמצא מחקרית כי ישנם מכנים משותפים שחוזרים על עצמם אצל המאובחנות בהפרעות אכילה.

הפרעות אכילה מאד מושפעות מגורמים פסיכולוגיים ורגשיים. גורמים אלו  יכולים להיות טראומות מהעבר. למשל טראומות מיניות הגורמות לסובלת מהן להרגיש סלידה או אשמה ורצון לטהר את הגוף והקאה או צומות עונים על הצורך הזה. במקרים אחרים, כאב עמוק למשל של אובדן מישהו יקר עלול להחריף הפרעת אכילה. בטחון עצמי נמוך, ודימוי גוף שלילי אף הם עלולים להיות גורם פסיכולוגי עיקרי להתפתחות של הפרעת אכילה. בייחוד במקרים של אנורקסיה, דימוי גוף שלילי עלול להוביל לשאיפה, להישגיות ופרפקציוניזם במדידה של קלוריות יום יומית. כמו כן, נמצא קשר בין קיום של הפרעות אכילה להתמודדות עם חרדה שקדמה להתפתחות הפרעת האכילה.

אם נתייחס לגורמים ביולוגיים וסביבתיים, מחקרים הראו שבהרבה מקרים התפתחות הפרעת אכילה קורית בצל של קרובת משפחה מדרגה ראשונית שגם כן סובלת מההפרעה. ייתכן והתופעה תורשתית, נרכשת, ואולי השילוב ביניהם. נמצא גם שבמקרים רבים קרוב משפחה של מישהי הסובלך מהפרעת אכילה מתמודד עם הפרעה נפשית אחרת .

כשאנו סוקרים הפרעה נפשית, לא ניתן להתעלם מרוח התקופה, התרבות ומהתפיסות החברתיות הרווחות שמהוות קרקע פורייה להתפתחות שלהן. אחד מהלכי הרוח היום אומר כי אדם יפה הוא אדם רזה. קיימת שאיפה חברתית, שמגיעה בעיקר מן המדיות השונות הרומזת ואף אומרת מפורשות שיש לשאוף לרזון, מה שהופך את הסגידה לגוף רזה לבלתי מושגת כמעט. חלק מהבנות או הבנים יותר רגישים עלולים להיות מושפעים יותר מהנושא ולפעול על מנת לרזות ואף לאמץ דפוסי הרזייה מגיל צעיר, לרוב מי שרגיש וחשוף יותר להשפעות התרבותיות הן בנות או בנים צעירים בגילאי העשרה.

הסברה היא שכנראה שילוב של מספר גורמים יחד, ולא גורם אחד בודד מגבירים את הסיכון לפתח הפרעת אכילה.

 

קריאה לעזרה? זמן הוא קריטי וטיפול מוקדם נחוץ!

צמצום או אכילה מופרזת, שימוש במשלשלים, הקאות, ספורט אובססיבי, אכילה לילית ועיסוק אובססיבי בקלוריות ומשקל, כל אלו עלולים להצביע על הפרעת אכילה. אם אתם חושדים שמי מהקרובים לכם סובל מההפרעה רצוי לפנות לאבחון וטיפול פסיכולוגי ולקבלת יעוץ מאנשי מקצוע בעלי ניסיון. בכל מקרה אם נראה כי ישנה התפתחות לכיוון של הפרעת אכילה או נצפים דפוסים חריגים של הרגלי  האכילה, נמליץ להתייעץ עם איש מקצוע, בייחוד אם מדובר בגיל ההתבגרות. בין אם מדובר בבתכם או ילדכם או קרובה אחרת, הזמן הוא קריטי כאשר מדובר בהפרעת אכילה. בין אם נדמה לכם שהנערה משתמשת בדפוסי אכילה לא תקינים כדי לקרוא לעזרה ובין אם היא מסתירה את ההימנעות ממזון או ההקאות, בשני המקרים מרכיב הזמן הוא קריטי וככל שתינתן הכרה וטיפול במצב מוקדם יותר כך הסיכוי להחמרה והתדרדרות תקטן.

תהליך השיקום

במקרה של הפרעות אכילה, בגלל שהפגיעה מתבטאת בגוף וגם בנפש, המענה הנכון הוא רב מערכתי. אם המצב הפיזי הוא אקוטי ראשית יש לטפל בו אך אין לזנוח את המענה הפסיכולוגי בהמשך הטיפול כי הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהטיפול והדרך להחלמה.

חשוב לדעת כי ההחלמה בהפרעות אכילה היא תהליכית ומתמשכת ואף עלולה להמשך לאחר תהליך השיקום ברמה נמוכה, ישנן נשים שחיות לצד ההפרעה כל חייהן. עם זאת, במקרים אחרים מתרחשת החלמה מלאה ללא חזרה לדפוסי ההפרעה. על מנת לבנות תהליך שיקומי יש לפנות לייעוץ, בהתאם לחומרת המצב. אם מדובר בסכנה בריאותית יש לפנות לגורמים רפואיים ודחופים יותר ובמקרים בהם אין סכנה בריאותית ניתן לפנות לגורמי טיפול פסיכולוגיים בעלי ניסיון והסמכה לטיפול במקרי אנורקסיה. בכל מקרה תמיד מומלץ לטפל בהתמודדות עם אנורקסיה מכל ההיבטים: תזונתי, רגשי, מעקב רפואי ופסיכיאטרי, במידת הצורך. קיימים מרכזים ייעודיים לטיפול בהפרעות אכילה המשויכים לקופות חולים ונותנים מענה מערכתי הכולל פסיכיאטר, טיפול פסיכולוגי דיאטנית ומעקב רפואי.

להלן פירוט על כל אחד מהמענים השיקומיים. כל מענה מתאים לדרגת חומרה ומצב שונה. יש לקחת צרכים אישיים של המטופלת ואת סוג המענה המתאים.

טיפול פסיכולוגי

מתמודדות עם הפרעות אכילה בהרבה מקרים זקוקות לעבור תהליך של טיפול פסיכולוגי. כאשר מישהי פונה או מופנית לטיפול, המטפלת תוודא איתה כי היא מלווה על ידי שאר הגורמים הנדרשים להחלמתה במקביל לטיפול. כמו כן, תיערך הערכה מה חומרת המצב ומה רמת המוטיבציה לעבור תהליך טיפולי. בהתאם לצורך יש לבחון האם יש צורך בליווי פסיכיאטרי. לעיתים קרובות קיימת התנגדות של מטופל/ת לעבור טיפול ולעיתים קרובות הטיפול הוא ממושך ואיטי. במקרים מסוימים (כשליש מהחולות) חיות לצד ההפרעה ומנהלות את חייהן בצילה. ההנחה שנמצאת בבסיס הטיפול הפסיכולוגי בהפרעות אכילה היא שההתנהגות הפוגענית כלפי הגף והשימוש בהרעבה, הקאות שלשולים, אימוני כושר מופרזים או פרצי אכילה כפייתית נובעים מהתפתחות של קשיים רגשיים שלא קיבלו ביטוי מילולי או התייחסות מספקת ומותאמת. בחדר הטיפול יש אפשרות להתייחס לגורמים השורשיים של ההפרעה הן מבחינת חשיבה, רגש והתנהגות. כל זאת כמובן, בהדרגה ובהתאם לקצב החשיפה של המתמודדת מול המטפל/ת. להפרעות אכילה קיים  מרכיב התמכרותי, כאשר קיימת החמרה בהגבלות והאיסורים סביב אוכל וגם קיים קושי להתנתק ו”להגמל” מהדפוסים והאמונות שקשורות בדימוי הגוף ואכילה.

טיפולי CBT מחקרים מצאו  כי דרך הטיפול היעיל ביותר עבור בולימיה והפרעת אכילה כפייתית כיום הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שנותן מענה מקיף להתמודדות עם הפרעות אכילה מבחינת מגוון הכלים שהוא מציע למתמודדת. בבסיס הגישה עומדת ההנחה כי ההתנהגות והרגש מנוהלים על ידי דפוסי מחשבה, אמונות ותפיסות ושגויות על דימוי הגוף שנוצרו עם השנים. בטיפול נשאלות שאלות, שלא חייבות להיות להן תשובות מיד, כמו, “מה הלכי החשיבה שלי?” “מה גורם לי להאמין במה שאני מאמינה” ו”מה היחס שלי כלפי עצמי?” כלי מרכזי וחשוב ביותר שטיפול זה יכול להציע להתמודדות עם הפרעת אכילה, הוא הכלי של פיתוח קבלה, הערכה ואהבה עצמית. בטיפולי CBT מטפל ומטופל מגדירים יחד את המטרות והטיפול ממוקד. עם זאת אין זה אומר שהטיפול קצוב בזמן ויש הבנה כי תהליכי החלמה מהפרעות אכילה בעלי קצב משלהם. נדרשת הקשבה ועדינות מצד המטפל לקצב האישי של המחלימה/מחלים. טיפול הCBT במקרי אנורקסיה בנוי מחלקים שלכל אחד מהם יש שאיפה או מטרה, הפרוטוקול הטיפולי בנוי בשלבים, שאופיים וקצבם נתפרים בהתאם למטופלת.

מרכז שיקומי

עבור מקרים אקוטיים בהם יש סכנה ממשית לבריאות ומצב רפואי חמור, קיימים מרכזים פוסט אשפוזיים המרכזים בתוכם את כל המענים עבור מקרי הפרעות האכילה: דיאטנית, טיפול פסיכולוגי או רגשי, פסיכיאטר ומעקב רפואי. גורמים אלו עובדים בשיתוף פעולה מלא על מנת להביא את המטופלת להחלמה. תדירות המעקבים ואינטנסיביות הטיפול וההגעה למרכז תלויה במצבה של המטופלת ונבנית לה תכנית מתאימה.

טיפול תרופתי

טיפול בתרופות עבור הפרעות אכילה אינו עומד בפני עצמו כמענה מספיק ויש צורך בשילוב של גורמי תמיכה ברוב המקרים. תרופות אינן יכולות לשנות את דפוסי החשיבה ותפיסת הגוף הלקויה. תרופות הן כלי עזר עבור ההתמודדות מתוך הנחה שיכולו להקל על הרגשות הנלווים להפרעות האכילה כמו חרדה אובססיביות, כאב עמוק דיכאון, זעם, תנודות חריפות במצב הרוח ועוד. תרופות ממשפחת SSRI, נוגדי דיכאון וחרדה לרוב ניתנות במקרים אלו.

אשפוז מלא או אשפוז יום

טיפול באנורקסיה במסגרת של אשפוז מלא מיועדת למקרים בעלי דרגת חומרה אקוטית שברובם נשקפת סכנה בריאותית. אשפוז מלא היא לרוב אלטרנטיבת מוצא אחרון במקרים בהם נדרש טיפול אינטנסיבי יותר. קיימת בנוסף מסגרת אשפוז יום, של הגעה לבית החולים על בסיס יומי ללא לינה למקרים בהם לא נדרשת השגחה 24/7. מסגרת של אשפוז מעניקה למתמודדת את כל סל התמיכות, פסיכיאטרית, טיפולית, דיאטנית וצוותי רפואה. נעשה באשפוז מעקב רפואי ותזונתי של המטופל/ת.

ליווי תזונתי על ידי דיאטנית

כפי שכבר ציינו, הפרעות  דורשת מענה מערכתי יותר ולא מומלץ לבחור במענה אחד בלבד. מענה מההיבט התזונתי הוא קריטי וחשוב. במהלך הפגישות עם הדיאטנית נבנית תכנית תזונתית ותפריט המיועד להגיע לאיזון תקין ככל האפשר. חשוב לפנות לדיאטנית שמתמחת בתחום הזה ויודעת לשלב בפגישות גם את הרגישות וההבנה למצב הרגשי והקשר שלו למזון עבור המטופלת.

 

לסיכום

הפרעות אכילה הן מצב מורכב וקשה לכל הנוגעים בדבר, ולכן, על מנת לטפל בה, ישנו צורך לפנות לעזרה מקצועית, אותה אנו מציעים במכון חיבורים. מידע, חינוך וטיפול נכון בנושאים אלה עשוי לסייע הן למשפחה והן לסובל מההפרעה להתמודד. לאחר שלב ההערכה הפסיכולוגית, תיבנה תכנית טיפול מתאימה עם איש מקצוע טיפולי בעל ניסיון והתמחות בתחום הפרעות האכילה. תוכלו להגיע יחד עם יקיריכם למכון ולקבל מידע אודות טיפול בהפרעות אכילה וקבוצות התמיכה הקיימות. חשוב יהיה לציין כי אנו מטפלים במקרים בהם קיימת מוטיבציה גבוהה להחלמה בלבד, ובתנאי ולפונה יש רמת BMI 17.5 ומעלה. במקרים בהם מתרחשת ההתדרדרות מהירה במשקל או רמת התפקוד נמוכה אנו מפנים למרכזים הנותנים מענה ספציפי ומערכתי.

 

 

 

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

שאלות ותשובות

במיוחד בימים מורכבים אלו המומחים שלנו כאן עבורך.

להתאמה אישית של טיפול ממוקד ומחזק

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

התחל/י צ'אט
💬 כיצד אוכל לעזור לך?
היי, שמי דורי ממכון חיבורים. כיצד אוכל לעזור לך?
דילוג לתוכן