אכילה רגשית אצל ילדים

אכילה רגשית בילדים לרוב מופיעה בין גילאי 6 עד 15, אך יכולה להופיע לפני או אחרי. זיהוי של אכילה רגשית הוא חשוב לא רק על מנת למנוע השמנה ואת המחלות הנלוות אליה, אלא על מנת לבנות את החוסן הנפשי של הילד והילדה, ולעזור להתמודד עם רגשות מורכבים בלי ‘לברוח’ לסיפוקים חיצוניים.

בחיי היום-יום של הילד, קיימים מצבים רבים בהם מתבטאת האכילה הרגשית ועל פיהם ניתן להעריך את קיום הבעיה:

• אכילה מתוך שעמום –פעמים רבות שעמום הוא ביטוי לתחושת ריקנות שיכולה להתמלא על ידי אוכל. על כן, ניתן לבדוק: אם ילדיכם אוכלים גם זמן קצר אחרי ארוחות גדולות, סביר כי מדובר בשעמום ולא ברעב אמיתי[1].
• אכילה במצבי לחץ, עצבות או חוסר מצב רוח – עבור רבים המתקשים בהתמודדות עם רגשות שונים, לאוכל יכולת לנחם ולהרגיע, בעיקר דרך הסחת דעת. צריך לזכור שאין מדובר בהתמודדות אמיתית עם הקשיים, אלא דרך בריחה מהם.
• אכילה בזמן התרגשות – התרגשות גדולה, הינה סוג של הצפה רגשית. כלומר, האכילה הרגשית יכולה “לסייע” בהתמודדות גם עם רגשות חיוביים חזקים כמו התרגשות, ולאו דווקא רק עם רגשות שליליים.
• אכילה במצבים חברתיים – דבר נוסף אליו יש להתייחס, הם הגירויים החיצוניים לאכילה הרגשית. אכילה מוגזמת גם בהיעדר תחושת רעב בעת מסיבה או ארוחה משפחתית, יכולה להוות גם היא ביטוי של אכילה רגשית.

לצד זיהוי קיומה של בעיית אכילה, יש לנסות ולזהות את המקור הרגשי לתבנית אכילה זו[2]. כלומר, במידת האפשר מומלץ לחפש ולהתייחס לגורמים המלחיצים או מעציבים את ילדיכם על מנת לפתור את בעיית האכילה הרגשית מן השורש.