“ההתמכרות שלך היא לא אתה, אבל זה מרגיש ככה כי ביליתם כל כך הרבה זמן אינטימי ביחד.” טוני סורנסון
רבים מאיתנו חווים מוסחות דעת, עומס וסטרס ומחפשים קצת לברוח, קצת לערפל את התודעה ולהרגיש טוב גם אם זה לרגע. אחרים פוגשים ריקנות, דיכאון, א טראומה ואלו יכולים להוביל למצבי התמכרות מסוגים שונים. מה הופך התמכרות למצב רפואי מסוכן? ומה הנפש שלנו צריכה על מנת להירפא מהתמכרות או למנוע מראש את התופעה?
1 מכל 10 אנשים יתמודד בחייו עם התמכרות כלשהי- התנהגותית או כימית. קצב החיים והתובענות של השגרה מעמיסה ומציפה רבים שרק מחכים למעט חופשה. במקום שהמבט שלנו יהיה מופנה פנימה, לתוך עולמנו הפנימי, לקצב האמיתי שלנו ולעדינות שהגוף שלנו מבקש מאיתנו אנו מוצפים בגירויים גסים והרבה רעש מסביב. למרקחת החיים הרוחשת נוספים המסרים שאנו פוגשים בכל פינה שאומרים לנו “אם תיקח את זה תרגיש טוב” או “אם תעשה ככה תהיה בעננים…”.
המונח התמכרות מתאר מצב נפשי של פיתוח תלות בסוג מסויים של חומר (חומרים נרקוטיים / פסיכואקטיביים) או התנהגויות כפייתיות (הימורים, קניות). התמכרות מוגדרת בתור הפרעה רפואית ומתבטאת בחוסר שליטה וקיום של דפוסים חוזרים המשרתים צרכים פיזיים ונפשיים, מכאן שהתמכרות מערבת גם הגוף וגם את הפן המנטלי. מאפיין נוסף של התמכרות הוא הפגיעה וההקרבה שהאדם על מנת לממש את ההתמכרות, הפגיעה יכולה להיות בעצמו ובאופן משני או ראשוני אף בקרוביו ומשפחתו. אחד המאפיינים הבולטים שמזוהים עם התמכרות היא פיתוח הסבילות, כאשר אדם צורך לראשונה חומר או עושה פעולה שמסווה לו עונג כמו הימורים המינון הוא אולי סביר, הבעיה מתעוררת כאשר עם הזמן על מנת לחוש את תחושת הסיפוק שהוא מפיק הוא זקוק לגירוי או חומר יותר חזק או מרובה, במקרים קיצוניים התמכרויות יכולות להוביל למצבים של הזנחה, התרוששות, נזקים גופניים, מצבים נפשיים רעועים ואף להביא למצבים מסכני חיים ולמוות. [1]
התמכרות יכולה לקרות לרבים, אך ישנם קבוצות שמראש נמצאות בסיכון לפתח התמכרויות שונות. אלו הגורמים המאפיינים את אותם אנשים:
אחת הסיבות העיקריות שיכולות להוביל לפיתוח תלות בחומר/ התנהגות מסוג מסויים ולהתמכר היא המצאות תחת אירועי חיים היוצרים מצבי נפש ירודים או מצבי נפש שאינם תלויים באירוע חיצוני ומופיעים באופן כרוני. חרדה, דיכאון, פוסט טראומה או פשוט תחושת ריקנות בלתי מוסברת, כל אלו, באופן בלתי מודע, יכולים להוביל אדם לחפש גירויים חיצוניים בתור נחמה או פיצוי נפשי, בעלי אופי הרסני. עובדה מעניינת היא שהפעילות או החומרים הממכרים אינם משככים או מרפאים באמת את הכאב שעומד בבסיס ההתמכרות אלא רק גורמים למצב הנפשי להחמיר בהרבה מקרים.
אנשים בעלי נטיות פסיכולוגיות או פסיכופתולוגיות שונות ייטו לפתח תלות והתמכרות לחומרים באופן מוגבר: נטייה לאובססיביות וכפייתיות, התנהגות אימפולסיבית ופזיזה, בעלי קשיים בוויסות התנהגות וויסות רגשי /חושי ואנשים בעלי נטייה ליטול סיכונים [2].
ניתן לראות השפעות גנטיות, לדוגמא, אנשים בעלי קרוב משפחה או יותר מדרגה ראשונה מכור או מכור נקי, נוטה לפתח גם הוא התמכרות[3].
לפן החברתי יש משקל רב כאשר מדובר בהתמכרויות מכל סוג. כאשר החומרים או הפעילות זמינה ומקובלת חברתית הדבר מגביר את הסיכוי לשימוש מאסיבי ולהתמכרויות.
יש לפעמים גבול דק בין התמכרות להרגל. איך נדע לזהות ולאבחן כי מדובר בהתמכרות?
ארגון הבריאות העולמי מונה 6 תסמינים שמאפיינים הפרעת התמכרות שכאשר מתקיימים 3 מתוכם לפחות מדובר בתופעה זו:
חשוב לומר, שמחקרים מראים כי היווצרות של התמכרויות באשר הן הוא די דומה- בשימוש בחומרים ובעת הפעלת האזורים במח בעת העיסוק בפעילות ממכרת. כאשר נוצרת התנהגות כפייתית סביב פעילות המסבה עונד כמו יחסי מין או משחקי מחשב, חומרים במח האחראים על הרגשת עונג ורוגע יוצאים לפעולה. דפוסי ההתמכרות נבנים כאשר העיסוק בפעילות הממכרת או השימוש בחומר נמשך באין מפריע– מנגנוני החיזוק במח משתנים ונחלשים ואז הולכת ויורדת היכולת לעמוד בפניי הגירוי המפתה. יחד עם זאת, ישנם הבדלים בין הפרעת התמכרות של שימוש בחומרים (כימית) להפרעת התמכרות התנהגותית [4].
התמכרות כימית נחשבת ליותר מורכבת לגמילה וטיפול בשל העובדה שהאדם מכניס חומרים זרים לגוף והדבר משבש פנימית את המערכת כולה, בראש ובראשונה חודר את מחסום דם המוח, משנה את פעילות מערכת העצבים ומשפיע על תפקודי המח. תהליך הגמילה מחומרים כימיים הוא ארוך יותר ומורכב מהשלב הראשוני שזה השלב הפיזי ולאחריו השלב המנטלי, רגשי ותפקודי, ברוב המקרים על מנת להקל על ה”קריז” ולסייע לאדם להיגמל במקרים של נטילת סמים, נותנים לו תחליפים שונים המדמים את פעילות הסם אך הפעם בהשגחה ובאופן מבוקר. בשל החומרים משני התודעה שהאדם צורך התפיסה שלו והתגובות יהיו שונות לגמרי מאדם שהתמכר לפעילות כלשהי. מבחינת משך תסמינים- על האדם לחוות את התסמינים לתקופה של לפחות שנה על מנת להיקרא מכור לחומרים. [5] שכיחות ההתמכרות לחומרים עומדת על כ-40% מן האוכלוסייה ושונה מהתמכרות התנהגותית במובן זה.
“The Goal Isn’t To Be Sober. The Goal Is To Love Yourself So Much That You Don’t Need To Drink”
“אין המטרה היא להיות פיכח, כי אם לאהוב את עצמך במידה כזאת שלא תצטרך לשתות” (אנונימי)
בשונה מהתמכרות כימית, מערכת הנקראת מערכת החיזוק במח, שאחראית על יצירת קשרים חדשים במוח, למידה והרגלים, משתנה באופן טבעי ללא חומרים חיצוניים. עיקר תהליך הגמילה כאן מורכב מטיפול שיחתי, גם עם המשפחה ובני הזוג, לפעמים נעזרים בטיפול תרופתי פסיכיאטרי. שכיחותה של התמכרות התנהגותית שונה מהתמכרות לחומרים כימיים, לכל פעילות התמכרותית קיימת שכיחות משלה, כך למשל התמכרות להימורים עומדת על 4.5% מן האוכלוסייה[6].
התפתחותן של התמכרויות נוגעות ברמות שונות להפרעה ביכולת לשליטה בדחפים. גורמים להתמכרות אינם חד משמעיים, ביניהם ביולוגיים סביבתיים וגנטיים. מחקרים דנים בכך שאלו הנוטים יותר לפתח את ההתמכרות אלו אנשים בעלי גריית יתר באזורי מח שאחראים על עונג והנאה, ובנוסף ישנם מחקרים שנוגעים לחקר מבנה מח התמכרותי בו החלקים האחראים על עכבות פחות מפותחים או לקויים. אלו הן ההתמכרויות שנחשבות לשכיחות בקרב האוכלוסייה:
התמכרות למסכים היא קשה לאבחנה בגלל שכולם כמעט ללא יוצא מן הכלל דבוקים למסך כלשהו, מתישהו במהלך היום יום שלהם. ניתן לזהות התמכרות למסך כאשר אדם נאלץ להיפרד מהמסך שלו ולפי רמת המצוקה שמתעוררת אצלו ואופן התגובה שלו. השלכותיה של ההתמכרות באופניה הקיצוניים היא התנתקות חברתית, הסתגרות ממושכת, הזנחה עצמית, אצל בני נוער יש גם סכנות של בטחון אישי, פגיעה בדימוי עצמי ובמקרים טרגיים גם דיכאון ונטייה לאובדנות בשל בריונות ברשת והתנכלות חברתית דרך הרשת.
5% מהאוכלוסייה מתמודדת עם התמכרות לסמים ואלכוהול. רבע מתוכם סובלים מפוסט טראומה[7]. התמכרות לחומרים יכולה לנבוע ממצוקה נפשית, כמו חרדה ודיכאון, או פשוט תחושת חוסר משמעות ורצון לחוש מלאות סיפוק ועניין. התמכרויות לסיגריות סמים ואלכוהול הן שונות במהותן אך המשותף לכולן הוא פיתוח תופעת “הסבילות”- עם הזמן הגוף זקוק ליותר ויותר חומר כדי לחוש מסופק. סכנות ההתמכרויות לחומרים הן נרחבות החל מניתוק חברתי, פגיעה משמעותית באורח החיים, נשירה מלימודים ועבודה ועד כנות בריאותיות ונפשיות חמורות, וסכנת חיים.
מכורים לקניות יעשו הכל על מנת לצאת למסעות קניות (גם אם זה באונליין). ההבדל בין מכור לקניות לחובב קניות היא המניע, אצל מכור לקניות המניע הרגשי והדחף ינהל את המצב ולא תהיה שם תחושת שליטה בעוד שאצל הצרכן הממוצע יהיה שיקול דעת סביר המתחשב ביכולת הכספית והתועלת של המוצר. מכורים לקניות פעמים רבות יערכו מסעות קניות ללא התחשבות במצבם הכספי והרבה מהמוצרים שיקנו כלל לא ישתמשו בהם. ההשלכה העיקרית של התמכרות לקניות היא התרוששות כספית ואם מדובר באדם בוגר בעל משפחה זה עלול לפגוע בשאר בני המשפחה, לייצר ריבים וקונפליקטים מורכבים.
מעבר להיותם של סוכרים מקור אנרגיה עיקרי למח ולגוף, הם גם ממכרים והם נקלטים במח כמשהו מענג שמזכיר קצת מה שסם מעורר, וכאשר יש התמכרות לסוכר (בייחוד מעובד- לבן) המח מבקש עוד ממנו. התמכרות לסוכרים ופחמימות יכולה להוביל למחלות הקשורות לעודף סוכר בדם וסיבוכים בריאותיים נוספים כמו השמנה, דלקתיות יתר בגוף ועוד.
עיסוק בספורט נחשב לפעילות חיונית, חיובית, מקדמת בריאות פיזית ונפשית, בונה ומחזקת דימוי עצמי ודימוי גוף ועוד. המח אוהב תנועה וכושר, הוא מפריש הנדרופינים שידועים כסם משכך כאבים טבעי ומרומם מצב רוח טבעי, משפר חרדה ודיכאון ועוד. פעולה זו של המח עם זאת, עלולה להיות ממכרת וכאשר עוברים את גבול הטעם הטוב, כמו בכל דבר יש מחירים. ישנם 2 סוגי התמכרות לספורט- האחד מזוהה כאחד הסוגים של הפרעות אכילה והשני התמכרות לפעילות הגופנית עצמה ולתחושה שהיא מעוררת. השלכות ההתמכרות לספורט יכולות להיות חמורות כמו פגיעה בשרירים, חוסר יכולת להפסיק (כאשר מפסיקים עולות תחושות של עצבנות זעם או חרדה וחייבים לחזור לרמת פעילות ספורט אינטנסיבית), פיתוח סבילות- הגוף צורך כל הזמן עצימות גבוה יותר כדי לחוש את תחושת הריחוף הנעימה, וכן השלכות הנוגעות לוויתור על תחומי חיים אחרים, פגיעה במערכות יחסים ועוד. [8]
סוג זה של התמכרות מיוחס לכל הסוגים של משחקי מזל, קזינו, הימורי ספורט וכדומה. סכנותיה המשמעותיות של ההתמכרות היא פגיעה באורח החיים, מערכות היחסים, אובדן כספים והתרוששות. רגשית ההקרבה גם היא גדולה, מהמרים נוטים לחוש רגשי אשמה וחרדה תמידיים מה שמגביר אצלם את הדחף לעסוק עוד יותר בהימורים המסבים להם עונג וריגוש.
נכללת כהתמכרות תחת ההתמכרות למסכים אבל מקבל מקום של תופעה בשם עצמה בשל הגדרתה היחסית חדשה של משרד הבריאות העולמי בתור “הפרעת נפש.” מי שמכור לגיימינג יעדיף את פעילות משחקי המחשב על פני כל פעילות אחרת, ישהה שעות ארוכות ללא הפסקה מול משחקי המחשב, יוותר על ניהול חיים נורמטיביים ואפילו על פעילויות שוטפות חיוניות כמו אכילה או היגיינה ודחף לא נשלט לחזור ולשחק במחשב כאשר לא עוסקים בכך על מנת לשוב ולחוש את תחושת הריגוש וההתעלות שמרגישים כאשר משחקים למשך זמן ממושך. נזקי ההתמכרות למשחקי מחשב כוללים את ההיבט הפיזי- נזקים אורתופדיים בשל חוסר התנועה, וכן פגיעה באורח החיים, חיים החברתיים ותחומי עניין אחרים שנזנחים. במקרי קיצון אף נרשמו מקרים של התעלפויות התייבשויות ואפילו מוות שהתרחשו לאחר מרתונים ממושכים של גיימינג (מדינות אסיה)[9][10]
שלב הגמילה יכול מייסר ומורכב. סוגי ההתמכרות השונים דורשים תהליכי גמילה מסוגים שונים ומענים מסוגים שונים. לרוב, קשה מאד להיגמל ממשהו באופן עצמאי בתמיכה של בני משפחה בלבד ובמקרים רבים הניסיון נכשל ויש צורך בהתערבות טיפולית מקצועית. ישנם מרכזי גמילה ייעודיים – פרטיים או מסובסדים, מרכזים של הרווחה וגם קליניקות טיפול פרטיות בהן מטפלים עם ידע ונסיון בליווי תהליכי גמילה מסוגים שונים. חשוב לציין שבמקרים בהם קיים סיכון בריאותי או נפשי אקוטי לעיתים קרובות המענה המיידי הוא אשפוז והשגחה צמודה.
טיפולים להתמכרות בקליניקה מתבצעים באופנים וגישות שונות, ישנם טיפולים קבוצתיים ופרטניים, לכל מטופל יתאים תהליך טיפולי שונה בהתאם לרמת חומרת ההתמכרות, אופייה ומאפייניה.
א’ בן כ- 37, חי עם בת זוגו. א’ הגיע לטיפול סביב נושא של התמכרות למשחקי מחשב כשברקע דימוי עצמי נמוך קושי בהנעה עצמית. א’ נוטה לשקוע ללא שליטה למשחקי המחשב בטלפון הנייד באופן יום יומי, אל אף המודעות למצבו ותחושות האשם העולות מהימנעות שלו מלהתקדם לעבר התפתחותו האישית בה הוא רוצה מאד. ההתמכרות למשחקי המחשב איתה הוא מתמודד מהווה מיסוך או כלי להימנעות מעשייה פרודוקטיבית וקידום אישי. עצם העשייה עבור א’ הוא משמעותי, הוא מודע לפוטנציאל הרב הגלום בו, הוא מוכשר וחכם אבל החרדה וההימנעות מכניעות אותו לבסוף והוא מוצא את עצמו “בורח” שוב ושוב למסך. המטפלת מתארת: “הוא מכניס את המח לקפסולה מנותק מהמציאות ובפעם הבאה שהוא מרים את הראש -נגמר היום בלי ששם לב”. כל יום הוא אומר לעצמו שמחר הוא יעשה מעשה משמעותי של הגשמה או התפתחות אישית, מבקש מבת הזוג למנוע ממנו את המסך אך ללא הצלחה. כל פעם שא’ קם בבוקר ורוצה לעשות מעשה חיובי שיקדם אותו ואת חייו ולו במעט, מתעוררת אצלו אותה חרדה משתקת ואז הוא מוצא עצמו נכנס לאתר חדשות כזה או אחר “כדי לקרוא כתבה” ובלי לשים לב מוריד לנייד משחק מחשב ונשאב אליו. על מנת לטפל בהתמכרות של א’ נעשית עבודה קלינית של זיקוק וזיהוי של הקול הקטן הזה בראש שאומר לו- “רק קצת חדשות, מותר לי”, לאחר מכן יש ניסוח מחדש של המחשבה, במילים שלו, איך היא מתנגנת בתודעה שלו באופן אותנטי, אחד הדברים המרכזיים שקורים בשלב הזה הוא ההסכמה להיות עם המחשבה, מתיידדים איתה החדר הטיפול ובעזרת טיפוח מודעות יוצרים מרחק פסיכולוגי עם המחשבה שלא מבוססים על “אני המחשבה שלי” אלא “המחשבה הגיע אליי ואני בוחר איך להתייחס אליה”. בנוסף, נותנים שם והתייחסות למחשבה שמתחילה את כל רצף ההתדרדרות הזה לעבר בזבוז של יום נוסף במחשקי מחשב, יש התבוננות עליה ועל התחושות שהיא מעוררת שהן לרוב- אי נחת, ריגוש תזזיתיות הסחת דעת, השתוקקות דחפית ואז שוהים במקום הזה ומנסים להאט לרגע את הזמן, ולנכוח ברגע הזה שהמחשבה עולה. ומעלים שאלות- כמו- כמה אני רק מאמין למחשבה הזאת שזה באמת רק חדשות? האפשרות ליצור ולזהות מחשבה בתור מחשבה כבר מגדיל את מידת החופש, נבנית יכולת לבחור. התמכרות היא למעשה דפוס אוטומטי והעבודה הזאת מנטרלת אותו ומאפשרת לא’ לחוש יותר מרחב בחירה מולה. עבודה התנהגותית נוספת שאנו מבצעים בקליניקה מנסים גם להכניס חילוף התנהגותי – “מתחילים קצת ‘לפרטט’ עם האפשרות לדחות ולהחליף את ההתנהגות של לקיחת המסך ליד לפעולה אחרת – למשל לשמוע שיר אהוב של הביטלס”. א’ עשה את המשימה ועשה קצת מדיטציה, יצא קצת לטבע ופנה למשחק אמנם אבל רק בשעות אחה”צ.
העבודה בקליניקה מקדמת את א’ אך כנראה שההתמודדות עם ההתמכרות תמשיך ללוות אותו בעוצמות שונות בהמשך חייו, זה המקום לציין כי התמכרות איננה פשוט נעלמת באופן פלאי על ידי טיפולים, אבל הטיפול במידה והוא מצליח מאפשר לאדם יותר מרחב בחירה אל מול ההתמכרות ואת האפשרות לנהל אותה יותר ממה שהיא מנהלת אותו, ישנם אנשים המצליחים למזער את ההתמכרות ולנטרל אותה לגמרי אך ימשיכו להמצא בסיכון לחזור לסורם ועליהם לחיות עם תמידית עם ולצד הפיתוי.
טיפולים בגישת CBT ובייחוד ACT טיפול באמצעות קבלה ומחויבות ברוח או בשילוב כלי המיינדפולנס הם יעילים לסוגים שונים של התמכרויות בייחוד התנהגותיות. כפי שתיארה המטפלת בכוחן של הגישות הללו לבדוק את היחס שלנו לעצמנו, מה מעוררות בנו המחשבות שלו ואיך הן מפעילות אותנו ואת גופנו לפעולה של תגמול- ההתמכרות. בטיפולים אנו בוחנים מחדש אוטומטיים ושמים אותם בסימן שאלה.
חשוב לנו שתדעו שבמכון חיבורים אנו עושים את מירב המאמצים לסייע למטופל להתחבר מחדש למסלול חיים בריא נפשית ופיזית. התמודדות עם התמכרות יכולה להיות מורכבת ובעלת ריבוי של השלכות על כל הקשרי החיים. אנחנו פועלים במכון חיבורים לצמצום הסבל, לליווי מטופלים בדרך לשחרור והקלה. צוות המכון מונה מטפלים בעלי תארים, פסיכולוגים ואנשי טיפול מקצועיים שנבחרו בקפידה. התקשרו אלינו להכוונה וייעוץ ואנו באופן קשוב נכוון נתאים ונפנה אתכם לגורמים הנכונים לכם.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
