זוגיות בגיל ההתבגרות

האם זה תקין שהוא שולח לה הודעות בלילה? האם לאפשר להם להסתגר יחד שעות בחדר? ואיך בכלל פונים לנער או נערה לגביי מיניות וזוגיות כשעד לפני רגע זה בכלל לא העסיק אותם?.

שאלות כאלה ואחרות הן נפוצות מאד בקרב הורים בגיל ההתבגרות. בגיל ההתבגרות ילדינו מחזיקים תפיסות שונות, לפעמים די אוטופיות על איך צריכה זוגיות להראות, לפעמים יש סיכונים או מצוקות שנובעות ממערכות יחסים לא מיטיבות שחשוב שנהיה מודעים אליהם בתור הורים. במאמר אספנו את מה שחשוב לדעת על זוגיות בגיל ההתבגרות.

המאפיינים של מערכת יחסים בגיל ההתבגרות

שינויים בהתפתחות של החשיבה והפיזיות של בני נוער באים יחד עם שינויים גדולים ביחסים שלהם עם משפחה וחברים. יחסים של בני נוער עם משפחתם מתארגנים מחדש במהלך הגיל הזה והם דורשים יותר עצמאות, נוצר מרחק רגשי גדול יותר בינם לבין המשפחה. הפוקוס בגיל ההתבגרות עובר לעתים קרובות לאינטראקציות חברתיות וחברויות, זה כולל חברים מאותו מגדר, ומאוחר יותר קבוצות מעורבות מהמין השני. הבגרות המינית מתחילה להתעורר ולעורר עניין בדייטים ובמערכות יחסים מיניות ורומנטיות.

מתי מתחילות מערכות יחסים בגיל ההתבגרות?

בין הגילאים 9-11, הילדים עשויים להראות ניצני עצמאות ורוצים יותר לבלות עם חברים על פני משפחה. החל מגילאי 10-14, ילדים עשויים להתחיל לחוש משיכה מינית ולפעמים קורה מה שמכונה “הדלקות” או התאהבויות. מדובר בהתאהבויות ראשוניות ובוסריות בכל מיני דמויות סמכות (למשל המדריך בתנועה) או ב”מלכת הכיתה” רגשות חדשים אלו עלולים לעורר בושה ורצון להסתיר אותן. בגילאי 15-19, מערכות יחסים רומנטיות יכולות להפוך למרכזיות בחייהם של בני נוער ועם ההתבגרות הן הופכות לבוגרות יותר.

התאהבות בגיל ההתבגרות

התאהבות היא טלטלה רגשית בכל גיל, אבל עבור מתבגרים הרגשות אפילו יותר עוצמתיים עד כדי שקשה לווסת אותם. כולנו זוכרים את הפעם הראשונה שהרגשנו אותה, התחושות הפיזיות החזקות, הצורך לחלוק עם חברות או חברים ומחשבות בלתי פוסקות על מושא ההתאהבות. כאשר סוג ההתאהבות הוא בוגר יותר בגילאים יותר מאוחרים בגיל ההתבגרות, יש נטייה של הנערים לזנוח את החברים ותחומי עניין אחרים בצד כי משובר בחוויה מאד סוחפת וחסרת תקדים עבורם.

המרכיבים להתאהבות אצל בני נוער

הפנטזיה-

כולנו גדלים על ברכיי האגדות היפות, בהן יש נסיך ונסיכה ותבנית מסוימת של איך רומנטיקה אמורה להראות, עם השנים באופן טבעי כלונו עוברים תהליך טבעי של התפכחות מהפנטזיות האלה. לפעמים התפכחות מהפנטזיה יכולה להיות כואבת דרך חוויות מטלטלות והבנה שמערכות יחסים הם דבר מורכב יותר, הלמידה הזאת נעשית דרך החוויה וזה מה שהופך את מערכות היחסים הרומנטיות בגילאים האלו לחשובות, כי הן תורמות לחישול והתפתחות רגשית וחשיבתית של בני הנוער.

משיכה גופנית-

ההורמונים נמצאים בשיא הסערה בגיל הזה, בשילוב עם הופעתם של גילויים ראשוניים של עונג מיני שמכוון כלפי מישהו אחר –  חוויית המין בגילאים אלו סוערת מרגשת ולפעמים מבלבלת עבור חלקם. הנראות בגילאים האלה מקבלת במה מאד חשובה יש עיסוק מוגבר סביב עניין המראה ועד כמה אני מושך ונחשק. לפעמים המשיכה המינית בגיל הזה מתקשרת לביטחון עצמי ומקובלות חברתית. בהרבה מקרים יש נטייה להתבלבל בין המשיכה המינית להתאהבות ויש בלבול.

חברות –

מערכות יחסים זוגיות בגיל ההתבגרות רק במקרים נדירים מבוססות על חברות. לרוב בגילאים האלה ישנה הפרדה בין הפונקציות השונות- חברות לחוד וזוגיות רומנטית לחוד. זה מאפיין את תפיסת המציאות בגיל הזה שיוצרת נפרדות בין הדברים על מנת לעשות בהם סדר.

איך להתנהג עם המתבגר/ת המאוהב/ת?

קו מנחה חשוב הוא להתייחס ברצינות להתאהבות ופרידות של המתבגרים שלכם, עבורם זה יכול להיות מאורע טראגי ואפילו טראומתי. חשוב לא לבטל אותם ולהקטין את תחושותיהם ל”רומן נעורים חולף”. אם הבן או הבת שלך בתיכון נקלעים להתאהבות ומערכת יחסים סוערת, תישארו עם “היד על הדופק” לוודא שהוא לא מראה סימני דכדוך, דיכאון או תוקפנות ובמקרי קיצון אובדנות. לפעמים נדמה להם שמערכת היחסים וחוויית ההתאהבות שהיא מביאה לחייהם תישאר לנצח, ולא תמיד כך הדבר.

במקרים בהם אתם חושדים שהמצב יצא משליטה, יש שקיעה והתפקוד של ילדכם נפגע, מומלץ לפנות להדרכת הורים על מנת להצליח לעזור לילדכם בצורה המעמיקה ביותר.

הכנה נכונה למערכת יחסים בריאה

דברו רגשות–

דברו איתם פתוח על רגשות, העבירו להם מסר שאיתכם אפשר לדבר על כל דבר בעולם. נניח שבן הנוער משתף אותך שיש מישהו בבית הספר שאוהב אותם, שאל אותם מה הם מרגישים לגבי זה. אולי כדאי גם לשאול אותם אם יש להם רגשות דומים ואם הם חושבים לחקור את הרגשות האלה. לחלופין, היו פתוחים, כבדו את מחשבותיהם ורגשותיהם ומוכנים לכל מה שהם יאמרו.

משיכה ונטייה מינית –

כל מתבגר בקצב שלו מגבש את הנטייה המינית שול בשלבי גלי ההתבגרות. לנער לפעמים נתקל בקושי להצליח להכיל ולקבל את הנטייה המינית של הנער אבל עלינו לעשות עבודה עם עצמנו ולהצליח לקבל אותה גם היא לא תואמת את הציפיות שלנו מהילד.

זוגיות ומיניות בגיל ההתבגרות-

הכנה מינית היא חלק מאד חשוב, כל נושא הגבולות, אמצעי המניעה וקיום יחסי מין בהסכמה מוחלטת. חשוב לציין שנושא זה הוא עלול להיות טעון וכאוב עבור חלק מההורים שבעצמם עברו חוויות לא פשוטות. אנו מאמינים שהכל מתחיל בנושא של קשיבות ונוכחות בגוף, ככל שתלמדו הילדים להיות קשובים לגוף ותחושות “בטן” שלהם, זה יעזור להם להבחין מתי מדויק להם להכנס למיטה ומתי לעצור ולכבד את מה שהגוף שלהם מבקש. לגביי נושא אמצעי המניעה, כדאי לפנות אליהם באופן של שיחה ולא להנחית עליהם הוראות, נסו לשמוע מה הם חושבים ויודעים על הנושא וספרו להם מה אתם חושבים ומה לדעתכם חשוב שיקרה (או לא יקרה..).

התמודדות עם פרידה–

במידה ומתרחשת פרידה כואבת, יש לעודד את המתבגר לדבר על החוויה הכואבת כך שמעשה הרסני לא יתרחש ולוודא שהם עוברים את האובדן בדרך מרפאת. פרידות ושיברונות לב הן נחלתן של המתבגרים וחשוב לגלות שם הרבה אמפתיה ולעקוב אחרי מה עובר עליהם.

גבולות –

עזרו להם להציב גבולות. תנו להם לדעת שזה בסדר שיש אהבה וזוגיות ואפילו מאד משמעותי וחיובי, אבל שמערכת יחסים לא צריכה לשאוב את כל זמנם וחשוב לא להזניח את התחומים האחרים לימודים, החברים והמשפחה. אם מערכת היחסים אינטנסיבית מדי חשוב לומר להם שאתם מודאגים לגביי ובררו האם יש שם הסתה או קנאה של בת או בן הזוג כלפיי הזמן של ילדכם.

הבחנה בין זוגיות מיטיבה או פוגענית

בחירת בני זוג בגיל ההתבגרות לא תמיד נעשית באופן ממקום שלם ובטוח, לפעמים בגלל דימוי עצמי נמוך בני נוער עלולים לזמן לחייהם זוגיות שיש בה ניצול מסוגים שונים, מיני חומרי או רגשי. לפעמים גם יש מרכיב של “גייזלייטינג” או אלימות פסיכולוגית ופיזית. חשוב מאד לשים לב לסימנים, כמו ילדה או ילד שנראים כבויים, אם מערכת היחסים היא אינטנסיבית מדי או שיש ירידה בערך העצמי באופן משמעותי בעקבות הקשר. ישנם מקרים פחות קיצוניים שפשוט אין באמת התאמה אבל הנערים מתעקשים להישאר בקשר שלא מיטיב איתם ומסב להם סבל ריבים מרובים וטלטלות רגשיות. לצערנו יש מקרים בהם אין הרבה מה לעשות כדי להניע אותם מהקשר לפעמים התובנות מגיעות מתוכם בלבד.

לסיכום

חשוב מאד לזכור תמיד שגם אנחנו היינו שם מוצפים ומבולבלים ולבוא לשיח עם הנער עם הרבה חמלה ואמפתיה. הורות למתבגרים חייבת להגיע עם הרבה אותנטיות אבל גם תחכום מסויים, היחסים עם מתבגרים מורכבים יותר ודורשים מאיתנו הרבה סבלנות ולפעמים צריך אסטרטגיה שתעזור לנו להגיע אליהם ולעזור להם.

מי שמובילות את תחום העבודה עם בני נוער במכון הן ד”ר קרין שטרן בעלת תואר שני בפסיכולוגיה מחקרית יישומית, מרצה ומטפלת ACT בכירה וליאת פרוכטמן, פסיכולוגית חינוכית מדריכה עם נסיון רב בטיפול בבני נוער והוריהם.

אנחנו שמים דגש וחשוב לנו ליצור חיבור אותנטי עם הנער ולעבוד יחד עם ההורים בצורה הנכונה. אנחנו אוהבים לראות קודם את המטרות המשותפות ויוצרים מרחב של שיתוף פעולה בין כל הגורמים. טיפול במתבגרים חייב להיות יצירתי ופעיל וזה מה שאנחנו מאמינים בו כערך מוביל בעבודה איתם, יש לנו הרבה ידע ונסיון בטיפול בנוער ומגיעים עם אנרגיה והגישה המותאמת ליצירת הקשר שיעורר את האמון הדרוש על מנת לקדם את תהליך הטיפול.

אנחנו מטפלים בגישה הנקראת טיפול בקבלה ומחויבות ומלאי גאווה בהתקדמות ובהצלחות של מטופלינו הצעירים והוריהם.

מוזמנים ליצור קשר לייעוץ הכוונה והתאמת תכנית טיפולית.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.