כיצד נעזור לילדינו לחזור לשגרה אחרי הקורונה?

ראשי » מאמרים » טיפול בחרדות » חרדות אצל ילדים » כיצד נעזור לילדינו לחזור לשגרה אחרי הקורונה?

התפרצות נגיף הקורונה ברחבי העולם גרמה לחיינו לסטות ממסלולם המוכר בשנה האחרונה. השפעת המגפה חוצה מגזרים ומעמדות כלכליים, משנה רגעים קטנים כגדולים באופן עמוק, ובפרט בקרב ילדים, נערים ונערות- שנאלצים להתמודד לא רק עם השינויים בחייהם, אלא גם עם השינויים בחיינו.

מאז פרוץ המגפה, כולנו גילינו אתגרים שעמם לא חשבנו שנצטרך להתמודד – וגילינו גם שההתמודדות עם המציאות החדשה ועם הניסיון לחזור לשגרה עלול לגרום לנו לחרדה, לפחד ולקושי. עם זאת, התמודדות בריאה ורגועה עם המצב ועם התחושות שהוא מעורר בנו יכולה להקרין גם לילדינו ולאפשר להם את התמיכה המיטבית בתקופה זו.

בגילאים הצעירים, עיקר ההשפעה של המגפה באה לידי ביטוי בקיום הלימודים באופן מופרע לסירוגין, כשהשילוב עם לימודים מרחוק אינו תמיד מספיק יעיל מבחינה לימודית ובוודאי שמקשה מבחינה חברתית ותקשורתית-רגשית.

בעוד שאצל רבים מהילדים החזרה לבתי הספר בתחילת שנת הלימודים נתפשת כאירוע חיובי ואף משמח או מרגש, בימים אלו ילדים רבים עשויים לחוש חרדה ואף בהלה בכל הנוגע לחזרה למסגרות חברתיות לאחר העדרות ממושכת ומקוטעת.

כיצד אזהה אם הילד/ה שלי חווה מצוקה רגשית?

ראשית, חשוב לזכור שלא כל הילדים מגיבים באותה דרך ללחץ ולחרדה. במקרים רבים, ההיכרות שבין ההורה לילד/ה תאפשר זיהוי טוב ומדויק של דפוסי התנהגות חריגים או מדאיגים, עליהם ניתן להתייעץ עם גורם מוסמך.

עם זאת, ישנם מספר שינויים בהתנהגות אליהם כדאי לשים לב במידה ועולה חשד בנוגע למצב הנפשי של ילדכם:

מקרים רבים מהרגיל של בכי או אי נוחות.
רגרסיה או חזרה להתנהגויות מהן הילד כבר נגמל (כמו הרטבת לילה או בריחה של יציאות למרות שהילד נגמל)
עצבות או דאגה מרובות
הרגלי שינה ואכילה מופרעים ולא בריאים (אכילה לילית, אכילת יתר, הקאות יזומות, עודף או חוסר בשעות השינה)
חוסר נעימות והתפרצויות בקרב מתבגרים.
פגיעה בתפקוד הלימודי או הימנעות מלימודים, בפרט אם חל שינוי ביחס לתפקוד שהפגין הילד מאז המעבר ללימודים מרחוק.
הופעה של קשיי קשב וריכוז.
כאבים לא מוסברים
תחילת שימוש בחומרים אסורים, כמו עישון טבק, שתיית אלכוהול או צריכה של סמים אחרים.

כחלק מהחזרה לשגרה מחודשת, כדאי להזכיר לילדיכם שתחושותיהם טבעיות, וההתמודדות עם המגפה והשלכותיה יכולה לגרום לרבים מאתנו להרגיש קטנים או חסרי אונים. עודדו אותם לדבר ולשתף בחוויה ובתחושות מהתקופה הזו ומההתמודדות עם המצב המשתנה, והזכירו להם שאתם שם עבורם.

אנחנו חוזרים לשגרה – אז למה הבן/בת שלי חווה מצוקה?

לרבים מאתנו, צעירים ומבוגרים כאחד, החוויה של ׳חזרה לשגרה׳ יכולה להיות מאתגרת ומלווה בקושי רגשי. ישנן סיבות רבות בגינן חזרה לשגרה ולמסגרות עשויה לעורר בילדים ובנוער חרדה.

תחושת אובדן או אבל כלפי החיים שהיו לפני המגפה ובעקבות השינויים שנגזרו ממנה נפוצה אצל ילדים ונוער, כמו גם אצל מבוגרים. התחושה שמלווה רבים מאתנו, כי המושגים ׳שגרה׳ או ׳נורמלי׳ כבר לא יהיו כפי שהיו גם היא טבעית ונפוצה.

בפרט אצל ילדים ניתן לראות גם חששות הקשורים לבית הספר כמו הפחד מהדבקה ומעליה בתחלואה שתגרור חזרה של המגבלות, ואף פחד מבריונות הקשורה לנגיף הקורונה בבית הספר, שעלולה למנוע מהילד/ה לרצות לחזור למסגרת.

חלק מהילדים גם יכולים לציין שהחיים בבידוד חברתי, בפרט אם ההורים עבדו מהבית, היו טובים יותר. במקרים רבים תחושת הביטחון שמעניקים הבית והמשפחה יכולה להביא לחוסר ביטחון ותחושת חוסר שליטה במרחב הציבורי, שיקשו על הילד/ה לצאת מהמרחב הביתי.

אז איך אוכל לעזור לבני/בתי להתמודד עם החרדה?

חרדה הקשורה לחזרה לשגרה היא טבעית ונפוצה בגילאים הצעירים, אך התמודדות רגועה ונכונה עם המצב, בשיתוף ההורים, יכולה לעזור ולהקל על ילדכם. בחלק מהמקרים אפשר ואף רצוי לפנות לטיפול רגשי או לכל הפחות להתייעץ עם מטפל/ת מתחום החרדה והטראומה.

בנוסף, ריכזנו עבורכם כמה דברים שיוכלו לעזור:

היו סקרנים. שאלו את ילדכם שאלות פתוחות והקשיבו להם באופן פעיל ועם שאלות המשך, על מנת להבין יותר את המחשבות והרגשות של ילדכם.
נרמלו והעניקו תוקף לתחושות המועלות. תנו לילדכם לדעת שמה שעובר עליו הוא נורמלי וטבעי, שאנשים אחרים גם מרגישים באופן דומה ושאין בתחושותיהם דבר שגוי. (לדוגמה, ״אני בטוח/ה שקשה לך להרגיש כל כך מודאג, אבל זה טבעי לדאוג מהדבקה בבית הספר״).

עזרו להפחית את החשיפה לרשתות חברתיות ולחדשות. בגיל הצעיר, אפשר אף להגביל את שעות המסך והחשיפה לתכני אקטואליה. בגיל ההתבגרות, ניתן להתמקד קריאה וניתוח ביקורתיים של הודעות שמפורסמות ברשתות החברתיות להן הנער/ה חשוף/פה על מנת למנוע חשיפה למקורות לא אמינים.
עזרו לילדים להיות פעילים- התנדבות, מפגשים במסגרת ההנחיות, פעילות גופנית ופיתוח של תחביבים חדשים באמצעות אין-ספור החוגים שמועברים ברשת הן דרכים מעולות לעזור לילד שלכם להיות פעיל יותר ולהרגיש בעל שליטה על ימיו.
תכננו את השינוי. תכניות, גם אם לא יתממשו במלואן, עוזרות להפיג מתח וחרדה ומקלות על ההתמודדות עם אי-ודאות. תכנית לקראת היום הראשון בבית הספר או אירועים משמעותיים אחרים יכולה לעזור לכם ולילדכם.
צעדים קטנים. חזרה מהירה מדי לשגרה יכולה להיות מבלבלת וקשה מהצפוי – ודווקא חזרה הדרגתית, עם חשיפה מידתית ומבוקרת למסגרות החברתיות, יכולה להקל על ההשתלבות המחודשת. מפגשים מצומצמים יותר של חבר/ה או קבוצת חברים מבית הספר לפני החזרה הרשמית ללימודים (במידת האפשר) יכולה להפחית את החרדה בנוגע לחזרה לפעילות במסגרות גדולות.
בניית פתרונות ממוקדים בטיפול. לאחר שיתוף המטפל/ת בחששות העיקריים של הילד/ה לקראת החזרה לשגרה, ניתן לבנות יחד תכנית טיפולית הממוקדת בקשיים המפריעים לו/לה במיוחד – כמו החשש מבריונות, קונפליקטים חברתיים או לחץ הקשור ללימודים.
טפלו בעצמכם אנחנו יכולים להעניק לילדינו כאשר יש לנו כוחות נפשיים. תמצאו גם לעצמכם/ן הזדמנויות להתאוורר, לנשום ולהתחזק.

פרט לתמיכה בתהליך שעובר על ילדך, חשוב לפנות גם זמן להתבוננות והתמודדות עצמית, לשמירה על בריאות הנפש ולהפחתת החרדה, שיכולה לעלות בעקבות הגירוי הטראומטי הכרוני בו רבים מאתנו נמצאים בימים אלו.

לילדים יש כוחות גדולים- ויכולת הסתגלות

כפי שעולמנו השתנה ללא היכר במהלך השנה האחרונה, כך גם עולם של ילדינו. עם זאת, זכינו לצפות בהם מסתגלים למציאות חדשה ואף מתמודדים עם שאלות חיוניות שפוגשות גם אותנו בחיים כעת: החל ממשמעותה של משפחה, דרך החשיבות של כסף ופרנסה ועד לחיבור לתחושות האישיות שלנו.

מנגד, ההימנעות מתחושות לא נעימות לאורך השנה וההדחקה של הרגשות שמציפים אותנו גם היא נפוצה ואף טבעית. אך למרות שהימנעות יכולה להקל עלינו בטווח הקצר, עם הזמן היא מייצרת מעגל של חרדה שמפר את שגרת חיינו.

בילדים ובנוער מצב זה עשוי להיות חמור יותר, ואף להקשות על החזרה לשגרה. לכן, חשוב לשים לב להתנהגות של ילדינו ולזהות קשיים או מצוקות הקיימים, תוך קיום שיח כן וקשוב. במידת הצורך, אפשר ואף כדאי לפנות לגורם מקצועי ומוסמך על מנת להבטיח התמודדות נאותה עם המצב הרגשי ולהקל על החזרה לשגרה ולמסגרות החברתיות.