“טראומה הורסת את מרקם הזמן. בזמן רגיל עוברים מרגע לרגע, זריחה לשקיעה, לידה למוות. לאחר טראומה, אתם עלולים לנוע במעגלים, למצוא את עצמכם נשאבים לאחור לתוך מערבולת או קופצים כמו כדור גומי מהווה לעבר ובחזרה. … ביקום הטראומטי חוקי החומר הבסיסיים מושעים: מאווררי תקרה יכולים להיות מסוקים, פליטת מכוניות יכולה להיות גז חרדל”. (דייוויד ק. מוריס, השעות הרעות: אור ביוגרפי על הפרעה פוסט טראומטית).
עבור אנשים רבים השירות הצבאי כרוך בלא מעט קשיים. לעתים המעבר החד מהחיים האזרחיים למסגרת הצבאית הנוקשה נותן את אותותיו. אך במקרים מסוימים, הקושי נובע מחוויות מסוימות המתרחשות לאורך השירות הצבאי, בין אם מדובר בלחימה בקרב או בחשיפה לאירוע טראומתי כלשהו.
בעוד שלוחמים מסוימים לא נוטים לפתח תסמינים פוסט טראומתיים, בקרב לוחמים אחרים אותם אירועים קשים הופכים לצלקת נפשית קשה מנשוא. במקרים מסוימים הקושי דועך עם הזמן ללא צורך בעזרה חיצונית, אך לעתים מדובר בהפרעה פוסט טראומתית המצריכה טיפול ממושך.
כיום ישנם טיפולים חדשניים ומגוונים המוצעים עבור המתמודדים עם פוסט טראומה צבאית, עליך למצוא את הטיפול שהכי יוכל לסייע לך, הכי חשוב זה לזהות את המצוקה ולתת לה תוקף, ולא להתנגד לקבלת תמיכה.
הלם קרב, הידוע גם כתגובת מתח לחימה, מתייחס לתגובות הפיזיות והרגשיות שחוו אנשים שעברו קרבות או אירועים טראומטיים אחרים במסגרת פעילויות ביטחוניות. תגובה זו יכולה להתבטא כתסמינים פיזיים כמו דופק מהיר והזעה, כמו גם תסמינים רגשיים כמו חרדה, דיכאון וזיכרונות חודרניים. הסימפטומים של הלם קרב עלולים להפריע לתפקוד היומיומי ועשויים להימשך ימים, שבועות או אפילו חודשים.
הפנייה לעזרה והשיתוף במצבי פוסט טראומה מהצבא הם קריטיים על מנת לקבל את העזרה והתמיכה להם הם האדם נזקק. לפעמים ההכרה והמודעות לכך שהמצב הזה קיים לוקחת זמן וכך גם תהליך האבחון וההכרה הרשמית.
כיום ישנה מודעות גבוהה לקיום התופעה, הנתונים מראים שכ- 10-15 אחוז ממי שנפגע במהלך לחימה סובל מפוסט טראומה, בישראל כיום ישנם כ- 4000 נפגעי פוסט טראומה צבאית. ישנם ארגונים המיועדים לתת טיפול מתאים לנפגעי פוסט טראומה צבאית וטיפולים שנמצאו יעילים לטיפול במצב המורכב הזה.
פוסט טראומה, המכונה בלעז- PTSD משתייכת למשפחת הפרעות החרדה ונחשבת להפרעה פסיכיאטרית. בעבר, עד תחילת המאה העשרים, יוחסו לה בעיקר תסמינים פיזיים, אך בעקבות אירועי לחימה משמעותיים שאירעו באותה תקופה, חוקרים רבים החלו להתייחס בנוסף לאלמנטים הנפשיים והפסיכולוגיים הנלווים לה. כמו כן, המחקר הקליני שעוסק ב-PTSD עבר עדכונים ושינויים רבים לאורך השנים, גם במובן הטרמינולוגי. שכן, בעבר פוסט טראומה כונתה- ‘הלם קרב’, אולם רק לאחר מלחמת וייטנאם הוחלט להעניק לה את שמה הנוכחי.
שינוי השם נבע מתוך הכרה שמדובר במושג רחב אשר חל גם על מקרים טראומתיים אחרים מלבד אירועים צבאיים. כך שנכון להיום נהוג להתייחס להלם קרב כאל מקרה ספציפי של פוסט טראומה צבאית המתרחש כתוצאה מחשיפה לאירוע טראומתי בזמן לחימה.
חיילי צה”ל רבים שמשרתים ושירתו בצה”ל נאבקים בלחץ פוסט טראומטי (PTSD). זהו מצב שעלול לגרום לתחושות של פחד, עצב וחרדה גם לאחר חלוף הסכנה. חיילים עם PTSD עשויים להיתקל בבעיות שינה, להרגיש “קפיציות” או עצבנות, או להימנע ממקומות או דברים שמזכירים להם את החוויה הטראומטית. חשוב שהסובלים ממצב זה ידעו שהם לא לבד ושיש אפשרויות טיפול וסיוע רבות. לדבר עם מישהו שהם סומכים עליו, כמו בן משפחה או חבר, או איש מקצוע בתחום בריאות הנפש יכול לעשות הבדל גדול. חשוב מאד שגם בני המשפחה יעזרו ויקבלו הכוונה ותמיכה על מנת להיות מסוגלים לתת את התמיכה הנכונה. בישראל קיימת המיועדת לתת תמיכה וטיפולים מוזלים בדיוק למקרים האלה ושמה נט”ל.
נשים ששירתו בצבא יכולות גם לחוות הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) עקב חשיפה לקרב או אירועים טראומטיים אחרים במהלך שירותן. נשים ששירתו בצבא וחוו טראומה עשויות להתמודד עם אתגרים וחוויות ייחודיות בהשוואה לעמיתיהן הגברים. לדוגמה, נשים עלולות לחוות אפליה והטרדה על רקע מגדר, הן בצבא והן באוכלוסייה האזרחית. הן עשויות גם להתמודד עם סטריאוטיפים וסטיגמות חברתיות סביב תפקידן כנשים בצבא, מה שעלול להקשות עליהן לגשת לתמיכה וטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). בנוסף, נשים ששירתו בצבא עלולות לסבול משיעורים גבוהים יותר של טראומה מינית צבאית (MST), מה שעלול לגרום לבעיות בריאות פסיכולוגיות ופיזיות נוספות. חשוב להכיר באתגרים הספציפיים העומדים בפני נשים במצבים פוסט טראומטיים מהצבא ולספק תמיכה ממוקדת ומשאבים שיעזרו להן להתאושש ולהחלים.
אם בעבר היה נהוג לייחס לתופעה זו בעיקר תסמינים פיזיים האופייניים למצבי חרדה כמו-
הרי שבמשך השנים, ככל שהמחקר הקליני בתחום התפתח, ניכר כי ישנם יותר ויותר תסמינים נפשיים המזוהים עם פוסט טראומה צבאית, כמו-
מעבר לכך, כאשר מדובר במקרים ספציפיים של פוסט טראומה מהצבא, לרוב הלוקים בה חווים סימפטומים ייחודיים המחיים מחדש את אותו אירוע טראומתי באופן לא נשלט, בין אם מדובר ב-
כל אותם סימפטומים שתוארו מעלה עשויים לתאר מצב של פוסט טראומה צבאית, כאשר הליך האבחון מתבסס בעיקר על אבחון פסיכולוגי בשילוב בדיקה רפואית, במהלכם מתבצע תחקור באשר למצבו הנפשי והגופני של הלוחם. עם זאת, לעתים מדובר בהליך מורכב במקצת, מאחר שלוחמים רבים נמנעים מלשתף ולתאר את שעובר עליהם, מחשש לחוות את אותה סיטואציה מחדש. כמו כן, פעמים רבות הטראומה מתפרצת רק מספר שנים לאחר האירוע, כך שלעתים נוצר קושי לקשור בין התסמינים מהם סובל הלוחם לאותו אירוע טראומתי.
בשנים האחרונות, מלבד העיסוק הקליני בפוסט טראומה ראשית, מתבצעים מחקרים רבים סביב הפרעה המכונה- פוסט טראומה משנית. הפרעה זו מתרחשת כאשר אדם מסוים נחשף לפוסט טראומה של אדם אחר וחווה באופן ממשי את התחושות הקשות המלוות את אותו אדם, בין אם מדובר בכאבים, פחד או גירויים מוחשיים שונים. הפרעה זו נפוצה בעיקר בקרב צוותים רפואיים או טיפוליים הנחשפים למקרים קשים בעת עבודתם. כמו כן, פעמים רבות גם בני המשפחה של אותם לוחמים עלולים ללקות בהפרעה זו ולפתח תסמינים שונים המעידים על פוסט טראומה. הרי לרוב הם חשופים למצבים אלו באופן יומי וחווים מקרוב את כל הסימפטומים הנלווים לכך כמו- סיוטים, התקפי זעם, צעקות ודיכאונות.
בשנים האחרונות התעורר דיון סביב קיום מופעי זיקוקים ביום העצמאות ובאירועים אחרים. שכן, הלומי קרב רבים התלוננו בעבר כי רעש הזיקוקים מעורר אצלם זיכרונות קשים מהקרב. מה גם שלרוב זיקוקין דינור מתקיימים בחשיכה, מה שעשוי לדמות בקרב רבים תרחיש צבאי.
סימפטומים אלו מחזירים את הלוחם שוב ושוב אל אותו אירוע בעל כורחו, דבר המונע ממנו לנהל שגרת חיים נורמליים, בין אם מדובר ביצירת זוגיות וחיי משפחה, פיתוח קריירה או חיי חברה.
פעמים רבות סימפטומים אלו נובעים כתוצאה מ’טריגר’ כלשהו המעורר מחדש את אותה סיטואציה, בין אם מדובר בקולות, אנשים, או מקומות מסוימים המייצרים בראשו של הלוחם הקשר אסוציאטיבי לאותו אירוע.
מעבר לכך, בניסיון להימנע ממצבים אלו, אותם לוחמים נוהגים להימנע מפעולות או מסיטואציות מסוימות שעלולות לעורר בהם מחדש את אותו אירוע. התנהלות זו ממחישה פעמים רבות את הנתק שנוצר בין עולמו הנוכחי של הלוחם לתקופה הקודמת לאותו אירוע מכונן.
בנוסף, בשנים האחרונות התעורר דיון סביב קיום מופעי זיקוקין ביום העצמאות ובאירועים אחרים. שכן, הלומי קרב רבים התלוננו בעבר כי רעש הזיקוקין מעורר אצלם זיכרונות קשים מהקרב. מה גם שלרוב זיקוקין דינור מתקיימים בחשיכה, מה שעשוי לדמות בקרב רבים תרחיש צבאי.
סימפטומים אלו מחזירים את הלוחם שוב ושוב אל אותו אירוע בעל כורחו, דבר המונע ממנו לנהל שגרת חיים נורמליים, בין אם מדובר ביצירת זוגיות וחיי משפחה, פיתוח קריירה או חיי חברה.
פעמים רבות סימפטומים אלו נובעים כתוצאה מ’טריגר’ כלשהו המעורר מחדש את אותה סיטואציה, בין אם מדובר בקולות, אנשים, או מקומות מסוימים המייצרים בראשו של הלוחם הקשר אסוציאטיבי לאותו אירוע.
סיכויי ההחלמה מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) עבור אנשים ששירתו בצבא משתנים ותלויים במספר גורמים. התערבות וטיפול מוקדמים יכולים להגביר את סיכויי ההחלמה. טיפולים מבוססי ראיות, כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול בחשיפה, הוכחו כיעילים בהפחתת תסמינים של PTSD. בנוסף, תמיכה מבני משפחה וחברים, כמו גם גישה למשאבים וטיפול, יכולה להשפיע לטובה על ההחלמה. עם זאת, ההחלמה היא תהליך ייחודי ואינדיבידואלי, וחלק מהאנשים עלולים לחוות תסמינים מתמשכים גם עם הטיפול. חשוב לגשת לתהליך הטיפול בגישה הוליסטית, עם הרבה סבלנות ולפנות לאנשי מקצוע שמעוררים בכם אמון, בנוסף ישנה חשיבות להתמדה בתהליך הטיפולי בשוטף.
פוסט טראומה צבאית לא בהכרח מתפרצת באופן מידי לאחר אירוע מסוים. לעתים חיילים הלוקים בה ממשיכים לתפקד כרגיל ללא סימפטומים מעוררי אזהרה, עד אשר הם נתקלים בסיטואציה מסוימת שמחזירה אותם באחת לאותו אירוע טראומתי. כמו כן, אנשים רבים הלוקים בפוסט טראומה כתוצאה משירותם הצבאי, נוהגים להתכחש למצבם ולהימנע מקבלת סיוע, בין אם מתוך חשש להוות נטל על סביבתם או מתוך הנחה שמדובר בתהליך מורכב הרצוף בקשיים בירוקרטיים רבים. שכן, לעתים עובר זמן רב אם בכלל, עד אשר מתבצעת הכרה רשמית במצבם של אותם חיילים מצד הרשויות.
פוסט טראומה מהצבא מתקשרת לרוב ללוחמה קרבית, אך לעתים, גם חיילים שאינם עוסקים בלחימה עלולים ללקות בתסמינים שונים המעידים על תופעה זו. בעיקר כאשר מדובר בתפקידים המצריכים התמודדות עם מצבי לחץ, כמו תומכי לחימה הנדרשים לעתים לבצע פעולות קריטיות ולנהל מצבי חירום מורכבים במיוחד.
מעבר לכך, בניסיון להימנע ממצבים אלו, אותם לוחמים נוהגים להימנע מפעולות או מסיטואציות מסוימות שעלולות לעורר בהם מחדש את אותו אירוע. התנהלות זו ממחישה פעמים רבות את הנתק שנוצר בין עולמו הנוכחי של הלוחם לתקופה הקודמת לאותו אירוע מכונן.
הטיפול בפוסט טראומה צבאית אינו פשוט, שכן במקרים רבים עובר זמן רב מהרגע בו מתרחש המקרה ועד הרגע בו המטופל אוזר אומץ לפנות לטיפול מעמיק. עם זאת, כיום קיימות שיטות שונות, בעיקר מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, המאפשרות טיפול ממוקד בתופעה, במטרה לסייע לסובלים להתמודד עם התחושות הקשות המלוות אותם. אמנם כל שיטה מכילה מאפיינים משלה, עם זאת, רוב הטיפולים המוצעים כיום מכילים מספר אלמנטים זהים, בין אם מדובר בשיטות מבוססות מחקר, בטיפולים הכוללים אספקט אקטיבי תרגולי, או בטיפולים ממוקדים לפרק זמן מסוים.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי נמצא יעיל [1] [2] במיוחד לצורך התמודדות עם פוסט טראומה צבאית, שכן מדובר בטיפול דו שלבי ממוקד המסייע למטופלים להתמודד עם אותם סימפטומים טראומתיים, באמצעות הקניית טכניקות מסוימות המיועדות לצורך ויסות רגשי נכון. טיפול זה מאפשר למטפל לתקוף את הסיטואציה באופן מעמיק יותר ולגרום למטופל לשנות דפוסי חשיבה שיסייעו לו להתמודד עם החרדות המלוות אותו ולבצע הפרדה בין הסיטואציה הנוכחית לאותו אירוע טראומתי.
שיטה נוספת שנמצאה יעילה [3] [4] בשנים האחרונות לצורך התמודדות עם פוסט טראומה מהצבא היא שיטת EDMR. שיטה זו קושרת למעשה בין תפקוד המח לאירועים טראומתיים באמצעות גירוי דו צדדי, מתוך הנחה שיש ביכולתו של המח לווסת את אותם אירועים באופן טבעי.
חלק מהמתמודדים עם פוסט טראומה צבאית נעזרים בטיפול תרופתי לאיזון התסמינים הנפשיים והפיזיים, לרוב אלו יהיו תרופות הרגעה או תרופות ממשפחת SSRI. כמו כן קנאביס רפואי הניתן ברישיון מסייע לחלק מהסובלים מהמצב.
כאשר פונים לטיפול בפוסט טראומה צבאית, ראשית כל, חשוב לבסס קשר טוב ואמין בין המטפל למטופל. שכן, אנשים רבים הלוקים בהפרעה זו לרוב מתקשים לשתף ולתאר את שעובר עליהם, בין אם מתוך בושה או מתוך חוסר באמון באנשים מסביבם. מעבר לכך, בעת הטיפול חשוב לערב ככל הניתן את סביבתו ואת קרוביו של המטופל, ליידע אותם בפרטים הרלוונטיים, ולספק להם את הכלים הדרושים לצורך התמודדות עם התופעה.
אנשים רבים הלוקים בפוסט טראומה צבאית נוטים לשקוע בבדידות ובדיכאון ולהתרחק מסביבתם הקרובה. אך ברוב המקרים התנהלות זאת רק מחריפה את מצבם ומונעת מהם לשקם את חייהם ולהתמודד עם התחושות הקשות שמציפות אותם. אם אתם חשים בסימפטומים שעלולים להצביע על פוסט טראומה קרבית, אל תנסו להתכחש לכך ופנו בהקדם למתן טיפול מתאים. טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי מותאם וממוקד, עשוי לסייע לכם להתמודד עם המצב ולחזור אט אט לשגרת חיים רגילה.
במכון חיבורים יש מטפלים המתמחים במתן מענה טיפולי מקצועי עבור פוסט טראומה מעולמות הטיפול של CBT נשמח ללוות אתכם בדרך להחלמה והטבה.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
2. A randomized controlled trial of cognitive behavioral therapy for posttraumatic stress disorder in active duty military personnel.” by B. Litz, J. Schulz, and J. Brown (JAMA Psychiatry, 2014)
3. EMDR therapy for military-related PTSD: a randomized controlled trial.” by S. Marx, J. Corrigan, and D. McTeer (Journal of Traumatic Stress, 2013).
4. A review of eye movement desensitization and reprocessing (EMDR) treatment for military-related posttraumatic stress disorder (PTSD).” by J. Leeds and J. Powell (Journal of Clinical Psychology, 2014).
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
