“There is freedom waiting for you, On the breezes of the sky, And you ask “What if I fall?” Oh but my darling, What if you fly?“
“ישנו חופש שמחכה לך ברוחות השמיים, ואת שואלת – ‘מה אם אפול?’ הו, יקירתי אבל מה אם תעופי?”
(Erin Hanson)
אף אחד לא אוהב להיכשל, לדעת שניסינו, נתנו את המקסימום שלנו אבל זה פשוט לא הספיק כדי להצליח, ואז איך נחייה עם עצמנו? מה זה אומר עלינו? רבים מעדיפים פשוט להישאר באזורים הבטוחים, להימנע מאתגרים וניסיונות להצליח ויש כאלה שאצלם כישלון הוא דבר כל כך מאיים באופן כזה שהוא מטיל את צילו על כל צעד בחייהם. מהי החרדה להיכשל ואיך היא מתבטאת? איך ניתן להתמודד עם הפחד ולבקש עבור עצמנו חיים מלאים והגשמה עצמית?
אתלופוביה היא מונח שמגיע מיוונית ופירושו המילולי הוא פחד מהבלתי מושלם, או בקיצור פחד מכישלון. פחד מכשלון הוא סוג של פוביה, המתעוררת אצל הסובלים ממנו כאשר הם מזהים סיטואציה מאתגרת בה קיים הסיכוי להיכשל. מי שמתמודד עם הפחד מכשלון יעדיף להימנע מלנסות להצליח או יעשה פעולות של הכשלה עצמית בכוונה על מנת להימנע מתחושת חוסר הודאות שמגיעה יחד עם הסיכון לכישלון. צורתה של האתלופוביה משתנה מאדם לאדם ואיננה מופיעה באותו אופן ועוצמה אצל כל הסובלים ממנה, לרוב כאשר מופעל הטריגר לפחד מופיעים תסמינים המאפיינים חרדה כמו דפיקות לב והזעת יתר בתוספת למחשבות על התסריט הגרוע ביותר של כישלון ותבוסה. פעמים רבות הפחד מכשלון מופיע לצד נטייה לפרפקציוניזם או הפרעות חרדה אחרות.
תסמינים של אתלופוביה מתעוררים במקרים בהם האדם ניצב בפניי אתגר גדול ומתעוררת חרדת ביצוע או במצבי חיים פשוטים יותר ושגרתיים כביכול כמו זוגיות או בעבודה. על מנת לדעת אם אתם סובלים מחרדה מפני כשלון בידקו האם מופיעים אצלכם התסמינים הבאים:
ועוד.
ישנם גורמים עמוקים ונפשיים שונים שגורמים להתפחות פחד מכשלון ולרוב הוא אינו מופיע בפניי עצמו כמו: הערכה עצמית נמוכה, תחושת חוסר מסוגלות, בושה או מבוכה, חרדה חברתית או חרדת ביצוע, פחד מפני דחייה ועוד.
פחד מכישלון מתפתח בעקבות גורמים סביבתיים נרכשים, אך קיימים גם מרכיבים מולדים שנמצאים בבסיסו. נהוג לייחס חלק מהגורמים לדמויות המטפלות שלנו, ההורים:
אז מה אפשר לעשות בכל זאת?
כיום כבר ידוע שניתן לטפל בחרדות מסוגים שונים והם אינם גזירות גורל. הנה לכם כמה טיפים שיכולים לסייע לכם להתמודד עם פחד מכשלון:
נסו לזהות את המקור של הפחד הזה, שאלו את עצמכם שאלות כמו: מתי מתעורר הפחד? מה הוא מעורר בגופי כשהוא מופיע? לצד אילו פחדים נוספים אם יש הוא מופיע? מה התסריט שהכי מפחיד אותי שיתרחש? מתי התחיל הפחד הזה להתפתח בחיי? מה אני עושה שמקל על הפחד?
הפחד מכישלון רק מגביר חוסר מוטיבציה ופוגע ביכולת שלנו להאמין בעצמנו ולהצליח ובטווח הרחוק בתחושת מסוגלות וערך עצמי, למעשה זה כמו “כדור שלג”. המפתח להפחית חרדה מכל סוג שהוא לעשות את מה שאנו חרדים ממנו, אך מתוך חוויה של שליטה, ובמינון הנכון לנו, ניתן להשתמש שיטה הנקראת “חשיפה הדרגתית” שהיא בעיקרה שיטת טיפול אך ניתן גם ליישם אותה לבד (יכול להיות יותר מאתגר).
לזכור תמיד שעל מנת לממש את עצמנו השלם והאמיתי חייבים לעבור דרך מהמורות, נפילות וכישלונות, לא ניתן להגיע להצלחות ללא הכישלון. ניתן לקבל מדמויות כמו נלסון מנדלה שאמר “אני אף פעם לא מפסיד, או שאני מנצח או שאני לומד”.
דרך נוספת להקל על עצמנו הוא לפתח שיח חומל ומקבל בתוך הראש שלנו. רוב האנשים מאד ביקורתיים כלפיי עצמם, דבר המקשה עליהם לאהוב את עצמם, מייצר חרדה ומצוקה. טיפוח של כוונה פנימית אוהבת תמיד יכול לעזור בהפחתת חרדה ולפתח בסיס אישיותו חזק שמסוגל להתמודד עם כישלון ומעז לנסות מתוך הבנה שכישלון אינו מגדיר את מי שאנחנו.
לחזק את הדימוי העצמי על ידי פעילות שמהווה אתגרי מידתי אך לא מאיים מדי, כמו משחקים שונים או יצירה, אלו לרוב מסייעים להגמיש את היכולת שלנו לקבל את עצמנו. בנוסף, הוכח כי פעילות ספורטיבית אותה עושים באופן עקבי מסייעת להרגעה והקלה על חרדה.
בזמן שהראש שלנו עסוק בלמצוא את הרגע המדויק לפעול, לפעמים הדבר שמייצר תקיעות זו ההמתנה לרגע הנכון, לנסיבות הנכונות כאשר מה שבאמת נמצא מתחת לכל אלו הוא פחד מהסיכוי שלא נצליח שגורם לנו פשוט לא לעשות ולהישאר במקום. לפעמים הפחד מכשלון גורם לנו להישאר במקומות שלא מיטיבים עמנו ובמקרים אחרים אפילו הרסניים.
ר’, בחור בן 30, הגיע לקליניקה לטיפול בעקבות הקונפליקט שבפניו הוא עמד- התמודדות עם זוגיות שלא הייתה מיטיבה עבורו. ר’ חווה את מערכות היחסים האחרות בעברו כלא יציבות וככאלה המסתיימות מהר ואת העובדה כי אינן נמשכות הוא ראה בתור כישלון אישי שלו, מה שהקשה עליו לסיים את מערכת היחסים ההרסנית אליה היה נתון. מעבר לכך ר’ חווה חרדה במצבים שונים בהם הוא נדרש לבצע מטלות שונות בהן יש סיכוי שיכשל כמו סיום התואר בלימודים ומציאת עבודה יציבה. במהלך הטיפול בקליניקה ר’ התחזק ולמד לזהות את הפחד מכשלון שהצר את צעדיו, הוא העז לעשות את הצעד ולסיים את מערכת היחסים שלא הייתה נכונה ובריאה לו וכיום הוא מעז לבקש עבור עצמו מערכת יחסים טובה ומזינה, מעז לצאת ולהכיר ומצליח לנהל את הפחד שלו מפני חוויית כשלון, בכל הנוגע למערכות יחסים מתוך ההבנה כי סיום מערכת יחסים אינו מעיד על כישלון שלו וניתן אך ורק ללמוד ולהתפתח מתוך המצבים הללו. ר’ לומד לקבל את עצמו באופן עמוק ולוקח אחריות על הרגשות והמסע האישי שלו.
בטיפולי CBT- קוגניטיבי התנהגותי, נכללות מגוון שיטות טיפול מתקדמות וגם מסורתיות שנמצאו כיעילות מאד עבור טיפול בסוגים שונים של חרדה. עבור טיפול בחרדה מפניי כשלון ניתן להשתמש בשיטה ההתנהגותית בטיפול על ידי חשיפה הדרגתית, בטיפול מגדירים יחד מטופל ומטפל את המטרה וכן מטרות משנה קטנות שמדורגות באופן של סולם- מהקל על הקשה. המטופל מקבל משימות ומטלות לעשות בבית על מנת לאמן את היכולת לשהות עם החרדה על ידי חשיפה במינונים מבוקרים אליה ולעוררות שהיא יוצרת. גישות CBT נוספות כמו ACT – טיפול בקבלה ומחויבות במהלכו עובדים על שינוי היחס לחרדה ולעצמנו, מפתחים גישה מקבלת והריפוי נעשה על ידי אותה קבלה עצמית שמתרחבת, בנוסף שלב המחויבות, במסגרתו המטפל מניח במרחב את השאלות החשובות והמהותיות כמו- מה חשוב לך? איך היית רוצה לראות את עצמך? מה היית רוצה להשיג מהחיים ומה זאת הצלחה בשבילך? (שאלות לדוגמא והמחשה בלבד). עיקרו של טיפול CBT הוא לסייע לאדם להכיר את עצמו ואת הלכי המחשבה שלו, לדעת לזהות את המצוקה ואת המקור שלה ולתת לה שם.
פחד מפני כישלון יכול להיות משתק, מכאיב ותוקע, אם נצליח לחזק את החוסן הנפשי והדימוי העצמי בדרכים שונות כפי שפירטנו במאמר, ובד בבד להתחקות אחר מקור הפחד המשתק אולי נצליח לרפא ולהתפתח למקומות טובים יותר, ואולי גם הצלחה תהיה מנת חלקינו. אם נבין שהצלחה איננה העיקר בחיים והיכולת לקבל כשלון בתור עוד דרך ללמוד על עצמנו ועל החיים נדע שהגנו למקום טוב.
ב”מכון חיבורים” מוצעים טיפולים המכוונים להתמודדות עם חרדה, בין יתר גם פחד מפני כשלון. צוות המכון מורכב מאנשי טיפול בעלי הכשרה אקדמית, פסיכולוגים, מטפלים באומנות ועוד. מטפלי המכון ערוכים להושיט ידם למי שמוכן לעשות את הדרך לעבר חיים בריאים, טובים ושלווים בהם יש קבלה עצמית וניתן לחלום ולהיות בעשייה מבורכת, למרות ובזכות הפחד.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
