פסיכולוגיה חינוכית

פסיכולוגיה חינוכית היא ענף בתוך הפסיכולוגיה המודרנית, שמתמקדת בהבנת תהליכי למידה וקשיים פסיכולוגים הקשורים בחינוך והכשרה של תלמידים – החל מגיל הילדות ועד השכלה גבוהה ומעבר לכך.
בין היתר, עוסקת הפסיכולוגיה החינוכית בחקר ההתפתחות הקוגניטיבית של תלמידים ובגורמים השונים המשפיעים על למידה, כולל אמצעי למידה וגישות חינוכיות שונות, תהליכים יצרניים שונים והכוחות המוטיבציוניים המשפיעים על הדינמיקה בין תלמידים ומורים.
פסיכולוגיה חינוכית היא בחלקה מחקרית וניסויית, ובחלקה מעשית ויישומית, במטרה לטייב תהליכי חינוך ולמידה. ישנם פסיכולוגים ופסיכולוגיות שבוחרים לעסוק רק באחד מהמסלולים- המעשי או המחקרי.
כאמור, התחום נוגע בכל תחומי הלמידה לאורך כל חיי האדם, בנסיבות שונות: החל מבתי ספר ואוניברסיטאות אך גם במקומות עבודה, במקצועות הספורט, רשויות וממשלות ואפילו בקהילות גמלאים וחינוך לגיל השלישי.

מה תפקיד הפסיכולוג/ית החינוכי/ת?

פסיכולוג/ית חינוכי/ת הם בעלי תואר שני או דוקטורט בתחומם, ועובדים במגוון של שדות חינוכיים אפשריים, או עוסקים במחקר ולימוד במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה.

העיסוק המחקרי העיקרי נוגע לשיפור וייעול תכניות ויכולות למידה, הקניית כלים ומשאבים להעצמת תלמידים ומציאת הדרכים האפקטיביות להקניית ידע וכישורים חדשים. כמו כן, חלק מתחומי המחקר של פסיכולוגיה חינוכית נוגעים בקשר בין השכלה ובין בריאות הנפש בצעירים ובמבוגרים.

בצד היישומי של פסיכולוגיה חינוכית ניתן לכלול תפקידי ייעוץ והכוונה במרכזים חינוכיים ובבניית תכניות לימוד, בקרה והערכה של תכניות לימוד, בתי ספר או מרכזי הכשרה, וכן הכשרת מורים והקניית כלים להתמודדות עם האתגרים הנלווים לחינוך כמו ההתמודדות עם אוכלוסיות שונות.

הכשרה והסמכה

בישראל, על מנת לעסוק כפסיכולוג/ית חינוכי/ת יש להשלים לימודי תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית באחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה המוכרים לכך בארץ, ולאחר מכן להשלים התמחות ולעבור בהצלחה את מבחן ההסמכה.

על פי ההנחיות של מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות, על מנת להתמחות בפסיכולוגיה חינוכית יש להשלים קודם כל תואר מוסמך (MA) בפסיכולוגיה, ואז להתחיל בהתמחות באחד מהמוסדות המוכרים להתמחות על ידי משרד הבריאות.

משך ההתמחות הוא כשנתיים במשרה מלאה, כאשר פסיכולוגים בעלי מומחיות אחרת בפסיכולוגיה יכולים להגיש בקשה לקיצור משך ההתמחות שלהם, בהתאם להחלטת הוועדה לקיצור ההתמחויות.

מה כוללת ההתמחות בפסיכולוגיה חינוכית

על פי  ההנחיות העדכניות של משרד הבריאות מסוף שנת 2020, מסלול ההתמחות בפסיכולוגיה חינוכית כולל התמחות בשלושה אשכולות חינוכיים, שבכל אחד מהם יש לעבוד לפחות כשנה בהיקף של חצי משרה והם כוללים:

• בית ספר יסודי.
• מסגרת לחינוך מיוחד: גנים/בית ספר לחינוך מיוחד או כתות חינוך מיוחד בתוך בית ספר רגיל או כיתות/גנים המשלבים בתוכם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים תוך מתן מענה לצרכיהם בסל שילוב.
• התמחות באחת מהמסגרות הבאות: מוסדות חנוך לגיל הרך או חטיבת ביניים או בית ספר תיכון או פנימיות.

תקופת ההתמחות כוללת מספר מטלות והשתתפות בהדרכה. ההדרכה אורכת כ-300 שעות בארבע מסגרות שונות בהיקף שעות משתנה:

• במערכת החינוכית, כולל הכרה של גישות מתודולוגיות שונות וכלים שונים לאבחון, הערכה והתערבות, של לפחות עשרה מקרים שונים בהם מתבצעת הדרכה צמודה.
• הדרכה בדגש על אבחון והערכה כוללניים פרטניים של בני נוער במגוון גילאים ותחומים – קוגניטיבי, רגשי, לקויות למידה והפרעות קשב. במסגרת האבחון יש דרישה להתנסות במספר כלי אבחון שונים ומתוקפים.
• טיפול בילדים, בני נוער ומשפחות באמצעות התערבות פסיכולוגית עם ליווי והדרכה פרטנית של לפחות 30 מקרים, בהיקף של 100 שעות לפחות. במסגרת ההדרכה נדרשים טיפולים ארוכי וקצרי טווח, ממספר סוגים – החל מטיפול ישיר, דרך טיפול משולב בילד ובמשפחה ועד טיפול המבוסס על התערבות במערכת החינוכית המקיפה את הילד.

כמו כן, ההדרכה במהלך ההתמחות בפסיכולוגיה חינוכית מתבצעת על ידי לפחות שני מדריכים בפסיכולוגיה חינוכית, או על ידי מומחה בפסיכולוגיה חינוכית שנמצע בתהליך ההסמכה להדרכה (ותחת פיקוח של מדריך בתחום).

משך ההדרכה המינימלי לאורך ההתמחות בפסיכולוגיה חינוכית הוא 300 שעות, הכוללות לפחות שעה וחצי בשבוע, לכל אורך תקופת ההתמחות. ההדרכה יכולה לכלול הן מרכיב פרטני והן מרכיב קבוצתי, אך לפחות מחצית משעות ההדרכה צריכות להיות פרטניות. כמו כן, חלק מסוים משעות ההדרכה יכול להתבצע על ידי מדריך מתחום אחר בפסיכולוגיה.

השתלמויות ומבחן סיום ההתמחות

פרט להדרכה ולהכשרה המעשית הנכללות בהתמחות, על המתמחים והמתמחות בפסיכולוגיה קלינית להשתתף בהשתלמויות וסמינרים בנושאי הליבה של פסיכולוגיה חינוכית. מתמחים בפסיכולוגיה חינוכית בוגרי מגמות שאינן פסיכולוגיה חינוכית ו/או פסיכולוגיה קלינית של הילד, צריכים לעבור גם קורסי השלמה בהתאם להחלטת הוועדה המקצועית להתמחות.

לאחר סיום תקופת ההתמחות וקבלת אישור המדריך האחראי על ההתמחות, ניתן להגיש טופס הרשמה לבחינה בפסיכולוגיה חינוכית ובקשה לסיום ההתמחות. למכתב הבקשה מצורפות הצגות מקרה בהתאם לתחומים הנדרשים בהתמחות וחוות הדעת של כל המדריכים לאורך ההתמחות.

במידה וניתן אישור לגשת לבחינה, ניתן לבצעה תוך חצי שנה מיום הגשת הבקשה. במהלך הבחינה מתבקשים המתמחים להציג את עבודתם ממהלך שנות ההתמחות ובתחומים השונים וכן להפגין שליטה בחומר התיאורטי ובכישורים הנדרשים ממומחים בפסיכולוגיה חינוכית.

האם פסיכולוג חינוכי יכול להחליף טיפול פסיכולוגי פרטי לילדים בעלי קשיים או חרדות?

תחומי הפסיכולוגיה החינוכית והפסיכולוגיה הקלינית לילדים אכן מוצאים נקודות השקה וחפיפה רבות, בין היתר בהקשר של הפרעות חרדה בילדים ובפרט בהתמודדות עם חרדה בתחומי בית הספר ובדרכים להפחתת החרדה הזו. עם זאת, הם נבדלים בכמה היבטים מרכזיים.

תחום הפסיכולוגיה החינוכית קשור ומעורב יותר בלימוד ובמחקר ברמה האקדמית, והמיקוד שלו הוא בהקשרים רחבים יותר של החינוך – וכך הדגש הוא על מתן כלים וייעוץ למחנכים ולמורים בהקשרים של חינוך מיוחד, קשיים בלימודים או חרדה בקרב תלמידים.

אמנם גם בפסיכולוגיה קלינית של ילדים יש עיסוק במחקר, לימוד וייעוץ למחנכים או בהקשר של קבוצות גדולות, אך תחום זה ממוקד יותר בהתמודדות ובטיפול באינדיבידואל, בילד הבודד ובקשיים שהוא או היא מציגים ובמשפחתם.

במידה ועולה החשד להפרעת חרדה המפריעה לתפקוד היומיומי או הלימודי, ככל הנראה שהפניה לטיפול פסיכולוגי ממוקד ופרטני המתבצע על ידי פסיכולוג קליני היא עדיפה עבור הילד. עם זאת, ניתן ורצוי להיעזר ולהיוועץ בגורמים חינוכיים וטיפוליים שונים בסביבת הילד על מנת לבחור ולהחליט מהי המסגרת הטיפולית הנכונה ביותר עבור הילד.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.