אבחון ילדים

אבחון הוא כלי להערכת תמונת-מצב תפקודית, ובהקשר של ילדים זהו כלי שבעיקרו מאבחן פרופיל לימודי או רגשי. סוגי האבחונים לילדים מתחלקים מבחינה קטגוריאלית לפי גיל הנבדקים ולפי סוג הצורך באבחון – מניעי ההורים, הגורם הממליץ או אופי הילד. כיום, ישנם מכונים אשר מבצעים אבחון ילדים. מכון חיבורים אינו עוסק באבחון אלא רק בטיפול

אבחון הילדים השכיח ביותר – לקויות למידה

אבחוני הילדים השכיחים, מגיל שש ועד נוער, הם האבחונים הדידקטיים והפסיכודידקטיים. גם בתחום זה ישנה עלייה חדה בפניות הורים, בשל המודעות העולה ללקויות למידה על גווניה השונים, ושכיחותה הרבה באוכלוסייה.

מחקרים בארץ מראים שכיחות של חמישה אחוזים בקרב ילדים ואף למעלה מזה, שכן לקויות למידה יכולות להתבטא במגוון רחב של אינדוקציות, ואלה לא תמיד היו מזוהות או משויכות לתפקודי למידה, עד לשנים האחרונות.

במקרים בהם ישנו חשש לגורם נוירולוגי להפרעת הלמידה – בניגוד לגורם הפסיכולוגי – ישנו האבחון הנוירופסיכולוגי, הבודק את הקשר בין הלקויות לבין התפקודים המוחיים המקושרים אליהן.

מהם הסימפטומים אליהם יש לשים לב, ואיזה אבחון נתאים להם?

מורכבות פענוח הסימפטומים נובעת במקרים רבים מאופי התמודדות הילד עם המצוקה שלו. פעמים רבות הוא אינו מודע לכך שהוא חווה קשיים אובייקטיביים, והוא מייחס את הלקות לעצמו באופן ביקורתי.

הוא משווה עצמו לחבריו ולא מפענח את הסיבה לקשייו. במקרה כזה יש להפנות את הילד לבצע אבחון פסיכודידקטי, הבודק את הקשר בין ההפרעות הלימודיות לבין ההיבטים הפסיכולוגיים והרגשיים.

האבחון ילדים בודק את כושרו האינטלקטואלי הסובייקטיבי של הילד, ומצליב אותו עם התפתחותו הרגשית ועם תפקודיו הלימודיים והניהוליים. האבחון נחשב מקיף ביותר, ולרוב גם נדרש על-ידי בתי-ספר ומשרד החינוך, כאשר אבחון דידקטי אינו מספיק להערכה.

בפעמים אחרות, ילדים אחרים יתמללו את הקושי שהם חווים לחוסר רצון ולחוסר מוטיבציה. מאחר שהם אינם מצליחים במשימות או אפילו בהבנתן, הם משכנעים עצמם שהם לא מעוניינים במשימה, ומול ההורים מתעקשים ש “לא בא להם” והם “אינם רוצים” לעשות זאת.

הבעיה הקלאסית במקרים אלו היא שילדים אלה, שחווים קושי לימודי ממשי, נתפסים על-ידי הוריהם והגורמים הסובבים אותם כילדים עצלנים וחסרי מוטיבציה. במקרים כאלו יש לפנות לאבחון דידקטי, הבודק את תפקודי הילד בתחומים לימודיים שונים, החל מקריאה וכתיבה וזיכרון חזותי ושמיעתי, ועד להבנת פעולות כמותיות, וכן לאבחון פסיכודידקטי, במקרה שיש חשש שישנם גורמים רגשיים ופסיכולוגיים שמעצימים את הקשיים.

לעתים התנהגות מתחמקת של הילד היא אינדיקציה לקיומה של הפרעת קשב וריכוז. הסימפטומים השכיחים להפרעה, בלי היפראקטיביות (ADD) או עם תסמינים של היפראקטיביות (ADHD), הם ביטויים של שעמום ממטלות והתעסקות אובססיבית כמעט רק בפעילויות אהובות על הילד.

תסמינים נוספים הם שכחה של פרטים או של סדר אירועים, ולעתים גם חוסר קוהרנטיות בדיבור, והגזמה בתיאור פרטים. הבמה שבה מתבטאים התסמינים באופן הכי בולט הינה הבמה הבית-ספרית, אשר מכתיבה דפוסים ותנאים שאינם באים בהלימה עם צרכי הילד ועם רגישותו.

אחד ההליכים הנפוצים לאבחון הלקויות הללו היא בדיקת קשב ממוחשבת, שבה הילד נבדק פעמיים בביצועי חשיבה על-גבי מחשב: בפעם הראשונה ללא שום התערבות ובפעם השנייה אחרי נטילה של ריטלין. הבדיקות הממוחשבות השכיחות בארץ הן CPT ו-TOVA , ומתאימות לטווח גילים רחב בקרב ילדים – מגיל הגן עד לגיל העשרה.

תובנות טיפוליות וחינוכיות

במקרים של אבחונים לימודיים, כמו האבחון הדידקטי והפסיכודידקטי, התערבות מוקדמת היא ערובה למניעת התדרדרות לימודית, ובעקבותיה רגשית. ככל שהסביבה תתאים עצמה ליכולותיו של הילד, ותצפה ממנו את מה שהוא מסוגל בהתאם לכישוריו, בצמוד לטיפול משלים ומעצים, כך יגבר שיתוף הפעולה מצדו וישתפר מצבו.

כך גם מונעים הדרדרות רגשית וחברתית, שכן לקויות למידה פוגעות בהערכה העצמית של הילד ומסכלות אפשרות לפיתוח דפוסי למידה בבגרות.

במקרים של אבחון בעיות קשב וריכוז, בהתאם להערכות אפשר להתאים לילד את הטיפול המתאים לו. ישנם מקרים שבהם מומלץ להתחיל טיפול תרופתי, בעיקר ריטלין, אך זה אינו טיפול שמתאים לכלל הילדים או להשקפות הוריהם, בשל הגברת המודעות לחלופות טיפול רגשיות ומעשיות. במקרים כאלה ההורים יכולים לבחור בהתאם לאופי ילדם בהמשך טיפול באומנות, טיפולים רגשיים, מוטוריים, חברתיים או טיפול פסיכולוגי.

במקרה שבוצע אבחון ילדים והמסקנות קשורות בהיבט הנוירולוגי, בדרך כלל יומלץ טיפול תרופתי, אך יכול להחליף אותו טיפול קוגניטיבי התנהגותי, או שילוב בין התערבות תרופתית לאסטרטגיה טיפולית מקיפה, בצמוד לליווי פסיכולוגי ורפואי לכל תקופת הטיפול.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.