fbpx

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

סרוטונין – הורמון האושר והשמחה

כותב:
תוכן עניינים

אל ההורמון סרוטונין התוודענו בעיקר לפני כשני העשורים האחרונים, עת פרצה לשוק התרופה הפופולרית ציפרלקס שהרכיב המרכזי בה הנו סרוטונין, אבל גם הקורונה עשתה לו יחסי ציבור מצוינים. חברות תרופות החלו להציע לכל דכפין הסובל מפחד, בדידות או משבר כלשהו טריפטופן- חומצת אמינו המסייעת בבניית הסרוטונין.

הכינוי של הסרוטונין  הוא “הורמון האושר והשמחה” דווח בפרסומים וחוסר ממנו עלול להשפיע על יכולת התמודדות עם משברים שונים. בחורף יש ירידה שלו בגוף משום שהוא פעיל בשעות האור וזו הסיבה שרבים חווים עצבנות ופסימיות בחודשי החורף.

למעשה כדי להתמודד עם משברים מומלץ לפנות לטיפול רגשי ולקבל תמיכה מתאימה.

מה תפקידו של הסרוטונין?

סרוטונין הנו הורמון שיש לו השפעות רבות בוויסות מצב הרוח וביצירת תקשורת בין תאי המוח ותאים אחרים של מערכת העצבים. הוא מסייע באכילה, בעיכול, בשמירה על בריאות העצם ובוויסות חרדה. מחסור שלו עלול לגרום לדיכאון ועודף ממנו נובע מפעילות רבה מדי של נוירונים.

יש 17 סוגי סרוטונין  ו- 5HT1a הוא זה הקיים בתרופות נוגדות דיכאון.

סרוטונין מסונתז מחומצת אמינו טריפטופן. לפי פרסומים של המכון הטכנולוגי בקליפורניה 90% מהסרוטונין אשר בגופנו מאוחסן במעיים. הוא נאגר ומשתחרר ע”י תאי עצב במוח- נוירונים.

הוא אחראי על רגשות ומצבי רוח כמו תוקפנות, שינה, תיאבון, חרדה, דיכאון, זיכרון, תפיסה וקוגניציה ומעורב בוויסות תהליכים של מערכת העצבים המרכזית.

מרבית התאים במוח מושפעים בעקיפין או ישירות מרמות הסרוטונין וכן השרירים, חלק ממערכת הלב והמערכת האנדוקרינית.

למה גורם מחסור בסרוטונין?

מחסור בסרוטונין עלול לגרום לחרדות והתקפי חרדה. נדודי שינה (אינסומניה), השמנת יתר, פיברומיאלגיה. הפרעות אכילה , מיגרנות, כאב כרוני, צריכת אלכוהול, דימוי עצמי נמוך, מחשבות שליליות, אובססיביות, תסמונת המעי הרגיז, תסמונת קדם וסתית ועוד.

אפשר לבדוק את רמות הסרוטונין באמצעות בדיקת שתן, או בדיקת דם מהווריד ויש גם דרכים פולשניות יותר.

לרמה נמוכה של סרוטונין יש זיקה לבעיות נפשיות וחשוב להתייעץ עם מכון לפסיכולוגיה כדי להבין מהם הקשיים, ומהו הטיפול הפסיכולוגי המומלץ .

אילו מזונות ומצבים פיזיולוגיים משפיעים על רמת הסרוטונין?

ישנם מזונות וכן מצבים פיזיולוגיים, המשפיעים על רמת הסרוטונין כמו: ממתיקים מלאכותיים, אלכוהול, עישון, קפאין, תזונה דלה וכן מצבים פיזיולוגיים כמו: היפוגליקמיה, חוסר איזון הורמונלי, זיהומים, דלקות, רמות קורטיזול גבוהות, נטייה גנטית וכן חוסר בפעילות גופנית, כעס, בעיות עיכול, מתחים ובעיות בנטילת טריפטופן כסרוטונין.

ממחקרים עלה כי פעילות גופנית תורמת להעלאת רמת הסרוטונין. צריכה של ויטמין B-6   המצוי בירקות כמו תרד, לפת, שום, כרובית, חרדל, סלרי ודגים.

יש גם צמח בשם פרע מחורר היעיל להעלאת רמת הסרוטונין וגם מסייע במצבים של דיכאון קל או בינוני.

חשיפה לאור השמש תורמת להעלאת רמת הסרוטונין. יש הפרעה הנקראת “הפרעה רגשית עונתית- SAD” היוצרת דיכאון כאשר התסמינים מתואמים עם עונות השנה. מי שמתמודד עם המצב הזה, עלול לחוות תסמינים של דיכאון יותר בחורף עקב מחסור של אור שמש.

מהי תסמונת סרוטונין?

תסמונת או סינדרום סרוטונין או “הרעלת סרוטונין” הוא מצב מסוכן בו יש יותר מדי סרוטונין במוח. לתסמונת זו יש סימפטומים שונים בעקבות נטילת תרופה המכילה סרוטונין או העלאת מינון של תרופה קיימת.

בין הסימפטומים הידועים: עצבנות וחרדה, בלבול, דיס אוריינטציה, היפומאניה, התקשחות והתכווצות של שרירים, רעידות, שלשולים, צמרמורות, לחץ דם גבוה, דופק מהיר, חום מעל 39 מעלות, הזיות, תגובת יתר של רפלקסים, ערפול או חוסר הכר, אישונים מורחבים ובעיות בקצב הלב. התסמונת עלולה גם לגרום למוות.

הסיבות להרעלת סרוטונין נובע מתרופות אנטי דכאוניות ללא מרשם כמו אופיאטים או אופיואידים הנמכרות כסמים בפיצוציות וכתרופות מדף המוצעות לכל דיכפין.

במקרה של הרעלת סרוטונין חובה על המטופל להגיע מידית לחדר מיון.

בשנת 2006 הודיע ה-FDA כי נטילת תרופות נגד מיגרנות עם תרופות ממשפחת ה- SNRI או SSRI מגבירים את הסיכון ללקות תסמונת סרוטונין עקב רמות גבוהות שלו.

סרוטונין וחרדה חברתית

במחקר שנערך בשנת 2015 נמצא כי אצל אנשים אשר סבלו מחרדה חברתית היו רמות גבוהות של סרוטונין. ככל שלאדם היה יותר סרוטונין, כך הוא מצא את עצמו מפוחד בסיטואציות חברתיות.

הממצא הזה עורר דיון מחודש בהנחה האם תרופות ממשפחת SSRI שתפקידן לשמור על הסרוטונין במערכת הדם, אכן מסייעות להפחתת החרדה החברתית.

טיפול בגישת CBT ו-ACT במצבי חרדה ודיכאון

רבים חווים במהלך חייהם מצבים של חרדה ודיכאון במינונים שונים. זה עלול לנבוע מסיבות שונות. להיות זמני או קבוע. להעיד על קיומה של הפרעה נפשית או להתפרץ בעקבות משבר. הטיפול המומלץ במצבים אלה הוא טיפול פסיכולוגי בגישת CBT ו-ACT שיטות טיפול מתקדמות לטווח קצר אשר מצליחות היום לעזור לאלפי אנשים במצבים נפשיים שונים.

שתי השיטות מבוססות על Cognitive Behavioral Therapy – טיפול קוגניטיבי אשר מטרתו הברורה היא להעניק לחווה חרדה כלים להתמודדות.

ממחקרים עלה כי טיפול קוגניטיבי- התנהגותי נמצא יעיל במקרים של דיכאון ובעיקר מתאים לאנשים שלא מעוניינים ליטול תרופות. בבסיסו אימוץ ושינוי של דרכי חשיבה המובילים לשינוי התנהגות ואימוץ הרגלי חשיבה והתנהגות חדשים ומטיבים.

הצלחתן של שיטות אלה תלויה ביכולת המטפל לגייס את המטופל לשתף עמו פעולה ולהאמין בעצמו וביכולתו לגרום לשינוי בחשיבתו ומאידך גם בהתנהגותו.

שינוי חשיבה מוביל לשינוי התנהגות

להבדיל מטיפול פסיכו-דינמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי לא מתמקד בעבר אלא באימוץ הרגלי חשיבה חדשים, אשר יובילו אותו להתגבר על הקושי הנפשי ובהמשך לשנות את התנהגותו.

החלק הקוגניטיבי בטיפול עוסק בהבנת טעויות החשיבה האופייניות למצב דיכאון. אלה הן מחשבות פסימיות, בו המטופל חווה ייאוש ולא מוצא שום תקווה. בגישת CBT או ACT מוביל המטפל את המטופל להבין את השפעת המחשבה שלו או האופן בו הוא תופס את החשיבה שלו על התנהגותו ולשנות אותה.

בחלק ההתנהגותי מסייע המטפל למטופל להבין מהן השינויים ההתנהגותיים שעליו לעשות שימנעו את הצמצום התפקודי, שהוא בדרך כלל ההתנהגות הנפוצה במצבים של דיכאון. וכיצד עליו להתחיל לחשוף עצמו באופן הדרגתי למצבים שמעוררים אי נוחות אך בעלי פוטנציאל גדול להתקדמות ופעילות מלאה.

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

במיוחד בימים מורכבים אלו המומחים שלנו כאן עבורך.

להתאמה אישית של טיפול ממוקד ומחזק

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

התחל/י צ'אט
💬 כיצד אוכל לעזור לך?
היי, שמי דורי ממכון חיבורים. כיצד אוכל לעזור לך?
דילוג לתוכן