fbpx

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

פסיכותרפיה מבוססת MDMA לסובלים מ-PTSD

 

המאמר שלפניכם הינו אינפורמטיבי בלבד. מכון חיבורים אינו עוסק בטיפול באמצעות MDMA

 החיבור לטיפול באם די אם איי.

 
  • מתן החומר עוזר לאנשים לעבור תהליך פסיכו תרפויטי. השימוש בחומר לא מהווה תרופה שיש להשתמש בה באופן מתמיד.
  • מטרות המחקר
  1. בטיחות
  2. יעילות
  3. השפעה ארוכת טווח- לא רק לתקופת הנטילה.
  4. תרופה שלא תיצרך בצורה קבועה וכרונית. ( כך שתאפשר תהליך נפשי אך לא תילקח בקביעות).
אישה מחייכת

המאמר שלפניכם הינו אינפורמטיבי בלבד. מכון חיבורים אינו עוסק בטיפול באמצעות MDMA

ב 14.7.19 ביקר ד”ר עידו סימיון במכון חיבורים והעביר הרצאה מרתקת בנושא שצובר תאוצה. ד”ר סימיון שיתף והדגים מתוך עבודתו המחקרית בשימוש ב MDMA בטיפול במתמודדים עם פוסט טראומה. להלן סיכום הרצאתו, כולל תיאור הדגמות בהן שיתף.

מטפלים, אנשי מחקר וכל מי שהנושא מעניין ומסקרן אותו מוזמנים להתרשם מהכיוון החדשני. לאורך התיאור מצורפים קישורים רלוונטיים , כולל קישור לאתר של מכון האקומי בישראל, בניהולו של ד”ר סימיון.

תסמונת פוסט טראומה

טראומה מזווית גוף נפש.

  • טראומה היא תוצאה של תגובה פיזיולוגית נורמלית הנהפכת לכרונית.
  • פיטר לוין (כותב הספר “להעיר את הנמר“) מגדיר טראומה כחוויה סובייקטיבית של איום על החיים.
  • התגובה האינטנסיבית של פעילות פונקציונלית של בריחה היא תגובה נורמלית. אולם כשתגובה זו מופיעה בהקשרים לא מסוכנים היא מעידה על כך שהאדם עבר טראומה ויש לה משמעויות על החיים.
  • פגיעה טראומטית כוללת אירוע טראומטי, וחוויה טראומטית לא מעובדת שמייצרת חוויה סובייקטיבית וכרונית של סכנה ממשית לחיים.
נשים מחייכות

MDMA

 
  • החומר התגלה ונרשם כפטנט על ידי חברת מרק, כתרופה נגד השמנה ב 1914.
  • מאז הגילוי התרופה לא הייתה בשימוש לאורך שנים.
  • ב- 1985 השפעתו של החומר התגלתה על ידי פסיכולוג והשתמשו בו בפסיכותרפיה בעיקר במערב ארה”ב.
  • המטופלים גילו את השפעתה הטובה של התרופה, ואז נעשה סם מסיבות. עקב כך נאסר הסם לשימוש גם כתרופה.
  • רעילות ה-אם די אם איי. – נמצאה רעילות בחומר שנלקח במסיבות וכו’. ייתכן שרעילות זו נובעת מערבוב החומר או מכמות מוגזמת שלו.
  • נמצאו שינויים בנוירונים של הסרטונין אצל חיות.
  • קיים מידע מעורב בנוגע לאפשרות של שינויי זיכרון בהקשר של משתמשי מסיבות ובילוי.
 
מאפייני המחוויה:
  • תחושת קירבה לאחרים ואמפתיה.
  • מאפשר הבנה בהירה של מה שקורה. (למשל, בסרט “טריפ של חמלה“ נראה נהג אמבולנס אשר בטיפול מצליח בפעם הראשונה לראות בבהירות ולהבין מה קרה לו ).
  • תחושה קלה של אובדן שליטה.

o ועל כן ישנה חשיבות ליצירת ביטחון בחדר עבור המטופל, כדי לחקור את עצמו.

 

המחקרים הקליניים.

  • 1260 משתתפים.
  • לא נרשמו אירועים לא צפויים הקשורים בשימוש באם די אם טהור.
  • הנבדקים מסוננים בקפידה הן מבחינה פיזית והן נפשית (לא מגייסים בעלי הפרעות אישיות גבולית, בעלי עבר פסיכוטי, ובעלי לחץ דם גבוה).
  • סינון והכשרה גם למטפלים.
  • בקרה על התרופה ומינון מותאם.

 

הטיפול עצמו

  • 2-3 סשנים של מפגש טיפולי בו נוטל המטופל אם די אם איי (סשנים ארוכים של כ 6 שעות)
  • מיכל טיפולי בטוח, set and setting.
  •  Set – ההתכוונות שלך למה אתה לוקח.
  •  Setting– נסיבות הלקיחה.

(למשל, אם לוקחים במסיבה במקום שאתה לא מרגיש בטוח. וזה בעצם מייצר את חווית הטריפ הרע).

  • במחקר 72 נבדקים קיבלו אם די אם איי.
  • 31 נבדקים קיבלו פלסיבו. ( בהמשך התאפשר להם להיות מטופלים ב MDMA).

* מעקב שנעשה 12 חודשים לאחר הטיפול מצא כי 68 אחוז מהנבדקים בקבוצת הטיפול לא עומדים יותר בקריטריונים של פוסט טראומטיים.

* האחרים עדיין עמדו בכך אולם נדמה כי הסימפטומטיזציה ירדה (כלומר הפוסט טראומה ירדה).

עיבוד פגיעות התקשרות וטראומה באמצעות תרפיה מבוססת אם די אם איי.

חשיבה תיאורטית וגישות התערבות:

האקומי– תרפיה מבוססת מיינדפולנס על בסיס תרפיה דינמית.

תיאוריית העצב הפולי וגאלי – סטיבן פורגס

תיאוריית העצב הפולי וגאלי בכמה מילים:

שלוש רמות של תגובה למצבי לחץ שקשורות בעצב הוואגוס ומעורבות בפוסט טראומה.

המערכת של טוניג אימוביליטי– שילוב של קיפאון וקריסה. מנגנון קיפאון וקריסה מאפיין מערכות עתיקות למשל, מדוזה בים, לא יכולה להילחם, היא מרפה לגמרי ואם האויב לא אוכל אותה היא קורסת. או למשל חיה שמעמידה פני מתה כדי להינצל מטורף.

זו תגובה שמתרחשת בלי עירוב קוגניציה, תגובה ביולוגית. תגובה פוסט-טראומטית מאופיינת לא פעם בקיפאון וקריסה.

Fight / Flight– קשור בגזע המוח, במוח הזוחלי, יש אופציות למלחמה או בריחה. שלא כמו מדוזה – זו מערכת הרבה יותר מתפקדת.

הדגמה להתערבות- מישהו תוקף אדם ברחוב והוא נבהל וקפא. אם נאט את התהליך, נבין שהוא קלט את הסיכון רצה להגיב ואז הבין שאין לו כוח לכך ואז קפא, וקרס. הקיפאון והקריסה הם שיובילו אותו לפוסט טראומה.

כאשר עוזרים לאדם להתמשאב (גיוס משאבים) ולהרגיש את עצמו ולהרגיש שהוא יכול להילחם מול האיש הזה (הגם שבדיעבד), אז ירגיש יכולת וזה עשוי לעזור לו לפתור את הטראומה .

לאחר התערבות כזו יתכן שהמטופל ירעד, סוג של פריקה של המערכת.

סושיאל אנגייג’מנט סיסטם– התפתחות אבולוציונית מאוחרת הקיימת אצל יונקים ומניעה אותם למצוא בטחון בקשרים,. מערכת ההתקשרות היא חלק ממערכת זו.

למשל, ילד שפונה לאימא שלו שתגן עליו.

SE somatic experiencing – שיטת טיפול מבוססת גוף לטיפול בטראומה פיטר לוין.

AEDP – פסיכותרפיה דינמית חוויתית מואצת – מפתחת ד”ר דיאנה פושה

חלון העוררות (Window of tolerance ), דן סיגל.

  • רמת העוררות אצל אדם היא הטווח בו אדם יכול להישאר בסיטואציה ולתת משמעות למה שקורה.
    לדוגמא: יש לי אינטראקציה עם אדם, למשל בן הזוג, ואני יכול להכיל את האינטר’ ולתת לה משמעות. כאשר אני יוצא מחלון העוררות אני מבוהל מדי ולא יכול לחשוב. אנחנו רוצים לעזור לאנשים להישאר בתוך חלון העוררות שלהם.
  • התגובה יכולה להיות Hyper (מעל חלון העוררות) או Hypo (מתחת חלון העוררות) , (ד”ר סימיון סבור כי תמיד אנשים יתחילו בהייפר ואז יעברו להיפו):
    Hyper response – מחוץ לחלון העוררות נראה תחושתיות גבוהה, תגובתיות כאוטית, אקטיבציה רגשית, התפרצויות רגשיות או תוקפניות, תמונות פולשנית ותהליך קוג’ לא מאורגן.
    Hypo response – נמצא חוסר קשר עם תחושות, רגשות מנומנמים, תהליך קוג’ מוגבל, מעט תנועתיות פיזית, התנתקות.
    בתוך חלון העוררות נשהה באזור נוחות בו וויסות עצמי מתאפשר כמו גם פעולות מותאמות ומתן משמעות יצרית לאירועים. בתוך חלון זה מתאפשרת השלמת תהליכים קטועים אשר הובילו לסימפטומיזציה טראומטית.
  • הדגמה: זברה רדופה על ידי אריה תהיה בHyper , בריחה. אבל כשנתפסה אולי תעדיף להיות ב- Hypo ולהתנתק כי אין סיכוי.
    בטראומה אצל בני האדם גם כן מגיבה המערכת העתיקה. אין סיכוי חיים ומתקבלת ההבנה ש”אני הולך למות”, וכך נוצרת הטראומה.
  • בניגוד לבעלי חיים, כמו למשל ארנב אשר מתאושש מתגובת חרדה וחוזר לתפקוד, בני אדם לא יוצאים טוב מ”הפריז” שלהם, או מ”הפלייט” שלהם. במקרה של בני האדם נוצרת אותה טראומה שמשבשת את התפקוד, ובהתעוררות שלה התגובה היא “מחוץ לחלון העוררות” גם בסיטואציות שאינן מסוכנות כשלעצמן.
  • ה – MDMA מסייע ביציאה אדפטיבית מהטראומה. מסייע בחזרה לחלון העוררות.

פסיכותרפיה מבוססת אם די אם איי

דגשים:

  • חזרה לחלון העוררות ולמפגש עם החוויה הפנימית בהשפעת החומר
  • עיבוד והתמרה של הפגיעה הטראומטית.
  • חלון העוררות מתרחב ולכן מתאפשר העיבוד.

עקרונות עבודה בשיטת האקומי לטיפול באם די אם איי:

  • נוכחות אוהבת
  • אורגניות – סמוך על תבונתו של התהליך
  • הוליזם של גוף נפש
  • הקשבה לכל מימדי החוויה
  • איפשור חוויות מגוונות

מערכת ההתקשרות   

  • מערכת ביולוגית המניעה תינוק לחפש קרבה לדמות היתקשרותית כאשר התינוק חש או תופס שהוא בסכנה.
  • יש היסטוריה מוקדמת שנחקקת חוויתית, לא באמצעות שפה, אלא בתהליכי פנים אל פנים וגוף לגוף של תקשורת רגשית בין תינוק לדמות מטפלת.
  • המערכת אינה קוגניטיבית אלא אנרגתית.
  • “בטיפול מבוסס התקשרות המטפל והמטופל חותרים לתיקון. שניהם בעצם יודעים שהמטופל זקוק למשהו שכשיינתן יאפשר רגיעה הנובעת מתיאום וחיבור מחודש” סיגל.

 

התקשרות בטיפול מבוסס MDMA

  • מטרתנו היא לאפשר חוויות היתקשרותיות חסרות במרחב של נוכחות אוהבת.
  • המטופל מגיב בהימנעות מול חוויה של כאב נפשי. ואנו שואפים לייצר מענה שחותר לתיקון. החזקה פיזית ורגשית שניתנת על ידי המטפל – מאפשרת הרגעה, הרמוניה וחוויה של פתיחות רבה יותר.

ד”ר סימיון איפשר הצצה לחוויה במפגש הטיפולי בעזרת:

הדגמה בקטע וידאו מתוך סשנים טיפוליים:

להלן רשמים ודגשים מהצפיה:

  • עולים שני חלקים של המטופל:
    רוחני “חלש”, מתקשר למצבי Hypo
    חזק אלים, מתקשר למצבי Hyper
  • ניתן לראות כיצד הוא נכנס למצב דיס אסוציאטיבי. עולה שאגה וד”ר סימיון מעודד אותו להתחבר לכך. עולה דימוי של גורילה מתפרצת.
  • אדם שחווה אלימות – האסוציאציה שלו לכח שלו היא כמשהו הרסני. במהלך הסשן הטיפולי המטופל נותן לחוויה להיות במלואה, והוא מרגיש כעת שהכוח הוא בשליטתו.
  • המטופל פחד קודם לטיפול מהכח שלו, פחד לדוגמא שיפגע בביתו. במהלך הטיפול למד לשחר את היופי שיש בכח, חיבור לגבריות. הפחתת החשש מכך.
  • ניתן לראות בקטע נוסף חזרה של המטופל ממצב דיסוציאטיבי אל תפקוד בחלון העוררות, ואז מתאפשר לו לדמות שיח עם מי שתקף אותו.
  • · כמו כן מתאפשר שחזור של סיטואציה בה אביו פגע בו. המטופל מאפשר לעצמו לומר “אני מפחד פחד מוות מאבא שלי”. המטפל מעודד, תומך, “אנחנו פה איתך ועם הפחד”. וניתן לראות שהמטופל מתכנס, ואומר שרוצה לומר לאביו לא! לא מקובל עליי! ולהרחיק אותו.
  • תחילה המטופל נמצא בהתנתקות. ואז בעדינות מחזירים אותו לאותו רגע. וכעת, כשהוא בחלון העוררות, מתאפשרים תהליכים שלא קרו אז, כשנפגע, מפני שאז הוא קפא. כעת יש לו את היכולת לנוע בתוך חלון העוררות, והיא יכולת מאוד משמעותית. וכך מתאפשר לו “לדבר עם אביו” ולומר לו שהוא לא מסכים.
  • מכאן שההגעה לחלון העוררות, בעזרת השימוש באם די אמ איי, ותמיכת המטפל, מאפשרת תהליך משמעותי ברמת מערכת היחסים. מה שבזמן הפגיעה לא היה אפשרי כמובן.
  • הרעיון הוא שזהו תהליך אורגני טבעי של האדם. יש תהליך שלא התאפשר בגלל הפגיעה והיציאה מחלון הסיבולת, ובטיפול עוזרים לו לחזור לחלון הזה ולהשלים את התהליך באופן אורגני. כך שהוא ישלים את החוויה בצורה שונה.


הדגמה של עבודה על נושא ההיתקשרות:

  • המטופל מתרחק מהמטפל לתוך תנוחה עוברית. המטפל ניגש אליו ושואל איך זה יהיה עבורו אם הוא יחזיק לו את הגב. הוא מערסל אותו. המטפל גוחן מעליו. המטופל מדווח על תחושות של נעימות.
  • העבודה כאן היא עם תודעה, לא עם מילים.
  • אנשים בוגרים חיים גם עם תודעה של ילדים. בהקומי מחזרים אותם לחוויה התודעתית שמנהלת אותם.
  • בדוגמא שראינו המטופל נכנס לחוויה של ילד קטן והמטפל מאפשר, באופן יזום ואקטיבי, חוויה חסרה התפתחותית שמאפשרת לו לקבל את מה שחסר לו בעבר.
  • המטופל חש כאב ואז יורד הצידה כי הוא הימנעותי. והמטפל נותן מענה לחלק בו אשר הוא מאוד צעיר, ומחזיק אותו. הוא חווה נוכחות שקטה שמכילה את הכאב שלו ואז הוא כאילו נרגע והאנרגיה הרגשית חוזרת אליו. מתאפשר לו לצאת מההתקשרות הנמנעת ולקבל זרימה מחודשת של אנרגיה לחיים.
  • חשוב לציין שעבודה כזו (שבה יש החזקה פיזית ממש) תיעשה לאחר בירור של פגיעות גופניות או מיניות בעבר. המטפל שואל זה בסדר אם אני אחזיק אותך, ועוקב בתשובה גם אחרי סימנים לא וורבליים.


פירות העבודה

  • יכולת של המטופל להיות עם עצמו ולאפשר רגעים של גילוי עצמי ומשמעות עמוקה לחייו.
  • הדגמה בקטע ווידאו: עבודה עם שיר שהמטפל ביקש את אישור המטופל להשמיע ברקע (“שמרי נפשך”). חלק מתהליך אינטגרטיבי. המטרה: לקבל תשובה לא מתוך המיינד הקוגניטיבי.
  • ניכר שהמטופל מאופיין בסבל רב. המטפל מכניס את השיר. הוא ממשיך לבכות אך מזדקף ואומר “עכשיו הבנתי. זה להרשות לעצמי לאהוב, זה שם, אני יודע את זה…”
  • השיר פועל עליו ברמות עמוקות .

לסיכום הצפייה בקטע:

בתוך כל אדם יש דחף בסיסי להתפתח לגדול ולהתרפא כאשר הוא נפגע. אם מדובר בשריטה המערכת הגופנית תפעל כדי לרפא את השריטה. בפגיעה נפשית המערכת הנפשית עושה זאת. בהאקומי אנחנו נותנים תנאים לגוף לרפא את עצמו כמו נוכחות אוהבת. MDMA פותח חלון של קבלה שמאפשר לו להגיע לחלון העוררות שלו ולרפא את האדם.

“המטפל מזמין תהליכים שרוצים להיוולד.”

נאסף וסוכם על ידי רעיה מוגרבי. מטפלת פרטנית וזוגית במכון חיבורים.

עובדים

לשיתוף הכתבה >>

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print

ד"ר עידו סימיון

במיוחד בימים מורכבים אלו המומחים שלנו כאן עבורך.

להתאמה אישית של טיפול ממוקד ומחזק

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

התחל/י צ'אט
💬 כיצד אוכל לעזור לך?
היי, שמי דורי ממכון חיבורים. כיצד אוכל לעזור לך?
דילוג לתוכן