אהבה והתאהבות

סינדרלה: אה, זה ממש כמו חלום! חלום נהדר שהתגשם.”
פייה: אה כן, יקירתי! אבל, כמו כל החלומות … ובכן, אני חוששת שזה לא יימשך זמן ארוך, אלא עד חצות.”

בתור ילדים כולנו גדלנו על מעשיות נפלאות שהסבירו לנו איך התאהבות ואהבה צריכות להיות ולהראות, אבל אפילו בסיפור סינדרלה הקסם חייב לפוג מתישהו ולפעמים הופך למשהו אחר. איך נבדיל בין אהבה להתאהבות? מה קורה לנו בזמן התאהבות שהופך את החוויה לכה עוצמתית וממכרת?

מהי התאהבות?

התאהבות היא חוויה מאד פיזית, מתעוררת הרגשה סוערת במיוחד המלווה ברגשות עזים ומשיכה חזקה למושא ההתאהבות. ההתאהבות מקשה על הריכוז בגלל הדחף החזק להיות בקרבת האדם הזה כל הזמן, ויש מחשבות עליו ללא הרף. לפעמים התגובה הפיזית להתאהבות פוגעת בתאבון ובשינה בגלל הפרשת דופמין מוגברת במח היוצרת את תחושת הריגוש התמידית. התאהבות לא נמשכת זמן רב, זהו מצב פיזיולוגי ונפשי שקשה לגוף להכיל לזמן ארוך בשל האינטנסיביות שלה. אם הקשר נמשך, במקרים רבים ההתאהבות מתבססת והאנרגיה שלה משתנה לאיכות רגועה ויציבה יותר שמאפשרת להחזיק קשר לזמן רב. כל התפיסה שלנו משתנה בזמן התאהבות, אנחנו עושים דברים שאיננו רגילים לעשות הקשורים בבן או בת הזוג, יש תחושת אופוריה ולפעמים בלבול וריחוף.

מהי אהבה?

מי מאיתנו שחווה קשר ארוך טווח (מעל חצי שנה) יכול להעיד שישנה איכות אחרת שמתפתחת עם הזמן, חיובית ובונה (במידה והקשר מוצלח ובריא). את מקום הפרפרים תופסת חברות אמיצה ואת הניצוצות הערכה ואכפתיות, כנות ואינטימיות. כאשר אנחנו מכירים מישהו אחר הוא הופך להיות חלק מאיתנו, חבר, קרוב, איש סודנו, ומקור לתמיכה הדדית. רבים וטובים במהלך ההיסטוריה ניסו לנסח במילים מה היא אותה איכות של אהבה, אבל להבדיל מהתאהבות ההגדרה כאן היא יותר חמקמקה בשל אופייה המגוון, היא מגיעה בצורות שונות ומכילה המון רגשות אחרים בתוכה. רבים גם נוטים לבלבל בין אהבה לבין רכושנות, ההטיה הטבעית של כולנו היא לחשוב על הפרטנר שלנו כסוג של שלוחה שלנו, והדבר מאד משפיע על איך אנחנו רואים את עצמנו ואת עצמנו בעייני אחרים ומנסים לייצר סוג של תחושת שליטה על ההתנהגות של אותו אדם, בעיקר בהקשרים של קנאה רומנטית. יש הטוענים שאהבה היא בכלל סוג של אנרגיה ולא רגש, אנרגיה בסיסית שכולנו נולדים איתה ועם הזמן היא מתכסה בשכבות אחרות של מגננות ומסכות.

ההבדל בין אוהב למאוהב

ישנם הבדלים ברורים בין האיכויות או סוגי האהבה:
התאהבות היא רגש בלתי נשלט, היא יחסית קצרה (עד מספר חודשים) ואינטנסיבית. זאת בעוד שאהבה שיש בה היקשרות הדדית מגיעה ממקום יותר מווסת ורגוע.
הגוף יוצא מאיזון בעת התאהבות לגמרי, הגוף כולו מעורב בחגיגה, בהשוואה לקשר עם אהבה מתמשכת שדווקא יכול לעזור לנו להרגע בעת הצפה רגשית ולא להפך, אהבה טובה יכולה להיות רגש מערסל ויש תחושת נינוחות לצד הפרטנר.
מה קורה בגוף כשמתאהבים?
מאחורי כל הריגוש והדרמטיות שמציפה אותנו, יש מדע וקוראים לזה דופמין. הורמון הדופמין הוא חזק וההרגשה שהוא יוצר בגוף עלולה להיות ממכרת, ממש כמו כשצורכים סמים מסוגים אופייטים (קוקאין או הרואין). בין החוויות התודעתיות שדופמין ברמות גבוהות מייצר: ערנות, חדות, אקסטטיות, חשק ותשוקה לעשייה ומיניות. באופן דומה לצריכת סמים שמגבירים דופמין – גם בהתאהבות חייבת להגיע בסופו של דבר ה”נחיתה”, לפעמים היא יכולה להיות מלווה בעצב או דכדוך, אבל הבשורה הטובה שזה מתאזן ואם באמת הבסיס האנושי של השניים הוא חזק, הם ישרדו את הטלטלות ויצליחו לבנות קשר.

אוהבים מהראש: האם אפשר לשלוט במי אנחנו מתאהבים ובמי שאנחנו מאוהבים?

שאלה מורכבת למענה, רבים ניסו לברר את התשובה לשאלה הזאת בעיקר ברמה הפילוסופית- אם נאמר שיש לנו שליטה על מי אנו מתאהבים אז כנראה גם יש לנו שליטה על כל המציאות וזוהי שאלה ללא מענה חד משמעי. אהבה מתקשרת ליצר הישרדותי וקדום שלנו ויש לה כימיה משלה, המדע הוכיח כי ישנו קשר ברור בין משיכה מינית לפרומונים והפרשה של ריח מסויים כאשר כל אחד ואחת נמשכים לאדם אחר גם בגלל ריח הגוף שלו/שלה [1]. . עם זאת, זהו רק חלק מהתמונה השלמה וישנם דברים שהמדע עדיין לא יודע להסביר. מה שכן נוכל לבחור הוא באילו מקומות וחוגים חברתיים נעדיף להיות שיתאמו את עולמנו הפנימי ויזמינו אלינו אנשים שידברו את “השפה שלנו”.[2]

התאהבות בעידן “הלייק”

אי אפשר לדבר על היכרות, אהבה והתאהבות ללא להזכיר את נושא ההיכרויות האינטרנטיות. יש אנשים שרואים באפליקציות השונות מקור בלעדי למציאת אהבה, ואכן הן פותרות הרבה קשיים שבעבר היוו מגבלה לחלקם כמו בקרב אנשים שגרים במקומות מרוחקים או ביישנים מאד וממעטים להתרועע בחברה. לצד זאת עלינו לזכור שתמונה וטקסט הן רק חלק מאד קטן מהפאזל של היכרות והתאהבות, יש המון חושים שלא מקבלים מספיק מקום בסוג כזה של היכרות כמו קול, ריח ומגע ואת אלו לא ניתן לקבל בדפדוף האינסופי. אז מה עושים? לוקחים בערבון מוגבל, שמים את הפוקוס על אדם אחד על מנת לא לייצר FOMO (פחד מלפספס ולהפסיד) שגורם לנו להתכתב במקביל עם מספר אנשים, שומעים את הקול ומכוונים לפגישה במקום נעים ושקט ובטוח שמאפשר בחינה אמיתית הדדית. על פי קולות רבים הנשמעים מצד רווקות ורווקים נשמע שתופעת הרווקות המאוחרת נפוצה כיום בעידן “הלייק” ולאו דווקא מתוך בחירה, אלא בגלל חוויית השפע והחשיפה להמון אנשים במדיות השונות ופחד להפסיד, להתפשר ולהצליח לבחור.

סוגי אהבה

ישנם סוגים שונים של איכויות של אהבה, אנחנו נתייחס רק ל-4 הנפוצות ביותר שנוכחות בקשר זוגי:
חיבור המבוסס על חברות: קשר שהאיכות הדומיננטיות שלו היא חברות, כבוד, הערכה. למשיכה יש פחות מקום או שהיא כבתה לגמרי, זוגות כאלה יכולים להחזיק שנים רבות יחד כי הם מסתדרים מצוין, אבל שאלת המיניות נשארת לא פתורה וכך גם החשקים שלא מסופקים. קשה לוותר על חברות כזאת בשל העומק והקירבה ולפעמים צריך לבחור בחירות כואבות.
סוג חיבור המבוסס על תשוקה: חיבור שהוא לפעמים יותר “שטוח” פחות שיח מעמיק, ויותר פיזיות מגע ומיניות. “אהבה בוערת” נוהגים לכנותה. עם הזמן קשר המבוסס על אהבה מסוג זה עלול לדעוך בשל חוסר תוכן או עניין הדדי או חד צדדי.
סוג חיבור רומנטי מאוזן: אהבה שיש בה גם רומנטיקה, גם תשוקה במידה בריאה וגם חברות- נדיר למצוא אבל אפשרי.
אהבה ללא תנאי: סוג אהבה שיותר נפוץ בקשרים משפחתיים אבל גם בקרב זוגות שהולכים כברת דרך יחד. אהבה שמתפתחת שבה חשים לבן או בת הזוג רגשי קירבה כאילו שהוא חלק ממך, כמו לבן משפחה מאד אהוב. יש הקרבה גדולה, ובמקרים רבים נוצרת התמזגות גדולה מדי בין השניים ויש סכנה לטשטוש של הזהות האישית של כל אחד.

לסיכום

נאחל לכולם לחוות ולהתנסות בהתאהבות ואהבה עמוקה וסגנון קשר בריא ומאוזן. עצה מאיתנו, שימרו על הגבולות שלכם בכל קשר ואל תוותרו על העולם הפנימי שלכם, על התחביבים והחברים עבור הקשר.
סובלים מלב שבור? מעוניינים לעבור טיפול זוגי שיחזיר לכם את הקירבה והאהבה? במכון חיבורים שורה של מטפלים שערוכים לתת לכם מענה וליווי דרך כל הקשיים שניצבים בפניכם בכל הקשור לחיי אהבה וזוגיות. במכון אנשי טיפול בעלי תארים מתקדמים וניסיון עשיר בליווי מקרים שונים של קשיים רגשיים על ידי גישות טיפול מתקדמות.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.