תסביך אלקטרה: על מה כולם מדברים?

את ההתפתחות המינית של ילדות ונשים ניסו לתאר ולהסביר מגוון של חוקרים מתחום הפסיכולוגיה ונכתבו תאוריות שונות. התאוריה של פרויד הייתה הבולטת ביותר במשך שנים ואחד המושגים שעלו ממנה היה “תסביך אלקטרה”. תסביך זה מתאר שלב בהתפתחות המינית של הילדה הקשור ביחסים עם אביה ואמה.

עצם קיומו של התסביך התקבל על ידי האסכולות שתומכות בתאוריה של פרויד אבל עורר מחלוקת בקרב חוגים אחרים של אנשי פסיכולוגיה ומחקר. חשוב לציין שהיום מתייחסים לתאוריה של פרויד הכוללת את קיומו של “השלב האדיפלי” ו”תסביך אדיפוס/אלקטרה” בערבון מוגבל ובטח שלא בתור תאוריה מרכזית ובלעדית כמו שהיה נהוג בשנים עברו.

במאמר הזה נסביר על האופן שבו פרויד ראה את הדברים ועל המשמעויות שייחס למה שהוא קרא “השלב האדפאלי” מנקודת מבטה של הילדה המתפתחת.

מה זה תסביך אלקטרה?

לדברי זיגמונד פרויד, שלב התפתחותי פסיכו-מיני משמעותי מתרחש בגילאי 3-6. השם שנתן לו פרויד במסגרת התאוריה שלו הוא “השלב הפאלי/אדיפלי”, לטענתו, בנות עוברות את השלב באופן שהוא קצת שונה מבנים, אבל בדומה לבנים, פתרון מוצלח לתסביך יהיה הזדהות של הבת עם אמה. על כן, בדרך לפתרון התסביך גילאי 3-6 אצל בנות יכולים להיות מבלבלים מינית, וסוערים רגשית.

פרויד תיאר את השלב כך שבמהלכו בנות רוצות לבלות זמן רב יותר עם אבותיהן, ומתרגלות התנהגויות מיניות (באופן ילדותי).  פרויד טען שקיימת תופעה אצל ילדות לה קרא לה “קנאת פין”, הוא התייחס לרגע בו הילדה מגלה שיש לאבא או בנים אחרים פין ולה לא.

מקור השם

היה זה קרל גוסטב יונג, תאורטיקן פסיכואנליטיקאי שהעניק את השם לשלב בהתפתחות המינית של בנות אותו הסביר פרויד כמקבילה הנקבית לתסביך אדיפוס. הפסיכולוג השוויצרי קיבל את השראתו לשם מהסמליות של המיתוס היווני על אלקטרה: אלקטרה הייתה בתו של המלך של מיקנה, אגממון. וזממה תוכנית מתוחכמת יחד עם אחיה אורסטס לנקום את מות אביהם. נקמתה של אלקטרה יחד עם אחיה כללה הרג של אמה ואת המאהב שלה.

מה מאפיין את השלב לפי התאוריה של פרויד?

לפני שנבין את המאפיינים החיצוניים אותם ייחס פרויד לשלב התפתחותי המדובר אצל הילדה,  צריך להבין את הרקע של השלב אליו פרויד התייחס ובנה עליו את התאוריה שלו. פרויד זיהה שבאותם גילאים של 3-6 קורית התעוררות של איברי המין ומתחיל עיסוק הולך וגדל בהם ובמיניות בצורה גולמית. משנתו של פרויד אומרת שדרך העיסוק באיבר מינה הילדה מגלה מי היא ומה מקומה בתוך המשפחה, הזהות וההשתייכות שלה. עוד הוסיף פרויד שהילדה מחפשת באופן לא מודע את מושא הכמיהה שבגרסת הבנות הוא האב והמשאלה היא במילים עדינות, להרחיק את האם, לה הן מייחלות שמשהו יקרה לה על מנת שיוכלו “להתחתן עם אבא”. פרויד הדגיש ש בגיל הזה כבר יש הבנה שאלו מחשבות לא לגיטימיות, מה שמעורר אצל הילדה אשמה והסתרה וזה עלול לגרום לה למתח נפשי ורגזנות חסרת פשר. אם כן, פרויד הסביר את חוסר הפשר של הגיל והזעם של הילדה כלפי ההורים שמוליד תסכול על ידי אותו “תסביך” מדובר.  אם נסכם את זה ברשימה הסימנים לשלב יהיו:

• “קריזות” לא מוסברות סביב נושאים יום יומיים כביכול כמו- קניית גלידה או בחירת בגד. כאשר מאחורי הנושאים “הסתמיים” מסתתר תסכול שייך לרגשות הבלבול והתחרותיות עם אמא.
• אשמה ובושה
• משיכה וכמיהה להיות עם האב
• דחיית האם ותחושת תחרותיות איתה.
• מיניות שמתעוררת, שאלות ועיסוק שמתעורר סביב איבר המין של הילדה ושל אבא או בנים אחרים.

התמודדות הילדה ופתרון התסביך על פי פרויד

לראייתו של פרויד הילדה חווה חוויה חדשה ומשונה עבורה ואין לה דרך לדעת שהיא עוברת תהליך טבעי שעוברת כל ילדה בגילה, לכן היא משקיעה אנרגיה רבה בהסתרת החוויה ובנפש שלה מופעלים מנגנוני הגנה ששומרים עליה. המחשבות והרגשות החדשים שהילדה חשה, התסכול על אי היכולת לממש את משיכתה לאבא, האשמה והבושה על כך, הכעס והתחרותיות עם אמה, והבלבול- כל אלה חייבים לקבל פתרון הולם ולשם כך הילדה נעזרת בהגנות של הדחקה והזדהות, שהם מנגנוני הגנה הידועים כחלק מהתאוריה  שניסח פרויד.

ההדחקה

באופן אוטומטי כאשר ישנם רגשות מאיימים מדי שעולים מהנפש שהיא לא יכולה להכיל ומופעל מנגנון ההדחקה. הילדה מדחיקה את הרגשות המחשבות המיניים על האב ואת הדחף “להפטר” מאמא, כי זה מעורר בה חרדה קיומית.

הזדהות

סגירת המעגל אצל הילדה תקרה כאשר היא תפנים לתוכה את דמותה של אמא על מנת להדמות לה, העובדה שלאמא יש איבר מין כמו שלה עוזרת לה להבין שהן מאותו צד, לחקות ולרצות להיות כמוהה.

פרויד הסביר שפתרון מוצלח לקונפליקט יקרה כאשר הילדה מזדהה עם האם, יחסה כלפי הוריה מתאזן. הילדה מזדהה עם האם בתקווה שיום אחד תמצא גבר כמו שאמא מצאה את אביה.

מה קורה אם התסביך מתסבך?

פרויד תיאר תרחיש שבו הדברים עלולים להשתבש כאשר תסביך אלקטרה לא נפתר כראוי, זה עלול לנבוע ממצבים בהם אחד ההורים נעדר או במשפחות בהם התפקוד לקוי ויש הזנחה רגשית. במקרים אחרים פשוט אין שיח פתוח מספיק עם הילדה על רגשות וחוויות שהיא חווה.

עלול להיווצר אצל הילדה מה שמכונה על ידי פרויד קבעון בשלב הפאלי. אין תרחיש חד משמעי ויש תרחישים שונים. תרחיש אחד הוא שהנערה,  תמשיך לחוות את אותה “קנאת הפין”, בחירת בני זוג עם דמיון משמעותי לאביה. אצל חלקן עשויי להתעורר קושי מול נשים אחרות וכדומה. במקרים אחרים הנערה/אישה תחזיק את אותן רגשי “התאהבות” ילדיים באביה בבגרות [1][2]

טענות שיוצאות נגד מה שמכונה “תסביך אלקטרה”

הטענה שקשר שיש בו אינטימיות בין אבות לבנותיהן (או במקבילה הזכרית אימהות ובניהן) הוא ממש לא משהו שחייב שיתרחש. מה שמשנה את רמת הקרבה של ההורה לילדה, זו רמת הדמיון של ביניהם, מיקום הילד בסדר הלידה, מה הוא מעורר ומזכיר להורה ועוד המון משתנים אחרים. כיום נהוג לראות בהתפתחות המינית של ילדות כדבר טבעי ולא לייחס לה בהכרח כל מיני קונפליקטים. ישנה אמת בכך שיש הבדל בהתייחסות של אבות לילדיהם לעומת יחסן של אימהות לילדיהן וזה עלול לנבוע מהסביבה, גישות חינוך, או מהתרבות שבה אנחנו חיים.

תאוריות בעלות אופי פמיניסטי גם הן יצאו נגד מה שהוגדר על ידי התאוריות הקלאסיות שהתבססו על מחקרי פרויד “תסביך אלקטרה/אדיפוס”. תאוריות אלו טענו שהמטרה של התאוריות האלה היא דיכוי התשוקות המאיימות על הסדר הפוליטי ורתימה שלהן לטובת מבנה משפחתי שתואם גישות של פיקוח ושליטה. עוד הגדילו להוסיף החוקרים שהגישה מדכאת את מקום האינדיבידואל ומימוש הפוטנציאל שלו ותשוקותיו. בשורה התחתונה הם טענו שהמנגנון האדיפלי נשלט על-ידי המבט הגברי וכדי לשנות את המצב יש להעדיף את המבט הנשי שיעזור לפרוץ גבולות. [3].

למרות שהתאוריה הנוגעת לתסביך אדיפוס/אלקטרה נחשבה נפוצה ומקובלת במשך שנים רבות, ירידת מעמדן של התאוריות הפסיכואנליטיות בשנים האחרונות הביא להתנגדות של חוגים שונים של פסיכולוגים והוצעו גישות וחדשניות יותר לראות את הדברים כמו  באפקט ווסטמארק.

כמובן בנוגע לכל תאוריה, לאמץ חשיבה ביקורתית שמבקשת לבחון את הדברים ולשאול שאלות.

אחרי שעשינו קצת סדר בדברים, חשוב לציין שלפעמים מותר לנו כהורים לא לדעת כי אין “מושלם”, בסוף לכל אדם צלקות שאסף מהילדות ומההורים וזה כמעט בלתי נמנע, בין אם מדובר בתאוריה כזאת או אחרת. אם אתם מוותרים על השאיפה לשלמות אבל עדיין רוצים למזער נזקים ולדאוג לרווחה הנפשית והמינית של בתכם, אם אתם נתקלים בקשיים שנראים לכם לא סבירים עם ילדתכם, מוזמנים ל”מכון חיבורים” לקבל הדרכה הורית מקצועית. במכון צוות פסיכולוגים מנוסה ומוכשר שיוכלו לתת לכם את המענה שתצטרכו. מענה נוסף וחשוב שהמכון מציע הוא טיפול רגשי מותאם אישית לילדה שיעזור לה לצלוח את אתגרי התקופה על הצד הטוב ביותר.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.